הימור על שלומם של ילדים (החלטת בימ"ש).

21:21 10-07-2008|מיכל כתב:

דיוויד

שמעתי על הפסיקה הזו אתמול והייתי המומה. מסכימה איתך בכל מילה, לא הייתי נותנת לילדה שלי להתקרב לתחום הגיאוגרפי בו מצויה גננת שהורשעה, או אפילו גננת שזוכתה. בגלל הספק ולו הקטן ביותר לא הייתי מקריבה את ילדיי. ודרך אגב גם אני הייתי המומה מדבריה של לב. אי אפשר להיות חסיד אומות העולם כשעלולים להקריב את היקר מכל. לילה טוב, מיכל

ה"המומה" בהחלט דו-כיוונית!! נשאלת השאלה הרטורית מדוע היה חשוב לך לכתוב זאת

לב

אני לא רק מייחסת

- אכן יש לי חשיבות ייתר. - רמת הצדקנות שלי לא תהיה לעולם מובנת לך. את לא שם!!!! - אכן את עסוקה בדברים "הרבה יותר חשובים בחיים" - מעריכה שיכולת הניתוח שלי אכן גבוהות עבורך להבנה. - עבורך לא מרגישה שום חובה לעשות שום מאמץ! לא נעים לך אל תקראי. עדין לא מובן לי מדוע בכלל את קוראת. האם לא הפנמת עד כה שכל התגובות שלי נוטפות צדקנות? ואת הרי לא אוהבת צדקנות - אז למה המאמץ? כדי להיות "מופתעת" ו-"המומה". למה? יש לך כל כך הרבה בחיים - באמת חבל לבזבז ת'זמן עלי... הכל מאוד ברור לך. את יודעת הכל. מבינה הכל. "ברור לי שחלק זה מניסיון"... ברור!! ברור!!! אני רק אזכיר לך שיחות טלפון מלוות בהתפרצויות צחוק מצדך על אותה "תוקפנות" שנהנית ממנה מאוד!! או שמא הכל הצגה אצלך?? יושר יקירתי. יושר. גם אם משהו (הכרות) לא עולה יפה בחיים - לא חוזרים לחרבן מתחת לעץ שפעם נהנית והיה לך נעים לשבת בצילו. - מיותר. עזבי. חבל על הזמן שלך ושלי. אני זה אני, דיויד זה דיויד וכו'... עדיף לך להשקיע באמת בדברים יותר מעניינים לעשות בחיים. באמת עצוב. באמת.

לילה טוב

"גילית" .... תגלית מתאימה גילית..

מכיוון שאת אוהבת להגיד את המילה האחרונה- משאירה לך אותה....

מיכלי מתוקה

23:57 09-07-2008|דיויד כתב:

הימור על שלומם של ילדים (החלטת בימ"ש).

לא פעם אני טוען שלשופטים אין מושג מה כולל המונח "טובת הילד". לפעמים הם רחוקים מזה כמזרח ממערב. הנה החלטת בימ"ש כפי שהובאה בוואלה-חדשות ואני מתמצת. הורשעה בהתעללות בילדים בגן בו הועסקה. ביהמ"ש העליון קבע כי במהלך הדיון על ערעורה, היא תחזור לעבודתה בית המשפט העליון פסק הערב (רביעי) כי אהובה כחלון, שהורשעה בהתעללות בילדים בגן בו עבדה כגננת, תוכל לשוב לעבודתה במהלך הדיון בערעורה. היא הטיחה את ראשו של אחד הילדים בקיר ובמקרה אחר היא תלשה שיערות מילדה שלא שבה לכסאה. מיד לאחר הרשעתה הגישה כחלון ערעור. שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר קבע בצעד נדיר יחסית כי כחלון לא תחל לרצות את מאסרה סמוך להרשעתה. לדבריו, "אמנם אין ספק כי העבירות בהן הורשעה הן חמורות ביותר ומצדיקות הטלת עונש מאסר, אך בשלב זה, שבו ערעורה של המבקשת תלוי ועומד, אני סבור כי נסיבותיה מצדיקות את עיכוב ביצוע עונש המאסר". הוא קבע כי בגן בו היא תועסק יותקנו מצלמות וידאו במעגל סגור, שיבטיחו את שלומם של הילדים. מנכ"ל המועצה לשלום הילד, אמר כי מדובר באחת ההחלטות השערורייתיות שיצאו מבית המשפט העליון. "מדובר ברישיון להרוג ילדים שנתן בית המשפט העליון. איך קורה שבית משפט נותן לגננת שהורשעה ודינה נגזר לשוב ולעבוד בסביבת ילדים. האם השופט דנציגר היה נותן למנהל בנק שהורשע בגניבת כסף לשוב ולעבוד בבנק? בית המשפט נתן אור ירוק להתעללות בילדים". עד כאן מהכתבה ואני שואל - האם השופט היה מפקיד/מפקיר את ילדו או נכדו בידי גננת זו? למה השופט מניח לה להמשיך בעבודה על אף שקבע "אין ספק כי העבירות בהן הורשעה הן חמורות ביותר ומצדיקות הטלת עונש מאסר"? ממתי מצלמות מונעות ממטורף לחזור על מעשיו? למה הועדפה טובת פושעת מורשעת על פני בטחון הילדים? האם אי אפשר היה לדחות את ביצוע העונש בלי להפקיד בידיה ילדים? האם מעשה בית המשפט אינו הזנחת קטין חסר ישע? האם אין כאן רשלנות? ומה יגיד השופט אם חס וחלילה חס וחלילה ילד יפגע? "סליחה טעיתי"? אתה רואה ירון למה אני מתכוון? עכשיו בית המשפט מרוצה מעצמו (כרגיל דאג לפושע ולא לקורבן ובטח לא לקורבן פוטנציאלי). ואני חרד לילדים ואני מתכוון ברצינות. אם ילד שלי היה בסיטואציה הזו - הייתי מעיף אותו מיד מהגן שלה (כאלטרנטיבה - הייתי מעיף לה לבנה בראש. תגיד שאני לא צודק?). לילה טוב לכולכם. אנוכי דיויד השני

אין מילים...

לא בלשון עיתונאית מגמתית ע"מ לייצר סקופים - הפעם:החלטתו של ביהמ"ש (מדובר בהחלטת ביניים ולא הכרעה בערעור)

חמור אף יותר.

23:57 09-07-2008|דיויד כתב:

הימור על שלומם של ילדים (החלטת בימ"ש).

לא פעם אני טוען שלשופטים אין מושג מה כולל המונח "טובת הילד". לפעמים הם רחוקים מזה כמזרח ממערב. הנה החלטת בימ"ש כפי שהובאה בוואלה-חדשות ואני מתמצת. הורשעה בהתעללות בילדים בגן בו הועסקה. ביהמ"ש העליון קבע כי במהלך הדיון על ערעורה, היא תחזור לעבודתה בית המשפט העליון פסק הערב (רביעי) כי אהובה כחלון, שהורשעה בהתעללות בילדים בגן בו עבדה כגננת, תוכל לשוב לעבודתה במהלך הדיון בערעורה. היא הטיחה את ראשו של אחד הילדים בקיר ובמקרה אחר היא תלשה שיערות מילדה שלא שבה לכסאה. מיד לאחר הרשעתה הגישה כחלון ערעור. שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר קבע בצעד נדיר יחסית כי כחלון לא תחל לרצות את מאסרה סמוך להרשעתה. לדבריו, "אמנם אין ספק כי העבירות בהן הורשעה הן חמורות ביותר ומצדיקות הטלת עונש מאסר, אך בשלב זה, שבו ערעורה של המבקשת תלוי ועומד, אני סבור כי נסיבותיה מצדיקות את עיכוב ביצוע עונש המאסר". הוא קבע כי בגן בו היא תועסק יותקנו מצלמות וידאו במעגל סגור, שיבטיחו את שלומם של הילדים. מנכ"ל המועצה לשלום הילד, אמר כי מדובר באחת ההחלטות השערורייתיות שיצאו מבית המשפט העליון. "מדובר ברישיון להרוג ילדים שנתן בית המשפט העליון. איך קורה שבית משפט נותן לגננת שהורשעה ודינה נגזר לשוב ולעבוד בסביבת ילדים. האם השופט דנציגר היה נותן למנהל בנק שהורשע בגניבת כסף לשוב ולעבוד בבנק? בית המשפט נתן אור ירוק להתעללות בילדים". עד כאן מהכתבה ואני שואל - האם השופט היה מפקיד/מפקיר את ילדו או נכדו בידי גננת זו? למה השופט מניח לה להמשיך בעבודה על אף שקבע "אין ספק כי העבירות בהן הורשעה הן חמורות ביותר ומצדיקות הטלת עונש מאסר"? ממתי מצלמות מונעות ממטורף לחזור על מעשיו? למה הועדפה טובת פושעת מורשעת על פני בטחון הילדים? האם אי אפשר היה לדחות את ביצוע העונש בלי להפקיד בידיה ילדים? האם מעשה בית המשפט אינו הזנחת קטין חסר ישע? האם אין כאן רשלנות? ומה יגיד השופט אם חס וחלילה חס וחלילה ילד יפגע? "סליחה טעיתי"? אתה רואה ירון למה אני מתכוון? עכשיו בית המשפט מרוצה מעצמו (כרגיל דאג לפושע ולא לקורבן ובטח לא לקורבן פוטנציאלי). ואני חרד לילדים ואני מתכוון ברצינות. אם ילד שלי היה בסיטואציה הזו - הייתי מעיף אותו מיד מהגן שלה (כאלטרנטיבה - הייתי מעיף לה לבנה בראש. תגיד שאני לא צודק?). לילה טוב לכולכם. אנוכי דיויד השני

בוקר טוב פורום יקר - דיויד יש לי עוד להוסיף בעניין:

היי, בשבת קראתי כתבה בעיתון "הורים וילדים" שעסקה בנושא התעללות בילדים והקלות הבלתי נסבלת שהמערכת המשפטית מקלה ראש בעניין ומענישה בקלות או לא מענישה כלל. הכתבה כללה את כל סוגי ההתעללות גם מצד ההורים המתעללים וגם צד שלישי מתעלל בתינוקות, פעוטות וילדים. וכתבו שם על הכל ובמיוחד שמתי לב לתגובת מנכ"ל העמותה לשלום הילד ששם הוא כתב ובצדק רב: הורים שהתעללו בפעוט בן שלוש, במשך 3 שנים הועמדו לדין, הורשעו אך ה"עונש" שקיבלו היה רק: מאסר על תנאי. שימו לב אפילו לא יום אחד בכלא. באותו יום בדיוק התנהל משפט / דיון בבית משפט אחר בארץ ששפט מישהו על העלמת מס לא בסכום גדול ואותו אחד נשפט ל - 6 חודשי מאסר בשל העלמת מס מהמדינה. הוא התקומם על העניין ובצדק רב, איך זה שהעלמת מס עולה בחשיבותה על התעללות בילדים??? והוא רוצה להביא את העניין לכנסת ולחוקק חוק בעניין. הוא גם כתב שם שקלות ראש בעניין נותנת לגיטימציה להורים / מטפלות/סייעות/גננות וכל צד שלישי שהוא, שהילד תלוי בו במידה מסויימת, להתעלל, להזניח, להשפיל ולהכות בלי פחד כיוון שגם ככה בית המשפט לא יעניש והוא לא יכנס לכלא, והילדים ימשיכו לסבול בשקט, כי לא תמיד הם בסביבה מבינה ומקשיבה. מה המסקנה שאני הסקתי? אז ככה: הסקתי שכל מה שמשרת את המדינה(לדוגמא: העלמת מס) בתי המשפט ישפטו אותו בחומרה ובמעצרים ואנשים יפחדו לבצע מעשים כאלו (לא שחסרים אבל נניח....) ואילו מקרים כמו התעללות וכד' לא נוגעים לממשלה ולא למערכת המשפטית ולכן קלות הראש. הורה מתעלל הוא בפירוש לא פושע פחות ממעלים מס רק שבהעלמה גונבים כסף מהמדינה ובמקרה השני גונבים את חייו ונפשו של הילד וזה כאמור לא מעניין אף אחד!!!! יום טוב לכולם, חגית

לא כל כך פשוט. זה לא 1+1

11:06 13-07-2008|נסיכת ישראל כתב:

בוקר טוב פורם...שבוע מקסים.

היי לב...כנסי לפנימי

09:40 13-07-2008|hhagit4 כתב:

בוקר טוב פורום יקר - דיויד יש לי עוד להוסיף בעניין:

היי, בשבת קראתי כתבה בעיתון "הורים וילדים" שעסקה בנושא התעללות בילדים והקלות הבלתי נסבלת שהמערכת המשפטית מקלה ראש בעניין ומענישה בקלות או לא מענישה כלל. הכתבה כללה את כל סוגי ההתעללות גם מצד ההורים המתעללים וגם צד שלישי מתעלל בתינוקות, פעוטות וילדים. וכתבו שם על הכל ובמיוחד שמתי לב לתגובת מנכ"ל העמותה לשלום הילד ששם הוא כתב ובצדק רב: הורים שהתעללו בפעוט בן שלוש, במשך 3 שנים הועמדו לדין, הורשעו אך ה"עונש" שקיבלו היה רק: מאסר על תנאי. שימו לב אפילו לא יום אחד בכלא. באותו יום בדיוק התנהל משפט / דיון בבית משפט אחר בארץ ששפט מישהו על העלמת מס לא בסכום גדול ואותו אחד נשפט ל - 6 חודשי מאסר בשל העלמת מס מהמדינה. הוא התקומם על העניין ובצדק רב, איך זה שהעלמת מס עולה בחשיבותה על התעללות בילדים??? והוא רוצה להביא את העניין לכנסת ולחוקק חוק בעניין. הוא גם כתב שם שקלות ראש בעניין נותנת לגיטימציה להורים / מטפלות/סייעות/גננות וכל צד שלישי שהוא, שהילד תלוי בו במידה מסויימת, להתעלל, להזניח, להשפיל ולהכות בלי פחד כיוון שגם ככה בית המשפט לא יעניש והוא לא יכנס לכלא, והילדים ימשיכו לסבול בשקט, כי לא תמיד הם בסביבה מבינה ומקשיבה. מה המסקנה שאני הסקתי? אז ככה: הסקתי שכל מה שמשרת את המדינה(לדוגמא: העלמת מס) בתי המשפט ישפטו אותו בחומרה ובמעצרים ואנשים יפחדו לבצע מעשים כאלו (לא שחסרים אבל נניח....) ואילו מקרים כמו התעללות וכד' לא נוגעים לממשלה ולא למערכת המשפטית ולכן קלות הראש. הורה מתעלל הוא בפירוש לא פושע פחות ממעלים מס רק שבהעלמה גונבים כסף מהמדינה ובמקרה השני גונבים את חייו ונפשו של הילד וזה כאמור לא מעניין אף אחד!!!! יום טוב לכולם, חגית

בוקר טוב פורם...שבוע מקסים.

11:00 13-07-2008|דיויד כתב:

לא כל כך פשוט. זה לא 1+1

מי שמתעלל בילדים זה לא בגלל שמאן דהוא נתן לו לגיטימציה. מי שמתעלל בילדים זה בגלל שהוא מופרע. לצורך המשל: מי שאונס נשים או ילדות זה לא בגלל הקלות הבלתי נסבלת של פסקי הדין. זה בגלל שהוא חולה נפש. שום פס"ד, מקל או מחמיר ככל שיהיה, לא לוקח חלק במחשבותיו של המופרע, כי הוא מופרע. שום אדם לא אומר לעצמו "כיון שהעונש הוא קל - שווה לי להתעלל או לאנוס". זה לא עובד ככה. נגד מופרעים - רק הרחקה מהחברה לתקופה ארוכה, טיפול נפשי וחינוך מחדש, ורק אז לבדוק ולשקול אם יחזור לחברה תחת השגחה. זה לא כדי להרתיע עבריין לפני מעשה אלא כדי להרחיק אותו ולהגן עלינו אחרי מעשה, כדי שהמעשה לא יחזור. אבל כאן יבוא התירוץ הרגיל - אין תקציב. מה לעשות לפני מעשה? כל אחד יגן על הילדים שלו מפני התעללות של אחרים כולל קרובי משפחה. תשומת לב רצופה וצמודה עם אצבע על הדופק. לתחקר את הילד יום יום, להתעניין בו יותר מפוציניו מוציניו. לשים לב להתנהגותו, דיבורו, ציוריו, תגובותיו. להיות מעורב כמו אמא פולניה בכל פיפס שקורה לו. במקביל - כל אחד ידווח לרשויות על כל מקרה של חשד להתעללות. אבל יש עם זה בעיה (כבר אמרתי שזה מסובך?). כאשר אצל הרשויות מתעורר חשד כזה - גם אם אין מאחוריו דבר וחצי דבר - זו מטחנת בשר שלא ברא השטן. מי שעובר במטחנה הזו כבר לא ירצה אפילו לפנות לסיוע רפואי או נפשי אם זה נוגע לילדו. זה סיוט שלא כתוב בתורה. בנוסף, ילדים יותר גדולים מנצלים את זה בצורה לא הוגנת. אני יודע על ילד שאביו אסר עליו לצאת (בגלל סוג החברה או כעונש אבל זה לא משנה), הילד התקשר למשטרה והתלונן שאביו מכה אותו. תוך חמש דקות הגיעה משטרה והאב הוצא מהבית עם אזיקים. הילד הלך לבילויים שלו והתפאר לפני החבר'ה איך יצא מהבית למרות האיסור מאביו. זה לא מקרה יחיד. עוד סיבוך - הכורח בהוכחה קבילה בבית משפט. רק חסר שהנאשם יוצא זכאי מחוסר הוכחות או בגלל "ספק סביר" (כי דברים כאלה נעשים בדרך כלל בהסתר) - וזה מה שיתן לו (כפרט מעורב) עידוד להמשיך במעשיו. זה האדם הכי מסוכן. הוא עבריין שיש לו אישור ממשלתי מבימ"ש שהוא צדיק. (במוסגר - לדעתי זה בדיוק המקרה של הגננת הזו. בינתיים בית המשפט נהג בה כבצדקת). ומי שמתעלל בילדיו - לקחת לו את הילדים לצמיתות. אין הזדמנות שניה. אבל לצורך כך צריך חקיקה. ומי יחוקק? כל המושחתים שעסוקים בהשרדות פוליטית? ומי ישפוט? מי שלא מבין את המושג "טובת הילד"? יאללה. נעצור כאן. ככל שאני ממשיך לכתוב נהיה לי יותר רע. שבוע טוב לכולם. אנוכי דיויד השני

דיויד,