ארכיון: מד"ב ופנטזיה- ביקורת הלהב עצמו

מאת צפריר

 

הספר שאכתוב עליו ביקורת היום הוא של סופר חדש בשם הבלתי אפשרי ג'ו אברקומבי. זהו ספרו הראשון וספר ראשון בטרילוגייה הנקראת "החוק הראשון". הספר נקרא באנגלית וכל השמות המובאים להלן הם התרגום שלי.

העלילה

החיים באיחוד אינם פשוטים. מצפון מגיעה הרעה, בדמות של צבא ברברים צמאי דם שהתאגדו תחת הנהגתו של ראש שבט אכזרי שיוצא במסע כיבוש. מעבר לכך, בדרום הרחוק, מרגלי הקיסרות שולחים את זרועותיהם הארוכות לעבר מוצבי האיחוד ומחרחרים שם מלחמה. כך, בין הפטיש לסדן, נקלעים מספר דמויות: גלוקטה, פעם הוא היה האביר הזהוב והתקווה הגדולה ביותר של האיחוד, אבל לאחר שנשבה בקרב נגד הקיסרות ועונה במשך שנתיים הוא חוזר כשבר כלי נכה, שמחליט להצטרף לאינקוויזיציה ולגרום לאנשים את אותו הכאב שהוא סבל. לוגן, ברברי צפוני שקיבל עונש מוות ממלך הברברים ובורח דרומה לעבר האיחוד, מגלה כי יש לו גורל אחר מכפי שחשב. וג'זל, חייל יהיר ועשיר שמגלה את משמעות הענווה בעקבות אימונים מפרכים שהוא עובר וגם אהבה לאישה פשוטה וחסרת כל מעמד.

 

הטוב

דמויות. כל ספר נבנה על דמויות טובות, והספר הזה בונה את הדמויות שלו ביד אמן. הספר אינו מכיל רשימת מכולת של דמויות כמו מרטין, ג'ורדן או אריקסון, וזה מאפשר לאברקומבי לפתח כל דמות מדו-ממדית לתלת-ממדית ונותן לה להתפתח. הדמויות של גלוקטה וג'זל נזכרות לטובה. כמו כן, ישנו גם את באיאז, הדמות המגניבה ביותר בספרות הפנטזיה מאז שפיזבאן יצא לגמלאות.

 

הרע

עלילה. לא שהעלילה גרועה, אלא שאין כל כך הרבה עלילה. הדבר המדהים הוא שלא שמים לב לזה בסוף הספר ובאים לכתוב ביקורת ומגלים שקשה לכתוב מה קורה בעלילה. זה אחד הספרים היחידים שאני מכיר בתחום הפנטזיה שבו הנרטיב נע לפי הדמויות ולא לפי העלילה עצמה. זה לא שלא קורה כלום בספר, העלילה מתקדמת לקראת שיא, אבל יש הרגשה בסוף הספר שכאילו כולו היה אקספוזיציה אחת גדולה, וכי רק בספר השני נתחיל לגלות מה בעצם קורה כאן והספר אינו עומד בפני עצמו.

 

המכוער

גלוקטה מכיר דרכים רבות כיצד לגרום לאנשים לדבר והוא לא בוחל בשום אמצעי.

 

לסיכום

כפי שכתוב על הכריכה, באמת קשה להאמין שזהו ספרו הראשון של אברקומבי, והכתיבה בו ממש מצוינת, אמיצה ולא בוחלת באמצעים זולים ומתוחכמים כדי לגרום לרגש אצל הקורא. אני החלטתי להעניק לספר ציון של 8.5 מתוך 10 בסולם סטראד. הכתיבה הייתה מצוינת ולמרות שאין לי זמן לקרוא, מצאתי כל רגע פנוי לשבת עם הדמויות החביבות עלי ואין לי ספק כי ארוץ מהר אל הספר השני בסדרה "לפני שהם נתלים". כפי שכתב אברקומבי בעצמו, "כל ספרי הפנטזיה הם אותו הדבר, לא? יש שם קוסם רטנן, ברברי קטלני, אציל יהיר ואיזו נערה קופצנית. כולם יוצאים למסע שיביא אותם מפה לשם וכולם נראים ומרגישים כמו דמויות קרטון. ככל הנראה יש שם גם איזה אדון אופל. הם מדברים כמו דמויות מאופרת סבון. הם נלחמים כמו דמויות מתוכנית שוטרים משנות ה-80. ככל הנראה יש שם גם נבואה וילד שגדל בחווה שאינו יודע מי הוריו וגם מגדל אפל, ואם לא אז לפחות איזה בניין גבוה ומיסתורי. יהיו שם קרבות, יהיו שם תככים, ואני לא אופתע אם פתאום תופיע איזו חרב קסומה. לא רציתי לקרוא את זה. רציתי ספר מחוספס ואמיתי. לא מצאתי. לכן החלטתי לכתוב אחד בעצמי. מתאים למי שאוהב את הפנטזיה שלו מציאותית כמה שיותר".

אנשים, הוא צודק.

מנהל הפורום
250+

לכל אלה שאוהבים את "הלהב עצמו" ג'ו הוציא ספר לפני חודש "red country"  הרבה אומרים שהוא הספר הטוב ביותר שלו עד כה ושיש שם אלמנטים של המערב הפרוע (!)יש ביקרות על זה בבלוג של bestfantasybooks וזה נשמע ממש מטורף (עדיין לא יצא לי לקרוא את הספרים שלו אבל לא בגלל שאני לא רוצה זה עומד בראש הרשימה שלי אבל כנראה שלא יצא לי לקרוא לעוד הרבה זמן :/ )

 

הוא הקדיש תספר לקלינט איסטוודemo_05.png  אני כבר אוהבת תסופר ;) 

 


 


“Laugh whenever you can. Keeps you from killing yourself when things are bad. That and vodka.”  - jim butcher , dresden files

השאלה היא האם הספר הזה קשור לחלק מהספרים האחרים שהוציא אחרי הטרילוגיה המקורית?

להקדיש ספר לקלינט איסטווד זה ללא ספק פתיחה טובה emo_01.png

מנהל הפורום
250+

ממה שהבנתי כן צצים קצת דמויות מהספרים הקודמים  אבל לא תמיד כתוב שזה הם וצריך להבין לבד או משהו כזה לא קראתי את כל הביקורת רק ריפרפתי עליה ...הייתי רוצה לדעת אם אפשר לקרוא אותו לפני שקוראים את הלהב הראשון

 


 


“Laugh whenever you can. Keeps you from killing yourself when things are bad. That and vodka.”  - jim butcher , dresden files

אני בהחלט מחכה לספר, אבל אייל, אתה יודע, דווקא בסדרות שציינת (ובמיוחד בששאו"ק) יש פיתוח דמויות מעולה. אם חיפשת דוגמאות לסדרות עם דמויות 'שטוחות' אני חושב שלא הסתכלת לכיוון הנכון...(כן, ברור שבסדרות כל כך גדולות יש הרבה דמויות שלא מפותחות דיין, אבל הדמויות הראשיות- אלו שהסדרות מתרכזות בהם- מפותחות מעולה)

ובכלל, זה נשמע כאילו אברקומבי חושב שהוא המציא את הגלגל כשת'כלס מרטין כבר עשה את זה הרבה לפניו...

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

אני מסכימה לגבי הדמויות של מרטין הם בהחלט איכותיות מפותחות כראוי וריאליסטים למעשה הסיבה שאני כל כך רוצה לקרוא את הלהב עצמו כי זה נשמע שיש בו דמויות מפותחות ומטורללות כמו שלמרטין יש . רוברט ג'ורדן כמה שאני אוהבת את הדמויות שלו הם לא מפותחות כראוי ואין להם תעומק והמורכבות שאמן מסוגל להם ויש לו בספר גישה מאד שחור לבן לגבי נשים וגברים אבל מכ"ה זה עדיין הסידרה אהובה עלי. לגבי אריקסון הוא נירא לי די טוב בדמויות ממה שראיתי בספר הראשון

 


 


“Laugh whenever you can. Keeps you from killing yourself when things are bad. That and vodka.”  - jim butcher , dresden files

אבל על פי הספר הראשון של אריקסון נראה שהוא טוב בלבנות את הדמויות מראש, אני לא זוכר שהייתה יותר מדמות אחת שהתפתחה משמעותית.....

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

במכ"ה הדמויות מפותחות קצת פחות טוב, אמת. הייתרון העיקרי של מכ"ה, לדעתי, הוא העולם, שהיחיד שקראתי עד כה שהשתווה אליו (טוב, כנראה שגם מתעלה עליו...) הוא העולם של מאלאזן. ועדיין, גם שם הדמויות הראשיות מפותחות לא רע.

דווקא אצל אריקסון יש פיתוח דמויות תוך כדי העלילה מהטובים שראיתי, ואני רק בספר רביעי (לקראת הסוף...)

 

emo_25.pngאזהרת ספוילרים וחפירת מאלאזןemo_25.png

 

הפיתוח של קרוקוס (cutter ברביעי) של צער (אפסלר החל מסוף הראשון) של ג'אנוס פאראן, של heboric ושל פליסין

(shai'k, felisin החל מסוף השני ולאורך כל הרביעי (ובכלל כל האינטרקציות של בית פאראן)) לאורך הספרים מעולה. התמורות שחלות בדמויות האלו כתוצאה מההתרחשויות מובעות היטב. דמויות מרכזיות אחרות- בעיקר דמויות מצבא מאלאזן- קלם, fiddler, וויסקי ג'ק- היו מאופיינות כבר מההתחלה בצורה מעולה, ולא קרו מאורעות שיגרמו להם לעבור התפתחויות משמעותיות (לפחות בינתיים) מצד שני, זה לא תמיד חיסרון, בעיקר עם דמויות שכמו שאמרתי מאופיינות ומפותחות כבר מההתחלה בצורה כל כך טובה. בעצם, נצר, יודע מה- אתה צודק, בספר הראשון לא היו התפתחויות משמעותיות. מאלאזן זו סדרה ארוכה ולוקח לדברים בה זמן לקרות, אבל בפרספקטיבה יותר רחבה אפשר לראות שקורות התפתחויות משמעותיות והדמויות מקבלות הרבה מאוד עומק. האמת שמאלאזן לוקחת את כל הסדרות האחרות שקראתי כמעט מכל בחינה- העולם הכי טוב שקראתי, הדמויות בין הטובות ביותר אם לא הכי, העלילה מעולה והשיאים הרגשיים שם עולים על כל סדרה אחרת, כולל החתונה האדומה (שהוא היה אולי השיא הרגשי הכי טוב שקראתי עד לנפילה של קולטיין.) הדבר היחיד שאין בה הוא רומנטיקה- מצטער, אריקסון, בזה אתה מקבל נכשל...מצד שני כל שאר הדברים כל כך טובים שלא ממש שמים לב, וחוץ מזה דתיים יראו בזה אפילו ייתרון- אתם יודעים, יש סיבה אחת ויחידה למה ששאו"ק קצת פחות אהודה בציבור הדתי יחסית לסדרות וציבורים אחרים...

 

emo_26.pngסוף ספוילרים וחפירה, סוף פוסטemo_26.png

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

חחח אחלה חפירה emo_02.png

 

כמו שאמרתי, אני יודע רק מהספר הראשון, אבל ביחס לספר עב כרס למדי אין כמעט פיתוח של דמויות, למעט אולי ג'אנוס פאראן וקרוקוס.

חוץ מזה הבעיות בשאוש"ק הם יחסית נקודתיות (הרבה הרבה נקודות) בבכל זאת אפשר אפשהו לדלג.

מישהו (mistborn) אילץ אותי פעם לקרוא ספר די קצר שהיה בו... טוב... נקרא לזה 'אונס מתמשך' לאורך הספר....

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

על מה אתה מדבר?

 

ביקשתי מהספרייה לקנות באנגלית...אם לא אני אקרא בקינדל....

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

כס הברזל ? לא זוכר מה היה השם שלו.... כשבאתי אליך ונתת לי לקרוא אותו...

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

רב הנקודות האלה שמרטין אוהב לפרט בכלל לא קשורים לרומנטיקה ובהלט הייתי יכולה להסתדר בלי אבל בהחלט יש סופרים יותר גרועים בנושא במיוחד האלה שכותבים יותר על רומנטיקה...

 


 


“Laugh whenever you can. Keeps you from killing yourself when things are bad. That and vodka.”  - jim butcher , dresden files

בסדר, לא דווקא רומנטיקה של פרחים ושוקולד...יחסים מיניים?

ובז'אנר של הפנטזיה הקלאסית אין סופר שזכור לי כיותר גרוע ממרטין. לפחות לא אחד שתורגם. מישהו רוצה להביא דוגמה נגדית?

כך או כך, שורה תחתונה- אני אתנקש במפגש הבא בכל מי שקורא באנגלית ולא קורא את מאלאזן emo_25.png

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

חחח לא נתקלתי עדיין במישהו יותר גרוע בפנטזיה ׳קלאסית׳ אבל אם תיקח את כל הזבל שכותבים על ערפדים וכדומה הרבה מהם ניראים יותר כמו ספרי פורנו מאשר מדע בידיוני 

 


 


“Laugh whenever you can. Keeps you from killing yourself when things are bad. That and vodka.”  - jim butcher , dresden files

כן, נו, אבל את יודעת...הספרים האלו באמת מיועדים לא פעם להוות פורנו רך במסווה תמים...(?)

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה
בחר
בחר