שלום לכולם ומזל טוב לנו.... הרשו לי להיות הראשון שפותח דיון, והפעם...

סיפור או כתיבה עלילה או דמויות זרימה וקלילות או דגש על הפרטים. מה יותר חשוב לכם בספר מד"ב??? אני יודע שזו לא שאלה של שחור ולבן, אבל בכל זאת...

כשאני ניגש לספר מד"ב - מה אני מחפש...

אוקי - קודם כל מה שאני מחפש בכל ספר בלי קשר לתוכן ,זרימה. עכשיו אם הספר זורם ,ואנו מדברים על ספר מד"ב - הדגש הוא על ראליות, אם הוא ממציא רעיונות שהיום במדע של היום לא אפשריים , אני אצפה להסברים כולשהם איך אותו עולם בנוי ,עובד, כך שאפשר לומר שהסיפור הגיוני - ברמה מסויימת ,והכי חשוב שהוא אולי יהיה אפשרי בעתיד הקרוב/ רחוק... זה מה שהכי חשוב לי כשאני קורה ספר מד"ב. אסף פובונזק

אה כן דעתי...

נתחיל בזה שאם הייתה לי דעה מגובשת לא הייתי שואל. אבל בכל זאת... אני איש של עלילה, אם עלילה תופסת אותי לא ממש איכפת לי שאין מסר (שדה קרב ארץ לדוגמה, דיוויד אדינגס...) מצד שני קראתי לא מעט ספרים שהרעיון היה מרתק והביצוע הכשיל את הספר (גל מוח לדוגמה) מצד שלישי (טוב נמאס לי לספור צדדים אז אני יפסיק, אתם תוכלו לנחש איפוא הם צריכים להופיע) אין עלילה בלי דמויות טובות "עגולות" (כמו שהמורה שלי לספרות היתה אומרת) ומענינות,ולכן אני איש של דמויות. אבל.. כדי שאני יחזור לספר צריכה להיות לו משמעות כלומר היה לסופר מה לומר. ובתור ראש ל"קוראים המחזורים" אני מחפש תמיד ספר עם מסר ( גר בארץ נוכריה, אדון האור,יקום אפל ...). אבל מה האיזון הנכון?? זה ענין לטעם אישי, אני חושב שהחלוקה היא 30% דמויות 30% מסר 20% עלילה 20% ביצוע. cornilus Things are seldom what they seem, Skim milk masquerades as cream.

*צוללת פנימה*

טוב, ממש לא היה לי זמן לכתוב ומכיוון שזו שאלה שמצריכה חשיבה מעמיקה, לקחתי את הזמן וחשבתי. "סיפור או כתיבה עלילה או דמויות זרימה וקלילות או דגש על הפרטים. מה יותר חשוב לכם בספר מד"ב???" סיפור או כתיבה? סיפור- קראתי סיפורים עם כתיבה גרועה, עם כתיבה לא מוקפדת, עם כתובה שמנסה להיות משהו שהיא לא ועם כתובה טובה. מסקנתי היא שכל עוד הסיפור זורם, אני אהנה ממנו למרות שכתובה גרועה תפריע לי וכתיבה טובה תגרום לי להנות עוד יותר. מה גם שאם הסיפור גרוע זה יפגום בכל ההנאה שלי ולא יהיה לי פנאי להתייחס לכתיבה. עלילה או דמויות? קשה לי לומר, אני חושבת שדמויות. כי כשהדמויות שטוחות, צפויות ולא אמינות כל העלילה נפגמת לטעמי. דמות שהמניעים לפעולתה שקופים היא דמות משעממת. זו הסיבה שאני כל כך שונאת את הספרים החדשים בסדרה של חולית כי ממש אפשר להצמיד לכל דמות שם משפט מפתח שמסביר את אופן הפעולה שלה. זה משעמם ומטופש. מצד שני, בספר "ששת" של היינלין היו דמויות נהדרות שממש אהבתי אבל בעלילה היו המון חורים. נהניתי מהספר אבל נשארתי עם תחושת החמצה (וכן, אני יודעת שאני חייבת לקרוא עוד ספרים שלו ואני אקרא אל תדאגו). זרימה וקלילות או דגש על הפרטים. אני בעד זרימה וקלילות כל עוד יש הקפדה על הפרטים. בניגוד לאסף ידידי, אני ממש לא מתעניינת בפן הטכני של ההמצאות כל עוד הן משרתות את מטרת העלילה. למה היה חשוב לנו לדעת שתחנת החלל עליה נמצא בית הספר של אנדר ובין מורכבת משלושה מדורים? במה זה תרם? האם חשוב לנו לדעת כיצד פועל מחולל הולצמן או יחידת שיפסטון?... (מישהו כתב פה שהרעיון מאחורי השיפסטון הוכח כלקוי מיסודו גם ככה). בקיצור בעייני זה ממש מטרד. פרנק הרברט הוא ה-איש של הפרטים. בחולית זה לא ממש הפריע לי ולהפך זה נתן לספר נפח מיוחד. אבל עכשיו אני קוראת 3 ספרים שלו ושם עודף המידע פשוט מרחיק אותי מהעלילה ומהדמויות ופוגם בעניין שלי בספר. מסר (מישהו הזכיר את הנושא הזה מתישהו...) פרנק הרברט הוא גם איש של מסרים. הוא חכם ומדהים אבל לפעמים גם נורא מעייף. מרוב מסר לא רואים את הסיפור וזה ממש חבל. היחס שלו לדמיות הוא כמעט טכני לפעמים וכל העלילה הולכת לאיבוד ככה. אני לא טיפוס שלוקח ספר בשביל המסר, אם דרך עלילה מרתקת עם דמיות שנקשרתי אליהם עבר גם מסר, הרווחתי. אבל שלא יבוא על חשבון. *נושמת לרווחה* סוף סוף עניתי!!!
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה - ארכיון
בחר
בחר