רוצה לשתף בחוייות שלי

לתושבי הפורום שלום רב אני גרוש מזה 4 שנים, גבר נאה מאוד משכיל והכל אמה מה החיים שלי כל כך עצובים עם הסדרי הראייה על 2 הילדים שלי.(למרות שאני רואה אותם 4 פעמים בשבוע) זו תחושה נוראית של תסכול ועצב ענק שממלא אותי. מגיע יום שישי וכל מה שאני רוצה זה להיות איתם ביחד ואי אפשר... זה נורא אני חושב שגברים בקטע הזה נפגעים ממש קשה לא יכול לכתוב יותר ביי בינתיים

הלוואי וכולם היו כמוך...

הגרוש שלי בקושי רואה אותך הוא לא מבין שזה יתנקם בו בסופו של דבר כי הם לא יכירו בו

מבט לראי

שר טבעות יקר שאלו אותי מקודם. פה באחד העצים, מתי צריך "להתחיל מחדש"? ארבע שנים אחרי הגירושין, זה הרבה מאד זמן. הצער על אובדן הזמן עם הילדים קיים ומוחשי. אבל אני שומעת מהדברים שלך הרבה מאד כאב, ועולה בי תחושה שעדיין לא השלמת עם המצב. לא התרגלת. ובטח שלא המשכת הלאה.... לראות את הילדים ארבע פעמים בשבוע - זה אולי יותר ממה שהרבה גברים נשואים עושים. אני בטוחה שזה עדיין לא מספיק לך. ומבינה שזה ממשיך לכאוב. אבל מה קורה עם שאר החיים שלך - לא רק כאבא, אלא כאדם וגבר? האם אתה ממשיך קדימה, או תקוע? תן מבט בראי.... ושיהיה לך רק טוב יעל דורון פסיכולוגית מכון זוגות

חוזר הבייתה אחרי יום עבודה וכלום ...

הכל ריק, אין צחוק של ילדים, אין את ההמולה לפני מקלחת הערב, חברים נטשו והמשיכו בחייהם, אין לגבר המודרני רשת תמיכה וצריך להחזיק את כל הכאב לבד ולנסות לתפקד הכי טוב בשביל כולם עוד סטוץ לא בשבילי, מעדיף לבד לבד או קשר משמעותי שיגיע מהלב

לא רק גברים נפגעים

מרגישה בדיוק כמוך, והילדים גרים איתי. העצב והאובדן הם קשים מאד בגלל פירוק המשפחה. אבל אולי באמת(כמו שיעל אומרת) יש תקווה למצוא משהו יותר טוב ולהיות מאושרים. זו הרי המטרה, לא?

חוזר הבייתה אחרי יום עבודה וכלום ...

הכל ריק, אין צחוק של ילדים, אין את ההמולה לפני מקלחת הערב, חברים נטשו והמשיכו בחייהם, אין לגבר המודרני רשת תמיכה וצריך להחזיק את כל הכאב לבד ולנסות לתפקד הכי טוב בשביל כולם עוד סטוץ לא בשבילי, מעדיף לבד לבד או קשר משמעותי שיגיע מהלב

אם מותר לי להתערב...

נכון שאתה מגיע לבית ריק, אבל להישאר לבד זה לא טוב מכיוון שאדם צריך קשרים ביחוד בשעה שהוא מרגיש בודד. אל תתן לבדידות להשתלט עליך!!!אני גרושה 4 שנים ונהנת מכל רגע שאני נושמת, גם אני עברתי תקופה של בדידות ובמהלך הזמן גיליתי שיש לי כל כך הרבה שאין לי על מה להיות בודדה, תתחיל לחשוב על החיים שלך ואני בטוחה שתמצא שם כל כך הרבה שהמצב רוח שלך ישתנה פלאים. ברגע שתפתח תגלה שיש אישה שם שתוכל להיות בת הזוג הבא שלך ותוכלו להנות יחד ואולי להתחיל פרק ב'

מבט לראי

שר טבעות יקר שאלו אותי מקודם. פה באחד העצים, מתי צריך "להתחיל מחדש"? ארבע שנים אחרי הגירושין, זה הרבה מאד זמן. הצער על אובדן הזמן עם הילדים קיים ומוחשי. אבל אני שומעת מהדברים שלך הרבה מאד כאב, ועולה בי תחושה שעדיין לא השלמת עם המצב. לא התרגלת. ובטח שלא המשכת הלאה.... לראות את הילדים ארבע פעמים בשבוע - זה אולי יותר ממה שהרבה גברים נשואים עושים. אני בטוחה שזה עדיין לא מספיק לך. ומבינה שזה ממשיך לכאוב. אבל מה קורה עם שאר החיים שלך - לא רק כאבא, אלא כאדם וגבר? האם אתה ממשיך קדימה, או תקוע? תן מבט בראי.... ושיהיה לך רק טוב יעל דורון פסיכולוגית מכון זוגות

האבהות מגדירה אותי כאדם

והינה נדבך חשוב ומהותי בהוויתי כאדם, מי שלא מכיר את התחושה הנוראה הזו לא יבין ותמיד יבואו ויגידו לך לכת קדימה ולא להתעסק עם זה במיוחד שאתה גבר ולא אמור להחצין רגשות אבל בפועל אני הולך לישון עם תחושת האכזבה וקם איתה למחרת יום עבודה מפרך גם ככל שאנו מתבגרים קשה יותר ליצור קשר משמעותי יש לי עוד כל כך הרבה מה לומר בנושא אך חוששני שהכושר הרטורי שלי מפאת העומס הנפשי לא מי יודע מה כרגע ולכן אסיים לבינתיים טולקין

אם מותר לי להתערב...

נכון שאתה מגיע לבית ריק, אבל להישאר לבד זה לא טוב מכיוון שאדם צריך קשרים ביחוד בשעה שהוא מרגיש בודד. אל תתן לבדידות להשתלט עליך!!!אני גרושה 4 שנים ונהנת מכל רגע שאני נושמת, גם אני עברתי תקופה של בדידות ובמהלך הזמן גיליתי שיש לי כל כך הרבה שאין לי על מה להיות בודדה, תתחיל לחשוב על החיים שלך ואני בטוחה שתמצא שם כל כך הרבה שהמצב רוח שלך ישתנה פלאים. ברגע שתפתח תגלה שיש אישה שם שתוכל להיות בת הזוג הבא שלך ותוכלו להנות יחד ואולי להתחיל פרק ב'

מצטרפת למיכל

שר טבעות יקר אתה כל כך צודק - הרבה גברים מרגישים כמוך, שאין רשת תמיכה אמיתית לגברים בעידן שלנו. אבל אולי ישמח אותך לשמוע, שאפשר לייצר רשת כזו. של תמיכה אמיתית. לא, אני לא מדברת על סטוצים ומערכות יחסים ארעיות. אני מדברת על חברים חדשים - ידידים וידידות, שיהיו שם עבורך, יקשיבו לך, יקבלו אותך, יעזרו לך ברגעים הריקים, וישמחו איתך ברגעים המלאים. אתה יכול למצוא אותם ברשת (למשל בפורום הזה יש הרבה כאלה) ובהרבה מסגרות אחרות. אני חושבת שמגיע לך הכי טוב - קח את עצמך בידיים! בהצלחה רבה יעל דורון פסיכולוגית מכון זוגות

חוזר הבייתה אחרי יום עבודה וכלום ...

הכל ריק, אין צחוק של ילדים, אין את ההמולה לפני מקלחת הערב, חברים נטשו והמשיכו בחייהם, אין לגבר המודרני רשת תמיכה וצריך להחזיק את כל הכאב לבד ולנסות לתפקד הכי טוב בשביל כולם עוד סטוץ לא בשבילי, מעדיף לבד לבד או קשר משמעותי שיגיע מהלב

מבינה מאוד לליבך אבל יש הרבה גברים שמעדיפים

את השקט הזה...וכל הכבוד לך שאכפת לך מהילדים שלך ....אבל באמת הגיע הזמן להמשיך הלאה ... כשתתמלא שמחת חיים תאמין לי שהכל יהיה הרבה יות טוב....לנשים בדרך כלל יותר קשה כי הם חוזרות מהעבודה לרעש לבלאגן לנקיונות.....לבישולים... הגרוש שלי למשל בא לראות את הילדים לחצי שעה וזה מספיק לו בלי ימי שישי .... אני למשל מלאת שמחת חיים וחוששת מאוד מפרק ב' אבל רוצה זוגיות טובה....בני כמה הילדים שלך? מאחלת לך את כל האושר שבעולם

האבהות מגדירה אותי כאדם

והינה נדבך חשוב ומהותי בהוויתי כאדם, מי שלא מכיר את התחושה הנוראה הזו לא יבין ותמיד יבואו ויגידו לך לכת קדימה ולא להתעסק עם זה במיוחד שאתה גבר ולא אמור להחצין רגשות אבל בפועל אני הולך לישון עם תחושת האכזבה וקם איתה למחרת יום עבודה מפרך גם ככל שאנו מתבגרים קשה יותר ליצור קשר משמעותי יש לי עוד כל כך הרבה מה לומר בנושא אך חוששני שהכושר הרטורי שלי מפאת העומס הנפשי לא מי יודע מה כרגע ולכן אסיים לבינתיים טולקין

עצוב

טולקין יקר הכותרת שבחרת מאד עצובה בעיני. עצוב שרק האבהות מגדירה אותך כאדם. בנאדם צריך שיהיה לו טעם לחיים עבור עצמו, ולא רק עבור ילדיו. (בענין הזה כולנו שוים, נשים וגברים). אני חושבת שיש לך כושר רטורי מצוין. ובטוחה שאם תרצה תצליח להגיד עוד הרבה דברים בנושא הזה. אתה אומר שככל שאנחנו מתבגרים קשה יותר ליצור קשר משמעותי. דווקא לגברים בדרך כלל קל יותר (בנושא הגיל) מאשר נשים. תרצה להגיד על זה עוד משהו? להסביר? יעל דורון פסיכולוגית מכון זוגות

לא רק גברים נפגעים

מרגישה בדיוק כמוך, והילדים גרים איתי. העצב והאובדן הם קשים מאד בגלל פירוק המשפחה. אבל אולי באמת(כמו שיעל אומרת) יש תקווה למצוא משהו יותר טוב ולהיות מאושרים. זו הרי המטרה, לא?

הקטע הוא ש...

חברים ממש קרובים ובני משפחה הפנו לי עורף מכיוון שבימים הקשים שלי מצב הרוח שלי הפריע מצברוח הכללי אחרי שהחלמתי קמעא מהשברים לבד, הם כבר היו במקום אחר בחיים שלהם ומרבית הזמן שניסיתי להיות במחיצתם חובת ההוכחה הייתה עלי להיות במצב רוח עליז אבל כשהם היו במשברים עמדתי בשבילהם כמו צוק איתן איפה הצדק? טולקין

עצוב

טולקין יקר הכותרת שבחרת מאד עצובה בעיני. עצוב שרק האבהות מגדירה אותך כאדם. בנאדם צריך שיהיה לו טעם לחיים עבור עצמו, ולא רק עבור ילדיו. (בענין הזה כולנו שוים, נשים וגברים). אני חושבת שיש לך כושר רטורי מצוין. ובטוחה שאם תרצה תצליח להגיד עוד הרבה דברים בנושא הזה. אתה אומר שככל שאנחנו מתבגרים קשה יותר ליצור קשר משמעותי. דווקא לגברים בדרך כלל קל יותר (בנושא הגיל) מאשר נשים. תרצה להגיד על זה עוד משהו? להסביר? יעל דורון פסיכולוגית מכון זוגות

יעל יקרה

כילד לא היה לי אבא והתחושה שליוותה אותי מאז ומעולם הייתה תחושה של נטישה, אז אני יודע שלא נטשתי את ילדיי ואעשה הכל לדאוג למען רווחתם הנפשית והכלכלית אולם מלווה אותי תחושת כישלון איומה שאת הדבר הבסיסי משפחה חמה ואוהבת לא הצלחתי להעניק להם טולקין בירח

האבהות מגדירה אותי כאדם

והינה נדבך חשוב ומהותי בהוויתי כאדם, מי שלא מכיר את התחושה הנוראה הזו לא יבין ותמיד יבואו ויגידו לך לכת קדימה ולא להתעסק עם זה במיוחד שאתה גבר ולא אמור להחצין רגשות אבל בפועל אני הולך לישון עם תחושת האכזבה וקם איתה למחרת יום עבודה מפרך גם ככל שאנו מתבגרים קשה יותר ליצור קשר משמעותי יש לי עוד כל כך הרבה מה לומר בנושא אך חוששני שהכושר הרטורי שלי מפאת העומס הנפשי לא מי יודע מה כרגע ולכן אסיים לבינתיים טולקין

הצעה

אתה נשמע ממש חמוד. אשמח לדבר איתך למייל שלי.

אשמח

לקבל את המייל שלך טולקין

רוצה לשתף בחוייות שלי

לתושבי הפורום שלום רב אני גרוש מזה 4 שנים, גבר נאה מאוד משכיל והכל אמה מה החיים שלי כל כך עצובים עם הסדרי הראייה על 2 הילדים שלי.(למרות שאני רואה אותם 4 פעמים בשבוע) זו תחושה נוראית של תסכול ועצב ענק שממלא אותי. מגיע יום שישי וכל מה שאני רוצה זה להיות איתם ביחד ואי אפשר... זה נורא אני חושב שגברים בקטע הזה נפגעים ממש קשה לא יכול לכתוב יותר ביי בינתיים

שר הטבעות - שלום לך

אתה נשמע אחלה אדם. אני רוצה לשתף אותך ולומר לך ש - 4 פעמים בשבוע לראות את הילדים - זה המון!! מחזקת את ידייך ומצדיעה לך. רוב הגברים מסתפקים בפעם עד פעמיים באמצע השבוע ואחת לשבועיים סופ"ש. זה מראה שאתה משקיען ואני בטוחה שתקצור את הפרות בעתיד. בטוחה שהילדים שלך שמחים שאתה לוקח חלק פעיל בחייהם. מקווה שתוכל להפיק תשואה נאה ורווח יפה אם תשכיל לקחת את השיעור הזה של החיים ולתעל אותו למקומות חיובים. תצמח מכאןותפרח!!! מה שלא הורג מכשל!!! רוב הצלחה לך, שלך, Lev
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מתגרשים
בחר
בחר