מה היא הנוסטלגיה שלכם?

לא אשכח קולנוע מאיון(בסמוך ל"מאי" בהדר הכרמל) כרטיס שעלה בדיוק ע"פ זכרוני 22.5 גרוש, תרגום צהבהב בעברית בצד וסירטי טרזן וקבוי האמא שתחיה עוד, הייתה מציידת אותי בשקית נייר (מי חלם על ניילון) סנדביץ עם ריבה ויאלא להתפטר מהילדים לכמה שעות היה גם קולנוע "פאר" כאשר מישהו מהחברה היה נכנס בכרטיס ופותיח לנו את היציאה הצדדית כדי להתגב(אוי לבושה), למי היה כסף בכלל במקרה הטוב היינו אוספים נחושת , מוכרים וקונים כרטיס זוכר אני את מוכרי הנפט והקרח, את החלבן, כאשר היינו משאירים כסף בארון החשמל, ואז לא היה מי שיגנוב, מי היה מעז? זוכרני את הצפות הכנרת בעין גבו פתיחת הסכרים בדגניה. היו זמנים, עברו ביעף ומה לעשות, תמיד חוזרים הזכרונות שבת שלום וסוף שבוע נהדר והכי חשוב שכבר ירד גשם ונזכה עוד להרבה חורפים טובים ןגשומים

אני עבדתי כסבל בשוק מגיל צעיר והצלחתי והייתי מביא ירקות ופירות להורים

הייתי גם בשרות לאומי בהלל יפה אחראי דוד קיטור עבדתי בחום כמו אילת והתגרתי פעמיים בראשונה אני הייתי המניק בגדתי עם מהרוקאית שגנבה כסף מזלי אין לי ילדים ממנה רק מהראשונה מוצלחים נחמדים ומסודרים

ומאז לא אכלת, פלח קר ומתוק?


אכלתי הרבה לאחרונה,לא מתוקין,מלפפון יותר טעים

צפיתי בתוכניתו של דן אלמגור "מי מכיר את האיש שבשיר" - המבוסס על סיפורים, שירים וזיכרונות שמאחורי השירים. מוקדש לזמרים טובים של פעם. טוב לגוף ולנשמה. כולם שרים וחיוך רחב על השפתיים. באידיש אומרים - ה מ ח י ה

ולדן אלמגור יש את השיר

אז מה אם אנחנו מרחובות מתקופת שלושה בסירה אחת נדמה לי ואני מחפשת את המילים ולא מוצאת. מישהו מכיר ויודע?

מה היא הנוסטלגיה שלכם?

לא אשכח קולנוע מאיון(בסמוך ל"מאי" בהדר הכרמל) כרטיס שעלה בדיוק ע"פ זכרוני 22.5 גרוש, תרגום צהבהב בעברית בצד וסירטי טרזן וקבוי האמא שתחיה עוד, הייתה מציידת אותי בשקית נייר (מי חלם על ניילון) סנדביץ עם ריבה ויאלא להתפטר מהילדים לכמה שעות היה גם קולנוע "פאר" כאשר מישהו מהחברה היה נכנס בכרטיס ופותיח לנו את היציאה הצדדית כדי להתגב(אוי לבושה), למי היה כסף בכלל במקרה הטוב היינו אוספים נחושת , מוכרים וקונים כרטיס זוכר אני את מוכרי הנפט והקרח, את החלבן, כאשר היינו משאירים כסף בארון החשמל, ואז לא היה מי שיגנוב, מי היה מעז? זוכרני את הצפות הכנרת בעין גבו פתיחת הסכרים בדגניה. היו זמנים, עברו ביעף ומה לעשות, תמיד חוזרים הזכרונות שבת שלום וסוף שבוע נהדר והכי חשוב שכבר ירד גשם ונזכה עוד להרבה חורפים טובים ןגשומים

הריח המשכר שעלה מהפריחה בפרדס הסמוך...

נתניה נקרתה אז עיר היהלומים ובירת השרון ולא בירת הפשע. פעם ראשונה כששוחחתי בטלפון היה בכיתה ג - כשאחותי הייתה מאושפזת בבילינסון ולילדים היה אסור לבקר במחלקה. במבה וביסלי עוד לא היו אז ולטיולים שנתיים לקחנו שקדי מרק בתור חטיפים. בטיול השנתי בכיתה ז - במטולה חצינו את הגבול ללבנון - בשניים שלושה מטרים - ואחר כך סיפרנו שהיינו בחו"ל. מי היה מאמין שיום יבוא והגבול הזה יהפוך למסוכן ביותר במזרח התיכון ?

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

הנוסטלגיהההההההההה שלי

הנשיקה הראשונה על הספסל בגן, עם עלם חן ביישן. ומסביב הכל פרח, הוריק הייתי כה קטנה, ילדונת עם צמה, והוא נשק לצמתי, נשק לי והסמיק. ועכשיו ברצינות - דלתות לא נעולות תריסים לא מוגפים בלי סורגים ו...קשר עם השכנים, יותר מאשר עם בני משפחה רחוקים.

ממשש כמו בשכונת ילדותי

אני גדלתי בחדרה בשכון ברנדס.שכונה ממש כמו בשיר הידוע זזוכרים את קרש הכביסה את הכחול לכביסה?

היכן היה מגרש הפועל בחיפה?


לא בקרית חייים?

הריח המשכר שעלה מהפריחה בפרדס הסמוך...

נתניה נקרתה אז עיר היהלומים ובירת השרון ולא בירת הפשע. פעם ראשונה כששוחחתי בטלפון היה בכיתה ג - כשאחותי הייתה מאושפזת בבילינסון ולילדים היה אסור לבקר במחלקה. במבה וביסלי עוד לא היו אז ולטיולים שנתיים לקחנו שקדי מרק בתור חטיפים. בטיול השנתי בכיתה ז - במטולה חצינו את הגבול ללבנון - בשניים שלושה מטרים - ואחר כך סיפרנו שהיינו בחו"ל. מי היה מאמין שיום יבוא והגבול הזה יהפוך למסוכן ביותר במזרח התיכון ?

הפעם הראשונה שדברתי בטלפון, היתה בצבא.

בטיול השנתי לירושלים, העברנו את היד מעבר לגדר,ודיווחנו שהיינו בחו"ל. בביקורנו בשדה התעופה לוד, [נתב"ג], עלינו על מטוס, וראינו מטוס ממריא . כשחזרנו בערב לקיבוץ , נכנסנו לחדר האוכל וסיפרנו לכולמ, " עלינו על מטוס ו[ה]מטוס המריא וחשוב מכל, עד אחרי הצבא נסענו כמעט אך ורק בטרמפים. זה ממש לא היה מסוכן.

ממשש כמו בשכונת ילדותי

אני גדלתי בחדרה בשכון ברנדס.שכונה ממש כמו בשיר הידוע זזוכרים את קרש הכביסה את הכחול לכביסה?

לדודתי בחיפה היתה כובסת ערביה,

שהיתה מגיעה פעם בשבוע.היתה לה גיגית גדולה מפח עבה.

הפעם הראשונה שדברתי בטלפון, היתה בצבא.

בטיול השנתי לירושלים, העברנו את היד מעבר לגדר,ודיווחנו שהיינו בחו"ל. בביקורנו בשדה התעופה לוד, [נתב"ג], עלינו על מטוס, וראינו מטוס ממריא . כשחזרנו בערב לקיבוץ , נכנסנו לחדר האוכל וסיפרנו לכולמ, " עלינו על מטוס ו[ה]מטוס המריא וחשוב מכל, עד אחרי הצבא נסענו כמעט אך ורק בטרמפים. זה ממש לא היה מסוכן.

וכמה שנים חיכו שיהיה טלפון?

ולדן אלמגור יש את השיר

אז מה אם אנחנו מרחובות מתקופת שלושה בסירה אחת נדמה לי ואני מחפשת את המילים ולא מוצאת. מישהו מכיר ויודע?

וגם:יש בחייפה חתיכה היא גרה ברח' פנורמה....

הריח המשכר שעלה מהפריחה בפרדס הסמוך...

נתניה נקרתה אז עיר היהלומים ובירת השרון ולא בירת הפשע. פעם ראשונה כששוחחתי בטלפון היה בכיתה ג - כשאחותי הייתה מאושפזת בבילינסון ולילדים היה אסור לבקר במחלקה. במבה וביסלי עוד לא היו אז ולטיולים שנתיים לקחנו שקדי מרק בתור חטיפים. בטיול השנתי בכיתה ז - במטולה חצינו את הגבול ללבנון - בשניים שלושה מטרים - ואחר כך סיפרנו שהיינו בחו"ל. מי היה מאמין שיום יבוא והגבול הזה יהפוך למסוכן ביותר במזרח התיכון ?

נתניה היתה לנו החדרתים כמו פאריס

בצופים תמיד פינטזנו על הבנות של חדרה...

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

היית בצופים?גם אני אבל בחדרה.נו אז בטח כל לילה חלמת עלי

יונה כנראה שראיתי את בעלך יש לו שיער לבן ומגרש כדורגל על הפדחת

זו את שגרמת לי לסיוטי לילה סתאאאאאאאאאם

לפעמים גם לי מותר להיות רשע... יתכן מאוד שאת היית המושא לחלומות הרטובים שלי.... זכור לי מחנה של הנהגת שרון-דרום (שבטים מחדרה עד באר שבע) ביער חולדה והתרמיל שלי שהלך לאיבוד. עד שהושבה האבידה - היינו בלי כיסויי מיטות בבית כי השתמשתי בכיסויים לצורך הקמת האוהל והתכסות. מי חלם אז על שק שינה ואוהלים מתקפלים

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
50 פלוס
בחר
בחר