בחנות הנרות

נכנסתי לחנות נרות, אחת מאותן החנויות הנפוצות היום במקומותינו, ומציעות נרות בשלל צבעים, צורות, גדלים וריחות. ראיתי שם נרות פשוטים ולבנים ללא תוספי ריח. ראיתי שם נרות מעוצבים, בשלל צבעים, מעשה אמנות. הרחתי נרות מדיפי ריחות עדינים...מסעירים...מרגשים...מרגיעים. שוטטתי בחנות, נהנית מהמיגוון. כל נר קוסם קסם. כל נר לוחש לחש. כל נר יש בו הבטחה. המיגוון גדול והבחירה קשה. לפתע שמעתי קול בתוכי אומר: "בידקי את הפתיל. דבר ראשון בדקי את הפתיל. ההבטחה שיש בנר תמומש בזכות הפתיל. כאשר הפתיל קצר מדי, הלהבה תהייה קטנה, יהיה קשה מאד להדליק את הנר בפעם הראשונה ועוד יותר בפעמים הבאות. הפתיל יטבע בשעווה מהר מאד, הלהבה הקטנה תכבה והוא לא יממש את ההבטחה שטמונה בו, גם אם הוא היפייפה והריחני שבנרות החנות. אם הפתיל ארוך דיו, מזומנת לך להבה נאה וחמימה, אותה תוכלי להדליק בקלות ולשוב ולהדליק אותה פעמים נוספות. כאשר הפתיל ארוך דיו, הנר מממש את ההבטחה שבתוכו." כאשר התעוררתי מחלומי, הבנתי כי פתיל קצר ופתיל ארוך הם משל לסבלנות. אנחנו משתמשים הרי בביטוי יש לו/לה פתיל קצר/ארוך, כדי לתאר את מידת הסבלנות של האדם. משמע, כדי לממש את ההבטחה שבתוכינו, נדרשת מאיתנו סבלנות, נדרש אורך רוח, נדרש פתיל ארוך דיו. פתיל קצר מדי יטבע בלהיטות ובציפיות שלנו כפי שפתיל קצר טובע בשעווה של הנר. כאשר יש לנו סבלנות, אנחנו מממשים את ההבטחה שבתוכינו לכדי להבה נאה, חמימה ויציבה. צבע, צורה, וריח, כולם חשובים, אך ללא הפתיל, לא תהייה להבה. באהבה אורנה הודיה

מוזמנים להניח כאן מסרים ותובנות שהתקבלו - רק הקפידו בבקשה שלא לפתוח הודעות חדשות>>>>>>המשך

היות והדף מתחלף כל 15 הודעות, נשתדל כולנו להכניס את החמרים והמסרים כתגובה להודעה זו. אני ממש מבין את כל מי שלא יכול להשתדל אבל אמחק לו! כפי שאמרנו, אפשר להגיב בהחלט, רק שאין פה ויכוחים בכלל! תגובה למסרים תתקבל בברכה ובאהבה התנצחות לא תהיה פה! בברכה דוד

בדבר " מיוחד/ת"

דוד גילאור :מאת 08:54 :שעה 4/11/2003 :תאריך בדבר " מיוחד/ת" דעת קהל היא ניידת ומתהפכת בקלות בלתי נסבלת! יציבות היא ממנה והלאה! יציבותה מתבטאת באי יציבותה! בלתי נסבלת מדוע? מפני שאדם בן אנוש אוהב יציבות ובטחון לתלות את מאוויו ומשאלותיו בדבר שאינו בנמצא בחלום ובאשליה! והרי אמרו כבר חכמים רבים כי העולם בנוי משינוי אחד גדול ישנם תהליכים מהירים ולעומתם איטיים כבני אדם נולדנו לראות את הממוצעים שבהם לרגע יש ביכולת אדם לראות את המיוחד אך זה תמיד רק רגע קט השינוי מגיע והופך שוב את המיוחד לרגיל

ממש דומה אבל מעט שונה........

גישתך והשקפתך הן שמושכות אליך את הטוב מכל ואת הרע מכל ואם אתה מאשים במזלך הרע את הנסיבות, את החיים או את האנשים, התבונן פנימה כדי לראות מה אתה יכול לעשות כדי לשנות את גישתך לחיים. קמתי יום אחד ואני מקורר עד לעמקי גופי כל כולי כואב והנזלת הזו והשיעול הזה מאופו בא לי זה והרי מרפא דגול אני אז הכיצד? אמרו לי רופא, כדור, ויטמין, מרפא אליל, הקרב קורבן וידעתי כי לא הם הלכתי אצל מדריכי הטוב זה שאינו דורש ממני לזוז מקומי כמלוא הנימה זה שנמצא עמי ומנחני בלא הפסק המנגן את גופי ומתאמו ככל שאני מניח לו ומתמסר התמונה אותה צייר לי נפלאה ומסברת אוזן היא וההסבר ריפוי רב בו "השאר תמיד את דלת הכלוב פתוחה" אמר לי בקולו העמוק "שתוכל ציפור הנפש לחזור תמיד" "חופש יכול להיות דבר מפחיד מאוד" הסכמתי איתו כפי בידו נתתי עיניי היפות עצמתי מהמורה עמוקה נשתטחה ונמוגה כבמטה קסם הבריא גופי ואני שמח וטוב לב כמקודם

קשת בענן............

תני לחיים להתגלות אל תנסי לתמרן אותם אל תהיי מוטרדת וחסרת סבלנות כשעניינים אינם מסתדרים לפי צפיותיך במקום זה חפשי וראי את הכוונה והתכנית שמאחורי ההתרחשויות כולן והביני שהכל לטובה צניעות מביאה הצלחה. כפי שהשמש, לאחר הגיעה לרום השמים, מתחילה לשקוע, וכפי שהירח, לאחר המלאו, מתחיל להתמעט, זהו חוק טבע שעל המלא לקטון ולתרום לחסר. גורלך בידך, ולפי התנהגותך - תושפע מכוחות מיטיבים או הרסניים. לפיכך ראוי להיות צנוע גם בזמן שפע, וגם בעת מחסור. תמיד הבא עבודתך לסיום, ואל תתרברב בהישגיך. בתוך האדמה, הר = צניעות. ראוי להביא לאיזון בין הגבוה לנמוך, וכך להקטין את המרירות והקנאה, ולאפשר תנאים צודקים ושווים.

ברוכה הבאה אנרגיית הבית............

תאריך: 5:37:08 11/11/2003 מאיה בת חן מאת: הנושא: ברוכה הבאה אנרגיית הבית מצורף קובץ: Star%20of%20David%20w-earth.gif 27.0 KB -------------------------------------------------------------------------------- אין עוד מלים רבות שניתן להוסיף על כל מה שכל אחד ואחת מכם יצרתם לקראת המסע האישי, שהוא המסע האנושי מקדמת הבריאה. כל שנותר לומר הוא את אשר בחרתם בעת זמנים קדומים, אשר פעלתם בתוך עולמות אנושיים, אשר הוויתם בבניית מקדשים, בכתיבת מגילות, ביצירת זכרונות ומזכרות. את כל אשר פעלה האנושיות שלכם, אתם אוספים אל הגרעין מחדש ומעלים בקודש את תמצית האנושיות שלכם אל המערך המתחדש, אל הבריאה אשר אוספת אליה את קדושת הבחירה שלכם, כדי לפתוח את הבריאה החדשה בעולמות החדשים. אתם האוספים, הזורעים, המשקים, המגדלים, היוגבים, הקוצרים, מאספים את אסיפכם ומגישים אותו שי לעצמכם, לאלוהיות שהיא אתם. מעגל סוגר מעגל, סוגר מעגל. מבורכים הנכם ,דרך הבאות. כאן תום דובר התשעה, דובר צבאות. 10.11.03

פינת הספר....

edodi :מאת 02:16 :שעה 17/11/2003 :תאריך ממליץ בחום לקרוא... היי, בדיוק היום סיימתי לקרוא את 'פרא' של גבי ניצן, מומלץ בחום. סיפור מקסים, ובאותה נשימה אני גם ממליץ על 'בוקר טוב עולם' שערך שי טובלי (מדהים לטעמי). שניהם מדברים על הארה/התעלות מזווית אחרת לגמרי. לא יודע למה, סתם בא לי לשתף ואני עדיין בהתלהבות מהספר. כי החיים זה מה שקורה לי. לא בדיוק, זה אני והמשענת זה הסיפור שאני מספר לעצמי. תחייכו... (: עידו :) edodi :מאת 10:29 :שעה 17/11/2003 :תאריך בשמחה... אני יתחיל דווקא עם 'בוקר טוב עולם'. מדובר בספר שערך וקיבץ שי טובלי שריכז בספר אחד תכנים של 20 מורים רוחניים. אנדרו כהן, אושו, קרישנמורטי, ארנו דג'רדאן, ראם דאס, אירינה טווידי והרשימה עוד ארוכה. בספר ישנם כתבים נבחרים (עפ"י דעתו של שי טובלי) לכל אחד מהמורים. למי הספר מיועד... מי שרוצה לקבל תמונה על דרכם של חלק מהמורים להארה והשקפת עולמם זה המקום. הסגנונות ממורה למורה שונים והספר לא ידבר לכולם. למשל, מצד אחד יש את אנדרו כהן שמנתח את הדרך להארה וההארה עצמה לגורמים (1,2,3) וצד שני אירינה טווידי שמספרת את סיפור היומן שלה ודרכה להארה. מה יותר טוב, אף אחד. כל אחד יתחבר לסיפור אחר. לדעתי האישית הוא אחד האוספים היותר מרתקים שקראתי והוא האוצר הקטן שלי :) קחו נשימה ותחייכו... לגבי 'פרא', הסגנון אחר לגמרי, הסופר הוא גבי ניצני (מחבר באדולינה) סיפור בדיוני ומאוד מאוד מקורי אני חייב לציין (כרגיל). מדובר על סיפור מנקודת ראות של הגיבור והעלילה סובבת סביבו והשקפת עולמו. הרבה יותר פשוט וקליל מהספר הקודם, אבל כיף אחד גדול. למי הספר... למי שמחפש סיפור כיפי ועוד כמה זוויות על איך לקחת את החיים. והרבה צחוק. מקווה שתהנו, (ממש פינה עשיתי לי פה...חחח) עידו :)

התקפה חזיתית.........

הנושא: שבוע טוב לכולם... והשבוע .. נפתח בהתקפה חזיתית!! -------------------------------------------------------------------------------- שבוע טוב יום טוב שנה טובה חיים טובים .. לכם יקרים!! הגיעה העת - מה אתם אומרים? זכרו את התאריך הזה! זה הזמן.. עכשיו בדיוק הרגע.. בו כל אחד מכם נדרש שוב.. להצהיר.. אני מסכים!! אני מסכימה!! אחרי שנים ורגעים ימים וחודשים רבים בהם כתבנו קראנו שרנו דיברנו סבלנו צחקנו ניתחנו הבנו חייכנו לא הבנו התבלבלנו וחוזר חלילה.. וחלילה וחס.. והנה אנו כאן.. עדיין ממשיכים הלאה.. או מוותרים.. וגם כך - ממשיכים הלאה.. כן.. זה בדיוק הרגע הנכון והזמן הנכון.. להחליט ולהתחייב לעצמנו וליקום לנשמה ולהדרכה לאלוהים.. ועוד פעם לעצמנו להתחייב לעוצמה שלנו למטרות הנשגבות שלנו לקחת אחריות מלאה על מעשינו על מי שאנחנו על החיים שלנו כאן ועכשיו.. הלאה ולתמיד.. יש לנו כוונה יש לנו תכלית האם אתם מוכנים? האם אתם באמת מוכנים.. להסיר את המסכות להשיל את המחסומים לוותר על הישן על מנת להיות מי שאתם באמת מי שנועדתם מלכתחילה להיות? האם אתם מוכנים להיות.. באמונה מלאה בעצמכם.. לוותר על שליטה ופשוט לראות מה קורא.. להיות פתוחים לחוויות והתנסויות חדשות?? להיות נאמנים לתחושות ולרגשות שלכם?? לאהוב.. באמת .. את עצמכם?? להעריך.. אבל באמת.. את מי שאתם?? את מי שמסביבכם!! האם אתם מוכנים על באמת.. לקבל את מה שיש לכם בברכה.. ולדעת.. בלי להטיל ספק.. שמגיעה לנפש שלכם מנוחה!! להבין שאתם נמצאים במקום הנכון, בזמן הנכון ועושים את הדבר הנכון!! - גם אם אינכם כך מרגישים! לדעת שאתם אלוהים - גם אם אתם 'רק' אנשים. תנידו בראשכם - תגידו כן.. נו.. בסדר.. מה החוכמה עכשיו.. כשאתם כאן.. בחמימות של הבית!! אבל עוד רבע שעה, או יום או דקה.. כשהבוס צועק כשנגמרה ההפסקה כשהחדשות ברקע ועוקפים אתכם מימין כשאתם בחוסר של כסף, חמימות או מין.. האם גם אז אתם מוכנים? אז.. ועכשיו.. וכל הימים?? בלי להצטדק בלי להיות תמימים.. ואם אתם מוכנים עכשיו האם בעתיד תוכלו לזכור בשעות החשיכה את זוהר האור או אתם צריכים עוד קצת להתאמן הסתכלו לי בעיניים והגידו לא!! או - כן!! הנטיה ה'טבעית' שלי היא להגיד לא!! אני רוצה עוד זמן להתאמן.. חשבו.. איזו אחריות היא להגיד עכשיו.. כן!! לוותר על הנוחות של רגשות האשמה.. לוותר על השליטה, על ה'ידיעה' על ה'חוכמה'. לא להיות יותר מסכן לא להתחמם בעצבות נעימה לוותר על שלל ה'חליפות שבארון' להיות כל הזמן למחשבותי אדון להרגיש טוב אפילו אם אני מרגיש רע לדעת כל הזמן שאין דרך חזרה אני מרגיש שזה גדול עלי ובכלל.. בשביל מה לי להסתכן.. כך אני עושה כבר זמן מה אך הפעם..אולי אגיד כן!! כי בשביל לעשות שינוי - צריך לקחת החלטה וזה נכון גם לגבייך וכן.. גם אתה.. החלטה שמחייבת שמשמשת אבן דרך לכל החיים!! בעיקר לרגעים בהם זה פחות נעים. החלטה לפתוח את הלב בגובה העיניים בעולם ובאחרים להביט לנהוג ללא מורל כפול או חד בפה וחד בלב לצחוק כשמצחיק לבכות כשכואב לפחד בשעות הפחד אך תמיד להיות אמיץ להסתכל בגאווה ולא רק להציץ. להניח לאגו להיות כפי שהוא ולא להסוות אותו בשלל תירוצים ועדיין.. לא לעשות את מה שהוא מחליט אלא רק את מה שאנחנו רוצים. לא לשבת בצללים להתנדנד במעלה ובמורד המחשבות או לצעוד זקוף כשהכל נפלא ולהסתתר - כשבחוץ להבות.. אך.. כמה זה נפלא להיות מחובר להרגיש את האלוהי שבכל דבר ובכל רגע נתון נמוך על הקרקע או גבוה באויר להיות בבהירות.. לעצמי להזכיר, שהרגע הוא רק רגע.. ועכשיו זה רק תו מהניגון של השיר.. ורגעים נפלאים תמיד יהיו .. רבים .. ולמכביר! והרגע הנפלא הרגע הכי חשוב הוא כשאנו צועדים דרך הפחד עם לב הולם וראש זקוף.. הבנתם.. לא חשוב.. מקווה שלפחות נהניתם מחוסר ההבנה מהצליל .. מהמילים.. הרי לתודעה שלנו יש המון שבילים.. ולכל שביל יש צבע ועוד תפנית של מחשבה נסו אולי לבחור בשביל האהבה נסו אולי לעכשיו לבחור ללכת עם האור נסו עכשיו לקחת אחריות ולא לנוס אחור נסו עכשיו..וכל דקה, כעת.. הרגע.. רק עכשיו.. ובכל רגע הזכרו - עכשיו זה המצב.. עכשיו אקח לי נשימה.. גדולה ועמוקה עכשיו.. אקרא אלי האור אפילו לדקה.. עכשיו.. פותח את הלב עכשיו.. מסיר את הכאב עכשיו.. אני באלוהות.. כי עוד דקה אולי אמות.. עכשיו, עכשיו.. זה המצב מוכן אני להתפשר לא.. לא אקח מחוייבות אפילו לשעה יותר אקח עכשיו את העוצמה עכשיו אקרא לאור עכשיו אהיה מי שאני עכשיו הזמן לבחור אבחר בטוב ולא ברע ובכל שלב.. עכשיו אחליט.. וכך כל רגע כל עכשיו אחזור על התקליט.. ובכן.. כמו שאתם בוודאי שמים לב אני ממשיך.. וממשיך.. כמו מתקשה לסיים.. כי למעשה אין סיום.. אין רגע אחד אחרון.. כי אחרי הרגע הזה של עכשיו.. בא עוד רגע..ועוד רגעים.. כל הזמן..- זה המצב! ואת הרגע הזה אני מנסה לגלות.. מנסה להבין .. להסביר.. מה לעשות! עכשיו - הבנתי!! הכל נראה לי כל כך פשוט. והנה עוד רגע.. עכשיו אחר לגמרי.. חדש! והכל נראה כמו טעות.. והעכשיו הזה הוא רגע משמעותי בו יכולה שוב להשתנות כל התמונה.. מילים, מילים, מילים.. העיקר הכוונה!! אני מבקש מכולכם עכשיו להחליט ועכשיו להגיב, ועכשיו להתגלות כי אולי אחר כך לא תוכלו הדברים נוטים להשתנות. עופר נאור

בשביל החוויה...............

מאת 00:25 :שעה 24/11/2003 :תאריך בשביל החוויה היי יעקב שאלת :"בשביל מה אנחנו כאן? " בשביל החוויה החוויה שבהוויה שלך עכשיו משחקים תופסת , ולרגע אתה תופס שאתה רודף אחרי הזנב של עצמך ומה שאתה מוצא שאין מה לחפש ומה שיש הוא הרגע של החוויה של היצירה ללא מאמץ להיות ללא המאמץ ההשגי להיות כמו מישהו אחר כמו משהו אחר למצוא ההפתעה של רגע, הגילוי של רגע , יצירה של רגע שמתרחש לו לפתע בדיוק כשהפסקת לרוץ כשהפסקת להתאמץ זהו טעם החיים שמתרחש עכשיו שנחווה עכשיו אכן אין צורך לגדול ולהתפתח , אתה מתפתח בכל מקרה גם אם אינך רואה זאת הרגע בך תוכל להתבונן ולראות זאת לאורך זמן באחרים אין שום רע בלפנטז כמו שאין שום טוב בלפנטז זוהי הבחירה שלך בתחליף זוהי הבחירה שלך לוותר על ההוויה לבחור בציפייה בפנטוז על משהו אחר שהיית או שתרצה כמו מישהו שחווה , לעולם תיהיה החוויה של החווה יש לך את עצמך כאן ואתה מפנטז אחרת אין מה לחפש ידע הוא קיים בך בכל מקרה , תחווה אותו אין מה לחפש יצירה היא טבועה בכל מקרה , תחווה אותה אין מה לחפש אהבה היא חלק ממך בכל מקרה , תחווה אותה אין מה לחפש צמיחה זהו טבעך בכל מקרה , תחווה אותה באהבה סיגל

תהליך הסליחה

תהליך סליחה נקרא 'המוחק הגדול' הוא מוחק מהגוף הרגשי שלנו טונות של רגשות לא פתורים כמו אשמה, שיפוטים כעס. נאמר: כשאנו סולחים - לעצמנו אנו סולחים, כי אנו מנקים אצלנו את השיירים האנרגטיים שנטמעו בנו עקב אירוע או מעשה של אדם שפגעו בנו. נהוג לעשות תהליך הדרגתי בו אנו סולחים להורים, אחים ואחיות, בני זוג, חברים, ובסוף לעצמנו. כל תהליך כזה מחזיר לנו את האנרגיה שהשקענו בכעס על האחר, מנקה אותנו מתגובתיות יתר ומאחה צלקות אנרגטיות. במקרה שלך ורד, הייתי ממליץ להתחיל ישר עם תהליך סליחה לעצמך, ואחר כך לראות באם יש עוד גורמים שעלייך לסלוח להם. טכנית נעשה התהליך כפי שתיארה סיון - שבעים פעם במשך שבוע רצוף: אני עכשיו סולחת לעצמי לחלוטין.. לכתוב בלי לפספס אף יום. בנוסף רצוי מאוד לכתוב גם טור תגובה.. על מה את סולחת לעצמך.. מה את מרגישה כלפי עצמך.. מה את מרגישה בכלל!! (זה יכול להיראות כך: "אני עכשיו סולחת לעצמי לחלוטין.. וטור התגובה: על כך שלא השכלתי לקחת את העבודה ב.. לא נכון, אני שונאת את עצמי.. לעולם לא אסלח.. אני כלום.." מאוד אפשרי כי בהתחלה יהיה יותר טורי תגובה מאשר מחייבות סליחה, בהדרגה זה יצטמצם לדברים המציקים ביותר). את טור התגובה (או תאור התגובה) יש לכתוב במחברת נפרדת.. מאוחר יותר את מוזמנת לשרוף אותה בטקסיות, כסמל לכך שאת נפטרת ומשחררת את הכעסים והחסימות שהיו לך כלפי עצמך, פותחת דף חדש במערכת היחסים שלך עם עצמך. בנוסף.. אמליץ לך לאורך זמן ארוך יותר, לאמץ את המחייבה - "אני אוהבת ומקבלת את עצמי כפי שאני". במקביל לתהליך הסליחה, או אם זה עמוס לך מדי אז לאחריו, רשמי כל יום במחברת מיוחדת 20 פעם לפחות, את המחייבה (מחשבה חיובית) הזו. הפנימי אותה בכל הזדמנות, כתבי, שירי, תלי שלטים קטנים על המקרר ובמקומות שתראי, הסתכלי במראה ואימרי בכל זמן "אני אוהבת ומקבלת את עצמי כפי שאני" - זו דרך טובה להחליף אמונות עצמיות, להתמיר מחשבה אישית שיקרית במחשבה אישית חיובית, בסיס חדש לדרך חדשה. מאחל לך המון הצלחה ושולח אור ואהבה עופר

בדרך אל הקליק..........

דוד גילאור :מאת 15:02 :שעה 26/11/2003 :תאריך בדרך אל הקליק כמו קפיץ מתוח לצד אחד כך נולד האדם מעטים אם בכלל נמצאים על חוד האמצע רוב אם לא כולם נמצאים בקליק או בקלאק אסוף אגור ולמד עברת אל הקליק רגע של הארה פשוט פתאום נמצא בך אחרי שניה קלה מוצא הנך את עצמך שוב בקלאק קליק קלאק הם חייך בן אדם

"החזרה הביתה".......

~ Maysabel :מאת 22:00 :שעה 28/11/2003 :תאריך "החזרה הביתה" אנו כאן בפורום זה ובכלל מדברים על ה"חזרה הביתה" ללא הרף כל אחד עם ההקשרים שלו כל אחד עם המשמעות שהוא מעניק למושג הגדול הזה "החזרה הביתה" חזרה הביתה הוא המסע הפנימי מסע ההיזכרות איה הדרך שאבדה לנו? מהי הדרך הביתה?...... וספר המפות מאובק הרבה שכבות יש לנקות מעליו כל שכבה שמתנקה עלולה לגרום לנו להתקפי אלרגיה מהאבק העף משם באויר ובאפצ'י אחד אנו מסוגלים לכסות שוב בשכבות אבק נוספות וחוזר חלילה עד שמתגלה הכריכה של ספר המפות מבריקה , מדהימה, עצומה ביופיה ובמסתוריות שלה ההרפתקאה רק מתחילה עוד דף עם דרכים,כיוונים,דרכי גישה צדדיים... הנה השער הדלת של הבית ניצבת בליבינו והנה אלה שמוצאים את הדרך האבודה מגיעים עד הדלת ומתחיל מסע החיפוש אחר המפתח... המפתח צריך להתאים התאמה מושלמת למנעול שממנו בוקע אור עצום המרמז לנו איזה אוצר מוזהב ממתין לנו שם ומשהדלת נפתחת כל האור המסנוור תחילה עצמת המשיכה יונקת אל מדרגות הספירלה לעלות בקומות אינסוף מדרגות וכמה שעולים מבינים שמדרגות ביתינו אלו הן שלי, שלך כל דלת של כל בית של כל אחד מאיתנו אל מדרגות אלו מובילות ואילו אני מעלה את כל הסיפור הזה שחילחל לראשי שחילחל אל ליבי דווקא מנערות שאני עובדת איתן נערות קשות יום סגורות במוסד בעקבות פשיעה או בעקבות היותן "קורבן" נערה בגיל 14-אבא מתעלל עד איומי רצח ואמא אלכוהוליסטית בת 12 ללא אבא ואמא מכה חולת נפש, מרעיבה את עצמה למוות בת 13 סוחרת של ממש ללא אבא בית פרוס אמא חסרת אונים בת 16 נערה מוכה ,מכה, עבריינית זהו סיפור שלא נגמר ואלה דוגמאות מבין רבות כל יום ובכל רגע הן חוזרות על מטרתן ועל רצונן: "לחזור הביתה" מה את תבקשי בדיון עם השופט? "אהההההההה אני רק רוצה לחזור הביתה......." מה? את לא רוצה הוסטל או פנימיה או משפחה אומנת או......? "לא אני חוזרת הביתה" "אולי תאמצי אותי ותקחי אותי לבית שלך?".... לאיזה בית בדיוק הן מתכוונות? האם המשפט הזה מבטא את הרצון והצורך הראשוני של האדם, לא משנה מה ולא משנה מי....זה משהו שקיים בנו. הידיעה היא שם- מה את צריכה? "לחזור הביתה....." ואולי הבית הזה לא נמצא באלשיה של החיים הללו, אולי ה"מציאות" היא של בית הרוס וקר ומתנכר וחשוך ואבוד באפלה...... אבל ברור והידיעה הזאת שקיימת בנו שהבית מייצג את מהותינו שזה מה שנשמות שהלכו לאיבוד מחפשות אחריו ומנסות דרך זאת והדרך ההיא ועוד פניה ושוב פרסה.... נערות אלו מחפשות את הדרך הביתה... ואולי הלכו קצת לאיבוד בדרך והן יודעות שהבית הגשמי הרוס עד יסוד וכל פסיכולוג יטען שהן חיות בהכחשה והטענה הזאת מוכיחה את זה ורצונן לחזור הביתה מבטא את חוסר הכוחות שלהן להביא שיוני אמיתי לחייהם וכו' וכו' וכו'..... האם הם יודעות שקיים "בית" או שהן חיות שהכחשה מתמדת? אנו יודעים משחר ימים שאנו מחפשים את הדרך חזרה את המפה של הדרך האבודה את הדלת את המדרגות אל גן העדן ממנו בוקע החום האהבה ההורית ללא תנאי המיזוג האחדות וזה נמצא רק בבית..... באהבה מאיזה-איזבל

שתיקה ודיבור.....

שתיקה ודיבור אפשר לשאול האם השתיקה ממלאת אותי? האם השתיקה מרוקנת אותי? האם הדיבור ממלא אותי? האם הדיבור מרוקן אותי? האם אני שותקת מתוך תסכול על קוצר היכולת להביע את עצמי במילים? האם אני שותקת מתוך התבוננות פנימית ושקט פנימי ומילוי המצברים? האם אני מדברת כדי ליצור קשר, לקבל ולתת? האם אני מדברת כדי למלא חלל פנימי? האם אני בורחת מעצמי או מאחרים כשאני שותקת? כשאני מדברת? קיבלנו את השתיקה ואת הדיבור. מה אנחנו עושים איתם? שאלה יפה למחשבה שקטה או לדיבור (: חיבוק אורנה

סובלנות וחמלה.....

מאת בדו בדולינה 02:15 :שעה 12/06/2003 :תאריך רוחניות...מודעות...ועוד הלוא כל הדרכים נתבקשו על ידנו למען נאפשר לעצמנו לחיות בשלום ובנינוחות עם עצמנו ועם סביבתנו. ואם עשינו דרך ארוכה והחכמנו ועדין נותרנו מחוסרי שלום אז מה בעצם עשינו? ואם בפורום של עושיי שלום לא ימצא שלום. כבוד הדדי סובלנות וחמלה. אז מה שווה כל הידע? חברים יקרים השלום נמצא בדיוק באותן שורות שלדעתכם "בזבזו את הדף" השלום נמצא בדיוק במקום שה"מעיים"שלכם מתהפכות. במקום שבו אתם מתוסכלים. מרוגזים וחסרי אונים למול "בורים" ואם נביט למשל על אדם מתוסכל מיוסר שאף אחד לא מבין אותו וכולם סביבו טיפשים... מה נגיד על אדם כזה? שהוא מסכן? שהוא אומלל? כל אחד יגיד משהו אחר אבל אף אחד לא יגיד עליו שהוא מאושר. ולמה יצאנו למסע? ולמה נפגשנו דווקא בפורום הזה? כי כל מה שכולנו מבקשים זה להיות מאושרים. אז עם כל הכבוד להבנות לתקשורים ולידע. אל תשכחו את מטרתכם שהניע אתכם לצאת ולחפש. והמטרה שלום שמחה בריאות הגוף והנפש. באהבה נורית.

"נשמע לא רע" אמר...........

דוד טל :מאת 23:36 :שעה 26/04/2003 :תאריך היכן החכמה מהי השיטה?............... שבוע טוב יקירים אני מאחל לכל הקורא מודעה זו חיים טובים ומאושרים שלווה ואהבה רבה כפי יכולתכם לספוג ולהכיל ועוד טיפה יותר. ושמעתי את תאי מוחו חורקים בעת חשבו את מלותיו אשר יחזירני עלתה בו תשובה מוחצת ואמר דברו כך: התרצה לשנותני ולמה? הן אם תשנה בי דבר, יש וילך עמו דבר מה אחר ומהיכן לך כי טוב יהיה הדבר לי ולך? עניתיו ואמרתי כי יש צדק בדבריו ונכונים המה עד מאד ולסיום שאלתיו שאלה נוספה, כך לקינוחה של שיחה. היש אהבה בלבך למצבך הנוכחי שלך, זה שבו הנך מתלונן ומקלל ומתחרה על אחרים? ובתוך כך שאני שואל שאלה זו באיטיות ראיתי את מבטו כי הצטעף וגלגלי מוחו שוב במרוצת הכנת מחץ לשאלתי לסתרה על פניה. כשפער את פיו סימנתי מולו בידי וללא הגה "עצור" ואמרתי: אלה הם חייך יקיר עשה בהם כרצונך וכאוות נפשך חיה בכאב וצער ככל שתחפוץ אך אם שינוי הוא חפצך ילכו עמו עוד והרבה מקליפותיך. עבור כך תהיה חייב לעצור לרגע מהכנת תשובה, ולהקשיב! המשיך ושתק עוד דקה ארוכה "נשמע לא רע" אמר.
עבור לעמוד
, , , , ...
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
בדרך לחיבור עשרת המימדים
בחר
בחר