, , , ,
לא יודע מה איתכם, ועוד לא קראתי את הספר
אבל לדעתי הם מגזימים. סחטו את הסדרה הזאת יותר מדי. היו צריכים להשאיר אותה בשישיה הראשונה ודי (אגדות ורשומות). כל שישיית המפגשים, והדרקונים של להבת קיץ, פשוט הרסו אותה. היה כזה סוף יפה והרסו אותו. קחו את קיטיארה למשל: למה להפוך אותה לזונה, ואחת שמזדיינת עם כולם ומשתמשת בימניות שלה להכל? לא חבל? סתם. לדעתי סתם. כמו סרט המשך לסרט המשך. מאוס ומיותר. מה שלא יימנע ממני לקרוא את זה, כמובן. :)
קיטיארה -היתה תמיד כזאת 
אחת שיודעת להשתמש במיניות שלה כדי להשיג יתרון ולהשיג מה שהיא רוצה,
הם לא הרסו כלום לדעתי
אסף
קיטיארה -היתה תמיד כזאת
אחת שיודעת להשתמש במיניות שלה כדי להשיג יתרון ולהשיג מה שהיא רוצה, הם לא הרסו כלום לדעתי אסף
לא חושב. בשתי הטרילוגיות הראשונות תפסתי ממנה מישהו רגיל
לחלוטין שפשוט בחר בצד השני של המתרס. זה הכל. אחת עם כבוד, לא מינית ולא כלום. זה לא הוזכר אף פעם (גם בגלל שויז והיקמן לא ממש מאפיינות את הגיבורים שלהן כמו שצריך, בניגוד לאדינגס נגיד) אולי חוץ מהפעם ההיא עם תניס בסחף, אבל זה היה סתם להט נעורים, לא מיניות.
אחר כך באה שישית המפגשים, לא זוכר מי כתב את לב אפל, וזה גם לא חשוב, שהם היא טיפה ככה. למרות שלא ממש. אחרי זה באחים לנשק או כבשן הנשמה היא מציעה לקרמון לזנוח את רייסט (וזה אחרי שבראשונים היא מוזכרת כמי שהגנה עליו כשהיהקטן!) ובכלל מצטיירת כרעה, סתם. אחרי זה בלהבת קיץ מזכירים את זה שהיא שכבה עם סער (!) סתם כדי שיהיה לו ילד לדעתי. הקיצר, בראשונים היא הייתה דמות מכבודת, אחרי זה הרסו אותה. סתם כי היא "הרעה" אז עשו אותה גם זנותית. כאילו "הרעים" לא יכולים להיות אנשים גם כן, רק רעים.
אני מאושר לחלוק נחרצות על שניכם 
תיקון כפול:
"וויז והיקמן באמת לא כאלה סופרות טובות"
א. מרגרט וויס היא אכן סופרת בעוד שידידה טרייסי היקמן הוא סופר שמנמן עם זקן קטן
ב. וויס והיקמן טובים, הוהו כמה שהם טובים.
אני תמיד מסתכל למעלה ב"הסתכלות מפוכחת" (ולא "אחורה" משתי סיבות:
א. הסדרה נמצאת אצלי בספריה במדף העליון מעל הראש
ב. עוד לא מצאתי סדרה שנהנתי ממנה יותר)
ואני חולק עליכם מכל וכל.
לפרטים (יש לי מחר בגרות ענקית בהיסטוריה ואין לי זמן או כוח לכתוב הכל שוב- לכן גם ההודעה שלי נראית מוזר) קראו את המאמר הזה
תהנו!
תום.
לא חושב. בשתי הטרילוגיות הראשונות תפסתי ממנה מישהו רגיל
לחלוטין שפשוט בחר בצד השני של המתרס. זה הכל. אחת עם כבוד, לא מינית ולא כלום. זה לא הוזכר אף פעם (גם בגלל שויז והיקמן לא ממש מאפיינות את הגיבורים שלהן כמו שצריך, בניגוד לאדינגס נגיד) אולי חוץ מהפעם ההיא עם תניס בסחף, אבל זה היה סתם להט נעורים, לא מיניות. אחר כך באה שישית המפגשים, לא זוכר מי כתב את לב אפל, וזה גם לא חשוב, שהם היא טיפה ככה. למרות שלא ממש. אחרי זה באחים לנשק או כבשן הנשמה היא מציעה לקרמון לזנוח את רייסט (וזה אחרי שבראשונים היא מוזכרת כמי שהגנה עליו כשהיהקטן!) ובכלל מצטיירת כרעה, סתם. אחרי זה בלהבת קיץ מזכירים את זה שהיא שכבה עם סער (!) סתם כדי שיהיה לו ילד לדעתי. הקיצר, בראשונים היא הייתה דמות מכבודת, אחרי זה הרסו אותה. סתם כי היא "הרעה" אז עשו אותה גם זנותית. כאילו "הרעים" לא יכולים להיות אנשים גם כן, רק רעים.
חיחיחי, שוב חולק...
קיטיארה?
היא מינית לחלוטין- רוכשת את מעמדה בצבאה של טקיזיס בעזרת גופה, משפילה את כבודו של אביר נחוש וצעיר (סער),
גורמת לתניס הרבה כאב ראש ברשומות ומפתה את דלאמר האפל באגדות- כל זה רק בספרים של וויס והיקמן לפני דשל"ק (עוד על השימושים הנלוזים שלה בגופה אפשר למצוא בשני ספרים מסדרת "שישית המפגשים" שאני לא זוכר כרגע את שמם.
אדגינס?
מכל הסופרים בחרת את אדגינס בהקשר לספרים מיותרים?
דיויד אדגינס יצר סיפור יפה מאד בבלגריאד.
דייויד אדגינס בזבז לי הרבה זמן עם 5 הספרים המיותרים ביותר שקראתי-חמישית המלוריאן המרוחה, שחוזרת על הבלגריאד והיא פשוט בושה וחרפה.
ומשי הוא כלום לעומת גדיל.
תום.
קיטיארה לא מינית? היא נוטפת מין...תיקרא שוב פעם, ותנסה לקרוא בין השורות ...
באמת , רואים שקיטיארה השתמשה במיניות שלה כדי להתקדם לאן שהיא רצתה להגיע , היא שאפתנית ומשתשמת במיניות שלה כאמצעי כוח להשיג את מטרותיה,
אסף.
אני מאושר לחלוק נחרצות על שניכם
תיקון כפול: "וויז והיקמן באמת לא כאלה סופרות טובות" א. מרגרט וויס היא אכן סופרת בעוד שידידה טרייסי היקמן הוא סופר שמנמן עם זקן קטן ב. וויס והיקמן טובים, הוהו כמה שהם טובים. אני תמיד מסתכל למעלה ב"הסתכלות מפוכחת" (ולא "אחורה" משתי סיבות: א. הסדרה נמצאת אצלי בספריה במדף העליון מעל הראש ב. עוד לא מצאתי סדרה שנהנתי ממנה יותר) ואני חולק עליכם מכל וכל. לפרטים (יש לי מחר בגרות ענקית בהיסטוריה ואין לי זמן או כוח לכתוב הכל שוב- לכן גם ההודעה שלי נראית מוזר) קראו את המאמר הזה תהנו! תום.
אהמ...
אם כל הכבוד למאמר, הוא לא שינה את דעתי לגבי ספר שכבר קראתי (כמה מפתיע).
לדעתי מדובר פשוט בטעם אישי. אני לא יודע כמה סדרות וספרים באמת קראת, כי אני קראתי ה-ר-ב-ה ספרים יותר טובים מהרומח, אבל אולי אנחנו נהנים מדברים שונים לגמרי.
אני מעדיף לכנות את הרומח כפנטזיה נוסחתית שהיא למעשה עיבוד של קמפיין מו"ד (נכון, זה לא אומר שזה בהכרח רע, אבל זה בטח לא יצא טוב במיוחד).
אבל, על טעם ועל ריח, אין להתווכח.
קיטיארה לא מינית? היא נוטפת מין...תיקרא שוב פעם, ותנסה לקרוא בין השורות ...
באמת , רואים שקיטיארה השתמשה במיניות שלה כדי להתקדם לאן שהיא רצתה להגיע , היא שאפתנית ומשתשמת במיניות שלה כאמצעי כוח להשיג את מטרותיה, אסף.
אני לא בטוח שיש בין השורות בספרים האלו
שקצת מוגבלים מבחינה ספרותית, אבל גם אחרי שאני אקרא קשה לי להאמין שאני אמצא.
אם נדבר רק על השישיה הראשונה, ולא על שישית המפגשים או כל ספר אחר בסגנון שם באמת כבר ניפחו את הדמות שלה (ובכל מקרה בעיני רק רשומות ואגדות הן באמת רומח הדרקון, כל השאר זה כבר ניצול המותג) יש לה בדיוק שני סטוצים, אחד עם תניס, שזה מקרה קלאסי של אהבה-משכבר-הימים-ולא-ראינו-הרבה-זמן-אז-בואו-נזדיין-כבר-למה-אנחנו-מחכים ועוד מקרה אחד עם דלאמאר, שהתחיל כסטוצ נורמלי לכל דבר ואחר כך היא השתמשה בו למטרותיה, בסדר, אבל ההתחלה הייתה ממש חמודה בעיני ולא מתוך מניעים אפלים כלשהם. חוצמזה לא מוזכר כלום (תאירו את עיניי אם אני טועה, כן) על המיניות שלה או על איך שהיא מתקדמת. אה, יש גם את המאהבים שלה, הקצינים (בקריס, מה שמו?) בצבאה, אבל היא לא השתמשה בהם כדי להתקדם, סתם סיפוק צרכים.
וזהו על פי השישיה הזאת, כל השאר... נו... סיפור עצוב בפני עצמו.
עבור לעמוד
, , , ,
