למה להתחתן?

למה להתחתן?

שלום לכולם אני בת 26 נשואה כבר שנתיים ילדתי לפני חודש ילד מדהים ,אני מאוד אוהבת את בעלי , הוא בן אדם מדהים ואבא טוב , אבל אני מרגישה שמאז שהתחתנו הוא מרגיש שאני שלו ואין בשביל מה להשקיע עוד ושמתי לב שאני לא היחידה גם חברות שלי מרגישות ככה, אז אני אומרת היום בשביל מה להתחתן עדיף לגור עם הבן זוג שלך להביא ילדים ולא להרגיש את החנק ואת המחויבות של הנישואים. מה אתם אומרים לא ככה?

שלום לך אלמונית.

נניח ולא הייתם מתחתנים, חיים יחד, מגדלים ילד... ויום אחד הוא היה מודיע לך שערב לפני זה הוא ....... התחתן עם מישהי אחרת. ובז תמה זוגיות שלכם. מה היית עושה?

צודקת!! לתעודת הנישואים ממילא אין הכוח להחזיק את הקשר, או לתת איזו תעודת הביטוח

לזוגיות / למשפחתיות / לטיב היחסים --- אנשים מתחתנים כדי להביא ילדים - אז למה באמת??? אפשר לחיות ביחד ולאהוב, להביא ילדים לעולם, לקחת עליהם אחריות, לאהוב אותם, להיות ההורים שלהם, להיות זוג - למה להתחתן??? אין לי מושג....

שלום לך אלמונית.

נניח ולא הייתם מתחתנים, חיים יחד, מגדלים ילד... ויום אחד הוא היה מודיע לך שערב לפני זה הוא ....... התחתן עם מישהי אחרת. ובז תמה זוגיות שלכם. מה היית עושה?

אדיק,למה להכנס לסרט מתח?

נו...אתה יודע שגם בנישואים יש מיקרים מכוערים,והפרידה יותר מורכבת,אז איפה ההבדל?אפשר גם על נייר טואלט לחתום

צודקת אבל...

תנסו לדמיין שאתם מביאים ילדים מחוץ לנשואים, לא נשמע טוב. למרות כל הסבל של הנשואים לא רואה את עצמי מביאה ילדים ללא נשואים. מוזר לאללה כי הרי באמת למה להתחתן? וואלה לא יודעת

לאדיק תראה...

אנחנו לא חייבים בעולם ורוד ובמציאות של היום זה יכול לקרות גם עכשיו או לפני זה ממש לא משנה היום בתור נשואה אני מרגישה שהתפשרתי יותר ממה שהייתי צריכה,ברגע שיש טבעת הגבר מרגיש שהוא את שלו ועכשיו יאללה ילדים, משפחה, נקיונות ,עבודה כאילו אנחנו איזה עקרות בית אני בטוחה שאם לא היינו נשואים הוא לא היה לוקח אותי כמובן מאליו.

לאדיק

אנחנו לא חייבים בעולם ורוד ובמציאות של היום זה יכול לקרות גם עכשיו או לפני זה ממש לא משנה היום בתור נשואה אני מרגישה שהתפשרתי יותר ממה שהייתי צריכה,ברגע שיש טבעת הגבר מרגיש שהוא את שלו ועכשיו יאללה ילדים, משפחה, נקיונות ,עבודה כאילו אנחנו איזה עקרות בית אני בטוחה שאם לא היינו נשואים הוא לא היה לוקח אותי כמובן מאליו.

צודקת אבל...

תנסו לדמיין שאתם מביאים ילדים מחוץ לנשואים, לא נשמע טוב. למרות כל הסבל של הנשואים לא רואה את עצמי מביאה ילדים ללא נשואים. מוזר לאללה כי הרי באמת למה להתחתן? וואלה לא יודעת

לאדיק תראה...

אנחנו לא חייבים בעולם ורוד ובמציאות של היום זה יכול לקרות גם עכשיו או לפני זה ממש לא משנה היום בתור נשואה אני מרגישה שהתפשרתי יותר ממה שהייתי צריכה,ברגע שיש טבעת הגבר מרגיש שהוא את שלו ועכשיו יאללה ילדים, משפחה, נקיונות ,עבודה כאילו אנחנו איזה עקרות בית אני בטוחה שאם לא היינו נשואים הוא לא היה לוקח אותי כמובן מאליו.

אדיק,למה להכנס לסרט מתח?

נו...אתה יודע שגם בנישואים יש מיקרים מכוערים,והפרידה יותר מורכבת,אז איפה ההבדל?אפשר גם על נייר טואלט לחתום

היי נסיכה ... ויתר גולשים.

יש מקרים מכוערים גם בזוגות שהתחתנו וגם כאלה שלא. זה בכלל לא אמור להיות שיקול האם להתחתן או לא. לפני גירושים השקעתי מאות ואולי אלפי שעות מחשבה בשאלות: מה זה נישואים? מה זה גירושים? המסכנה שלי - נישואים זו דרך הבטחת זכוית האולטימטיבית. אין שום הסדר אחר שיכול לגבור עליו. תחשבו בפרספקטיבה של אנושות כולה, ולא המקרה הפרטי. זוכרים את אברהם אבינו ושרה אמאינו. אברהם התחזה לאח שלה, כדי להנצל מפרע. כי פרע היה רוצח גברים, כדי להתיר לעצמו את הנשים שלהם. תחשבו על זה. פרע - אל עלי האדמות. יש לו סמכות להוציא להורג ללא סיבה. אך אינו יכול להתיר לעצמו אישה נשואה. אלא רק אלמנה מותרת לו. בעצם --- קדושת הנישואים גברה על קדושת האל ---. אתם קולטים את גודל המעמד??? דוגמה נוספת, ממשפחתי. סבא שלי (שיבדה לחיים ארוכים) היה אסיר ציון. הוא נידון ל25 שנות עבודות פרך במחנה עבודה בצפון הרחוק ברוסיה ועוד 5 שנות גלות ללא זכויות האזרח. בו בזמן KGB הפעיל לחץ על סבתא שלי(שתבדה לחיים ארוכים) בדרישה לחתום על גירושים. היא נרדפה עד שנאלצה לעבור לגור בעיר אחרת, אך סירבה לחתום על הגירושים. אתם קולטים את גודל המעמד??? ארגון רב עוצמה. עם רישיון להרוג. ואכן הוציא להורג בין 20000000 ל 50000000 איש. (היסטוריונים עדיים חלוקים על זה) אך לא היה בכחו לגרש זוג שהתנגד. --- קדושת הנישואים גברה על עריצות ואידאולוגיה--- אז בבקשה מכם. תבחינו בין קודש לחול. ותמנעו מחילול הקודש. כל אחד יבחר את דרכו לחיים. אני מכבד את זה. מקווה שתרמתי לדיון. תודה.

לאדיק היקר

אני מכבדת את הדעה שלך , אבל אני מאמינה שאנחנו חיים בשנות 2000+ ואני מרגישה שאם השנים מוסד הנישואים ילך ויפחת.

למה להתחתן?

שלום לכולם אני בת 26 נשואה כבר שנתיים ילדתי לפני חודש ילד מדהים ,אני מאוד אוהבת את בעלי , הוא בן אדם מדהים ואבא טוב , אבל אני מרגישה שמאז שהתחתנו הוא מרגיש שאני שלו ואין בשביל מה להשקיע עוד ושמתי לב שאני לא היחידה גם חברות שלי מרגישות ככה, אז אני אומרת היום בשביל מה להתחתן עדיף לגור עם הבן זוג שלך להביא ילדים ולא להרגיש את החנק ואת המחויבות של הנישואים. מה אתם אומרים לא ככה?

השאלה אינה רלוונטית לגבייך, זאת משום שנשאלה בדיעבד. אני הייתי מציע

למצות את מה שיש. הטעות הנפוצה היא לקחת את בן/בת הזוג כמובן מאליו, אחד/אחת שממילא שם, בין אם אני מתנהג כך או אחרת, בין אם אני מטפח/ת את עצמי בכדי להשתדל להראות במיטבי, בין אם הזיק הזה שנקרא "התאהבות" (להבדיל מאהבה) עדיין קיים וכו. אם ישנה אהבה בינכם, יש ילד, ואם את מעידה כי הוא "אב מדהים", כל שנותר הוא לטפל בנקודות אותן ציינתי לעייל. בהצלחה

לירון

קודם כול תודה. אני לא אומרת שרע לי בחיים כוונתי היתה רק שגרתי עם בעלי שנתיים לפני חתונה והיום אני נשואה שנתיים ויש הבדלים, אני מאחלת לנו לפתור את כול הבעיות ולחיות חיים שקטים ונחים וגם אם לא קמים ועוזבים ולא מתחתנים יותר חחחחח (סתם)

לאדיק היקר

אני מכבדת את הדעה שלך , אבל אני מאמינה שאנחנו חיים בשנות 2000+ ואני מרגישה שאם השנים מוסד הנישואים ילך ויפחת.

אלמונית יקירתי.

אחרי כל המחשבות ותהיות, מה את חושבת לעשות?

צודקת אבל...

תנסו לדמיין שאתם מביאים ילדים מחוץ לנשואים, לא נשמע טוב. למרות כל הסבל של הנשואים לא רואה את עצמי מביאה ילדים ללא נשואים. מוזר לאללה כי הרי באמת למה להתחתן? וואלה לא יודעת

אני לא צריכה לדמיין.

אחותי חיה עם בן זוג ללא נישואים לה יש ילדה, לו יש ילד, ולשניהם יחד יש תינוקת מאאאאאממת בת חודשיים וחצי, "מחוץ לנישואים" רחמנא ליצלן. לא יודעת, אולי זו רק אני, אבל לי זה נשמע מעולה. כמו שנאמר פה כמה וכמה פעמים, הנייר ממילא לא מהווה שום תעודת ביטוח לכלום, וכבוגרי פרק א', גם הם השכילו להבין זאת.

לירון

קודם כול תודה. אני לא אומרת שרע לי בחיים כוונתי היתה רק שגרתי עם בעלי שנתיים לפני חתונה והיום אני נשואה שנתיים ויש הבדלים, אני מאחלת לנו לפתור את כול הבעיות ולחיות חיים שקטים ונחים וגם אם לא קמים ועוזבים ולא מתחתנים יותר חחחחח (סתם)

אני אגיד לך למה יש הבדל...

בין השנתיים בהן גרתם יחד לבין השנתיים בהן אתם נשואים: ההבדל הוא שעד כה עברו 4 שנים... אני יכולה להבטיח לך שבלי קשר לנייר עליו חתמתם ולאגרה שתרמתם לרבנות, אחרי 4 שנים של יחד יש כבר שיגרה ויש קבלה כמובן מאליו אחד של השני יותר מאשר אחרי שנה או שנתיים.וזה נראה לי טבעי והגיוני. ואת יודעת מה, אחרי 10 שנים התחושות האלה יתחזקו עוד יותר. לידה של ילד\ים תורמת לכך הכי הרבה. אתם כבר לא זוג,אתם משפחה. את לא רק אהובתו, את בעיקר האמא של הילד שלו. הילד מעצם קיומו תובע מכם הרבה כוחות פיזיים ונפשיים ונורא קל לשכוח את הזוגיות. ושוב, זה לא חשוב אם אתם נשואים או רק חיים יחד. את יודעת מה, לנישואין אין באמת משמעות אמיתית. לטוב ולרע. גם אם לא הייתם נשואים,היו חלות עליכם כל החובות והזכויות כאילו הייתם נשואים והייתם חושבים להיפרד (גם מבחינה כספית וגם מבחינת הילד). המשמעות היא בעיקר סמלית. סוג של הצהרת כוונות. נשבעים לאהוב אחד את השני לנצח. יש יותר רומנטי מזה? נכון, זה הרבה פעמים לא עומד במבחן המציאות. כולנו פה הבנו מזמן שנישואים הם לא ביטוח לכלום ואם רוצים לפרק מפרקים. לא הנייר הוא שימנע זאת. לכן אני לא מאשימה דווקא את הנישואים במצב אותו את מתארת, אלא את הזמן שאתם יחד, את דרכו של הטבע, ואת הילד שנולד. אם הזוגיות חשובה לכם ואתם רוצים לשמר אותה תתחילו להשקיע! תחזרו לחזר אחד אחרי השני, גם אם בהתחלה זה נראה מלאכותי וטפשי. סמסו אחד לשני במשך היום אסמסים "לוהטים" או רומנטיים, צאו לבלות לבד רק שניכם פעם בשבוע בלי לדבר על הקקי פיפי שהילד עשה היום והחוכמה החדשה שלו. סעו אחת לכמה חודשים לשישי שבת לבד (או השאילו את הילד לסבתא\דודה ותישארו לבד בבית). אני רואה הרבה חיוב בשיגרה ובביטחון. הבעיה מתחילה כשזה הופך לשיעמום וחוסר עניין אחד בשני. ואלה דברים שבאים אם לא מונעים אותם. כשנשואים וכשלא נשואים. אז יאללה! לעבודה!

לאדיק היקר

אני מכבדת את הדעה שלך , אבל אני מאמינה שאנחנו חיים בשנות 2000+ ואני מרגישה שאם השנים מוסד הנישואים ילך ויפחת.

נישואים הם לא מוסד!

נישואים הם בסה"כ 2 אנשים אוהבים שהחליטו בבחירה אישית בד"כ, להצהיר בפומבי על אהבתם ורצונם להיות ביחד. זה שאח"כ דברים עשויים להתחרבש זה כבר עניין אחר.
עבור לעמוד
, , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מתגרשים
בחר
בחר