שתי גישות בספרות המד"ב (דיון, יש דבר כזה) 
אישית אני חובב פנטזיה מושבע, אולם אני בד"כ נהנה גם לקרוא מד"ב איכותי.
הבעיה היא שבספרות המד"ב יש בעיה, לחלק מהסופרים יש בעיה שבה הם נסחפים יותר מדי עם התאוריות שלהם ונגררים
להסברים מפורטים ומייגעים עד כדי ייאוש, ולא שבלי ההסברים ה,מדהימים, לא היינו מבינים את העלילה, סתם הסופר רוצה להראות שהספר על רמה ואז הוא גורם למוחותינו לקרוס בצורה מעוררת רחמים.
נדמה לי שחלק מהבעיה היא שספרות המד"ב היא הרבה יותר "מדעית" מספרות רגילה וגם מפנטזיה, ספרי המד"ב של לפני עשרות שנים הם לפעמים המציאות של היום...
דוגמאות?
לאחרונה: אורסולה לה גווין, שמעתי המלצות אין ספור לסופרת הזו, בהתלהבות הנחתי ידי על ספר שלה, "המנושל" ובהחלט הצטערתי על כך אחרי שעה של קריאה מאומצת (שגרמה לי לפעמים בהיות ממושכות בזבוב שהתיישב על ידית הספה...) בספר יש רעיון לעלילה מצויינת למרבה הצער, לה גווין פשוט כתבה ספר משמעם מרוב תאורים ופילוסופיות מדעיות.
דוגמה נוספת- סדרת "מאדים הירוק\כחול\אדום" רעיןו מצויין ביצוע נהדר- עד שמגיעים לעמודים על גבי עמודים של תאורים סטטיים של אקולוגיה\ביולוגיה\פיזיקה שלא ממש מענינית אותי כקורא ממוצע.
אלה עולים לי בראש כרגע.
כפי שאמרתי קודם, תופעה זו היא אחת הגורמים לכך שאני מבכר פנטזיה על פני מדע בדיוני.
שאלות מנחות לתגובות: (אם לא אני נשאר לבד בעץ הזה)
1. האם גם אתם זיהיתם תופעה כזו בחלק מספרות המד"ב?
2. האם יש לכם בעיה איתה?
3. האם אתם מסכימים לכך שאחד מהגורמים העיקריים לתופעה נעוץ בכך שספרות המד"ב היא "מדעית"?
קראו, כתבו והשכילו
תום מרילין
מנהל פורום
פנטזיה ומשחקי תפקידים.