סינגלים חדשים

צביקה פיק – לילה סתוי (הלב) (פיק מוזיקה בע"מ) צביקה פיק משום מה ממשיך לא רק למחזר בפעם המי יודע כמה את ההיסטוריה של עצמו, אלא הוא גם הגיע עכשיו לתחתית הקרקעית (אחרי שמחזר בחוסר הצלחה וחוסר טעם את הרגעים היפים של עצמו). זאב נחמה אמר פעם על איזה שיר של אתניX: "את השיר הזה לא היינו כותבים בפעם השנייה. בעצם, גם בפעם הראשונה לא היינו צריכים לכתוב אותו". את לילה סתוי היה צריך להרוג עוד בשלב התכנון. אומן ברמה של פיק צריך להתכחש לשירים כאלה ולא להתגאות בהם. זה כאילו שמשה קצב יכתוב ביוגרפיה ויבחר להתמקד במה שהוא עשה לנשים שיש להן רק אות אחת בשם. אילנית – ארץ החידות (אן אם סי), שלומית אהרון – אשרי האיש (כנרת) כאילו שנות השבעים לא חלפו להן מעולם, הנה חוזרות אילנית ושלומית אהרון, שתי זמרות מצוינות שמעולם לא התברכו בנטייה לאמירה מסוג כלשהוא או במודעות גדולה מדי. שירי ארץ ישראל כאלה גם לפני שלושים שנה היו לגמרי מנותקים מהמציאות וגם אז הם לא אמרו כלום על שום דבר, פרט אולי רמז לאיזו אידיליה בראשו של המחבר, על ארץ אחת שכולם רצו אבל יצא משהו אחר לגמרי. תקראו לזה אסקפיזם, תקראו לזה בשם אחר, אני מקשיב ולא מבין אף מלה מהשירים האלה. חי תורן – גופי היה חכם ממני, שיר אהבה, יותר ירוק (imusic, נענע דיסק) מזמן לא נחת כאן איזה "פרויקט", נכון? הנה לכם אחד חדש. פרויקט של שירי משוררים, שהלחין חי תורן ומושר ע"י זמרים שונים. בשלושת הסינגלים הראשונים מתארחים לילה מלקוס, אדר טויסטר, נעמה נחום ותורן בעצמו. בעיקר מצא חן בעיני השיר הראשון, טקסט של יונה וולך, שכרגיל יודעת איך לומר את הדברים הכי בנאליים בצורה הכי צינית וכואבת. לזכותו של תורן אפשר להגיד שהוא לא מנסה לקחת את התקליט לכיוונים דרמטיים מדי, מהסוג שיאפשר להפקה להאפיל על הטקסטים. כבוד למלה. אמסטפ – סיפור אמסטפ היא להקה די ותיקה, מורכבת משלושה גיטריסטים, וברקורד שלהם כבר רשום EP אחד. האזנה לסינגל החדש מגלה שהם מנסים ללכת בשבילים המוכרים והחרושים היטב של אינספור להקות מטאל אמריקאיות (ובתקופה האחרונה גם לא מעט חיקויים ישראלים). הם עושים את העבודה בצורה טובה, רק חסרת דמיון ומקוריות. אין פה באמת השראה או ייחוד, רק נגינה מקצועית ומיומנת. בשיר מתארחת שרונה נסטוביץ (שהחליפה את שלומית אהרון בהכל עובר חביבי, ראיתם איך הכל מתחבר בסוף?) ואת ההפקה עשה יונתן דגן. פינתה חי – עף (סברס) נתחיל בזה שמדובר בשם הכי גרוע ללהקה שנתקלתי בו לאחרונה. הוא גם מכוער, גם לא קליט, גם לא יפה מבחינה גרפית, ובעיקר נשמע כמו בדיחת קרש משומשת. מעבר לזה, יש פה להקה לא רעה שעושה שיר פופ סטנדרטי למדי, מופק היטב ונשמע טוב, לחן קליט, טקסט סביר, הכל בציון עובר. אז מה לא טוב? שיש עוד כ"כ הרבה להקות דומות, ול"עף" אין שום דבר שיבדיל אותו מכל המתחרים. אין מה שיתפוס את האוזן, שיישאר בזיכרון אחרי שהשיר נגמר. עוד שיר נחמד של להקה נחמדה.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מוזיקה ישראלית