דיסקים לשבת - מאיר בנאי, שלמה גרוניך

מכיוון שכל דבר שקורה במדינה הזו קשור באופנות מסוימות, אפשר להבין איך זה קורה שהשנה יצאו כ"כ הרבה דיסקים שמושפעים מ, מתייחסים אל או סתם מלחינים טקסטים מהמקורות. אם פעם האופנה היתה לשיר באנגלית (שמתם לב שזה מתחיל קצת, קצת להיעלם?), ואח"כ לשלב מזרחי עם ראפ, הטרנד החדש לפחות נתלה באילנות גבוהים כך שעל זה אין מה להתלונן. ולמרות מה שכתבתי עכשיו, אין להאישם את מאיר בנאי ואת שלמה גרוניך בכל ניסיון לעלות על עגלה מנצחת או להיצמד לאופנה מתחלפת. מדובר בשניים מהיוצרים היותר מעניינים, ותיקים, מקוריים ומתחדשים שיש פה בשלושת העשורים האחרונים. וזה יפה לראות איך כל אחד מהם לקח את המשחק אל החוקים שבהם הוא רגיל כבר לשחק: "שמע קולי" של מאיר בנאי כולל 10 שירים, כולם מבוססים על פיוטים מתקופת ימי הביניים. מי שלא מבין את השפה או לא יקשיב למלים, ספק אם ינחש שמדובר פה בטקסטים דתיים. מי שמכיר תקליטים קודמים של בנאי לא יבחין בקלות באיזשהוא שינוי דרמתי במוזיקה שלו, פשוט מכיוון שאין פה כזה. בנאי נשאר במגרש הביתי שלו עם הכללים הרגילים, זה רק הטקסטים שהשתנו - וגם על זה אפשר להתווכח. הרי תמיד הוא היה בעמדת האדם הקטן, הבודד, שקורא לאלוהיו ומבקש תשובות. במידה מסוימת יש פה אפילו קו התפתחות לינארי ומתבקש אחרי כמה שנים קצת מבולבלות ולא ממוקדות. בנאי תמיד היה זאב בודד, תמיד קצת הצידה מאור הזרקורים, וגם ב"שמע קולי" הוא הולך עד הסוף עם האמת המוזיקלית שלו ומצליח לרגש בלי להישמע ציני או מזויף. בנאי מלביש על הפיוטים חליפות רוק מודרני לא מצועצע וגם לא מיושן, ולשלב בצורה אופטימלית את החדש עם הישן. שלמה גרוניך קרא לדיסק שלו "מסע אל המקורות", כותרת שמעידה על חיפוש הדרך שלו ועל העובדה שמדובר בתהליך שהחל לא מזמן. בדיסק שלו יש 21 קטעים, רובם מבוססים על קטעי תפילות, פסוקים מהמקרא או ציטוטים מהמשנה. בניגוד ל"שמע קולי", שם מתקיים מונולוג רציף בין האדם לאלוהים, ב"מסע אל המקורות" התחושה היא יותר של ניסיון להציג בפני המאזין את הטקסטים היהודיים כשהם לבושים בלבוש מוזיקלי מודרני וקליט יותר. גרוניך כמו גרוניך, גם כשהוא שר את שיר השירים או מסכת אבות הוא משתולל, מתפרע, והרבה פעמים מזכיר את ימיו העליזים ב"זהו זה". בד"כ הוא לובש ארשת רצינית וממלכתית, אבל לפעמים הוא קצת שוכח את עצמו (למשל ב"משה קיבל תורה מסיני") אבל זה בהחלט לא מוריד מהיופי של הדיסק, קצת שמחת חיים לא הרגה אף אחד אף פעם. הייתי אומר גם ש"מסע אל המקורות" הוא בעיקר סיור מוזיקלי שנועד לשמש את גרוניך עצמו קודם כל, כאילו הוא המדריך והתייר גם יחד, בניגוד למאיר בנאי שנולד בתוך העולם שהוא שר עליו עכשיו. בנוסף, התקליט הזה גם בנוי בצורה קצת מפותלת עם מעברים וקטעי אתנחתא, ממש כמו בסיור. אז אם אתם מיטיבי לכת (שעה וקצת), אתם מוזמנים. מאיר בנאי - שמע קולי (אן אם סי) שלמה גרוניך - מסע אל המקורות (התו השמיני)
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מוזיקה ישראלית