אני לא רוצה להוציא לך את הרוח מהמפרשים
אבל לטעמי הסדרה מתחילה בקול תרועה רמה ומעוררת פליאה (הספר חולית מצויין בכל קנה מידה), אך הספרים העוקבים הולכים ומדרדרים לספרים עמוסי קשקשת מד"בית-אמונית (שילוב שהכרתי לראשונה בספרים האלה) מסובכת ומורכבת להפליא, שפשוט הוציאה לי את החשק להמשיך ולצלוח את הספרים (נכנעתי איפשהו ב"ילדי חולית"). צריך להיות מד"ביסט הארדקוריסט מושבע בשביל לשרוד אותם- רק בשביל להגיע לסדרות החדשות שאומרים עליהם שהם גרועות אף יותר. למעשה- במחשבה לאחור הייתי מעדיף לקרוא רק את הספר "חולית" ולא להמשיך, מה שהיה משאיר טעם הרבה יותר טוב מהסדרה. נ.ב שלא תחשוב שהחמצתי את סיפור המד"ב שדחפת לעולם קטן לפני כמה שבועות...
לא יכול להסכים יותר 
הספר הראשון הוא אחד מספרי המד"ב הכי טובים אי פעם. ההמשכים הם איפושהו בין סתמיים למשעממים עד מוות.
עבור לעמוד