מיסטבורן- אתה חייב להתחיל!!!

??

 

שלג, אני לא מתנגד emo_01.png, האמת שחשבתי שכבר כתבת רומח....

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

כתבתי בהתחלה אבל שכחתי לכתוב שוב כשעשיתי את הרשימה...

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

היא צרחה.

הצרחה כמו עלתה וירדה מההרים, בין הגבעות. העצים נעו באי-נוחות והפרחים כמו קמלו מעט תחת עולה.

הצרחה לא שככה, עולה ומתרוממת, הירח התכווץ כמתבייש במה שהוא רואה וכוכבים נצו במעומעם יותר.

ובכל זאת היא המשיכה לצרוח.

 

החרב שלו הייתה מחוץ לנדן, מוחזקת צמוד לגופו כדי למנוע צללים מיותרים.

הוא התכופף והזדחל המעלה הגבעה, על הגבעה היה בית מפואר למראה, הוא היה מוקף בגדר ששימשה בעיקר ליופי והייתה מעוטרת בקישוטי וורדים כתרים ושלדגים.

החרב הייתה קצרה ורחבת להב, מזכירה במקצת את בעליה, היא הייתה מחוברת לקת עור שחוקה והלהב של היה מחורץ מיושן.

הוא נגע התכות שלו, מרחיב מעט את יכולת הראייה, מנסה לראות מה קורה מבעדד לחלון. האישה המשיכה לצרוח, אזה הוא לא הירשה לעצמו להשתמש בשמיעה. גם ככה לא היה לא יותר מדי ממנה.

הוא הזדחל לאט ובשקט, מתקרב לחלון שמבעדו נראו צלליות נעות.

הוא הציץ מבעד לחלון והיה המום ממה שראה שם. דם. המון דם. גופה מוטלת על הריצפה. זה היה גבר. גבוה, נאה, שיערו היה מוארך ופניו היו כנראה נאים. פעם לפחות. עכשיו הם היו מעוכים אל תוך גולגלתו, עין אחת מאוחה על פניו. הוא היה מת, ללא עוררין.

הצרחה באה מהצד שהני של בחדר. עמדה שם אישה. צורחת. בגדיה קרועים לחתיכות סביבה. ומעליה רכן...

מפלצת? קנדרה מסוג כלשהו?

הוא לא הכיר את היצור המקושקש שרכו מעל האישה. הוא היה מן ערבוב מוזר בין אדם ללטאה, כנפיים קצרות בקעו מגבו השרירי והוא אחז גרזן.

זה לא שינה כלום.

מהירות

בשניה אחת הוא השתמש במהירות של ימים שלמים, קופץ אל תוך החדר. מגיע אל המפלצת.

כח

הוא נעץ את הירב אל גבה המשוקש של המפלצת. דוחף אותה עמוק ככל שיוכל.

המפלצת דממה.

הוא הרשה חעצמו להירגע.

הוא התחיל להגיד "הכל ב..."

פיצוץ

אש. הוא הועף אחורה. מרגיש את אחת מהטבעות שלו נמסה על אצבעו. צד פניו בער.

הוא בער.

האישה כבר לא צרחה.

אור אדום. ואז חושך.

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

אהה, מעולה :) רק דבר אחד...אין לדמות הזאת שם ככה שאני יכול להפוך אותה לאיזו אחת שאני רוצה. אם אתה רוצה שהיא תהיה מישהו מסויים אז תקרא לו בשמו, אחרת הבא אחריך יוכל לעשות את זה ואולי הוא יהרוס לך תכנון או משו...

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

אין לי שום בעיה עם שם...

אבל הוא frechumetrist או איך שלא כותבים את זה....

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

 frechumetrist?! בתרגום לעברית? אם כי, מקריאת הקטע הוא נראה לי כמתכמת. (ונראה לי שזה התרגום, אם מישהו יכול לאשר?)

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

אני מניח שאכן מדובר במתכמת ובדרגון.... תמשיכו עוד קצת...

למרות שלפני שזה תופס תאוצה - נראה לי שעדיף לפתוח נושא חדש - שלא יהיה בו את הדיונים הקודמים...

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

זה לא כל כך משנה...אולי כשיצטברו עוד כמה הודעות.

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

שיהיה מתכמת...מה שסייזד...

אני לא מתכוון לכתוב את הקטע השני. שיהיה לכם ברור.

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

 

הוא פתח את עיניו וראה מולו שברי רהיטים- שני רגלי כיסא מנותצות, שברים שנראו כמו קערות חרס לשעבר. גושי טיח היו מפוזרים על המרצפות הסדוקות, כנראה שנפלו מהתקרה. הוא קם לישיבה, נאנק תוך כדי. הצד הימני של גופו הרגיש כאילו בריון הכניס שם כמה אגרופים. נגיעה בצלעותיו גרמה לו להתכווץ. לפחות צלע אחת הייתה שבורה. האישה הייתה שרועה על הרצפה, בערך שלושה מטרים ממנו, פניה מכוסת בדם. הוא זחל אליה באיטיות ומישש את חזה. הוא עלה וירד. לפחות זה, הוא מלמל ושחרר קללה חרישית. מה בדיוק קרה? הבזק אור, רעש עז, גל הדף שהעיף אותו...חסר הכרה. הדבר הכי קרוב לזה שהוא ראה היה ברק שפגע פעם בעץ לידו. כמעט הרג אותו. ומה היה היצור הזה? אם קנדרה, אז זה היה הקנדרה המוזר ביותר שראה אי פעם. שלא לציין את העובדה שקנדרה לא אמורים לתקוף אנשים. כאב חזק החזיר אותו להווה. מתכות. הוא נגע בהן. לא, הוא ניסה לגעת בהן, אבל הוא לא הרגיש כלום. איפה המאגרים שלו? הוא התנשף בבהלה פתאומית וניסה לטעון מתכת במשקל שלו. כלום לא קרה. הוא הכריח את עצמו לנשום עמוק. זה לא הגיוני. זה מעולם לא קרה לו. לעזאזל, הוא אפילו לא שמע על טריסאי שזה קרה לא אי פעם. היכולות שלו היו חלק ממנו. הוא נולד איתן וחי איתן. רשרוש. קול צעדים. מישהו התקרב. הוא הסתובב במהירות. יותר מדי מהר. הוא הרגיש כאילו מישהו ניסר את הצלע שלו. כאב עז. הדבר האחרון שהוא הספיק לראות היה צללית של דמות גבוהה, והוא התעלף שוב.

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

ממש טוב..בא לי להמשיך אבל אני לא במוזה....

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה
בחר
בחר