געגועים לעיר נכספת (לכבוד תשעה באב)

לקראת צום תשעה באב, ניסיתי לחשוב על ספרי פנטזיה / מד"ב המדברים על ערים אגדיות או מקומות נשכחים.

הדוגמא הראשונה שעלתה לי לראש הוא הספר "טיגאנה" של גבריאל גאי קאי.

טיגאנה היא סיפורה הקסום של ארץ כבושה ומאבקה לחופש, סיפורו של עם שכשפיו של עריץ גזלוממנו את שמו ואת שם ארצו.

אבל לאחר שנים של כיבוש, קומץ גברים ונשים אמיצים שמים לעצמם למטרה להפיל את כובשיהם ולהשיב לעולם את שמה האבוד של ארצם - טיגאנה.

הספר כולו מבטא געגועים לארץ נשכחת, שזכורה תמיד בלב האנשים.. האיסור להזכיר את שמה כמעט הופך לפולחן.
ואי אפשר שלא לקרוא את הספר ולא להזדהות עם הערגה והכיסופים של אנשי טיגאנה.

_________________________________________

דוגמא השניה, והטיפה יותר חדשה היא אלנטאריס של ברנדון סנדרסון.

אֶלָנטְרִיס הייתה יפהפייה פעם. היא כונתה עיר האלים: מקום של כוח, זוהר וקסם. אלה שביקרו בה מספרים כי האבנים עצמן בהקו באור פנימי, וכי העיר הכילה פלאים קסומים שלא יתוארו. בלילה זרחה אלנטריס כמו מדורת כסף ענקית, ונראתה אף למרחקים אדירים.

עיר האלים, שהפכה לעיי חורבות, טאבו שאין להזכירו אפילו ברמז. כל הזוהר שהיה לעיר, הקסם - הכל  פג ואנשיה הפכו מנודים.

 

נראה כי נושא זה חוזר בספרי פנטזיה רבים, אולי כי יותר קל לגרום לקוראים להתחבר לסיפור, למרות הארץ הלא מוכרת, ואולי זו התחושה שמשותפת לכל בני האדם: געגועים לעבר...

ומה איתכם? איזו עיר אגדית שבתה אתכם, והייתם רוצים לבקר במחוזותיה?
והאם אפשר להתגעגע למשהו שלעולם לא ראיתם אותו קיים?

מוריין, שומרת הרשומות במגדל הלבן, משברת העולמות, המרשעת הקהילתית.
הצטרפו לפורום מדע-בדיוני ופנטזיה


הומר,עליך להקשיב ללב שלך, ולא לקולות שבתוך הראש שלך! 
מה שלא הורג אותך-עושה אותך מוזר יותר.. emo_26.png
סרטים לא הופכים אנשים לפסיכופטים, אלא הופכים אותם ליותר יצירתיים.

מנהל הפורום
250+

בעולם הפנטזיה יש הרבה מקרים של ערים אבודות, הרוסות.

 

בשר הטבעות יש את מינאס מורגול, שהייתה פעם עיר של בני האדם לפני שנפלה לשלטון מורדור, וגם אוסגיליאת' קצת כזאת. בשיר של אש ושל קרח יש את הארנהאל. בעולם החוק הראשון יש את האימפריה העתיקה שרק שרידים נותרו ממנה. לרומח הדרקון יש את איסטר (יש עוד מקום, אבל הוא כבר ספויילר למלחמת הנשמות).

יש גם את אלנטריס שזה פחות או יותר מושא כול הספר העונה לשמה של העיר. ואי אפשר לשכוח את אטלנטיס שהיא מושא לסיפורים ואגדות רבות...

"...Fate is the word COWARDS use,

to describe the things they're too WEAK to change..."

                                                       (Professor Charles Francis Xavier)

אני חושב שזה סוג של 'חובה' שיש בכל סדרת פנטזיה שמחשיבה את עצמה מקום אבוד כזה או אחר. בקשר לשאלה הראשונה, זה תלוי במצב. אני לא הייתי רץ לבקר באלנטריס ההרוסה, אבל לפני שהיא איבדה את העוצמה שלה היא בהחלט מקום מושך. השאלה היא האם את מתכוונת למקום כשעוד היה במצב נורמלי או אחרי האסון?

לי יש מספר מקומות כאלה. הראשון הוא אטלנטיס. יותר מידי ספרים/סרטים ושות' מתארים את המקום בדיוק כמו שאלנטריס מתוארת בשיא עוצמתה. עיר של פלאים היא תמיד מקום טוב לבקר בו. הבאה בתור היא אבאלון של מריון צימר בראדלי. המקום נשמע מדהים ומסוכן בו זמנית. אם אני אזכר במקומות נוספים, אני אחזור:)

הייתי רוצה להוסיף לרשימה את טאנלורן. עיר הנצח מכתביו של מיקל מורקוק.

טאנלורן הוזכרה בכמה מכתביו ובצורה בולטת בספר: מגילת החרבות.

אם כבר מדברים על מורקוק, אז טאנלורן היא העיר האבודה, אבל לא ההרוסה. מלניבון, לעומת זאת, עירו של אלריק היא כמו אטלנטיס האבודה.

באמת לא חסרות ערים וארצות אבודות........ מי שמכיר יש בסדרת ארצות האל את העיר הקדושה שנהרסה, האמת סתם קפץ לי עכשיו לראש.....

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

ויש גם איסטאר מסדרת רומח הדרקון- אימפריה משגשגת שנפלה בגלל חרון האלים.

"Guards! It seems that Syl forgot how to use the door! Please show her how, before i forget myself."


(Sheogorath, prince of madness)

זה מין מוטיב חוזר לא רק בספרי פנטזיה אלא גם במיתולוגיות בעולם שלנו, העניין הזה של "פעם היה מקום שבו הכל היה טוב יותר אבל קרה משהו נורא והוא נחרב והיום אנחנו חיים בעולם לוקה בחסר". זה קורה ביהדות עם גן העדן ועם ירושלים הבנויה, וזה קורה עם הנצרות בצליבתו של ישו, וכמובן בספרי פנטזיה כמו בששאוש"ק עם ואליריה.

זה מבוסס על נוסטלגיה ועל אופטימיות, שזה הדברים הכי בסיסיים בכל חברה אנושית לדעתי - פעם היה טוב, קרה משהו והיום הכל חרא, ויום יבוא ובו הכל יהיה טוב שוב.

בקשר לששאו"ק אני לא בטוח...הו, כן, וואליריה הייתה אימפריה אדירה- אבל משום מה אף פעם לא קיבלתי את הרושם והתחושה ששם היה הכי טוב ואוטופיה ומושלם- להיפך. לא יודע, אולי זה בגלל הדרקונים. D:

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

ויש גם איסטאר מסדרת רומח הדרקון- אימפריה משגשגת שנפלה בגלל חרון האלים.

כן חשבתי גם עליה.

היא מזכירה לי את סדום או נינווה.

מוריין, שומרת הרשומות במגדל הלבן, משברת העולמות, המרשעת הקהילתית.
הצטרפו לפורום מדע-בדיוני ופנטזיה


הומר,עליך להקשיב ללב שלך, ולא לקולות שבתוך הראש שלך! 
מה שלא הורג אותך-עושה אותך מוזר יותר.. emo_26.png
סרטים לא הופכים אנשים לפסיכופטים, אלא הופכים אותם ליותר יצירתיים.

מנהל הפורום
250+

וואלריה לי תמיד נראתה כמו אימפריית העריצים המרושעים שבסופו של דבר נפלו לעצמם.....

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

אמבר!!!
העיר שמטילה צללים על העולם (רשומות אמבר של רוז'ר זילאזני)
עיר שהיא "אורו של עולם" עיר שנותנת מקוחה לעולם כולו
עיר שכל הנסיכים שלה רוצים לחיות בה..

הי תראו הנה חתולה!

ואליריה לא הייתה אימפריית רשע או טוב, היא הייתה בסך הכל דגם של האימפריה הרומית, עם דרקונים במקום לגיונרים. היא לא עומדת בפני עצמה כאידיאל מנותק כמו ערים פנטסטיות אחרות, אלא מהווה חלק בהתפתחות טכנולוגית וחברתית של האנושות בעולם הששאו"קי.

ללא ואליריה ותבוסתה ווסטרוז לעולם לא הייתה מתאחדת...
אילו הייתה אימפריית רשע מוחלט, כל שריד שלה היה שטני ומשחיט, אבל זה בהחלט לא מקור הרע בווסטרוז.

AKA


יצור


insert name here


רייבן

יש את שאדר לוגות (ארידהול) שדיי מועתקת משר הטבעות. 
יש את הארץ מלקירי כולה ... (עם בירתה שבעת המגדלים) . 


שלג! אל תהיה ממזר, חיי זקנו של מרלין! אתה לא יכול להינות מכל העולמות תמיד!!! 

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה
בחר
בחר