במזל טוב ובשמחה רבה הנני מברך אותך שבאת לדרך החיבור לעשרת הממדים

סיפור לשבת שָׁלוֹם אָדוֹנִי, שַׂר הָאוֹצָר, אֶגְזוֹל רַק דַּקָה מִזְמָנךָ הַיָקָר. קוֹרְאִים לִי יוֹאָב וְאֲנִי רַק בֵּן שֵׁש וְלִכְתוֹב מִכְתָבִים אֲנִי קְצָת מִתְבַּיֵיש, וּבְכל זאת הֶחלַטתִי אוֹתךָ לְהַזְמִין לְבַקֵר יוֹם אֶחָד אֶצלֵינוּ כְּדֵי שֶתִּראֶה שֶלַמְרוֹת הַגְּזֵירוֹת אַף אֶחָד לא רָעֵב בְּבֵיתֵינוּ. כִּי כּל פַּעַם כְּשֶהַבֶּטֶן מַתְחִילָה שוּב לְקַרְקֵר - בָּרוּר שֶאֵין כּל טַעַם לָגֶשֶת לַמְּקָרֵר, ואֵין גַּם שוּם סִיבָּה לְאִמָא לְהָצִיק - הַרבֵּה יוֹתֵר פָּשוּט תַּ'טֶלֶוִיזיָה לְהַדְלִיק, וְכל אֶחָד בּוֹחֵר תַּבְשִיל, יֵש יָם שֶל עָרוּצִים, כְּלוֹמַר אֶפְשָר לַ'זמִין בִּדיוּק מַה שֶרוֹצִים : בַּבּקֶר כּוּלָנוּ צוֹפִים בְּעָרוּץ "הַחַיִים הַיָפִים", כִּי שָם לַחְמַניוֹת בְּחֶמְאָה תּוֹך אַרְבָּע דַּקוֹת הֵם אוֹפִים ; וְקוֹרֶה שֶבְּאֶמְצָע בֵּית-סֶפֶר הָראש שֶלִי קְצָת מִסְתַּחְרֵר - אֲנִי אָז נִזְכַּר בְּאוֹתָן לַחְמַניוֹת וְהַטְּרִיק הַזֶּה תֵּיכֶף עוֹזֵר ! כְּשֶאַבָּא בָּא בָּעֶרֶב מִלִשְכַּת הַעֲבוֹדָה הוּא מִתְיַשֵב מוּל הַמַּסָךְ וּמְחַפֵּש לוֹ סְעוּדָה ; וְאָז בְּיָד רוֹעֶדֶת הוּא מַדְלִיק תַּ'בִּי.בִּי.סִי כּי רַק אֶצְלָם, כָּךְ הוּא אוֹמֵר, הַסְּטֵייק הוא עָסִיסִי ! בְּיוֹם שִישִי בָּעֶרֶב כּוּלָם לוֹבְשִים לָבָן וְאֶת הַטֶּלֶוִיזיָה מַנִיחִים עַל הַשּוּלחָן ; פּוֹתְחִים תּוֹכְנִית אֵרוּחַ וְעִם כּל הַמוּזמָנִים שָרִים שִירֵי שַבָּת - וְמַה-זֶה נֶהֱנִים ; וְכל אֶחָד מַמְלִיץ עַל הַמַּתְכּוֹן שֶל הַשָּבוּעַ וְאָז מִתפַּלְלִים שֶלא יִהיֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ. אַתָּה רוֹאֶה, שַׂר הָאוֹצָר, לַמְרוֹת הַקִּיצוּצִים - אֶצְלִי בַּמִּשְפָּחָה כּוּלָנוּ מְרוּצִים ; וְאֲפִילוּ הַתִּינוֹק, שֶשְמוֹ שָאוּל, כְּבָר שְבוּעַיִם הוּא רוֹבֵץ חִיוֵור בַּלּוּל, הַבַּקְבּוּק לְגַמְרֵי רֵיק, אֲבָל הוּא כְּבָר לא צוֹעֵק - אִם נוֹתְנִים לוֹ רַק לִרְאוֹת תּוֹכְנִית בִּישוּל. אָז בְּקִיצוּר, שַׂר הָאוֹצָר, תָּבוֹא כְּבָר לְבִּיקוּר קָצָר, וְאַל תִּשְכַּח גַּם לְהָבִיא אִיתְךָ לַאֲרוּחָה אֶת כּל הַיְּלָדִים שֶׁלךָ וְגַּם אֶת אִשְתְּךָ ; יֵש אוֹכֶל סִינִי, פִילִיפִּינִי, צָרפָתִי אוֹ מְטוּבָּל, יֵש עַל הָאֵש, יֵש מִזְרָחִי, וְיֵש עָרוּץ שוֹמרֵי מִשְקָל. פָּשוּט תָּבוֹא, בְּלִי לְטַלפֵן, אֲנִי כְּבָר מֵת לְהִתְרָאוֹת, וְאָז תִּראֶה אֵיך שֶכּוּלְכֶם תְּלַקְקּוּ תַּ'אֶצְבָּעוֹת !

סיפור שנשלח באי מייל. ריגש אותי ואהבתי את המסר תשקיעו כמה דקות שלא יהיה מאוחר מדי- תשלחו לכל היקרים לכם . אל תתעצלו לקרוא את המסר המצוי בין השורות הבאות - הכרחי., לפני שיהיה מאוחר מדי. יום אחד ביקשה מורה מהתלמידים שלה שירשמו את רשימת שמותיהם של התלמידים האחרים בכיתה על גבי שני גיליונות נייר, בהשאירם רווח ליד כל שם. אז היא ביקשה מהם לחשוב על הדבר הנחמד ביותר שביכולתם להגיד על כל אחד ואחד מחבריהם לכיתה ולרשום אותו. במשך כל הזמן שנותר מהשיעור גמרו התלמידים את המטלה שלהם, ובעוזבם את הכיתה, מסר כל אחד מהם למורה את הדפים. באותה השבת, ישבה המורה ורשמה את שמו של כל תלמיד על דף, וכתבה את כל מה שהתלמידים האחרים אמרו עליו. ביום שני נתנה המורה לכל תלמיד את הרשימה שלו/שלה. לא לקח זמן רב, וכל הכיתה חייכה. "באמת?" היא שמעה את הלחישה. "מעולם לא ידעתי שהייתי בעל/ת משמעות למישהו!" ו- "לא ידעתי שהאחרים אוהבים אותי כל-כך". אלה היו מרבית התגובות. אף אחד מעולם לא הזכיר את הדפים האלה בכיתה שוב. היא מעולם לא ידעה אם הם דיברו עליהם ביניהם בהפסקות או עם הוריהם, אך זה לא היה חשוב. התרגיל השיג את מטרתו. התלמידים הרגישו טוב בקשר לעצמם וביחס אל האחרים. עברו שנים, התלמידים בגרו והמשיכו הלאה עם חייהם. מספר שנים לאחר מכן, אחד מהתלמידים נהרג בויטנאם והמורה הוזמנה להשתתף בלווייתו. זאת הייתה הלוויה הראשונה שנקראה להשתתף של אחד מתלמידיה לשעבר. הכנסייה הייתה מלאה בחבריו. אחד אחרי השני, עברו אלו שאהבו אותו ליד הארון לחלוק לו כבוד אחרון. גם המורה חלפה על פני הארון. היא מעולם לא ראתה קודם חייל בארון צבאי. הוא נראה כה נאה, כה בוגר. היה לה קשה להאמין שהיא למדה אותו בעודו ילד. אחד מהחיילים שתפקידו היה לשאת את הארון, ניגש אליה. "האם את היית המורה של מארק למתמטיקה?" שאל. היא הנהנה: "כן". "מארק דיבר עליך רבות", אמר לה החייל. המורה הייתה נבוכה. לאחר הלוויה, הלכו מרבית חבריו של מארק לביתו לנחם את הוריו. גם המורה הלכה לביתו - לומר כמה מילות תנחומים להורים הכואבים. הוריו של מארק המתינו לה. "ברצוננו להראות לך דבר מה", אמר אביו והוציאו מכיסו את הארנק. "הם מצאו את זה על מארק כאשר הוא נהרג. חשבנו שאולי תזהי את זה." בפותחו את הארנק, הוציא בזהירות שתי פיסות נייר מהוהות שנראה שקיפלו אותן חזור וקפל מספר רב של פעמים. המורה ידעה אפילו מבלי להסתכל שפיסות הנייר הללו היו אלה שעליהם היא רשמה את הרשימה של הדברים הטובים שכל אחד מחבריו כתב עליו. "אנחנו רוצים להודות לך כל-כך על שעשית את זה," אמרה אמו של מארק. "כפי שאת יכולה לראות, מארק שמר על זה מכל משמר." חבריו לכיתה לשעבר החלו להיאסף מסביב. צ'ארלי חייך די במבוכה ואמר, "אני עדיין שומר את הרשימה שלי במגירה העליונה בשולחן שלי בבית". אשתו של צ'אק אמרה, "צ'אק ביקש ממני שאשים את שלו באלבום החתונה שלנו." "גם לי יש את הרשימה שלי," אמרה מרילין. "היא בתוך היומן שלי." אז ויקי, חברה אחרת לכיתה, הושיטה את ידה לתיק שלה, הוציאה את הארנק והראתה לכולם את הרשימה שלה לכל הקבוצה. "אני נושאת את זה תמיד איתי," וללא הנד עפעף הוסיפה ואמרה: "אני חושבת שכולנו שמרנו את הרשימות שלנו." ברגע זה התיישבה המורה והחלה לבכות. היא בכתה על מארק ועל כל חבריו שלא יוכלו לראותו עוד לעולם. צפיפות האוכלוסייה בחברה שלנו היא כה גדולה שאנחנו נוטים לשכוח שהחיים יגמרו יום אחד, ואנחנו לא יודעים מתי היום הזה יגיע. אז בבקשה, הגידו לאנשים שאתם אוהבים ואיכפת לכם מהם, שהם מיוחדים וחשובים. אמרו להם, לפני שיהיה זה מאוחר מידי... זיכרו, אתם פורמים את מה שאתם תופרים, מה שאתם שמים בחייהם של האחרים יחזור פעם לחייכם שלכם. מי ייתן וימיכם יהיו מבורכים ומיוחדים כפי שהנכם. ולסיום: זכה מארק ששמע את שיבחו בעודו בחיים! הלא תמיד נשמעים השבחים מאוחר מדי - כשהוא כבר לא שומע... בקיצור - כדי שזה לא יקרה - בחרתי לומר לך היום - אני באמת מעריך אותך, כיף לי שיש לך חלק בחיי.

אם תחשוב כי נכשלת - כשלת אם תחייה בלי היסוס - ניצלת אם תרצה לנצח, אך תומר: "לא יכול" הן תדע שבחרת בקל. מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אך תמיד ינצח - האדם החושב כי יכול!!! אל תהסס, עשה את הצעד, אם לא תנסה אולי לעולם לא תכשל, אבל גם לעולם לא תצליח!

אינכם יכולים לגרום לאף אדם לאהוב אתכם, ואף אחד בעולם אינו מסוגל להפוך אתכם למאושרים. נסו כמה שתרצו, אך לעולם לא תצליחו לשנות את בני הזוג שלכם. למרות זאת, אם תשנו משהו בעצמכם, יתכן שבני הזוג ישתנו בעקבותיכם. אנשים אינם מתחתנים עם בני אדם; הם מתחתנים עם האשליות והפנטזיות שלהם. (כמה גדולה היא ההפתעה, כאשר אתם מגלים שבני הזוג שלכם הם אנושיים בדיוק כמוכם!). מערכת זוגית אמיתית מתחילה במקום שבו נגמרות האשליות. האתגר האמיתי של חיי הנישואין, הוא לגלות עם מי באמת התחתנת. האהבה היא רק אחת הסיבות שגורמת לנו לבחור בבני הזוג שלנו. (לפעמים, היא אפילו איננה הסיבה החשובה ביותר). התכונות שמשגעות אתכם אצל בני הזוג שלכם, הן בדרך כלל בדיוק אותן התכונות שגרמו לכם להתאהב בהם מלכתחילה. אין כל אפשרות להיות מעורבים במערכת יחסים, מבלי לעבור בה תקופות של כאב ושל בדידות. המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק לילדכם, היא מערכת נישואין מלאה בהרמוניה ואהבה. מערכת הנישואין תוכל להחזיק מעמד ולהצליח, רק כאשר כל אחד מאתנו יבין שצרכיו/ה של בן/בת הזוג שלנו הם חשובים לפחות כמו הצרכים שלנו. חיי הנישואין הם ההזדמנות הטובה ביותר להגיע לצמיחה אישית, להתגבר על האנוכיות הבסיסית שלנו וללמוד לאהוב את הזולת. כעת תנו לחיי הנישואים שלכם להמריא לשחקים!

תשמעו מה קרה בעודי שוטפת כלים. (נדבקתי ממישהו.....) שממית ענקית. הכי גדולה שראיתי מזה שנים. מחוספסת וכזאת שכבר ראתה דברים.... הסתכלה עלי ומפל של מחשבות, זורם, שוטף, מציף ניחת על ראשי. כל תשובה למקומה הנאה. תודה לך, חבר שלי, שהיית עסוק. יום טוב הוא זה. נטע שממיות חכמתן ידועה ויודעות דיבור נכון הן אצלי היא הייתה לפני זמן רב עוד צעירה וקטנה עורה חלק נראה היה אך דבריה מלאי חן ורוך היו סידרה לי מגירות בראש כך ישבנו היא על קיר מעלי ואני בכסא תחתיה מביטים ללא נוע במבט קפוא, כמו נקשרנו בלא התר לרגע סידרה מה שסידרה והלכה לצוד זבוב לא הספקתי להודות לה תודה לך אלוהים על כך שאתה מדבר אלי גם ללא מילים --------------- שממית נחמדת וחכמה איזה יופי!!!!!כתבת יפה דוד ורד gitta_y :מאת 14:01 :שעה 9/10/2003 :תאריך נחיתת השממיות (-: שלום לך נטע היקרה, לפי התיאור שלך אולי זו לא היתה שממית, הידועה גם בשם גקו? לפי תיאורך היה זה אולי חרדון קטן? העיקר שהתחברת דרכו עם התשובות שביקשת וקיבלת. מספרים על השממית, שבשעה שבית המקדש עלה באש, היא רצה הלוך ושוב עם פה מלא מים, בניסיון לכבות את האש. זאת אגדה עתיקה, המראה יחס חיבה היסטורי מצד בני עמנו, ליצור העדין הזה. כשאני רואה שממית בחדר העבודה שלי, אני מברכת על הופעתה, כי היא מחסלת את כל החרקים המעופפים, שצאצאיהם עלולים לכרסם נייר של ספרים וכדומה. לילה אחד השארתי פועל את המכשיר המזמזם, שנועד להרחיק חרקים מעופפים, ולצערי למחרת השממית נעלמה מהחדר. המוסיקה הזאת היתה יותר מדי צורמת גם בשבילה... האם מישהו כאן התנסה בנחיתת שממית על קוקודו? לי זה קרה לפני שבועיים. ערב אחד ישבתי בחוץ כהרגלי, וראיתי מעלי את משפחת השממיות כולה מטיילת על התקרה המוארת, מוכנה לארוחת הערב היומית. כבר מזמן הפסקתי לחשוש שמישהי מהן תיפול עלי, ודווקא עכשיו זה קרה... ודווקא הכי כבדה מביניהן החליטה לשחרר אחיזה ולנחות על ראשי. אני מנסה לראות בכך סימן חיובי מהטבע, כאילו זכות מיוחדת שנתגלגלה לידיי. כי מי כבר שמע על נחיתת שממיות על ראשי בני אדם? 8/10/03 12:58 netad169 תשמעו מה קרה 9/10/03 14:01 gitta_y נחיתת השממיות (-: 8/10/03 13:24 דוד גילאור שממיות חכמתן ידועה ויודעות דיבור נכון הן 9/10/03 13:09 veredni1 שממית נחמדת וחכמה 8/10/03 13:19 הודיה אורנה איזה יופי (-:

morli_revivo1 :מאת 13:09 :שעה 7/10/2003 :תאריך שלום דוד - צריכה עזרה בפיתרון חלום שלום, הוזמנתי הנה על ידי מנהלכם לעניין פתרון החלום המאוד מוזר הזה. אני מטיילת עם בעלי ובנותיי בחוף הים. לפתע אנו רואים תינוקת מאוד קטנה שוכבת על החוף ללא רוח חיים. בעלי מבצע בה החייאה והתינוקת מתעוררת. אני לוקחת אותה הביתה ובדרך היא מתחילה לבכות ואני חושבת לעצמי שהיא צריכה להיות רעבה, אנו מגיעים הביתה ואני מכינה לה בקבוק דייסה, והיא כמובן אוכלת הכל. כשאני אוחזת בה ומאכילה אותה מציף אותי אושר עילאי - אני קורנת מאושר וחושבת - "יש לי תינוקת". בעלי - מעיר את תשומת ליבי שאנו חייבים לדווח על מציאתה ולקחת אותה לבדיקה בביה"ח אך אני מסרבת לשמוע ולא מוכנה להיפרד ממנה. אני רוצה אותה בשבילי ומתנהגת בניגוד גמור למה שהייתי עושה במציאות... החלום נגמר בהפרעה. בנקודה הזו. לציין שיש לי שתי בנות מקסימות . יש למישהו מושג מה פשר העניין ? אני אגב, מאוד מאמינה בקשר שבין המציאות לחלומות. ובהזדמנות זו - שנה טובה לכולכם. (דוד - ;-) ) ----------------------- הבנה קצת שונה לחלום שלך, מורלי היקרה ערב טוב לך מורלי, אצלי עלתה הבנה קצת שונה... את יכולה לקבל תשובות כמספר חברי הפורום, אבל התשובה האמיתית יכולה לנבוע רק מתוכך. לכן אם החלום הזה מאוד חשוב לך, תנסי למדוט ולדלות תשובה בדרך זו. אהבתי מאוד את ההסברים החכמים של הודיה ושל דוד. מה שאני חשתי זה שהחלום התרחש על יד הים, בגלל שהוא מהווה כידוע סמל לרחם האימהית. הרחם, שבתוכה מתהווים החיים. התינוקת חסרת החיים היא נשמה הממתינה לתורה לרדת לכאן ולהתגלם בבן אדם, וייתכן שהיא מסרה לך בדרך זו את רצונה להגיע אלייך כילדה שלישית. אמנם את שמחת מאוד ורצית לקבל אותה בכל מקרה, אך בעלך, שהדגיש את מגבלות החוק ולכאורה התנגד להשאיר אותה, בעצם היה זה שהפיח בה רוח חיים, כדרך הטבע. לכן אני רואה שיש בין שניכם הסכמה נשמתית ביחס לקבלת התינוקת אליכם. מאחלת לך ולמשפחתך הרבה אושר בשנה החדשה. גיטה. morli_revivo1 :מאת 11:04 :שעה 9/10/2003 :תאריך גיטה תודה. יש המון בדברים שאת כותבת. אני קצת מנועה מכדי לפרט, אבל רק אומר ששתי עניי התלחלחו בזמן קריאת תגובתך. יתרה מזו, יכול להיות שארחיק לכת ואגיע להחלטות בעקבות תגובתך... ושוב עניי... מגיבות לתחושותיי... אני מבטיחה לחזור הנה ושתף אתכם בכל התקדמות... ושוב... תודה ! שרה מיסליק :מאת 01:26 :שעה 8/10/2003 :תאריך מסכימה עם גיטה בכל מילה בדיוק זאת קיבלתי בקריאה על החלום מזל טוב ובברכה על כל החלטה morli_revivo1 :מאת 11:06 :שעה 9/10/2003 :תאריך תודה שרה הודיה אורנה :מאת 22:29 :שעה 7/10/2003 :תאריך שלום מורלי יש דמויות בחלום שעשויות לבטא הבטים שלנו עצמינו. אני מרגישה שהתינוקת בחלום מסמלת משהו בתוכך, חלק ממך. תבדקי עם עצמך אם מתאימה לך הפרשנות הזו. אולי התינוקת מסמלת חלק ממך שיש בו כאב רב ו/או שהוא עדיין לא טופח כראוי על ידך ו/או הוא הודחק ודוכא מכל מיני סיבות, מעין פוטנציאל שיש בך ועדיין לא מומש. אולי עתה את מסוגלת למצא את החלק הזה, שהזנחת עד כה, ובעזרת בעלך, שביצע בו החייאה, את יכולה להזין אותו, לשמור אותו, לטפח אותו ולנצור אותו כמשהו יקר כמשהו שהוא שלך ורק שלך. מה שרואים בחלום זה שיש לך בן זוג שעוזר לך להקים לתחייה חלקים כאלה בתוכך, ולממש פוטנציאלים שלא מומשו עדיין, ולך יש עתה כוח והחלטה פנימית לעזור לעצמך לצמוח. זה מה שאני רואה. מה דעתך? לילה טוב אורנה morli_revivo1 :מאת 10:53 :שעה 9/10/2003 :תאריך הודיה קודם כל תודה על התייחסותך. יש בי פוטנציאל וכשרון שעד כה באמת לא ניצלתי. לאחרונה (עוד לפני החלום) החלטתי והתחלתי (בתמיכה מלאה ובעידוד של בעלי) לממש את הפוטנציאל הזה ... (אני כותבת שירים באופן כללי ובכל נושא - ובנוסף כותבת ספר שירים לילדים){דוד - שושש......) כנראה שזה העניין ! אני מאוד מודה לך. יום טוב דוד גילאור :מאת 22:33 :שעה 7/10/2003 :תאריך יה אני לא מאמין למראה עיני, הנה הודיה אחותי וכמה חיכיתי שתבוא עבורך מורלי הנה הפירוש שלי שנכתב כנראה בו בזמן שכתבה אחותי טבעו הטוב של אדם יכול להנחותו בכל. אם תקשיבי בתום וללא מחשבה על תמורה ורווח לרוח הפנימית שבתוכך, תדעי בביטחון מהו הדבר הנכון לעשותו, אך זאת רק אם הוא עולה בקנה אחד עם רצון האל. ובעברית המציאות גם היא חלום בחלומך המציאותי את נוהגת בצורה שאינה תואמת את רצונך הפנימי שהוא להיאחז. את מוותרת בחייך על דברים שונים שלדעתך מגיעים לך ורק נוהגי החברה והחינוך שקיבלת, הם שמדריכים אותך לוויתור זה. רצון זה של להיאחז נוצר מתוך פחד השורה בך, שאין מספיק, שייעלם אם תרפי אבל את כל זה רק לימדו אותך שזה ככה. ידיעתך הפנימית הנמצאת מתחת לכל המהומה היא שמראה לך את התינוקת הפנימית שבתוכך, כיצד הינך מוצאת אותה בעזרת בן זוגך לחיים, כיצד אתם יחד מפיחים בה רוח ומחיים אותה. אכן היא שלך ואינה נפרדת ממך. מצאת אותך שקברת ואיבדת לפני שנים רבות מורלי זו התינוקת שבתוכך, שמרי אותה מכל משמר, היא שלך ואת שלה, אתן אחת! את כל זה מסרה לך נשמתך morli_revivo1 :מאת 10:56 :שעה 9/10/2003 :תאריך דוד תודה ! עוד דרך לראות הדברים. וזה גם מתקשר לי עם עניין מסויים. הרבה תודה לך, ולחברותייך בפורום. עזרתם לי להבין. ת-ו-ד-ה ! (אני עושה לך עבודה אה...?) אילנה בהט :מאת 23:01 :שעה 7/10/2003 :תאריך מורלי שלום, ברשותך אוסיף עוד נדבך לפירוש חלומך חוף ים - הים מסמל את גוף הרגש שלנו. תינוקת - מסמלת פרוייקט, רעיון שבקע לא מזמן. יתכן שבעלך מתנגד לו אבל המסר שלך - להקשיב לרגשות שלך. כמובן שהתשובה האמיתית היא באמת שלך ובתוכך. מה שמרגיש לך נכון - קחי ואת היתר השליכי. בהצלחה אילנה morli_revivo1 :מאת 10:58 :שעה 9/10/2003 :תאריך אילנה תודה גם לך על התייחסותך. הכיוון שלך ושל הודיה מאוד דומה (ראי תגובתי אליה) רק דבר אחד לי: בעלי לא מתנגד... הוא האיש (שכמו שהחייה את התינוקת) כך החייה את הרעיון, שסוף סוף אממש את הפוטנציאל והכשרון (שהרבה טוענים שיש לי... קשה לי להעיד על עצמי...) הפרגון והעידוד שלו, הם שעזרו לי להגיע להחלטה. ושוב, תודה רבה רבה

ריגש אותי לקרוא את סיפורך. זה כ"כ אמיתי במציאות שלנו היום... מחזק ותורם לביטחון העצמי! אני מתכוונת בע"ה לפרסם את סיפורך זה, ואם יזדמן לי אולי גם ליישם אותו. מצא חן בעיניי. המשך כך, חג פסח שמח. שירשיר.

WE CALLED THE SHMAMIT AS A,JACHCHURKA AND I ALWAYS WAS TALLED IT BRINGS DOOD LUCK' AND MAKES NO DAMAGE AND REALLY HELPED WITH WATTER IN HER MOUTH AGAINST THE SPIDER THAT HAD MADE THE SRONGEST WIRES TO BURN THE FIRE AND THAT WHY WE TRY UKKULL HER