חברים וחברות יקרים, התקרבו למסך..עוד, עוד קצת, ועכשיו ליחצו על הכותרת................

אני גרושה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כן, כן, גם אני בשוק, הלם והמומה. היום נפתח התיק (לאחר שנה וחצי דיונים באזרחי) והיום קיבלתי גט!!!!!! הייתי בטוחה שישחק איתי בקטע הסופי הזה, אבל עבר חלק ובשיא המהירות. לאחר הגט הבנתי שהכל הודות ללחץ המוגבר שהפעילה החברה החדשה היוצאת איתו פחות מחודשיים. (אודה לה בהמשך). מסתבר שאם הוא מחוץ לבית כבר שנה וחצי, והתיק נפתח ביחד בהסכמה הכל זורם במהירות. איך אני מרגישה: לא יודעת? מוזר..לרגעים בא לי לצחוק ורגעים שלאחר מכן בא לי לבכות ואז שוב לצחוק. מה שבטוח שקיימת תחושת הקלה כלשהי. לבו'ש היקרה, בקרוב אצלך, הלוואי וגם את תופתעי כמוני. שלכם, אני

מזל טוב

איזה כיף לך , אני מת לסיים את ההליך אך הפבגי"ת = פרודה בעזרת השם גרושה. עושה חיים לא קלים חרף ההצעות הנדיבות שלי

ירון היקר,

מקווה שאתה לא אומר זאת כי הצעד הנ'ל הוא לרעתי מבחינה משפטית. בכל מקרה, חגיגה עדיין אין, ואם תהיה, אז לא על כך שהתגרשתי, אלא מסיבת סיום/פרידה..מסיבות שכאלה הן לא תמיד בגלל ששמח, אלא ציון סוף דרך ישנה ותחילתה של דרך חדשה. בדיוק כמו שעורכים מסיבת פרידה לאדם אהוב העובר לגור באזור חדש. תודה על האיחולים! אני

הסברים:

ראשית, לא הייתה כוונה בדבריי לייחס להיבט המשפטי כלל. חגיגה? הרי לך משנתי בקצרה: כל זוג שמתגרש - ובמיוחד עם ילדים - מדובר באבדן הגרעין המשפחתי - בהחלט לא "סיבה למסיבה". אינני אדם דתי, אך ע"פ חוכמת המסורת היהודית אומרים שקרנות המזבח מזילות דימעה בכל פעם שזוג נשוי מגיע לגירושין, ולא בכדי. אם נשים לב, היהדות (כמו כל הדתות המונוטאיסטיות) מייחסות לערך השלמות המשפחתית מעין ערך עליון. כנראה שגם זה לא בכדי. הילדים - במידה ויש - מהווים קורבן ישיר לפרידה "הרשמית" (וגם הלא רשמית) של הורייהם. פתאום אבא לא בבית (בד"כ), פתאום הם מרגישים שהקרקע נישמטת תחת רגליהם, והכל כי אבא ואמא לא השכילו לפתור בעיותיהם ובחרו בדרך ה"קלה". הילדים - מעצם טיבם - שואפים וישאפו (בד"כ) לשלמות הבית, היינו, שאבא ואמא יהיו ביחד. לרוב ילדיי הגירושין פרדת הורייהם מהווה אירוע טראומטי ופצע שיגליד רק לאחר שנים - אם בכלל. הזכות לחיי משפחה, על אף שלא זכתה לעיגון מפורש בחוקי היסוד, זכתה גם זכתה לעיגון כזכות יסוד בהלכות הפסוקות שיצאו מביהמ"ש העליון בסמוך לחקיקתם. גם שופטי העליון הכירו בעובדה כי לכל אדם זכות להורות, ובאותה המידה, לכל ילד זכות להוריו. ע"פ כלל זה, כל ילד זקוק לשני הוריו, זקוק לחום ואהבה משניהם באותה המידה, ולדעתי, זקוק לזמני הורות שווים בין ההורים. אותו ילד היה שמח אם הוריו היו חיים יחדיו והיו זמינים לו בכל אימת שהוא זקוק להם. לא כך הדבר - לצערי - לאחר גירושין או פרדה. מלבד החופש או ה"השתחררות" המדומה שיש לך מבעלך (מדומה כי לעולם את קשורה איתו כך או אחרת), ומלבד האקט הסימבולי לחלוטין של הטקס, שלטעמי מבזה הן את הגבר והן את האשה (אך בעיקר את האשה), אם מישהו יטרח לומר לי על מה המסיבה או החגיגה. אודה לו אישית מקרב ליבי. אפשר להרחיב היריעה עד אין קץ בנושא, אף אשים את הנקודה כאן ואומר שוב שאינני מבין על מה החגיגה. לילה טוב

מזל טוב

איזה כיף לך , אני מת לסיים את ההליך אך הפבגי"ת = פרודה בעזרת השם גרושה. עושה חיים לא קלים חרף ההצעות הנדיבות שלי

ברוך הנמצא (לא ברוכות הנסיבות) - גם אצלך זה יגמר בבוא היום

מאחלת לך שיגיע במהרה. בוקר אור והמשך שבת נפלאה

אופטימית היקרה, תודה

(את בטוח מבינה מדוע אני מופתעת ועדיין בהלם, זוכרת את שיחתנו?)

זוכרת זוכרת..לכן לא סתם כתבתי

שמי שיזכה בך יהיה מאושר.

חברים וחברות יקרים, התקרבו למסך..עוד, עוד קצת, ועכשיו ליחצו על הכותרת................

אני גרושה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כן, כן, גם אני בשוק, הלם והמומה. היום נפתח התיק (לאחר שנה וחצי דיונים באזרחי) והיום קיבלתי גט!!!!!! הייתי בטוחה שישחק איתי בקטע הסופי הזה, אבל עבר חלק ובשיא המהירות. לאחר הגט הבנתי שהכל הודות ללחץ המוגבר שהפעילה החברה החדשה היוצאת איתו פחות מחודשיים. (אודה לה בהמשך). מסתבר שאם הוא מחוץ לבית כבר שנה וחצי, והתיק נפתח ביחד בהסכמה הכל זורם במהירות. איך אני מרגישה: לא יודעת? מוזר..לרגעים בא לי לצחוק ורגעים שלאחר מכן בא לי לבכות ואז שוב לצחוק. מה שבטוח שקיימת תחושת הקלה כלשהי. לבו'ש היקרה, בקרוב אצלך, הלוואי וגם את תופתעי כמוני. שלכם, אני

תודי לחברה שלו , תיהי שמחה עצובה בוכה חשוב מאושרת

הסברים:

ראשית, לא הייתה כוונה בדבריי לייחס להיבט המשפטי כלל. חגיגה? הרי לך משנתי בקצרה: כל זוג שמתגרש - ובמיוחד עם ילדים - מדובר באבדן הגרעין המשפחתי - בהחלט לא "סיבה למסיבה". אינני אדם דתי, אך ע"פ חוכמת המסורת היהודית אומרים שקרנות המזבח מזילות דימעה בכל פעם שזוג נשוי מגיע לגירושין, ולא בכדי. אם נשים לב, היהדות (כמו כל הדתות המונוטאיסטיות) מייחסות לערך השלמות המשפחתית מעין ערך עליון. כנראה שגם זה לא בכדי. הילדים - במידה ויש - מהווים קורבן ישיר לפרידה "הרשמית" (וגם הלא רשמית) של הורייהם. פתאום אבא לא בבית (בד"כ), פתאום הם מרגישים שהקרקע נישמטת תחת רגליהם, והכל כי אבא ואמא לא השכילו לפתור בעיותיהם ובחרו בדרך ה"קלה". הילדים - מעצם טיבם - שואפים וישאפו (בד"כ) לשלמות הבית, היינו, שאבא ואמא יהיו ביחד. לרוב ילדיי הגירושין פרדת הורייהם מהווה אירוע טראומטי ופצע שיגליד רק לאחר שנים - אם בכלל. הזכות לחיי משפחה, על אף שלא זכתה לעיגון מפורש בחוקי היסוד, זכתה גם זכתה לעיגון כזכות יסוד בהלכות הפסוקות שיצאו מביהמ"ש העליון בסמוך לחקיקתם. גם שופטי העליון הכירו בעובדה כי לכל אדם זכות להורות, ובאותה המידה, לכל ילד זכות להוריו. ע"פ כלל זה, כל ילד זקוק לשני הוריו, זקוק לחום ואהבה משניהם באותה המידה, ולדעתי, זקוק לזמני הורות שווים בין ההורים. אותו ילד היה שמח אם הוריו היו חיים יחדיו והיו זמינים לו בכל אימת שהוא זקוק להם. לא כך הדבר - לצערי - לאחר גירושין או פרדה. מלבד החופש או ה"השתחררות" המדומה שיש לך מבעלך (מדומה כי לעולם את קשורה איתו כך או אחרת), ומלבד האקט הסימבולי לחלוטין של הטקס, שלטעמי מבזה הן את הגבר והן את האשה (אך בעיקר את האשה), אם מישהו יטרח לומר לי על מה המסיבה או החגיגה. אודה לו אישית מקרב ליבי. אפשר להרחיב היריעה עד אין קץ בנושא, אף אשים את הנקודה כאן ואומר שוב שאינני מבין על מה החגיגה. לילה טוב

בוקר טוב,ושבוע נפלא לכולם...

יום חמישי הייתי מנותקת מכם גם מהעבודה,וגם מהבית...וטוב לחזור,ולקרא את הדברים. שרית יקירתי שמחה בשבילך על שכל הסיפור הרישמי מאחוריך,הרי שאת רואה בכל יום בכל פגישה איתו,עד כמה שפל הבנאדם,ועד כמה את ראויה למישהו אחר,שיאהב,שיכבד,אותך ואת ילדיך...וכן את צריכה להיות גאה באיך שסיימת הכל,ולא נפלת לפיתויים שלו,ולשקרים שלו...(ואת מבינה למה הכוונה) ירוןןןןן,זה סוג של שמחה,מה קשה לך להבין בזה????? נכון שאתה לא בעד לחיות בסבל תחת מסכת שקרים??.הילדים-נכון,סוג של קורבן...אבל עם הזמן אני מאמינה שניתן יהיה למזער את הפגיעה,ולחיות חיים תקינים...והעיקר מאושרים אז קדימה...תן מילה טובה...

בקרוב אצלך יקירתי,

נקבע תאריך למסיבה, אולי בעוד שבועיים? היין עלייך והשקשוקה על נסיכתנו!!!

נסיכת ישראל מזל טוב לך


היי יגאל...

נפלה בחלקך טעות פיצפונת...אני גרושה כבר 8 חודשים...והמזל טוב מופנה ל"שרית ישראל" המשך יום טוב לך...

בוקר טוב,ושבוע נפלא לכולם...

יום חמישי הייתי מנותקת מכם גם מהעבודה,וגם מהבית...וטוב לחזור,ולקרא את הדברים. שרית יקירתי שמחה בשבילך על שכל הסיפור הרישמי מאחוריך,הרי שאת רואה בכל יום בכל פגישה איתו,עד כמה שפל הבנאדם,ועד כמה את ראויה למישהו אחר,שיאהב,שיכבד,אותך ואת ילדיך...וכן את צריכה להיות גאה באיך שסיימת הכל,ולא נפלת לפיתויים שלו,ולשקרים שלו...(ואת מבינה למה הכוונה) ירוןןןןן,זה סוג של שמחה,מה קשה לך להבין בזה????? נכון שאתה לא בעד לחיות בסבל תחת מסכת שקרים??.הילדים-נכון,סוג של קורבן...אבל עם הזמן אני מאמינה שניתן יהיה למזער את הפגיעה,ולחיות חיים תקינים...והעיקר מאושרים אז קדימה...תן מילה טובה...

ת חייבת חייבת לספר לכם...

אתמול בצהריים נחתי בחדרי,והחלון היה פתוח...ופתאום להקה של 5 ציפורים נכנסו אלי הביתה ביקרו בסלון,ויצאו בחזרה,ורק אחת נשארה ,ואחרי 2 דקות יצאה מחלון אחר... אומרים שזה מזל,נכון?!!!!!!!!!

הסברים:

ראשית, לא הייתה כוונה בדבריי לייחס להיבט המשפטי כלל. חגיגה? הרי לך משנתי בקצרה: כל זוג שמתגרש - ובמיוחד עם ילדים - מדובר באבדן הגרעין המשפחתי - בהחלט לא "סיבה למסיבה". אינני אדם דתי, אך ע"פ חוכמת המסורת היהודית אומרים שקרנות המזבח מזילות דימעה בכל פעם שזוג נשוי מגיע לגירושין, ולא בכדי. אם נשים לב, היהדות (כמו כל הדתות המונוטאיסטיות) מייחסות לערך השלמות המשפחתית מעין ערך עליון. כנראה שגם זה לא בכדי. הילדים - במידה ויש - מהווים קורבן ישיר לפרידה "הרשמית" (וגם הלא רשמית) של הורייהם. פתאום אבא לא בבית (בד"כ), פתאום הם מרגישים שהקרקע נישמטת תחת רגליהם, והכל כי אבא ואמא לא השכילו לפתור בעיותיהם ובחרו בדרך ה"קלה". הילדים - מעצם טיבם - שואפים וישאפו (בד"כ) לשלמות הבית, היינו, שאבא ואמא יהיו ביחד. לרוב ילדיי הגירושין פרדת הורייהם מהווה אירוע טראומטי ופצע שיגליד רק לאחר שנים - אם בכלל. הזכות לחיי משפחה, על אף שלא זכתה לעיגון מפורש בחוקי היסוד, זכתה גם זכתה לעיגון כזכות יסוד בהלכות הפסוקות שיצאו מביהמ"ש העליון בסמוך לחקיקתם. גם שופטי העליון הכירו בעובדה כי לכל אדם זכות להורות, ובאותה המידה, לכל ילד זכות להוריו. ע"פ כלל זה, כל ילד זקוק לשני הוריו, זקוק לחום ואהבה משניהם באותה המידה, ולדעתי, זקוק לזמני הורות שווים בין ההורים. אותו ילד היה שמח אם הוריו היו חיים יחדיו והיו זמינים לו בכל אימת שהוא זקוק להם. לא כך הדבר - לצערי - לאחר גירושין או פרדה. מלבד החופש או ה"השתחררות" המדומה שיש לך מבעלך (מדומה כי לעולם את קשורה איתו כך או אחרת), ומלבד האקט הסימבולי לחלוטין של הטקס, שלטעמי מבזה הן את הגבר והן את האשה (אך בעיקר את האשה), אם מישהו יטרח לומר לי על מה המסיבה או החגיגה. אודה לו אישית מקרב ליבי. אפשר להרחיב היריעה עד אין קץ בנושא, אף אשים את הנקודה כאן ואומר שוב שאינני מבין על מה החגיגה. לילה טוב

בחיי שכתבת יפה

מרגש, עניני. ובכל זאת, ישנם מקרים בהם באמת ישנה סיבה למסיבה. תבין ירון, לפעמים אדם חי שנים תחת דיכוי, התאכזרות וכו' ועבורו שימת קץ לכל אלו יש בה כדי לשמוח. (עם כל הפגיעה בילדים מאקט הגירושים, בעתיד זה ישתלם)

חברים וחברות יקרים, התקרבו למסך..עוד, עוד קצת, ועכשיו ליחצו על הכותרת................

אני גרושה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כן, כן, גם אני בשוק, הלם והמומה. היום נפתח התיק (לאחר שנה וחצי דיונים באזרחי) והיום קיבלתי גט!!!!!! הייתי בטוחה שישחק איתי בקטע הסופי הזה, אבל עבר חלק ובשיא המהירות. לאחר הגט הבנתי שהכל הודות ללחץ המוגבר שהפעילה החברה החדשה היוצאת איתו פחות מחודשיים. (אודה לה בהמשך). מסתבר שאם הוא מחוץ לבית כבר שנה וחצי, והתיק נפתח ביחד בהסכמה הכל זורם במהירות. איך אני מרגישה: לא יודעת? מוזר..לרגעים בא לי לצחוק ורגעים שלאחר מכן בא לי לבכות ואז שוב לצחוק. מה שבטוח שקיימת תחושת הקלה כלשהי. לבו'ש היקרה, בקרוב אצלך, הלוואי וגם את תופתעי כמוני. שלכם, אני

כיף לך - מאברוק

הסברים:

ראשית, לא הייתה כוונה בדבריי לייחס להיבט המשפטי כלל. חגיגה? הרי לך משנתי בקצרה: כל זוג שמתגרש - ובמיוחד עם ילדים - מדובר באבדן הגרעין המשפחתי - בהחלט לא "סיבה למסיבה". אינני אדם דתי, אך ע"פ חוכמת המסורת היהודית אומרים שקרנות המזבח מזילות דימעה בכל פעם שזוג נשוי מגיע לגירושין, ולא בכדי. אם נשים לב, היהדות (כמו כל הדתות המונוטאיסטיות) מייחסות לערך השלמות המשפחתית מעין ערך עליון. כנראה שגם זה לא בכדי. הילדים - במידה ויש - מהווים קורבן ישיר לפרידה "הרשמית" (וגם הלא רשמית) של הורייהם. פתאום אבא לא בבית (בד"כ), פתאום הם מרגישים שהקרקע נישמטת תחת רגליהם, והכל כי אבא ואמא לא השכילו לפתור בעיותיהם ובחרו בדרך ה"קלה". הילדים - מעצם טיבם - שואפים וישאפו (בד"כ) לשלמות הבית, היינו, שאבא ואמא יהיו ביחד. לרוב ילדיי הגירושין פרדת הורייהם מהווה אירוע טראומטי ופצע שיגליד רק לאחר שנים - אם בכלל. הזכות לחיי משפחה, על אף שלא זכתה לעיגון מפורש בחוקי היסוד, זכתה גם זכתה לעיגון כזכות יסוד בהלכות הפסוקות שיצאו מביהמ"ש העליון בסמוך לחקיקתם. גם שופטי העליון הכירו בעובדה כי לכל אדם זכות להורות, ובאותה המידה, לכל ילד זכות להוריו. ע"פ כלל זה, כל ילד זקוק לשני הוריו, זקוק לחום ואהבה משניהם באותה המידה, ולדעתי, זקוק לזמני הורות שווים בין ההורים. אותו ילד היה שמח אם הוריו היו חיים יחדיו והיו זמינים לו בכל אימת שהוא זקוק להם. לא כך הדבר - לצערי - לאחר גירושין או פרדה. מלבד החופש או ה"השתחררות" המדומה שיש לך מבעלך (מדומה כי לעולם את קשורה איתו כך או אחרת), ומלבד האקט הסימבולי לחלוטין של הטקס, שלטעמי מבזה הן את הגבר והן את האשה (אך בעיקר את האשה), אם מישהו יטרח לומר לי על מה המסיבה או החגיגה. אודה לו אישית מקרב ליבי. אפשר להרחיב היריעה עד אין קץ בנושא, אף אשים את הנקודה כאן ואומר שוב שאינני מבין על מה החגיגה. לילה טוב

כן ירון, גרושים משולים לחרבן בית המקדש.....

אבל מעבר למילים יפות ולפואטיות יש כאן דיני נפשות. עפ"י הדת היהודית לה רובנו אם לא כולנו משתייכים פיקוח נפש דוחה אפילו שבת.....ואולי גם את עמידתו האיתנה של בית המקדש. ולמה משול כאן סיפו פיקוח הנפש? כמו מחלת גוף ממארת חי לו אחד מבני הזוג (וכן, לעיתים אף שניהם) במפח נפש נוראי, במסכת שקרים מתמשכת ומבזה. בניסיון להחזיק חזק הכל בשתי ידיים עד שאגות כאב השרירים.... הילדים הללו, שעל שברונם אתה שח, צופים מהצד. כואבים יותר או פחות.... מזהים את העוצמות הללו במערכת ולעיתים מתפרעים מולם או נדומים מולם. האם זהו המקדש המקודש עליו שח לנו הקדוש ברוך הוא כשרצה משפחה שלמה? האם רצח נפשות אינו בר דין? מסתבר שבעולם הזה, לא..... מי יודע? אולי הסיפורים על הישיבה האחרונה מול כסא "המלך" ונתינת הדעת שם תתן את הדין.... אי לכך ולסיפורי התנ"ך שתקפו את משכננו הקט הבוקר, אני, דעתי שלי, שגרושים שאינם על מה בכך ראויים לשמחה והילולה גדולה אף מחגיגת הנישואין. זוהי חגיגת חרות הנפש וניסיון להחיותה מחדש בריא וטוב יותר בשנים שנותרו.

ת חייבת חייבת לספר לכם...

אתמול בצהריים נחתי בחדרי,והחלון היה פתוח...ופתאום להקה של 5 ציפורים נכנסו אלי הביתה ביקרו בסלון,ויצאו בחזרה,ורק אחת נשארה ,ואחרי 2 דקות יצאה מחלון אחר... אומרים שזה מזל,נכון?!!!!!!!!!

על ציפורים ומזל.

לא מאמין בזה. היתה להקת "ציפורי השיר" מאשדוד. השיר הכי מפורסם שלהם - בלדה למנקה הרחוב. הם לא הצליחו להמריא (למרות תקליט אחד. השני היה חידוש אבל הוא לא הצליח). ראית את הסרט "הציפורים" של היצ'קוק? פחד אלוהים. ראית את הסרט "איש הציפורים"? עוד היה בשחור לבן. לאיש הן לא עזרו. נשאר בכלא אלקטרז עד פינויו ועבר לכלא אחר. מכירה את הבדיחה? אחד חוזר ממשחק כדורגל וצועק 20 אלף, 20 אלף. שאלו אותו - מה 20 אלף? ההוא צועק - 20 אלף 20 אלף. שאלו אותו - מה 20 אלף. זכית ב-20 אלף? ההוא צועק - לא. 20 אלף איש היו היום באיצטדיון ודוקא לי ציפור חירבנה על הראש. אז תעזבי את כל השטויות עם הציפורים. שיהיה לך מזל וזהו. שבוע טוב. אנוכי דיויד השני

היי יגאל...

נפלה בחלקך טעות פיצפונת...אני גרושה כבר 8 חודשים...והמזל טוב מופנה ל"שרית ישראל" המשך יום טוב לך...

את עוד מאלה שסופרים את הימים?

אני הפסקתי לספור אחרי היום השני. רק הזזתי את חג העצמאות. שבוע טוב. אנוכי דיויד השני

חברים וחברות יקרים, התקרבו למסך..עוד, עוד קצת, ועכשיו ליחצו על הכותרת................

אני גרושה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כן, כן, גם אני בשוק, הלם והמומה. היום נפתח התיק (לאחר שנה וחצי דיונים באזרחי) והיום קיבלתי גט!!!!!! הייתי בטוחה שישחק איתי בקטע הסופי הזה, אבל עבר חלק ובשיא המהירות. לאחר הגט הבנתי שהכל הודות ללחץ המוגבר שהפעילה החברה החדשה היוצאת איתו פחות מחודשיים. (אודה לה בהמשך). מסתבר שאם הוא מחוץ לבית כבר שנה וחצי, והתיק נפתח ביחד בהסכמה הכל זורם במהירות. איך אני מרגישה: לא יודעת? מוזר..לרגעים בא לי לצחוק ורגעים שלאחר מכן בא לי לבכות ואז שוב לצחוק. מה שבטוח שקיימת תחושת הקלה כלשהי. לבו'ש היקרה, בקרוב אצלך, הלוואי וגם את תופתעי כמוני. שלכם, אני

בהצלחה

היי שיהיה לך בהצלחה בהמשך חייך מוזמנת לסוף שבוע באילת
עבור לעמוד
, , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מתגרשים
בחר
בחר