ביקורת: הלהב עצמו

באתי לקרוא את הספר עם ציפיות בשמים, היורש לג'ורג' מרטין וזה, התברר לי שלמרות שהספר כלל לא דומה לשיר של אש וקרח, מדובר בספר מצויין. כתוב בצורה מעולה ולמרות שאין עלילה גאונית או הברקה בנושא העלילה - למרות מה שכתוב מאחורי הספר לגבי זה שאברקרומבי לא רצה ספר קיטשי על הטובים, על חבורה ונער יתום ומגדל גדול - זה פחות או יותר מה שיצא לו, למרות שהחבורה מופיעה רק בסוף.

מדובר בספר שמגולל בצורה מהירה ורהוטה את קורותיהם של מספר דמויות, כולן בנויות בצורה טובה לפחות - מגוונות שמתקיימות כל אחת בתוך העולם הנפלא שייצר אברקרומבי. אני חייב לציין שאת רוב הספר ממש קשה להבין וכנראה מומלץ לקרוא אותו יותר מפעם אחת (אני אנסה). מכאן לביקורת מפורטת:

הטוב

לא חסר. מתחרויות סיף וסגנונות לחימה מוזרים, עד לקסם לא ברור ולמיתולוגיה של העולם שמבליחה מדי פעם אל הסיפור. הדמויות יכולות להיכנס לקטגוריה הזאת. כולל לותאר, המייג'ור ווסט, לוגן וסנד-דאן-גלוקטה.

אפשר לציין בטוב גם את הבנייה של אותה ממלכה מרכזית - 'האיחוד' שבנויה בצורה מעניינת על חילותיה, משרדי הממשלה, התככים והאינקוויזטורים.

עוד דבר יפה הם הקוסמים, למרות הכוח הלא-ברור והלא-סביר שלהם, הכוח מופיע בדיוק ברגעים הנכונים בשביל להציל את הדמויות וליצור את האפקט הנדרש.

הרע

דבר ראשון - הספר בא לכאורה ליצור סיפור לא-קיטשי, לא-מוכר וחדשני. לדעתי הוא לא עושה את זה. אם היינו רוצים לקבל סיפור מהסוג הלא מוכר היינו לוקחים את שאוש"ק (שם לדעתי מסופר יפורה של ממלכה). אבל בסופו של דבר בלהב עצמו יש גיבורים, יש רגעים קיטשיים, יש את היפיפה המסכנה והגיבור שצריך להושיע אותה, יש את האיש שגובר על חבורות שלמות של לוחמים.

עוד דבר הוא חוסר ההבנה של העלילה, ישנן כמה עלילות שמצטלבות מידי פעם בנקודות שנראות פחות ופחות קשורות, חלק גדול מתבהר בסוף. חלק לא.

המכוער

ממש לא חסר, מהדברים שעבר גלוקטה ועד לדברים אותם הוא עושה בתפקידו. גועל נפש.

סיכום

מעל לכל ההקפדות - מדובר בספר מצויין, קריא ביותר שממש מושך את הקורא להמשיך לפרק הבא (עוד דבר שעוזר הוא הפרקים הקצרים..). ציון: 9.

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

שמח שאהבת.

 

מה שטוב בספר הזה, הוא שכל האלמנטים הקיטשיים אכן נמצאים בו, אבל הוא כל-כך לא קיטשי. מעבר לכך, בחלקים האחרים, רואים כיצד הוא מפרק לחלוטין את מבנה ספרות הפנטזיה. החלק השני הוא כל-כך ירידה חסרת רחמים על רומח הדרקון ושאר הספרים של החבורה היוצאת למסע אחר חפצים קסומים. החלק השלישי הוא כבר שבירת על האלמנטים של שני הספרים הראשונים.

 

כמו כן, אני בטוח שאייל יבקש, אז אחסוך לו הודעה, האם תוכל להעלות את הביקורת הזאת לסימניה?

רבאק ההודעות הכפולות.

 

בכל מקרה, עוד מישהו קרא את הספר? את כישור הזמן? מה קראתם הפסח?

נכון, אני רוצה שזה יהיה בסימניה, אבל-


נצר- האם אפשר לשתף את הביקורת הן בפייסבוק והן באתר של אופוס? (זו הביקורת הראשונה שאנו רואים על הספר)

מנהל הפורום
250+

נשמע מעניין, בעז"ה הספר הבא שאקרא באנגלית (אחרי שאסיים את the way of kings....)

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

נצר- אני עוד מחכה לתשובה- אפשר לשים את הביקורת בפייסבוק?

מנהל הפורום
250+

ראיתי ששמת. כן כן, בשמחה בכיף וכו'... בסימיניה - אני פשוט אצטרך למצוא דקה..

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה
בחר
בחר