מי היה במשלחת לפולין?

מי מחברי הקהילה היה במשלחת לפולין, הן במסגרת בית ספר, תנועת נוער, צה"ל, מצעד החיים, או במסגרת פרטית (סיור בעקבות המשפחה או בעקבות מלחמת עולם שנייה)?

אילו חוויות יש לכם משם?
האם תמליצו לחברי קהילה אחרים להגיע לפולין במסגרת משלחת כזו?
מה דעתכם על סיורים לפולין ?

שלג! אל תהיה ממזר, חיי זקנו של מרלין! אתה לא יכול להינות מכל העולמות תמיד!!! 

המממ קצת לא קשור לפורום... אבל נו... אני לא הייתי, לא רציתי לצאת למשלחת שהייתה אצלנו השנה. כולם (כולל החברים, בני דודים ומשפחה..) אמרו שזה דבר מדהים.

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

אני הולךלצאת בקיץ

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

לא אני. הרשו לי לשחק את פרקליט השטן: לדעתי הטקס הזה מיותר אם לא מזיק.
בנוסף לעלויות, שגוזרות את הורדת ערכם של אלו מאיתנו של אלו מאיתנו שלא ניחנו באמצעים רבים, הוא גם גוזר פרשנות ספציפית לשואה על קבוצה גדולה של אנשים, מחזק תחושות של קורבנות ולאומנות, יוצר זיהוי של השואה עם פולין תוך התעלמות מהשואה במקומות אחרים ו... כמובן, עצם הטקסיות שבו היא בגדר סחטנות רגשית ורגשנית.
ה"מסע" הזה גוזר על התלמידים ממלכתיות מזוייפת (תרגול בצביעות), לקחים מוכתבים מראש, ומחסל את החיבור האישי והאוטנתי לשואה לטובת חוויה רגעית.
זכרון השואה כפי שהוא מובנה בארץ גם מתמקד יותר ביותר בסמלים מטושטשים במקום בתוכן הסטורי אמיתי. בעבודות הגמר של תלמידים, למשל, משרד החינוך מכתיב מראש את אושוויץ וורשה כמוקדים.
הטקסיות שבמסע היא חלק מהסמליות המרוקנת הזו, שהופכת עם הזמן את השואה לאוסף קלישאות מנותקות.
המסע מפריע ללקחים האוניברסליים של השואה בעצם העובדה שהוא מעביר את המסר שיש חובה בהגעה למקום מסויים, ושיוך לקבוצה מסויימת- בכך שהכל מועבר למשלחת כולה, ובכך שהיא נתפסת כמייצגת של בית הספר והמדינה- על מנת להבין את השואה.
עלינו לשאול את עצמנו גם עד כמה הזכרון האמורפי והמלכותי הזה שווה את הדרת המזרחים והרוסים שמובנית בערך הלאומי העצום שניתן לשואה והפיכתה לאתוס הלאומי שלנו.
(וכן, אני מתחבר לנושא השואה, באופן רגשי.)

perpetuum mobile ,

  1. מה לדעתך הפרשנות הספציפית לשואה שמוכתבת במשלחות הללו?

  2. המסע הוא לפולין, מהסיבה ששם יש דוגמאות לגטאות, למחנות ריכוז, למחנות עבודה ולמחנות השמדה, אבל פרט ליהודי צפון אפריקה, רוב הקהילות של היהודים שנפגעו או חרבו בשואה הגיעו למחנות הללו בפולין.

  3. הטקסים במסע, לא ריגשו אותי בכלל, מאחר שהכל ידוע מראש . מה שכן ריגש, היה לשמוע את הסיפור של ניצולת השואה שליוותה את הקבוצה כשעברנו דרך המקומות שהם חלק מהעבר שלה. לדעתי אין דבר יותר אוטנטי מלשמוע את הסיפור האישי של ניצול או ניצולת שואה במקומות שבהם עבר\ה.

  4. אף אחד לא יכול להכתיב או להגיד לניצול שואה מהו המסר הנכון, מהו הלקח הנכון. ראה את ניצולת השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות, שקראה לסירוב פקודה או סירוב להתגייס לצה"ל משום שהוא צבא כובש.

  5. בכל הטקסים שהיו, רוב מה שהועלה, היו מחשבות או שירים של התלמידים מהמסע עצמו. מה שהוגדר זה שירת התקווה, ושילוב היזכור של אבא קובנר. לעיתים שולבו קטעים מזהו אדם של פרימו לוי, שהלקח מהם זה בעצם שלא כל קורבנות השואה איבדו את ההומניות שלהם למרות חוויותיהם.

  6. לגבי הדרת הרוסים, היום יש יותר ויותר הבנה שהרוסים הם בחלקם פולנים או יהודים מאירופה ממוצא אחר, ששפר עליהם גורלם והצליחו לברוח מגרמניה הנאצית או משטחי  הכיבוש שלה. הרוסים, חשדו ברובם או בחלקם כמרגלים. ברי המזל מקרב אלו שברחו לרוסיה, היו בעלי מקצועות נזקקים למאמץ הלחימה : רתכים\מסגרים שיכולים לעבוד עם מתכת, וחייטים, ותופרים,תופרות למדים.
  7. לפני שיצאנו למשלחת, היו מפגשי הכנה ובהם ציינו מפורשות שאי אפשר להעביר את הכל במשלחת, או לראות את הכל, ושבעצם קשה מאוד להבין את השואה. אפשר להבין אותה כרצף של תהליכים, אפשר להבין אותה כרצף של עובדות, אבל אי אפשר להבין אותה עד הסוף.
  8. בנסיעות באוטובוס ממקום למקום, כשניצולת השואה היתה באוטובוס אחר, המורים לא ניסו להכתיב ממלכתיות, ולא ניסו לצעוק שאנחנו חסרי בושה כשתלמידים שיחקו א-ב שואה... היו תלמידים שזה הפריע להם ואמרו שזה לא מצחיק, חסר טאקט ,חסר טעם וחסר בושה דווקא על אדמת פולין לשחק א-ב שואה. המענה של מי ששיחק היה שדרך המשחק הזה כן חושבים על השואה, ועל כל המקומות והתהליכים, ולכן זה מכבד את המקום והמעמד, והומור שחור זה סוג של התמודדות בדיוק כמו ההסתגרות של תלמידים אחרים בנמשלחת. 
  9. במשלחות הללו אמור להיות סיבסוד שיאפשר לתלמידים מעוטי יכולת להצטרף גם הם למשלחת.

  10. האם שילוב  ביקור בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק תורם במשהו לחיזוק המסר והחשיבות של הלאומנות, או יותר לחיזוק ההומניות? האם לראות ולבקר בקבר בוורשה של אליעזר לודוויג זמנהוף תורמת לחיזוק הלאומיות\ לאומנות?

  11. את שני המסרים הגדולים\ חשובים, הכירו לנו דרך נאום של אהרון ברק שלא מצאתי לצערי במלואו ברשת, אבל אי אפשר לאמר עליו שהוא לאומני ימני. אפשר להבין את עמדותיו מהקטע פה.

שלג! אל תהיה ממזר, חיי זקנו של מרלין! אתה לא יכול להינות מכל העולמות תמיד!!! 

בנוגע ל1 - זה לא משנה מה הפרשנות הספציפית. הבעיה שהעלתי היא עצם הכפיה של פרשנות ספציפית...
בנוגע ל10, 4 ו11 - לא העברתי ביקורת על מסר ספציפי שמועבר בתוך המשלחת, אלא על המשלחת עצמה~
הטענה בנוגע לאי אוניברסליות לא התבססה על המידע המוצג במשלחת אלא לאופי שלה כמשלחת.
בנוגע ל8 - התכוונתי לציפיה החברתית לממלכתיות והתרשמות, בעיקר מול ההורים והחברה בבית לאחר שחזרו, ולא על המשלחת עצמה. ההנחה שבבסיס הטענה היא שחלק מהעומק של המסע נובע מהציפיה לעומק, והצגה חיצונית שלו. אולי הרושם שלי בעניין הזה מוגזם או מוטעה.
בנוגע ל9 - הסכומים עדיין גדולים הרבה יותר מדי. בין אם הכסף מגיע מידיים פרטיות או מהמדינה, הוא יכול להיות מושקע במקומות אחרים שניתן לטעון שיועילו יותר. ניתן לטעון שהכסף המושקע פונה ל"פירוטכניקה" במקום לידע, ושדווקא השקעה מצד המדינה בדבר שלא מוסיף להשכלתו של התלמיד על השואה היא לא במקום.
בנוגע ל3- אוכל להגיד שזה עדיין רגש "מזויף" בכך שהוא מוכתב על ידי מקור חיצוני, ולא מהזדהות עם ההתרחשות עצמה... זו תהיה טענה גרועה מאוד.
עדיין יש כאן הקרבה של הזדהות אישית לטובת מסע שמותאם לכולם, ובכלל, את כל החסרונות של טיול מאורגן לעומת טיול פרטי- אבל כנראה לא הוגן להאשים בכך את המסע עצמו. מי שמעדיף טיול פרטי על פני טיול מאורגן יכול ללכת לבד.
בנוגע ל6 - בסדר, הורד את הרוסים. עדיין תישאר עם כל האחרים.
(פרקליטות השטן הזו הייתה די כושלת).

פפרטאום מובייל, אל תרגיש רע... בנוגע לפרקליטות של השטן...אני פשוט אדם קשה בוויכוחים.

שלג! אל תהיה ממזר, חיי זקנו של מרלין! אתה לא יכול להינות מכל העולמות תמיד!!! 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה
בחר
בחר