מה לעשות שאישתי ביקשה ממני להתגרש אבל בבית היא לא מדברת מילה כי"אין על מה לדבר"

יקירתי - שברת את השיא הישראלי.

בסיום "אותם" ולא "אותה". סליחה.

01:05 03-09-2007|אורנה כתב:

דויד היקר!

בד"כ אנחנו אלה שנעצרות, יולדות, ונשארות בבית. מוותרות על קרירה וכיוב' ואילו הגברים יכולים להתקדם בעבודתם אין להם חופשות מחלה של הילדים. לא ביקורת בטיפת חלב ועוד... אנו הנשים נושאות בנטל הזה בעוד אתם חופשיים מכל זה. הגברים מתחייבים בכתובה לפרנס. ועליהם מוטל עול הפרנסה! ללדת ילדים צריכים שניים וגם לגדל אותם! רובהגברים שנפרדים מנשותיהם פותחים במילחמה כלכלית! הילדים מפסיקים לראות אותם וכמובן גם לא מקבלים מהם ולא כלום! מעט גברים עומדים בהתחיבותם וממשיכים לפרנס כרגיל! אתה יצאת נגד אישה קנאית כדבריך שלא רצתה להשאיר לבעלה אקסה גם את ה5000 שקל שנישארו לו לאחר שהפריש לטובתה כספים. וזה בסדר. אולם מכאן ועד להלום בנשים שמקבלות את זכותן הלגיטימית? אצלך זה מאבד פרופורציה! צא מהראש הזה שאנו רוצות יותר ממה שאנחנו צריכות! יש ילדים ומישהו ח י ב לכלכל אותם! נשים שיוצאות לעבוד זו פריבילגיה לבעל ולא לרועץ לאישה! גברים שמבטלים נשים בגלל שהן לא עובדות. ובגלל שהן נטל כלכלי על הבעל הם גברים שטלטנים ואלימים.

אין גם,

10:01 03-09-2007|אביבי כתב:

יקירתי - שברת את השיא הישראלי.

מקסימום עיוותים במינימום מילים. דבר דבור על אופניו: 1. "בד"כ אנחנו אלה שנעצרות, יולדות, ונשארות בבית. מוותרות על קרירה וכיוב'". מהיכן הסטטיסטיקה העדכנית הזו? אז נתחיל מזה שרק אשה יכולה ללדת. יש לזה מחיר. לא רוצה לשלם את המחיר? מי מכריח אותך ללדת? אם זה היה ניתן לגברים - הרבה היו עושים זאת ברצון בלי טובות. אבל הרי זה היה מאבק של הנשים לחופשת הלידה. עד שגברים החלו לזכות בה היה מאבק מר. זכור לי מקרה שהערתי לאשה שחנתה במקום שמור לנכה (ליד סופרמרקט). אז היא ענתה "אני בהריון". לא ידעתי שהריון זו נכות, אבל לך תתווכח. בסוף עוד יבוא איזה גורילה מהצד עם סכין. אבל למה לא להחזיק את המקל משני קצותיו? 2. "ואילו הגברים יכולים להתקדם בעבודתם אין להם חופשות מחלה של הילדים. לא ביקורת בטיפת חלב ועוד..." באמת? יש על פי חוק חופשות מחלה לגברים שילדיהם חולים. רק מה? האשה קופצת על זה. יום חופש. אגב, במקרה הפרטי שלי (שלא נקיש ממנו על הכלל), מי שניצל את חופשות המחלה הללו זה אני. כנ"ל ההליכה לרופא וטיפת חלב. אבל מעטות הנשים שמוותרות על הפריוילגיה לשבת בבית 3 חודשים ויותר ולקבל משכורת. זה לא רק עניין ההנקה. יש כיום הרבה נשם שמניקות הרבה מעבר לתקופת חופשת הלידה, כך שהטיעון הזה מתפוגג לאיטו. 3. "אנו הנשים נושאות בנטל הזה בעוד אתם חופשיים מכל זה." תבינו שאתן לא עושות טובות. לא לגברים ולא לילדים. בחרתן בזה. הנטל? מה זה? עונש? את לא רוצה? אז למה ילדת, לכל הרוחות. אנחנו חופשיים מזה? הרי מתנהל מאבק של גברים לשוויון בנטל הזה. מי שלא מוכן לקבל את זה הם לא בדיוק הגברים. הפמיניסטיות הלוחמות שמות רגליים על כל צעד ושעל. לשמחתי דברים זזים בכיוון נכון אבל זה כרגע רק בפריפריה: גננים בגני ילדים וכד'. אבל המסע הכי ארוך מתחיל בצעד אחד. היום גבר בגן ילדים זה בערך כמו טייסת קרב. ממש הליכה נגד הזרם. 4. "ללדת ילדים צריכים שניים וגם לגדל אותם! רוב הגברים שנפרדים מנשותיהם פותחים במילחמה כלכלית! הילדים מפסיקים לראות אותם וכמובן גם לא מקבלים מהם ולא כלום! מעט גברים עומדים בהתחיבותם וממשיכים לפרנס כרגיל!" גברים שפותחים במלחמה כלכלית מנהלים מלחמת השרדות. רק לך אולי לא נוח להכיר בזה. המצב המשפטי של היום: אם לא תטרוף - יטרפו אותך. הילדים לא מקבלים ולא כלום? גברים לא עומדים בהתחייבותם? שטויות. מכריחים אותם. אז האשה מקבלת מבטוח לאומי והגבר כבר מתמודד מול רשויות החוק. לא ראיתי שזה עובד בכיוון השני. ולמה הם צריכים לפרנס "כרגיל"? מה עם חיים חדשים? משפחה חדשה? מי שרוצה את הילדים צריך לקחת בחשבון את פרנסתם. הרי הנשים מנהלות מאבק עד חורמה כדי למנוע משמורת גברית. בתי המשפט הולכים בכשל הזה עד היום. אז על מה התלונות? תנו לגבר משמורת על הילד ותסתפקו בהסדרי ראייה כשצריך לבוא לכמה שעות גם מקצה הארץ ועד קצהה. אהה... לא? למה? 5. "אולם מכאן ועד להלום בנשים שמקבלות את זכותן הלגיטימית? אצלך זה מאבד פרופורציה!". זכות לגיטימית? והיכן הזכויות הלגיטימיות של הגבר? הרי אין כאלה. במקרי אלימות גם מצד האשה - הגבר נזרק מהבית. במקרה של גבר שאשתו התשכרה יותר ממנו לא קורה במזונות ומדור כמו שקורה במצב ההפוך. היכן זכותו הלגיטימית של הגבר לגדל את ילדיו? היכן זכותו הלגיטימית לתבוע מזונות ומדור לילדיו שהוא מגדל (אם זה כבר קורה)? ויותר מזה - באותה נשימה שאת מזכירה את ההיא שגם 5000 ש"ח לא רוצה להשאיר לו, את אומרת "צא מהראש הזה שאנו רוצות יותר ממה שאנחנו צריכות". אני לא עד כדי כך עיוור ומטומטם. וחוץ מזה... הלמתי? איזה שטויות. אם עמידה על עמדתי ואמירתה בצורה שהיא למעלה מעדינותך זה להלום..... מה אני יכול לעשות? 6. ולסיכום: "יש ילדים ומישהו ח י ב לכלכל אותם! נשים שיוצאות לעבוד זו פריבילגיה לבעל ולא לרועץ לאישה! גברים שמבטלים נשים בגלל שהן לא עובדות. ובגלל שהן נטל כלכלי על הבעל הם גברים שטלטנים ואלימים." מישהו חייב לכלכל אותה? ואני חשבתי "מי שהם חייבים לכלכל אותם". לא "מישהו". "מישהם". את המשפט "נשים שיוצאות לעבוד זו פריבילגיה לבעל ולא לרועץ לאישה!" לא הבנתי. אשה עובדת כפריוילגיה לבעל? את רצינית? אל תספרי לי על העולם החרדי שבו העלוקה יושב ללמוד תורה כדי לא להתגייס ולא לעבוד והאשה גם מגדלת וגם מפרנסת. זה עיוות גמור שלא מקובל עלי. אבל בעולם המודרני האמיתי - אשה עובדת זו פריוילגיה לבעל? הלו... בוקר טוב... להתאפס בבקשה. והנושא שלגברים שמבטלים נשים שאינן עובדות לא עלה כאן בכלל. ומה הקשר בין זה לאלימות? איך קשרת את הקצוות האלה בכלל. אני ממש מתפלא עלייך. אבל בעצם אני צריך להתפלא על כך שאני מתפלא. יום טוב. אנוכי דיויד השני

הכוונה היא שאתה סותר בצורה קשההה. לא מקבל שונה ומכניס למעיין קטגוריות........

16:40 03-09-2007|מורן סמון כתב:

אין גם,

אני לא מסכימה עם הקביעה, שאישה עוצרת את חייה כדי ללדת והיא עוצרת את הקריירה שלה. אני מכירה נשים רבות שמקיימות קריירה בצד קייום משפחה.

אולי. אבל דיברתי מתוך חיי ומיתוך חיי נשים שאני מכירה.

16:49 03-09-2007|אורנה כתב:

הכוונה היא שאתה סותר בצורה קשההה. לא מקבל שונה ומכניס למעיין קטגוריות........

איני באה מהעולם החרדי. אולם מקיימת אורח חיים דתי. איני שיכת לשום זרם,זה לא שייך לאמונה או לעבודת ה'. אל תסווג אותי למסגרות מסוימות אני רק אדם דתי פרטי ולא מיצגת שום גוף!!! וכך גם חינוך ילדי כל אחד לומד במסגרת הדתית המתאימה לו. עד כאן כדי להכיר אותי ולא לשייך אותי לשום קבוצה. נכון יש מתי מעט המקבלים מישמורת על ילדיהם ולכל אחד הסיבה היחודית שלו. במיקרה הזה רק צודק שהאישה במידה והיא עובדת ובעלת הכנסה תישא בנטל לגידול ילדיה. הכנסת האישה היא בד"כ עזרה לכלכלת הבית. הבעיה היא שהגבולות היתשטשו בעיקבות המטירנות ורצון להזדמנויות שוות. חובת הבעל לזון ולפרנס. חובת האישה לגדל ולחנך. אני מצדדת בזה.--לגודל בושתי? החברה נוהגת כך, ומכאן ההפליה בשכר! החברה החרדית נוהגת אחרת ולא ברור לי למה! אין הצדקה לכך שהפכו את היוצרות!!! הרי גם בזמן התנאים (כידוע לך) היו תנאים בעלי מקצוע ובעלי עבודה! ואילו היום כולם "צדיקים" ולומדים תורה הרבה--- תורתם אומנותם--- נאמר על מי שמתפרנס מהתורה! מורה וכיוב' ולסיכום נסה להבין ולנהוג בהתאם אל תשפוט אנשים דרך המצב שלך יש מצבים דומים במעט ויש שונים בהרבה! כל אחד לגופו!!! נסה "לקבל" את השונה. איני יודעת במה אתה עוסק אך להבנתי יש לתחום עיסוקך הרבה משקל בדיעותיך!

ובקשר אלי...

יצא המרצע מן השק.

16:50 03-09-2007|אורנה כתב:

אולי. אבל דיברתי מתוך חיי ומיתוך חיי נשים שאני מכירה.

אין גם

מורן יקירתי! חזרתי למעגל העבודה אבל.........

14:26 29-08-2007|dror gil כתב:

מה לעשות שאישתי ביקשה ממני להתגרש אבל בבית היא לא מדברת מילה כי"אין על מה לדבר"

מישהו היה במצב דומה ? תודה

אני כבר שנה במצב דומה

אל תהיו בטוחים שזה המצב הכי גרוע.

אותו כנ"ל

מצד אחד מטיש רגשית מצד שני נכנסים לרוטינה.... הרבה כוח וסבלנות

11:58 05-09-2007|אביבי כתב:

אל תהיו בטוחים שזה המצב הכי גרוע.

בשנים האחרונות (כמה וכמה שנים כאלה), נקטתי באותה שיטה. דממת אלחוט. גם כשדיברתי - זה היה בצימצום מוחלט. היתה לזה סיבה. אם מילה יצאה מהפה שלי - מיד מלחמת עולם שלישית. בכלל לא חשוב על מה. כל מילה - סיבה לריב, סיבה לויכוח מטומטם למדי. אז כדי לצמצם את נקודות המפגש שמיד הפכו לנקודות ריב (והילדים בבית) - ניתקתי כל קשר וורבלי איתה - פרט להכרחי ביותר (שזה היה בערך מילה בשבועיים וגם זה לא בטוח). שתבינו - אילו הייתי אומר משהו פשוט כמו "בוקר טוב" - מיד מתחילה סאגה שאנסה לתאר אותה (ואל תצחקו כי אני ממש לא צחקתי ולא צוחק עכשיו. בעצם תצחקו. מה אכפת לי): אני: בוקר טוב. היא:או... האדון הגיע. יש לו בוקר טוב. מה טוב אצלך? יש משהו טוב בבית הזה? בוקר טוב הוא אומר לי. ממש בוקר טוב. מה קרה שאתה אומר בוקר טוב פתאום? מה טוב אצלך? וזה בוקר זה? כמעט צהריים. רק מלראות אותך זה כבר לא בוקר טוב. יאללה יאללה, עושה הצגות לילדים, חושב שייצא לו משהו מזה. שמענו עליך. בוקר טוב הוא אומר לי.... וכך הלאה וכך הלאה עד שאני בורח רק כדי לא לשמוע את ההמשך. ושתבינו - זה רק מ"בוקר טוב". משהו שהייתי אומר יותר מזה - תכפילו, תשלשו ותרבעו. אז לפעמים זה אולי לא הטוב ביותר אבל לפחות הרע במיעוטו. בתקופה שהתחלנו בהליכים הרשמיים כבר סירבתי לדבר בכלל. רק דרך עורכי הדין. פשוט כי פחדתי ששוב תתחולל מערבולת אלימה ולא משנה מי תקף ומי התגונן. לא רוצה אלימות. אז זה לא נעים, אבל לא צריך להתרגש מזה. אולי זה הטוב ביותר שקרה לכם. אתם לעולם לא יודעים ממה ניצלתם. יום טוב. אנוכי דיויד השני

- למות מצחוק.. והעיקר להשאר בחיים כדי לספר על זה

14:39 29-08-2007|אביבי כתב:

קח עורך דין טוב.

עילך להקדים אותה תמיד בכמה צעדים. כגבר מתגרש אתה חסר זכויות. כדי להפגע כמה שפחות מהאוירה הפמיניסטית בבתי המשפט ומקיפוח גברים מתגרשים וגרושים, עליך להיות תמיד כמה צעדים לפניה ולדאוג שהמערכה תתנהל במגרש הביתי שלך. אמנם מקום המגרש משתנה בהתאם לצרכים אבל תמיד תקדים אותה. אחרת - מאוחר מדי ותאכל אותה וחבל. בהצלחה. אנוכי דיויד השני

גירושין

אסף אתה מטפל??