יקירתי - שברת את השיא הישראלי.
מקסימום עיוותים במינימום מילים.
דבר דבור על אופניו:
1.
"בד"כ אנחנו אלה שנעצרות, יולדות, ונשארות בבית. מוותרות על קרירה וכיוב'".
מהיכן הסטטיסטיקה העדכנית הזו?
אז נתחיל מזה שרק אשה יכולה ללדת. יש לזה מחיר. לא רוצה לשלם את המחיר? מי מכריח אותך ללדת? אם זה היה ניתן לגברים - הרבה היו עושים זאת ברצון בלי טובות. אבל הרי זה היה מאבק של הנשים לחופשת הלידה. עד שגברים החלו לזכות בה היה מאבק מר.
זכור לי מקרה שהערתי לאשה שחנתה במקום שמור לנכה (ליד סופרמרקט). אז היא ענתה "אני בהריון". לא ידעתי שהריון זו נכות, אבל לך תתווכח. בסוף עוד יבוא איזה גורילה מהצד עם סכין. אבל למה לא להחזיק את המקל משני קצותיו?
2.
"ואילו הגברים יכולים להתקדם בעבודתם אין להם חופשות מחלה של הילדים. לא ביקורת בטיפת חלב ועוד..."
באמת?
יש על פי חוק חופשות מחלה לגברים שילדיהם חולים. רק מה? האשה קופצת על זה. יום חופש. אגב, במקרה הפרטי שלי (שלא נקיש ממנו על הכלל), מי שניצל את חופשות המחלה הללו זה אני. כנ"ל ההליכה לרופא וטיפת חלב. אבל מעטות הנשים שמוותרות על הפריוילגיה לשבת בבית 3 חודשים ויותר ולקבל משכורת. זה לא רק עניין ההנקה. יש כיום הרבה נשם שמניקות הרבה מעבר לתקופת חופשת הלידה, כך שהטיעון הזה מתפוגג לאיטו.
3.
"אנו הנשים נושאות בנטל הזה בעוד אתם חופשיים מכל זה."
תבינו שאתן לא עושות טובות. לא לגברים ולא לילדים. בחרתן בזה.
הנטל? מה זה? עונש? את לא רוצה? אז למה ילדת, לכל הרוחות.
אנחנו חופשיים מזה? הרי מתנהל מאבק של גברים לשוויון בנטל הזה. מי שלא מוכן לקבל את זה הם לא בדיוק הגברים. הפמיניסטיות הלוחמות שמות רגליים על כל צעד ושעל.
לשמחתי דברים זזים בכיוון נכון אבל זה כרגע רק בפריפריה: גננים בגני ילדים וכד'. אבל המסע הכי ארוך מתחיל בצעד אחד. היום גבר בגן ילדים זה בערך כמו טייסת קרב. ממש הליכה נגד הזרם.
4.
"ללדת ילדים צריכים שניים וגם לגדל אותם! רוב הגברים שנפרדים מנשותיהם פותחים במילחמה כלכלית!
הילדים מפסיקים לראות אותם וכמובן גם לא מקבלים מהם ולא כלום!
מעט גברים עומדים בהתחיבותם וממשיכים לפרנס כרגיל!"
גברים שפותחים במלחמה כלכלית מנהלים מלחמת השרדות. רק לך אולי לא נוח להכיר בזה. המצב המשפטי של היום: אם לא תטרוף - יטרפו אותך. הילדים לא מקבלים ולא כלום? גברים לא עומדים בהתחייבותם? שטויות. מכריחים אותם. אז האשה מקבלת מבטוח לאומי והגבר כבר מתמודד מול רשויות החוק. לא ראיתי שזה עובד בכיוון השני. ולמה הם צריכים לפרנס "כרגיל"? מה עם חיים חדשים? משפחה חדשה? מי שרוצה את הילדים צריך לקחת בחשבון את פרנסתם. הרי הנשים מנהלות מאבק עד חורמה כדי למנוע משמורת גברית. בתי המשפט הולכים בכשל הזה עד היום. אז על מה התלונות? תנו לגבר משמורת על הילד ותסתפקו בהסדרי ראייה כשצריך לבוא לכמה שעות גם מקצה הארץ ועד קצהה. אהה... לא? למה?
5.
"אולם מכאן ועד להלום בנשים שמקבלות את זכותן הלגיטימית? אצלך זה מאבד פרופורציה!".
זכות לגיטימית?
והיכן הזכויות הלגיטימיות של הגבר? הרי אין כאלה.
במקרי אלימות גם מצד האשה - הגבר נזרק מהבית.
במקרה של גבר שאשתו התשכרה יותר ממנו לא קורה במזונות ומדור כמו שקורה במצב ההפוך.
היכן זכותו הלגיטימית של הגבר לגדל את ילדיו?
היכן זכותו הלגיטימית לתבוע מזונות ומדור לילדיו שהוא מגדל (אם זה כבר קורה)?
ויותר מזה - באותה נשימה שאת מזכירה את ההיא שגם 5000 ש"ח לא רוצה להשאיר לו, את אומרת "צא מהראש הזה שאנו רוצות יותר ממה שאנחנו צריכות". אני לא עד כדי כך עיוור ומטומטם.
וחוץ מזה... הלמתי? איזה שטויות. אם עמידה על עמדתי ואמירתה בצורה שהיא למעלה מעדינותך זה להלום..... מה אני יכול לעשות?
6.
ולסיכום:
"יש ילדים ומישהו ח י ב לכלכל אותם!
נשים שיוצאות לעבוד זו פריבילגיה לבעל ולא לרועץ לאישה!
גברים שמבטלים נשים בגלל שהן לא עובדות. ובגלל שהן נטל כלכלי על הבעל הם גברים שטלטנים ואלימים."
מישהו חייב לכלכל אותה? ואני חשבתי "מי שהם חייבים לכלכל אותם". לא "מישהו". "מישהם".
את המשפט "נשים שיוצאות לעבוד זו פריבילגיה לבעל ולא לרועץ לאישה!" לא הבנתי. אשה עובדת כפריוילגיה לבעל? את רצינית? אל תספרי לי על העולם החרדי שבו העלוקה יושב ללמוד תורה כדי לא להתגייס ולא לעבוד והאשה גם מגדלת וגם מפרנסת. זה עיוות גמור שלא מקובל עלי. אבל בעולם המודרני האמיתי - אשה עובדת זו פריוילגיה לבעל?
הלו... בוקר טוב... להתאפס בבקשה.
והנושא שלגברים שמבטלים נשים שאינן עובדות לא עלה כאן בכלל.
ומה הקשר בין זה לאלימות? איך קשרת את הקצוות האלה בכלל.
אני ממש מתפלא עלייך.
אבל בעצם אני צריך להתפלא על כך שאני מתפלא.
יום טוב.
אנוכי דיויד השני
