חגית זו טעות! כל ההורים בגן הם "אבות של..." so זה אומר שכהורה אני יכולה להתפרץ

כל מתי חשקה נפשי?? סליחה!! גם כשיהיו בבי"ס זה יהיה הדין?? ממש לא! יש חוקים ויש מגבלות גם אם מדובר "רק" בגן ילדים. עדיין יש סדר יום והוא לא כולל ביקור של ההורים במשך היום! החשיבה שלך לא נכונה, סליחה שאני אומרת לך זאת. אם תעשי לעצמך סדר במחשבות אולי יוקל לך לעשות סדר. בתכלס הן מאוד לא צודקות. אם תשאלי את הממונה תקבלי תשובה כזו שזה לא מקובל. ושיבוא אחרי שעות הלימודים

יקירתי, מתאים או לא, זה המצב!!

בוודאי זכור לך מה קרה אצלי באוקטובר שנה שעברה(הגעה פתאומית של האדון לארץ).... לאחר שיחה עורך הדין שלי, עם מנהלת בית הספר וסגניתה, הובהר לי חד משמעי כי אם אין צו שאוסר ביקורים של אחד הצדדים, אין לצוות שום סמכות למנוע ממנו לראות/להוציא/לעשות ככל העולה על רוחו. מעצבן? מאוד. מרגיז?אותי לפחות, כן. אבל זה המצב. עד שלא יוצא צו ע"י בית המשפט כי אסור לעשות את זה, מותר. כלומר, כל מה שלא נאמר שאסור, מותר. האב הוא צד כמוך לחינוכו, גם אם לא נראה לך או מתאים לך, גם אם זה לא נכון(לפחות במקרה שלי), וזכותו להפגש,לראות ולהוציא מבית הספר//גן. הדבר היחיד בזמנו שאמרה לי המנהלת הוא שהיא "מוכנה לפנים משורת הדין" ומכוון שהיא מכירה אותי ויודעת מה המקרה הנקודתי היא מוכנה להודיע לי כשזה קורה ואם זה קורה. לא עזר מכתב והחלטה שאני האפוטרופוס של הילד, לא כל השתלשלות המקרה בבית משפט, כלום.

כנראה שזה לא שחור לבן.....

אני יכול לספר שבמקרה שלי הדרך היחידה בזמנו לראות את ילדי. זה דרך גני הילדים או בית ספר .מכיוון שגרושתי היתה מתלוננת במשטרה תלונות שווה כל פעם שניסתי לקחת את ילדי במסגרת הסדרי ראיה.במקרה שלך זה ניראה שהגרוש שלך פוחד שיעצרו אותו.והדרך היחידה לראות את ילדיו שכנראה אוהב אותם וזה זכותו.בלי קשר לזה שהגרוש שלך לא משלם מזונות .שני אישית סולד מזה.עם את באמת רוצה לפתור את הבעיה של הסדרי ראיה אני מציעה שתפתרו את נושא הכספי .שהיה לך בהצלחה.

מני בוקר טוב,

תאמין לי שלחצתי יותר מדי, יותר ממה שהייתי צריכה ע"מ שיראה את הילדים בזמנים שנקבעו בהסדרי ראיה. לא מנעתי ממנו. מתי כן מנעתי? שהוא לא קיים את ההסדרי ראיה, הייתץי מכינה את הילדים נפשית לפיזית והבן אדן לא מופיע או מופיע כשבא לו. יש הסדרים וותעמוד בהם אם לא, לא תראה אותם כשבא לך..... אז הוא החליט לעשות דווקא וללכת לגן. זה לא מובל ולא מוסרי. מכל מיני בחינות מסביב , יש לך הסדרים תעמוד בהם, ילד זה לא משחק. מתי שאתה רוה להיות עם חברה שלך או לעבוד אתה לא יכול ומתי שאתה בודד בשבת, עם כל המשפחה שלך, שלכולם יש ילדים ולך לא אז אתה רואה את הידלים שלך? בחיים אני לא אתן לזה לקרות. לכך אני חותרת. הוא צריך להתאים את עצמו להסדרים ולא אני והילדים לצרכים שלו. הם נקבעו גם בהסכמתו (למעשה , יותר לצרכיו מאשר לצרכי) ויתרתי והלכתי לקראתו אבל עד כמה?????? אין לי מושג למה כתבת שהוא פוחד שיעצרו אותו. אם זה בגלל המזונות אז יש לו סיבה טוה לפחד כי אני באמת מוציאה לו צוי מאסר אך ללא כל קשר לילדים. זה שהוא לא משלם מזונות לא קשור לעניין, עדיין לא עירבתי את העניינים ביחד....הילדים לא אשמים שהוא כזה אבא שפל ונבזה. אם הנושא הכספי יפתר, יוקל לי במידה מסויימת אך אין כל קשר. הוא פשוט מתנקם בי בגלל המעצרים, בגלל שאני דורשת "סדר" בעניין זמני ההסדרים והוא ידוע כטיפוס לא יציב גם פסיכולוגים וגם העו"ס אומרים את זה אז הוא לא יכול שגם עניין ההסדרים יהיה מסודר בחייו אלא מה? ואני מתעקשת, עוד בזמן שכתבנו את הסכם הגירושין, הוא לא היה מוכן שנקבע לו מתי וכמה זמן הוא יראה אותם. הוא יהי חייב לקבל את זה. גם לי יש כללים משלי. ילדים זה לא בובה. תודה על התשובה ומקווה באמת שהכל יסתדר לטוה כי כבר אין לי כח להילחם בו. אפסו כוחותי... יום טוב, חגית

יקירתי, מתאים או לא, זה המצב!!

בוודאי זכור לך מה קרה אצלי באוקטובר שנה שעברה(הגעה פתאומית של האדון לארץ).... לאחר שיחה עורך הדין שלי, עם מנהלת בית הספר וסגניתה, הובהר לי חד משמעי כי אם אין צו שאוסר ביקורים של אחד הצדדים, אין לצוות שום סמכות למנוע ממנו לראות/להוציא/לעשות ככל העולה על רוחו. מעצבן? מאוד. מרגיז?אותי לפחות, כן. אבל זה המצב. עד שלא יוצא צו ע"י בית המשפט כי אסור לעשות את זה, מותר. כלומר, כל מה שלא נאמר שאסור, מותר. האב הוא צד כמוך לחינוכו, גם אם לא נראה לך או מתאים לך, גם אם זה לא נכון(לפחות במקרה שלי), וזכותו להפגש,לראות ולהוציא מבית הספר//גן. הדבר היחיד בזמנו שאמרה לי המנהלת הוא שהיא "מוכנה לפנים משורת הדין" ומכוון שהיא מכירה אותי ויודעת מה המקרה הנקודתי היא מוכנה להודיע לי כשזה קורה ואם זה קורה. לא עזר מכתב והחלטה שאני האפוטרופוס של הילד, לא כל השתלשלות המקרה בבית משפט, כלום.

ע ע, בוקר טוב.

זה המצב את צודקת אך בכוחנו, כאימהות להוציא צו הגנה. שאגב, די מקשים עלינו את העניין, כי צו הגנה / הרחקה כולל עוד דברים מעבר למה שאנחנו יודעות. וזאת התשובה שאותה קיבלתי מלבד מנהלת המעון שהצדיקה אותי ושמבינה אותי טוב יותר כי היא גרושה בעצמה.... חגית

את מתיחסת לענין כאילו "עושים לך טובה"...

1. המטפלות לא מודעות לחוק. הגננת כנראה כן. היא לא עושה לך "טובה אישית" היא פועלת לפי הנחיות מגבוהה. ואסור לה לאפשר כניסה לגן באופן חופשי ע"י הורים לצורך ביקורים. כך שהיא לא נותנת לך גב, היא לא בעדך, היא לא עובדת אצלך. היא עובדת לפי נהלים! שני גישה חגית. את מתחננת במקום לא מתאים ושלא לצורך. את שוברת את הראש שלא לצורך. החוק עומד לצידך תשתשמי בו.

לב יקירתי החביבה...

אני ממש לא חשבתי שעושים לי טובה, אלא הם עונים לי את תשובותיהם וקיבלתי אותם, אין להם כל מחוייביות להיות צד ג' בין הורים גרושים. ע ע כתבה למטה את התשובה שנתנו לה בדיוק את אותה התשובה שקיבלתי אני מהגן. זו לא הגננת אלא מנהלת המעון שהבינה אותי היטב. לב שימי לב לדברייך!!!! אני לא מתחננת בכלל, מאיפה הבאת את זה?? אני ממש לא שוברת את הראש והחוק שדיברת עליו? הוא מותנה בכך שאני מוציאה צו הרחקה מהגן!!! כשביררתי את העניין אמרו לי רק ילדים בסיכון, וגם לאחר שהוצאת צו הרחקה רק אז מכבדים אותי. האב הורא לכל דבר. מנין לגן / לבי"ס שאת דוברת אמת? הרי הם לא בתוך העניינים????? יום טוב, חגית

חגית יקרה בוקר אור... כנראה שאת צודקת.

לתומי חשבתי שמספיק להביא פס"ד בו מפורטים הסדרי הראייה - ועל בסיס הצו השיפוטי הזה חובת הגננת לדאוג שלא תהיינה הפרעות במהלך היום ע"י הורים. חשבתי שפס"ד שהינו הוראה - מספיק כדי לטפל בבעיה, אני מבינה שכנראה שלא. כמה חבל שיש צורך בהוצאת צווים. ואכן צודקת שצו כזה יגרום לך בעיות כיון שאז האב לא יוכל לאסוף את הילדים מהגן - אם וכאשר יחליט ויועיל בטובו. סליחה.

געגועים אחזו בך או שסתם הניק שלי חסר שם?


ירון, מבחינתי גם וגם, משום מה אתה חסר משהו...

חגיתוש, תודה

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מתגרשים
בחר
בחר