זו את שגרמת לי לסיוטי לילה סתאאאאאאאאאם

לפעמים גם לי מותר להיות רשע... יתכן מאוד שאת היית המושא לחלומות הרטובים שלי.... זכור לי מחנה של הנהגת שרון-דרום (שבטים מחדרה עד באר שבע) ביער חולדה והתרמיל שלי שהלך לאיבוד. עד שהושבה האבידה - היינו בלי כיסויי מיטות בבית כי השתמשתי בכיסויים לצורך הקמת האוהל והתכסות. מי חלם אז על שק שינה ואוהלים מתקפלים

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

א,לא זוכרת משהו ביער חולדה.אפילו לא את חולדה הנביאה

בחדרה היתה עובדת עיריה אחת שאבא שלי זל,עובד עיריה גם הוא,קרא לה חולדיצ'קה.מרוב אהבה כמובן לשון סגי נהור

יונה כנראה שראיתי את בעלך יש לו שיער לבן ומגרש כדורגל על הפדחת


הצחקתני

שיער אפור ובאמת לא הרבה אבל אל תהייה רשע כמו הבן שלנו שמסתלבט עליו אבל זה בחור שמסתלבט על כל דבר שזז הוא בחור מצחיקן הבן שלנו בגדול הוא מת על אבא שלו ודואג לו שזה ממש מרגש

תמיד טוב לצחוק גם לי אין שפע שיער...

היית בצופים?גם אני אבל בחדרה.נו אז בטח כל לילה חלמת עלי


גם אם זה נכון, זה עדין לא מכובד,

ולא מוסרי לתת הצהרות כאלו. אנשים יכולים לשאול, מה עשה עליך לפני שנרדם. יותר עדיף להגיד עודותי.סתאאאאאאאאאאם.הכל בהומור.

הפעם הראשונה שדברתי בטלפון, היתה בצבא.

בטיול השנתי לירושלים, העברנו את היד מעבר לגדר,ודיווחנו שהיינו בחו"ל. בביקורנו בשדה התעופה לוד, [נתב"ג], עלינו על מטוס, וראינו מטוס ממריא . כשחזרנו בערב לקיבוץ , נכנסנו לחדר האוכל וסיפרנו לכולמ, " עלינו על מטוס ו[ה]מטוס המריא וחשוב מכל, עד אחרי הצבא נסענו כמעט אך ורק בטרמפים. זה ממש לא היה מסוכן.

את כל הצבא עשיתי בטרמפים

טלפון? מי חלם על זה. אני חושבת שאת הטלפון הראשון קיבלנו מתישהו באמצע שנות השבעים. מצד שני אני חושבת על ההורים של היום לעומת ההורים של אז - היום הילד נוסע לחו"ל ויש קשר או בנייד או במיילים וכשבתי התרוצצה בדרום אמריקה הודעתי לה שאם אני לא שומעת ממנה כל יומיים מינימום אני מפעילה צוות חילוץ, כשאני נסעתי לראשונה בשנת 1971 יצא לי לדבר עם אמי משהו כמו פעם אחת בחודש, היה יקר בטירוף שלא לדבר ששנאתי לכתוב מכתבים ואם כבר כתבתי הם הגיעו אחרי שבוע פלוס.

ואני

חושבת על ה-שכונה.. שכנים כמעט מכל התפוצות התקבצו ובאו לגור ביחד.. ערב רב של שפות, אמא שלי למדה רומנית וסרדית וקצת אידיש אני למדתי לכתוב אותיות ברוסית מבלי להבין את המשמעות אבל בעיקר אני נזכרת בחברותא,בתמימות בימים של דלתות פתוחות וילדים מתרוצצים מבית לבית. היום עומדת שם שכונת וילות מנוכרת עם גדרות גבוהים...

גם אני גרתי בשיכון

בכל בית 36 דירות ומשהו כמו 70 ילדים בכל בית ומי בכלל הכיר את הבית, מבית הספר הביתה לשים את הילקוט לאכול משהו וישר לחצר. רובינו היינו ילדי מפתח ולא זכור לי שלמישהו מאיתנו זה ממש הפריע.

הריח המשכר שעלה מהפריחה בפרדס הסמוך...

נתניה נקרתה אז עיר היהלומים ובירת השרון ולא בירת הפשע. פעם ראשונה כששוחחתי בטלפון היה בכיתה ג - כשאחותי הייתה מאושפזת בבילינסון ולילדים היה אסור לבקר במחלקה. במבה וביסלי עוד לא היו אז ולטיולים שנתיים לקחנו שקדי מרק בתור חטיפים. בטיול השנתי בכיתה ז - במטולה חצינו את הגבול ללבנון - בשניים שלושה מטרים - ואחר כך סיפרנו שהיינו בחו"ל. מי היה מאמין שיום יבוא והגבול הזה יהפוך למסוכן ביותר במזרח התיכון ?

עמוס מתי ניקנקת פעם ראשונה

לי היה קשה כי לא רצו נכה לכן בילתי ושילמתי הרבה גם לזונות

גם אם זה נכון, זה עדין לא מכובד,

ולא מוסרי לתת הצהרות כאלו. אנשים יכולים לשאול, מה עשה עליך לפני שנרדם. יותר עדיף להגיד עודותי.סתאאאאאאאאאאם.הכל בהומור.

שושן שלי,אני רואה שגם את כמוני וכמו הבן שלי, חושבת באסוציאציות

לאצלי בעבודה יודעים איזה ראש יש לי וכמובן גם חברותי

גם אני גרתי בשיכון

בכל בית 36 דירות ומשהו כמו 70 ילדים בכל בית ומי בכלל הכיר את הבית, מבית הספר הביתה לשים את הילקוט לאכול משהו וישר לחצר. רובינו היינו ילדי מפתח ולא זכור לי שלמישהו מאיתנו זה ממש הפריע.

וואאו

36 דירות ו-70 ילדים זה ממש גדול.. אנחנו גרנו בדירות קרקע קטנות, 2 חדרי שינה סלוןומרפסת ענקית לימים הפכה לחדר שלי, חדר מלא בפוסטרים של "משפחת פארטרידג'" :))
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
50 פלוס
בחר
בחר