אתמול.. 
בלי הכנה ובתוך ים של חלומות שאין להם מקום או קשר לכלום, היא הבליחה פתאום.
הזיתי אותה לשנייה או שתיים, היא חייכה אלי לרגע ונעלמה.
שנייה או שתים,
אבל היום כל היום לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה.
==============
געגועים מרומים
זורמים בשעון,
החול מתרוקן לאיטו.
וכמה שאהבתי
אני מתרוקן
בזמן קצוב בעיתו
הנה נגמר..
זהו עבר.
גרגרים אחרונים
במסע אחרון
אני מרוקן את עצמי
זהו עבר,
כלום לא נשאר
שכחתי עכשיו את הכל
אבל כל חיוך, זכרון ומבט
"הופך" שוב את השעון,
הופך אותי מחדש
ממלא וטוען את ה"כ"חול