שאלה אינפנטילית אבל מתאימה לפורום

משתי סיבות: 1. כמה שהייתי רוצה מידי פעם להיות בעולם של פנטזיה ולחוות הרפתקאות וכ'ו (בשביל זה אני מצטרף לסאגה), לא הייתי מוכן לוותר על כל מה שיש לי כאן, ובטח שלא על כל מי. 2. לא הייתי קופץ לשם כי אני מאמין שאני/אנחנו נמצאים בעולם הזה מסיבה מסוימת, כי הוא זקוק לנו. אז לא הייתי מחליט החלטה פזיזה וקופץ לעולם אחר לנצח. שי

זו חתיכת שאלה שהתשובה עליה תלויה (כמה מפתיע) בכמה אלפי גורמים: 1. האם אנחנו מגיעים לקרין עם כל הידע שיש לנו ? להזכירכם, הידע שיש לקורא, עולה פי כמה על הידע שיש לתושב קרין ממוצע. אנחנו יודעים על קיומם של הדרקונים בעוד ששאר התושבים מאמינים שהם "יצורי אגדות, סיפורי ילדים". אנחנו יודעים שקיימים אלים ויודעים שהחורבן באמת קרה בניגוד לשאר התושבים שמאמינים שהכל סיפורי אגדות... 2. באיזו תקופה אנחנו מגיעים ? האם בתקופה של רשומות ? של אגדות ? של מלחמת הנשמות ? ואולי בכלל לתקופה של הומה... 3. עקרונית, התשובה המתבקשת היא "לא" מהסיבה הברורה שרמת החיים שלנו הרבה יותר גבוהה משלהם. תושב קריני ממוצע הוא איכר שיעביר את רוב חייו בעבודת אדמה או אביר שיעביר את רוב חייו בשמירות. ואני לא מדבר על שירותי הבריאות שיש שם או על העובדה שהם לא עורכים בכל יום מקלחת חמה... מצד שני, אם תוסיף לי לעסקה איזה כשרון נחמד כמו יכולת הטלת קסמים או משהו ייחודי שיבדיל אותי מכל מליוני האיכרים/לבלרים/בנאים/חרשי מתכת.... אולי יהיה על מה לדבר :) 007

בעקרון אני לא הייתי קופצת כי החיים של איכר פשוט ממש משעממים,ואין טעם להפסיד את כל היתרונות שיש בעולם כמו שלנו. אבל אם הייתי מגיעה לשם בתור קוסמת או קנדרית או משהו בסגנון זה דווקא נשמע מעניין..

אני מסכימה עם שי. ואם הייתי מגיעה בתור קנדרית לא הייתי מהססת שלא... בררר...

לא עדיף לחיות את החיים שלנו כאן ועכשיו מאשר להיגרר לעלילה לא לנו? (עלילת הרומח, למשל)... כמה שאהבתי את ספרי הרומח (הראשונים), אני מעדיפה לכתוב לעצמי את ה"סיפור" מאשר ליכנס לעלילה לא שלי... אז התשובה המתבקשת היא בכל זאת, למרות כל הקסם שבדבר (תרתי משמע) - לא.

תלוי באיזה מצב. תפרט. אם כפי שאני אז לא אף אחד פה לא היה שורד יומיים בעולם ימי ביניימי. אם אני אקבל ידע ויכולות מסויימות אז יש מצב סביר מאד שכן.

כנראה שלא. יש לי כאן משפחה שאני מאוד אוהב, וחברים רבים. אבל עוד 10 שנים, אולי כן. אבל אני מעדיף להגיע לאמבר.

אז הייתי עונה כן בלי להסס. עכשיו, אני ממש לא חושבת שהייתי קופצת. שי- העולם הזה זקוק לנו?... אתה הורג אותי לפעמים עם התשובות שלך.:) here is the house, where it all happens...

אבל אתה חייב להסכים איתי שזה נשמע דרמטי מאוד... "העולם הזה זקוק לנו". :) it should be better with you...