הנסיון שלי עם אקדח..
2 הליקסים נעשו עם אקדח...זה היה נורא וסירב להחלים..
הפירסינג שהכי כאב לי אי פעם היה ההליקס הנמוך ביותר..הוא נעשה עם אקדח..
כ-א-ב! דפקתי את הראש בשיטתיות בקיר כדי שיכאב קצת יותר מהאוזן, ואז אשכח אותה לרגע;)
המיקום היה מזעזע (המוכרת עשתה אותו בקצה כזה..נוגע-לא-נוגע בחלק הסחוסי..מיקום נוראי..
אחרי שהוא החלים החלטתי להוריד אותו, ועשיתי מחדש עם מחט במיקום נורמלי.
כשהייתי בכיתה ז' (או ו'..) עשיתי באף עם אקדח..זו הייתה חתיכת טראומה לאף..הוא נשאר שם כמה שעות ואחר כך הוסר ע"י אמי העצבנית.
בכל אופן, כשעשיתי עם מחט, הלחץ על האיזור שהרגשתי כשחוררתי עם אקדח, פשוט לא היה.
הגוף שלי בד"כ מסתדר עם כל דבר שנדחף בו, לכן רוב הנסיון מאקדחים הוא של חברותיי..
חורים שלא מחלימים שנים, חורים מתארכים בצורתם, שמעתי יותר מדי סיפורים על הוצאה של העגיל עם פלאייר מתוך האוזן....כל כך הרבה נזקים האקדח הזה גורם..