אז.....
אני לא יכולה להשוות את הארי פוטר לשר הטבעות, כי אף פעם לא השלמתי את קראת הסדרה. קראתי את ההוביט, את אחוות הטבעת, את שני הצריחים, הגעתי לעמ' 50 בשובו של המלך, ואז נכנעתי. זה פשוט שיעמם אותי. אולי לפני שאני אראה את הסרט של שובו של המלך מתישהו (כי דווקא את הסרטים מאוד אהבתי) אני אספיק לקרוא את הספר, כמו שכל אוהדי הסידרה דוחפים אותי לעשות ואמרים לי שאני לא אתאכזב כי זה הספר הכי מעניין.
נכון, הארי פוטר די צפוי בחלק מהמקרים. ונכון, זה די מעצבן לחכות שנתיים לעוד ספר רק בגלל תרגילי השיווק והפירסום. אבל, האמת היא שאני מעדיפה את זה על לקרוא את כל הסדרה בתומה ולסיים אותה תוך שבוע. הציפיה מוסיפה לזה משהו (כמו שאנשי יחסי הציבור יודעים טוב מאוד). ממשיכים לחיות, וכשהזמן מגיע רצים לקרוא. זה חלק מהכיף (:
דווקא אותה השיחה עם מאלפוי שהזכרת היתה מאוד חשובה לדעתי, כי (אם אני זוכרת נכון, ותתקני אותי אם אני טועה) זה הראה לנו שלמרות כל מה שקרה עם ולדמורט,ואסירתו של אביו של מאלפוי (או משהו כזה), דארקו עדיין שונא את הארי, אולי עכשיו יותר מתמיד. נכון, זאת עובדה די צפויה, אבל היה חשוב להראות אותה.
האמת, שהדבר שהכי הפריע לי בספר (בלי להשמע ביקרותית מדי), הוא שהוא לא כל כך ריאלסטי, אני מתכוונת, שהוא לא כל כך אמין. פשוט, משהו צרם לי באיפיון של הדמויות בספר הזה, לא בטוחה מה. אולי אני סתם מדמיינת.
אבל אין ספק, זה הספר שבו רולינג השקיעה הכי הרבה דמיון ויצירה. אותי מעניין איך הארי יתמודד בספר הבא עם מותו של סיריוס, ומה בסוף יקרה עם הרמיוני ורון (המתח כבר הורג, מתי הם סוף סוף יפסיקו להתכחש?? בטח רק בספר השביעי..) ואחרי שהארי כבר לא מרגיש שום דבר כלפי צ'ו צ'אנג, מי תהיה אהבתו החדשה. אולי זאת בכל זאת תהיה ג'יני, למרות שנראה שנטשה את הקראש שלה אליו ופנתה להתנסות עם כמה מבני שכבתו.. חחחח זה היה קטע חמוד... מה ולדמורט יעשה כשלא הצליח להשיג את הנבואה, ומה הארי יעשה ביודעו שעכשיו אין בריחות, זה או הוא, או ולדמורט.
ובכלל... מה יהיה הנושא של הספר הבא??? ואולי בו תשבר המסגרת לגמרי??....
אוףףףףףףףףף.... עוד שנתיים..... לחשוב שאז אני כברא צטרך לעשות בגרויות!! (מייאש...)
קריאה מהנה לכולםםםםם
יעל.
