האש בוערת והמרק מבעבע כל זמן שעדיין אינו מוכן

מאת דוד גילאור 10:47 :שעה 12/02/2004 :תאריך האש בוערת והמרק מבעבע כל זמן שעדיין אינו מוכן השקט יגיע את יודעת את עדיין בתהליך כל מה שנותר לך הוא להנות כפי יכולתך ממה שיש משימה היא להרבה מאיתנו ללמוד להנות ממה שיש ואז פתאום כמו בלי משים מתנה נוחתת לנו זו דרכו של גולם עד שבוקע מקליפתו אינו מהר עושה את עבודתו/מנוחתו (כלום)בלי עשייה כשיבוא זמנו המדויק יגיח פרפר נהדר מצרף קישור נכון יפה היא דרכך את הצלחה

פינת השיר......מטריה בשניים

סיגל טל :מאת 22:03 :שעה 14/02/2004 :תאריך מטריה בשניים מילים ולחן - נעמי שמר איזה מזל: החלטתי לגשת אל הצגת הקולנוע השניה איזה מזל, התחיל לרדת גשם איזה מזל שלא היתה לך מטריה! איזה מזל הכרתי את פניך איזה מזל: חייכת אלי פתאום איזה מזל: הצעת לי ללכת יחד איתך אמרת - יש מקום שנינו יחד תחת מטריה אחת שנינו מדלגים על כל השלוליות עיר בגשם סחה לנו ככה - החיים יפים כדאי לכם לחיות! איזה מזל איחנרו את הסרט איזה מזל שאזלו הכרטיסים כל הרחובות נשטפו סופה סוערת אור ציבעוני בזבזו הפנסים בא הברק הצית את כל האופק רעם גדול כיבה את הברק פחד פתאום החליש בי את הדופק איזה מזל שאחזת בי חזק! שנינו יחד תחת מטריה אחת שנינו מדלגים על כל השלוליות עיר בגשם סחה לנו ככה החיים יפים, כדאי לכם לחיות! איזה מזל הפסיק לרדת גשם והתבהר הרקיע על העיר אם הפרדה היתה מעט נרגשת אז האשם הוא במזג האויר איש לא שאל אם נוסיף ונפגש שוב (רוח נשבה היה קצת מאוחר) אבל תמיד כשהעיר מוצפת גשם שנינו לבטח רואים אותו דבר: שנינו יחד תחת מטריה אחת שנינו מדלגים בכל השלוליות עיר בגשם סחה לנו ככה החיים יפים, כדאי לכם לחיות!

שיר כאב

סיגל טל :מאת 22:12 :שעה 14/02/2004 :תאריך שיר כאב שיר כאב / מאיר אריאל שיר כאב, עובר ושב איזה מזל אני שר עכשיו אולי זה עוזר - אז אני שר עכשיו תפסה לה צעיר ערבי משכיל דווקא אחד שהיכרתי אפילו ראיתי איך זה מתחיל לילה אחד השתכרתי הרגשתי איך שזה זוחל לי מתחת לרגליים ואיך שזה אוכל אותי עד קצות הציפורניים טוב אני לא יכול להקיף אישה שלוש מאות שישים וחמש מעלות תמיד תמצא לה סדק צר דרכו היא יכולה פתאום להתגלות. לעובר שב בא ולוקח לתת כל מה שהיא רוצה היא רק חוטפת לעצמה עוד רגע אחד רוטט כאב, עובר ושב צעיר ערבי משכיל עד קצות הציפורניים צעיר ערבי שמסתכל ישר בעינים מורה באיזה כפר במשולש משתתף בבימת חובבים מעורבת במועצה האזורית שלנו המעורבבת היא ואני יוצאים כבר די הרבה בעצם איפה היא איפה הפוליטיקה היא עוד בכלל מוצצת. משוגעת על תיאטרון היא רק לא אחת מאלה אבל אם יש איזה חוג בסביבה אז למה לא אפילו עם אלה כאב עובר ושב... היתה הולכת למפגש פעם בשבוע וחוזרת עם איזה דש באופן די קבוע עם איזו התנשמות עם איזה סומק על הלחי מבטה החי היה דוקר אותי לבכי היא הזמינה אותי למסיבת השליש הם הציגו תרגילי קשר בתנועה למגע הוא עשה לה מיתר היא ענתה לו קשת היה באמת תרגיל יפה הרבה מחיאות כפיים צעיר ערבי שהכרתי מסתכל בעיניים כאב עובר ושב... אחרי המסיבה הוא הזמין אותי ואותה אליו למרפסת שתינו קפה שתינו קוניאק אימו מדי פעם נכנסת הוא דיבר על תיאטרון כאפשרות של גשר "אפשר להגיע להבנה" היא ניגשת אליו נרגשת הסתכלתי לפה הסתכלתי לשם לכל הכיוונים הסתכלתי ולאן שלא זחלתי בשתי עיניו נתקלתי לא יודע מה הוא רצה בעצם להביע אני רק המשכתי את עצמי בקוניאק להטביע כאב עובר ושב... אי שם במרחב נבחו כלבים לירח זזים אמרתי מאוחר חכה אמר מה אתה בורח אולי תישארו ללון אצלי הציע במפגיע אתה הרי כל כך שתוי אמרתי לו נגיע לאן תגיעו הוא אמר מביט בי בעיניים החזרתי לו מבט זרקתי ירושלים זה לקח לו קצת זמן להביא חיוך הוא לא הזיז עין אחר כך הוא דיבר אלי ישר אל תוך היין בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה אמרתי לו ביידיש היא שופטת בינינו בתוך בועת שתיקתה שוב נתקלות עינינו כאב עובר ושב...

אז אני נשאר

. אורלי :מאת 23:19 :שעה 14/02/2004 :תאריך מזל שיש אותך את מרימה אותי ואת מראה לי את עצמי מתלהב כמו ילד מתפנק בך ואז אני נשאר ניצחת איתי הכל/עמיר בניון

פינת השיר......מטריה בשניים

סיגל טל :מאת 22:03 :שעה 14/02/2004 :תאריך מטריה בשניים מילים ולחן - נעמי שמר איזה מזל: החלטתי לגשת אל הצגת הקולנוע השניה איזה מזל, התחיל לרדת גשם איזה מזל שלא היתה לך מטריה! איזה מזל הכרתי את פניך איזה מזל: חייכת אלי פתאום איזה מזל: הצעת לי ללכת יחד איתך אמרת - יש מקום שנינו יחד תחת מטריה אחת שנינו מדלגים על כל השלוליות עיר בגשם סחה לנו ככה - החיים יפים כדאי לכם לחיות! איזה מזל איחנרו את הסרט איזה מזל שאזלו הכרטיסים כל הרחובות נשטפו סופה סוערת אור ציבעוני בזבזו הפנסים בא הברק הצית את כל האופק רעם גדול כיבה את הברק פחד פתאום החליש בי את הדופק איזה מזל שאחזת בי חזק! שנינו יחד תחת מטריה אחת שנינו מדלגים על כל השלוליות עיר בגשם סחה לנו ככה החיים יפים, כדאי לכם לחיות! איזה מזל הפסיק לרדת גשם והתבהר הרקיע על העיר אם הפרדה היתה מעט נרגשת אז האשם הוא במזג האויר איש לא שאל אם נוסיף ונפגש שוב (רוח נשבה היה קצת מאוחר) אבל תמיד כשהעיר מוצפת גשם שנינו לבטח רואים אותו דבר: שנינו יחד תחת מטריה אחת שנינו מדלגים בכל השלוליות עיר בגשם סחה לנו ככה החיים יפים, כדאי לכם לחיות!

הביתה....

batgalim2 :מאת 14:55 :שעה 16/02/2004 :תאריך הביתה... זה לא חושך, לא אור זה הזמן לחזור, בוא הביתה, איש ציפור מגדלור מהבהב, קירעי עננים, ספק חשיכה, שלושה כוכבים תמונת הלווין מטשטשת, אזור דמדומים בקצה הרקיע אתה נוגע קודקוד לציפור האם שומע האם אתה בכלל זוכר את מי שמתגעגע לא חושך... חשמל מהבהב מבעד לתריסים, ירח לבן, שמיים סגולים, צל כנף מחליק ועובר על גגות בניינים בקצה הרקיע אתה נוגע קודקוד לציפור האם שומע האם אתה בכלל זוכר לאן אתה נוסע זה לא חושך... (אהוד בנאי)

אדם אחד יכול לשנות

netad169 :מאת 08:02 :שעה 14/02/2004 :תאריך מוקדש למאיזה ולכולם, באהבה.................... שיר אחד יכול להאיר כל רגע פרח אחד יכול לעורר כל חלום. עץ אחד יכול להתחיל יער, ציפור אחת יכולה לבשר על אביב. חיוך אחד מתחיל ידידות, לחיצת יד אחת יכולה לבנות מטרה. קול הצבעה אחד יכול לשנות אומה, קרן אור אחת יכולה לבנות חדר. נר אחד מביס את החשיכה, צחוק אחד יכבוש את העצב. צעד אחד מתחיל כל מסע, מילה אחת מתחילה כל תפילה. תקווה אחת תרומם את רוחנו, נגיעה אחת מראה שאיכפת. לב אחד יכול לדעת מהי האמת, קול אחד יכול לדבר חוכמה. אדם אחד יכול לשנות, הכל תלוי בי ובך. הכותב בלתי ידוע. נטע

מוזמנים להניח כאן מסרים ותובנות שהתקבלו - רק הקפידו בבקשה שלא לפתוח הודעות חדשות>>>>>>המשך

היות והדף מתחלף כל 15 הודעות, נשתדל כולנו להכניס את החמרים והמסרים כתגובה להודעה זו. אני ממש מבין את כל מי שלא יכול להשתדל אבל אמחק לו! כפי שאמרנו, אפשר להגיב בהחלט, רק שאין פה ויכוחים בכלל! תגובה למסרים תתקבל בברכה ובאהבה התנצחות לא תהיה פה! בברכה דוד

וזו בדיוק הסיבה...........

יעקב אלון :מאת 00:00 :שעה 17/02/2004 :תאריך סתם יום טוב אני יכול להגיד שהיה לי יום טוב, וזה לא קשור לשום דבר שקרה לי היום. הייתי בו, חוויתי אותו, עברתי אותו. וזה מספיק לי. אנשים מרגישים אשמה על שטוב להם. הם מתרצים, הם מתנצלים. הם אומרים, היה לי יום טוב כי, כי זכיתי, הרוחתי, גמרתי, התחלתי. ניצחתי. אני בסדר יש לי סיבה. ואם אין לי סיבה מספקת, אז היה לי יום רע. אולי זה בגלל שהם ממהרים מדי לעשות חשבונות. לוקחים כל יום בפני עצמו, כאילו שלא יקומו מחר. אז היה לי יום טוב, נפתרו בעיות, נוצרו בעיות, הייתי למעלה, הייתי למטה, וזה בכלל לא חשוב, כי מחר הכל יכול להיות הפוך, וזו בדיוק הסיבה, שגם מחר יהיה לי יום טוב. אני חושב. יעקב

כשלא עולות לי מילים חדשות...........

עופר נאור מאת: הנושא: 'מיקס מודעות עצמית' -------------------------------------------------------------------------------- כשלא עולות לי מילים חדשות אז אני יודע שזה הזמן בשבילי להזכר במילים ה'ישנות' להביט קצת לאחור להעלות שוב לתודעה אמיתות ותיקות, אולי שכחתי משהו בדרך.. פשוט לבדוק.. אני משחרר את טינות העבר משחרר את מה שממילא נגמר, מסיר מחסומים מתיר שלשלאות, משחרר את עצמי כדי לראות. מוחק רבדים של משא מסה שנצברה בזמן המסע, מסיר מכתפי את עולו של עולם סולח לעצמי סולח לכולם. החוכמה ידועה מזה הרבה שנים ואנו, בני האדם, ממשיכים לנסות ומאמינים שאנו עושים את הדבר הנכון - ואנו הכי חכמים עד שמגיעה העת בה היקום - מטיח את האמת בפנים. אז מגיעה ההתפכחות מתקבלת בהירות חדשה מתוך מצוקת הדרכים הישנות מגבשים שינוי מרככים גישה, מתחברים למקור, אל הידע הפנימי מתחילים להיזכר ולהיות מי שאני. יש אור בקצה המנהרה יש אור, הסתכלו - הוא נראה גם מאחורי עננים חשוכים זורחת השמש, היו בטוחים גם אם נראה כי דבר מה הוא שחור זכרו והפנימו את כוח האור. כל אפילה או עלטה כל מה שקודר יזרח וינצנץ בהבזק אור זוהר טיפה קטנטנה - קמצוץ של אור יכולה לסלק הרבה הרבה שחור. מה שעולה עולה בכדי להתנקות מה שבא מגיע בכדי להשתחרר לכל התרחשות יש סיבה כל התנסות יש לה תכלית כל אירוע יש בו מטרה גבוהה אז אם זה חשוך ואפילו מפחיד ואפילו שכחנו לרגע שניה זה לא מאוחר זה עכשיו אפשרי ליצור משב חדש של אור אוורירי להציף את חיינו באנרגיה טובה להעלות מתוך תוכנו שפע, אור ואהבה. אני משחרר את שאינו אהבה ורק הנקי, הטהור אל תוכי ייכנס ימוסס, יירפא, יהפוך את הכל לצחור. במקום בו עכשיו אני עומד היו רבים גם לפני ויש רבים מאוד אשר הולכים בעקבותי ובמקום הזה בדיוק.. כן.. כאן ועכשיו אחבק את כל מה שקורה בחמלה ובשלווה אתן ללב להוביל באהבה כי במקום בו הלב פוגש את השכל במקום בו האינטואיציה פוגשת את ההכרה במקום בו הרגש פוגש את ההיגיון כאן מתרחשת היצירה כאן מתבהרים החיים ומקבלים צורה כאן הוא נתיב האור כאן הכל אפשרי כאן הוא השער למימד החמישי

זה בסדר

דוד גילאור :מאת 09:10 :שעה 18/02/2004 :תאריך זה בסדר אל תשתמש בשום בשום קצב או מאמץ נשום רק נשום ייתכן שתיאנח או תתנשם בכבדות מפעם לפעם זה בסדר

פינת הספר....

edodi :מאת 02:16 :שעה 17/11/2003 :תאריך ממליץ בחום לקרוא... היי, בדיוק היום סיימתי לקרוא את 'פרא' של גבי ניצן, מומלץ בחום. סיפור מקסים, ובאותה נשימה אני גם ממליץ על 'בוקר טוב עולם' שערך שי טובלי (מדהים לטעמי). שניהם מדברים על הארה/התעלות מזווית אחרת לגמרי. לא יודע למה, סתם בא לי לשתף ואני עדיין בהתלהבות מהספר. כי החיים זה מה שקורה לי. לא בדיוק, זה אני והמשענת זה הסיפור שאני מספר לעצמי. תחייכו... (: עידו :) edodi :מאת 10:29 :שעה 17/11/2003 :תאריך בשמחה... אני יתחיל דווקא עם 'בוקר טוב עולם'. מדובר בספר שערך וקיבץ שי טובלי שריכז בספר אחד תכנים של 20 מורים רוחניים. אנדרו כהן, אושו, קרישנמורטי, ארנו דג'רדאן, ראם דאס, אירינה טווידי והרשימה עוד ארוכה. בספר ישנם כתבים נבחרים (עפ"י דעתו של שי טובלי) לכל אחד מהמורים. למי הספר מיועד... מי שרוצה לקבל תמונה על דרכם של חלק מהמורים להארה והשקפת עולמם זה המקום. הסגנונות ממורה למורה שונים והספר לא ידבר לכולם. למשל, מצד אחד יש את אנדרו כהן שמנתח את הדרך להארה וההארה עצמה לגורמים (1,2,3) וצד שני אירינה טווידי שמספרת את סיפור היומן שלה ודרכה להארה. מה יותר טוב, אף אחד. כל אחד יתחבר לסיפור אחר. לדעתי האישית הוא אחד האוספים היותר מרתקים שקראתי והוא האוצר הקטן שלי :) קחו נשימה ותחייכו... לגבי 'פרא', הסגנון אחר לגמרי, הסופר הוא גבי ניצני (מחבר באדולינה) סיפור בדיוני ומאוד מאוד מקורי אני חייב לציין (כרגיל). מדובר על סיפור מנקודת ראות של הגיבור והעלילה סובבת סביבו והשקפת עולמו. הרבה יותר פשוט וקליל מהספר הקודם, אבל כיף אחד גדול. למי הספר... למי שמחפש סיפור כיפי ועוד כמה זוויות על איך לקחת את החיים. והרבה צחוק. מקווה שתהנו, (ממש פינה עשיתי לי פה...חחח) עידו :)

"החיים כבצל-אוטופיקציוגראפיה"

אורנה הודיה :מאת 11:44 :שעה 18/02/2004 :תאריך היי נורית אהובה, בדיוק עמדתי להכניס הודעה לפינת הספר והנה ההודעה שלך מתאימה לי לעיניין. אני קוראת עכשיו את הספר: "החיים כבצל-אוטופיקציוגראפיה" מאת אורי לוטן. אורי לוטן היה בין חסידיו הראשונים של אושו. הספר מבוסס על השנים שבהם שהה במחיצת אושו בהודו ובאמריקה. העלילה היא שילוב של אוטוביוגראפיה ופיקציה (וגם השם מדגיש זאת) המחבר מתבונן במתרחש בתוכו ובסביבתו, הן מתוך הכמיהה אל הנשגב והן באופן ביקורתי ואירוני. נבחנת התופעה של חיפוש האלוהי/הדרך אל האלוהות דרך גורו, דרך אדם שכבר מצא את הדרך הזו או מצא אותה לכאורה. ההתמסרות אל הגורו היא חלק מהחיפוש הזה. אותי זה ממש מרתיע. גם אם יש אדם שהוא בבחינת השראה עבורינו (ובהחלט יש כאלה) הרי שהתמסרות טוטאלית אליו היא התבטלות מסוכנת שמרחיקה אותנו מעצמינו ומהדרך אל האלוהי. אני נמצאת עתה בשליש הראשון של הספר. מתוכו אני רוצה להביא לכם קטע נחמד. המספר יורד לנהר לצפות בטקס שריפה גופה. הוא פוגש שם את אחד משומרי הראש של הגורו(בספר הגורו נקרא M ) סמוראי יפני-אמריקאי שהתמסר לגורו ומלווה מאותו כבר שבע שנים. המחבר שואל אותו:"ועדיין יש לך אשליות"?עונה לו שומר הראש סוואמי ראמא "כן. האשליה הפנטסטית ביותר. מקום ראשון במצעד האשליות. להיות בודהא...זה האגו טריפ הכי חזק שיש. האגו רוצה לנצח את עצמו" אורנה

מוזמנים להניח כאן מסרים ותובנות שהתקבלו - רק הקפידו בבקשה שלא לפתוח הודעות חדשות>>>>>>המשך

היות והדף מתחלף כל 15 הודעות, נשתדל כולנו להכניס את החמרים והמסרים כתגובה להודעה זו. אני ממש מבין את כל מי שלא יכול להשתדל אבל אמחק לו! כפי שאמרנו, אפשר להגיב בהחלט, רק שאין פה ויכוחים בכלל! תגובה למסרים תתקבל בברכה ובאהבה התנצחות לא תהיה פה! בברכה דוד

מקווה שעזרתי מעט.

שרון פנינה :מאת 22:48 :שעה 18/02/2004 :תאריך אורלי יקירה, "לאפשר" אומר : לחיות על דרך, כל הבא ברוך הבא. לתת אמון בנו ! על כל אשר מגיע לחיינו, אם זה העונג, האתגר, השמחה, הכאב וכן הלאה,אנו מביטים בהם ומקבלים אותם בברכה. להיות "הצופה",אומר, לתת אמון בך !!! האיפשור מתקיים ממקום הבינה האומר : אנו אחד עם הבריאה - אנו אחד עם החיים - מלבדנו בני האנוש אין מאום. יקירה, כל התיחסות שאנו מעניקים לדבר זה או אחר, נובעת מהמשמעות שאנו מעניקים לו. משמעות איננה נמצאת, אלא במוחו של האדם המעניק אותה ! לכן, לאפשר לדברים לבוא אלינו, אומר, לקבל אותם כפי שהם. ללא שיפוט - ללא ניתוח מחשבתי מדוע ולמה - ללא ספקנות - וללא כל כאב. מה שבא ברוך הבא . אנו צופים על מה שמגיע אל חיינו, אנו מקבלים את הדברים בשמחה ובברכה (גם את האתגרים ה"קשים"), וכאשר אנו מקבלים אותם בדרך זו, מגיעים אלינו המיזוג והשמחה. אין זה אומר, שאנו מפסיקים להתנסות בחיים, זה כן אומר, שכל התנסות נחווית ממקום המיזוג לנשמתנו העליונה, מקום היודע כיצד פועלים הדברים, מקום ניטרלי הצופה על החיים ומקבל אותם כפי שהם ! מקווה שעזרתי מעט. תודה לך. ערב נפלא לך ולכולנו.

פרשת השבוע....

. אפריים :מאת 13:24 :שעה 22/02/2004 :תאריך פרשת "ויקרא" - הפעם היחידה בתורה כולה שכתוב "ויקרא אל" ולא "וידבר אל" - דבר זה מפורש בכל המקומות ועל ידי כל המפרשים כך: עד עתה (כל עוד שכתוב "וידבר" היו אלה ציווים של אדם לאדם ועבור האדם - פרשת "ויקרא" עוסקת בטומאה וטהרה הקשורים למשכן ומכאן שציווים אלה הם בין האדם לאלוהים! ופרוש אחד מאוד מעניין ונוגע גם לענין הפורום הזה - "ויקרא ה' אל משה...." - והתלמוד אומר; "הקול" הוא הקול המפורש בכתובים! אם כן מדוע יש השומעים קול זה ויש שלא שומעים? - "ירעם אל בקולו נפלאות" (איוב לז\ה). "קול בכח קול ה' בהדר...קול ה' יחיל מידבר" (תהילים, כט\ד,ז). "כקול מים רבים" (יחזקאל א\כד). "כקול אל שדי בדברו" (יחזקאל, י\ה). "וישמע את קול ה' מדבר אליו" (במידבר, ז\פט) וכו' - כאן רואים בברור שענין "שמיעת הקול" מותנה בתרגום שכל אחד מעניק לדבר - משמע; זה המוכן לשמוע ישמע זה המטיל ספק לא ישמע (או ימשיך לשמוע את עצמו - "דוד ידידי, אין לזאת קשר לויכוח"). מכאן אפשר להבין שאין שמיעת קול-ה' מותנית במה שמתרחש במציאות האובייקטיבית האלוהית, אלא תלויה באדם עצמו, משמע; האם מוכן הוא לכוונן עצמו לתדרי השמיעה והקליטה או לא. עד כאן מאוד בקיצור - על המשמעות שמעבר למשמעות של פרשת "ויקרא" אפרים

עצירה מוחלטת......

עצירה מוחלטת..... רעיון... תאריך : 22/02/04 21:55 מחבר/ת : נטע בתגובה ל: להגיע לעצירה מלאה (אייקון של "לא כלום") - אושר ================================================ לשתות קפה של בוקר מול שדרת הרימונים בשלכת. לשמוע את הציפורים הראשונות. להתעטף במעיל עבה ולנשום את הקור. להתבונן בעננים שטים ומשנים מופע. סיגריה.... (סליחה). הארי פוטר או צופן דה וינצ'י. פורום. לבשל משהו. (שהילדים לא יקטרו...) טיול קצר ברגל. האביב בפתח? כנראה. מוזיקה טובה. יום שגרתי שיש בו רק כייף. שנים עובדת על עצמי לארגן לי ימים כאלו. אני שחונכתי על ברכי העלייה השלישית וספיחיה. "אצלנו לא עובדים, אצלנו מספיקים.... יודע מה הספקתי לעשות מהבוקר?" התחלתי בקטן.... לא רחצתי כל כפית וספל שנחתו בכיור. והיום? הרבה יותר קל לא לעשות כלום. והכי כייף? שאין לי רגשי אשמה. בהצלחה אוהבת נטע

מרחבים...........

. ויויאן :מאת 22:04 :שעה 22/02/2004 :תאריך . מרחבים, מרחבי אל איותה נפשי, אל תסגרוני בשום כלוב, לא גשמי ולא רוחני. שטה היא נשמתי ברחבי שמים, לא יכילוה קירות הלב, ולא קירות מעשה, מוסר, הגיון ונימוס. ממעל לכל אלה שטה היא ועפה, ממעל לכל אשר יקרא בכל שם, ממרום מכל עונג, מכל נועם ויופי, ממרום לכל נשגב ונאצל. חולת אהבה אני..." הרא"יה קוק

חילי בסליחה יקירה

דוד גילאור :מאת 13:20 :שעה 21/02/2004 :תאריך התחילי בסליחה יקירה סלחי לעצמך כבר עכשיו והביני שתמיד את יכולה לעשות רק את מה שאת מסוגלת. אמרת שאת "מבינה" מה את מבינה בעצם? את חוקי החברה ואת חינוכך שקיבלת. הידעת שיש/היו חברות שכשהיה מישהו זקן וחסר יכולת להחזיק את עצמו מבחינת פרנסה וקיום היה יוצא לשדה וממתין בסבלנות והבנה לקיצו שיבוא? עצמי את עינייך היפות קחי נשימה מרגיעה ובדקי מה אומרת לך בטנך מהו הנכון שלך איזו חוויה את מושכת לך מהיחסים האלה בחרי בזו שעושה לך טוב ופעלי לממשה היי חזקה ויודעת את רצונך הפנימי זה הכי חשוב כי יפה היא דרכך
עבור לעמוד
, , , , , , , ...
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
בדרך לחיבור עשרת המימדים
בחר
בחר