חדש בפורום

חדש בפורום

אני בן 35 נשויי 12 שנים + 2 ילדים. אנחנו מכירים מהצבא כמו זוגות רבים שהכירו במסגרת זו והתמסדו.לאחר תהליך של התפתחות אישית עצמית לימודים בתחום ההוליסטי,התחלתי לשאול את עצמי שאלות האם אני מאושר,האם אני במקום הנכון,האם אני מרוצה מחיי?בשלב הראשון ביצעתי הדחקה מאוד גדולה של השאלות ואפילו נבהלתי מעצמי, כי הרי ממה שאני מכיר בבית וממה שחונכתי אליו אסור לחשוב על דברים כאלה יש להלחם על הכל גם אם זה ברמה של וויתור עצמי.אך השאלות מציקות ועולות שוב ושוב.האם עשיתי טעות בעבר ? האם הקשר שבו אני נמצא נוצר בעצם מחוסר ביטחון של להיות לבד?והאם אני צריך להמשיך להעמיד פנים שטוב לי כי את זה לא ניתן להסתיר. שיתפתי את זוגתי בעניין,ורעידת האדמה החלה.בתור זוג שלא רב מעולם עם דיאלוג בעצם על הכל נכנסנו למתח אדיר ,מדברים רק על מה שחייבים בקשר לילדים והתחושה נוראית.התחלנו ללכת לטיפול זוגי והמתח לא יורד. אני דיי סגור על עצמי שאני רוצה לעזוב אך פוחד ממה שזה יעשה לילדים,אם לא היו ילדים בתמונה כבר לא הייתי שם!היום אני מוכן להוריד את המסיכה מהפנים אך זוגתי לא ואני דיי חסר אונים מצד אחד לא אכפת לי כבר ואני רוצה לצאת ולפרוץ לעולם חדש אחר שבו יהיה לי יותר מעצמי,ומצד שני לא רוצה להשאיר אדמה חרוכה . מקווה שהסיפור שלי יביא תגובות כי באמת חשוב לי לדעת איך להתמודד עם המצב תודה מראש.

שלום ראול, ברוך הבא לפורום

הסוגיה שהעלית אינה פשוטה או ברורה. רבים בוודאי עוברים את אותו התהליך בדיוק של התחבטות. ראשית, קח בחשבון שגם בתוך מסגרת תמיד ניתן להגיע גם אל ה"עצמי" שאתה מחפש. וזו בעצם הזוגיות האולטימטיבית. לדעת לשלב את הלבד בזוג. שנית, לא טוב היות האדם לבדו (אבל הוא לבדו בין כה וכה....) כמי שעוברת כעת פרידה ול-xxx היו תהיות דומות אני יכולה לומר שיש למצות תחילה את כל העזרה בתוך המסגרת ולא לצאת במהרה ולנסות למצוא את השקט מבחוץ. דבר נוסף, הפגיעה בילדים היא וודאית וכואבת. לי אישית היה מאוד קשה לדעת שאני "חורצת" את גורלם, שהרי ברור שאם הייתי שואלת לדעתם תשובתם היתה חד משמעית נגד פירוד. כמו כן חשוב לומר כי ישנם מצבים שלא טוב ולא נכון להשאר בזוגיות שאינה טובה. לכן, עשה לעצמך ולשותפים שלך בחייך טובה גדולה מאוד, נסה לקחת פסק זמן לחשיבה ועבודה עצמית אמיתית, בתוך המערכת ולא בחוץ, ולבחון היטב את ההשלכות של מה יש ל"בחוץ" להציע לאומת מה יש לך כרגע ביד. ודבר אחרון, זכור כי להתגרש אתה יכול בעוד חצי שנה, ואילו להחליט על השקעה בזוגיות לחצי שנה אתה יכול לבחור עכשיו ולא כשיהיה מאוחר מידי. להתגרש תמיד אפשר, לתקן לא תמיד ניתן... מקווה שעזרתי במשהו.

שלום ראול וברוך בואך לפורום :-)

לא מזמן יצא לי להכיר בחור שהיה עם אישתו מגיל מאוד צעיר (אחרי הצבא) ועוד בחור שהחליט לבוא בברית נישואין עם אישתו שהיתה חברתו עוד בתיכון. זה טבעי ולגיטימי שאחרי שנים רבות של קשר שהחל בגיל מאוד צעיר יצוצו ויעלו שאלות. לדעתי, חשוב להעלות אותם מול בן/בת הזוג על מנת שלא ייווצר מצב של איבוד הקשר ומערכת היחסים בגלל תהיות ובלבלות כאלה ואחרות. המלצה שלי, לכו לייעוץ זוגי, תבררו מה ניתן לעשות כדי להחיות את מערכת היחסים שלכם ולבדוק האם זו היתה החלטה נכונה לכל אחד מכם. מורן

מורן סמון, עו"ד


בן גור-כהן, סמון ושות' - משרד עורכי דין ומגשרים


מנהלת משותפת בפורום דיני משפחה וגירושין


_____________________________________


כתובת: רח' משה שרת 6 תל אביב 6209213


טל: 03-6966060


פקס: 03-6966040


מייל: moran@getonline.co.il


 


 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מתגרשים
בחר
בחר