הקספרים כבשו את חומות ירושלים

וואו איזה הופעה הייתה. יומיים אחרי ועדיין לא התאוששתי. מההופעות האלה שמשאירות בך חותם,מאלה שאתה חושב עליהן גם חודש אחרי שהן התבצעו,ואז שתסכם את השנה ההופעה הזאת ישר תצוץ כאחת ההופעות שעשו את השנה. ההכנה להופעה הייתה די הזויה. כל מיני דיבורים עם חברים,לאחד אין מצב רוח,אחד לא יודע,אחרים מתלבטים,ואחד שבסופו של דבר הלך לישון לפני ההופעה ולא קם אליה. האמת ההכנה שלי לא הייתה אופטימלית,לא היו את אותן תחושות לפני הופעה,אולי ספגתי מהאווירה שהחברה הכניסו אותי. אני זוכר איזה טירוף היה סביב ההופעה ההיא בבארבי,כמה ציפינו וכמה השקענו,ובסוף התאכזבנו בגדול. אולי הנמכנו ציפיות מראש בשביל לא להתאכזב? האמת שכבר ששמעתי על ההופעה הזאת תכננתי שנהפוך אותה לטירוף מוחלט. תכננתי להביא שלל אביזרים שיעשו את ההופעה הזאת לבלתי נשכחת. אבל כמו שכבר אמרתי עניינים לא הלכו כשורה. במקום שלל דברים הסתפקתי במספר זיקוקים שידידתי קנתה לי בתחנה המרכזית,נו מילא יותר טוב מכלום. פתאום 2 משמרות עבודה ברביעי ובחמישי ערב ההופעה,גם צלול ומלא מרץ אני כבר לא אגיע. עניינים המשיכו להסתבך. החבר שלא קם פתאום ולא בא להופעה ממש הכעיס את כולנו. ואם היו חסרות לי צרות לאותו רגע,החברה החליטו שכמה לגימות של ג'ק דניאל יהפכו כרגיל לשתיית וודקה עד לשכרון חושים. לא היה לי כוח לעבור את זה שוב,הם שותים ואני מחכה להם מת להכנס כבר ולתפוס מקום. אז מסרתי להם לבריאות(איך וודקה ובריאות מסתדר ביחד אני לא יודע) ונכנסתי לצוללת. טובי וצבי יצאו לסיגריה ובירה ואני רק רציתי להשאר קרוב לדלתות ולתפוס מקום. אחרי שבבארבי אני וצבי נכנענו לילדים בני 14 והלכנו לאיזור ה30+ הפעם רציתי להיות קרוב לאורן ושי ולספוג את החוויה במלואה. אז הדלתות נפתחות ואני רץ קדימה,מול אורן כבר הספיקה להתמקם חבורה,אוקי אז התמקתי מול שי,פחות טוב אבל עדיין טוב. החברים עדיין שותים,טובי וצבי עדיין בסיגריה ובירה,ואני יושב לבד בשורה הראשונה מול עשרות בני נוער שחומדים למקום שאני שומר. בסופו של דבר כולם הגיעו,צבי וטובי התמקמו לידי,וכל השתיינים קצת מאחורה,אז גם הסתבר שהידידה שמה את התיק עם הזיקוקים בכלל בצד השני,בקיצור הכל הולך הפוך היום. עד אותו רגע שהקספרים עלו לבמה. הכל נשכח,האנרגיות ואנדרנלין התחילו להציף אותי ופתאום כל אותן בעיות בכלל לא הפריעו לי. הם התחילו כרגיל עם הפתיחה הרצחנית של יום שני השמח+פלאפ בק+יותר מדי+הו הו אומנם צפוי,אבל תמיד עושה את העבודה,ולא משנה כמה פעמים הם יעשו את זה תמיד אהיה גאה בהם שהם לא מתחילים עם להיטים בשביל לחמם את הקהל,שיתחמם על קלאסיקות אמיתיות ולא על איזה תראו אותי ובשמלה אדומה המאוסים. בקיצור שמח שמח,כולם נכנסו חזק להופעה,גם צבי וטובי,גם השיכורים,ואיזה כיף לנו. הקספרים המשיכו פחות או יותר עם אותם שירים כמו בבארבי,אבל כאן הכל היה שונה. האווירה הייתה מדהימה,הקהל הירושלמי חזר במלוא אונו,מספרים שלפני כמעט שלוש שנים הקספרים הופיעו במעבדה(הם טוענים שזאת הפעם היחידה שהם הופיעו בירושלים,צריך לבדוק את העניין הזה) והקהל היה יבש כמו מדבר סהרה וההופעה פשוט לא זרמה. אז הפעם הקספרים קיבלו פיצוי הולם,הקהל פשוט היה מטורף,קפץ והשתולל בכל שיר,וכשיש לך קהל כזה ההופעה לא יכולה להיות רעה! אז המשכנו לשירים הקצת פחות מוכרים,כל יום,הרבה יותר,אדום. ואז חזרו לקלאסיקות אדירות כמו ימות הקיץ המדהים מדהים מדהים,במיוחד בהופעות,ואיך אפשר בלי סקס,שהייתי בשוק שכל הקהל הכיר בעל פה את המילים וקפץ והשתולל בפזמון,לא האמנתי שדברים כאלה יכולים לקרות בירושלים. ואיך אפשר בלי מדונה,אורן והסטיות שלו,לפחות בחר שיר מקפיץ שעושה שמח :) ואז הגיעו 2 השירים החדשים,אומנם ייבשו טיפה את הקהל אבל דווקא יחסית הוא זרם איתם. אגב כאן המקום להגיד שאני בהחלט מבסוט מ2 השירים החדשים,לדעתי הם מצוינים ואשמח להמשיך לשמוע אותם בהופעות. בינתיים השיכורים קצת התרחקו מאיתנו,אבל החלטנו שבלהיטים אנחנו הולכים אליהם לעשות שמח וזין על השורה הראשונה. אז בא הקומיקאים שבישר לנו על בוא הלהיטים. הלכנו אחורה אל מארק,ומיכאל ואז התבשרנו לדעת שראיה ושיר ידידותינו לא מרגישות טוב והן בשירותים. בהופעה כתיקונה הייתי מתבאס לאללה ובטח הייתי ניגש לעזור ולחזק,אבל הפעם פשוט לא יכולתי,ולא בגלל העובדה שאני זה שמטיף חזור ופצור שלא צריכים להשתכר לפני הופעה,בגלל העובדה שזאת הייתה הופעה מיוחדת,הופעה שלא חוזרת על עצמה שוב,וכל מהלך שיהיה סטייה מהתוכנית של ההופעה עלול להרות אסון. אז נתתי לזה להכנס מאוזן אחת ולצאת מהשנייה,כולם יחיו כאן טוב גם בלעדי. פתאום אחרי השיר(הקומיקאים) באמצע שאני מדבר עם החברה עם הגב לבמה אני שומע אנשים קוראים לי "יו אתה תסתובב מדברים אלייך" ואז אני מסתובב ורואה את אורן אומר לי "היי אתה בוא בוא לבמה אני רואה שאתה מהאלה שיודעים את כל המילים בעל פה" ממני לא צריך לבקש פעמיים,אני לא חושב שאפשר לספור על 2 ידיים את מספר הפעמים שעליתי על הבמה בצוללת,נו אז עוד אחת למניאק. עליתי לבמה ואורן ראה שהקהל קצת מקנא,אז הוא החליט פשוט להעלות את כל מי שרוצה. ואז לצלילי השיר שלי אנחנו קרוב ל50 איש על הבמה,אין מקום לזוז,אבל שמחחחחחחחחח כמו שרק הקספרים יודעים לעשות שמח. אורן ושי נותנים חופשי לשיר למי שרק רוצה,ובפזמון התחיל פוגו ספונטני על הבמה בין כל הנגנים וכלי הנגינה,טירוף! לא יודע מה עבר בראש של אותם אנשים בשניות האלה,אבל בראש שלי עבר "וואו רן אתה על הבמה עם הקספרים באחד השירים האהובים עליך בהופעה של פעם בחיים,מה צריך יותר???" ובאמת לא היה צריך יותר באותו רגע,אחרי שהמשכתי להתפרע ולהשתולל פשוט הלכתי למקרופון של שי והתחלתי לצרוח את השיר. איזה חלום,רק שלא יגמר. אז השיר שלי ושל כולנו נגמר,ירדנו מהבמה,אבל העסק לא נגמר כאן,ממש לא,התחיל תראו אותי שלמרות שיש לי סלידה מסויימת ממנו,בהופעה הזאת הכל הולך והכל כשר. אז פשוט זרמתי והמשכתי להתהולל. ואיך אפשר בלי בואי דינה? חלק אינטגרלי מההופעה,ממשיכים לקפוץ ולעשות שמח,אורן פשוט לא עומד בפני הקהל הירושלמי. הפעם תורו לרדת אלינו,אז הוא עושה את זה בכיף,עולה לאיזה מדרגה ומקפיץ את כל הקהל,כשלקינוח "קרוואד ספינינג" עצבני שמחזיר אותו הישר לבמה ברכבת אווירית של ידיים. תסלחו לי אנשים אבל ב4 השנים שאני חורש את ירושלים בהופעות אני לא זוכר אי פעם קרוואד ספינינג,ולא חסרים משוגעים שהופיעו כאן,כמו שאמרתי כבר,בהופעה הזאת הכל הולך! אז הקספרים ממשיכים בשוונג,אומנם רשום בפלייליסט "לא מבינה" השקט שתמיד מקדים את הרועש. אבל הקספרים מוותרים עליו,והאמת למה לא? במילא הקהל כולו חם ולוהט,למה לייבש אותו? אז ממשיכים עם בשמלה אדומה עצבני והקהל באקסטזה. הקספרים מסיימים אבל ברור לכולם שזה לא נגמר כאן. ואני משום מה פתאום נזכרתי בזיקוקים,הם יורדים,יש זמן ללכת להביא אותם,אז למה לא? נוסיף עוד קיסם למדורה :) הלכתי צ'יק צ'אק להביא את הזיקוקים,בינתיים הקספרים עלו עם לה טיסיה אקוסטי. האמת ששמעתי את זה כבר בבארבי,לא הדהים אותי,שיר מדהים שלעצמו אבל הוא לא זורם לי טוב אקוסטי,חסר לי כל הצלילים הפסיכודליים שלו,יכול להיות פי כמה טוב רגיל חשמלי. אז חזרתי לחברה לקראת סוף לה טיסיה עם הזיקוקים. ואז בדיוק התחיל שילה,אין זמן מתאים מזה להדליק את הזיקוקים,אז הדלקנו בסבבה וכמובן שאורן ושי לא התעלמו והתלהבו מהמחווה. זיקוקים בצוללת? הכל הולך כבר אמרתי? אווירה מדהימה,עשרות זיקוקים באוויר,ושילה הכל כך חודר ומדהים מתנגן ברקע. אחרי ששילה נגמר התפללתי לרוח גדולה,אחד השירים האהובים עלי וצבי סיפר לי שפסחו עליו בבאר שבע,מאוד פחדתי שזה יקרה גם הפעם. אז הקספרים המשיכו עם אחלום לנצח ובאותו רגע נהיה לי קצת עצוב כי ידעתי שאין כל כך סיכוי שהם ימשיכו לנגן אחרי "הלהיט" הגדול ביותר,זה כמו שעברי לידר יעלה לשיר אחרי בוא,זה כמו שאביב גפן יעלה לשיר אחרי עכשיו מעונן,זה כמו שהג'ירפות יעלו לשיר אחרי רמי,בקיצור אין סיכוי. אבל בכל זאת זרמתי עם השיר והמשכתי להשתולל,לא ניתן לזה להרוס לי את השיר האחרון. השיר האחרון? לא היום,לא בהופעה הזאת. אני וחברי מתחילים קריאות קצובות של "דוקטור קספר" ו"עוד עוד עוד עוד" אנחנו לא ניתן להם לסיים ככה,אנחנו רוצים עוד! אז למרות שהלכו עשרות אנשים לא מאמינים והקהל התדלל בצורה משמעותית הקספרים הבינו שמכאן הם לא הולכים בכזאת קלות. הם עולים חזרה ומשבחים אותנו ואת ירושלים בפעם המי יודע כמה. ומודיעים שהם הולכים לעשות את רוח גדולה. אני קופץ משמחה ומסרב להאמין שזה אמיתי הדבר הזה. לעלות להדרן שני עם רוח גדולה אחרי שאחלום לנצח בוצע? אמא ואבא לא יאמינו לי שם בבית! החלטתי שהעניין שווה עוד 2 זיקוקים שנשארו לי במילא,אז הדלקתי אותם והחזקתי אותם ב2 ידי נותן לחוויה להתעצם. השיר פשוט בא לי בול בזמן,וכל כך נהנתי בו...אוי כמה שנהנתי. הרגליים היו צריכות להכנע כבר מזמן,אני לא זוכר הופעה שכל כך קפצתי והשתוללתי בה,אבל הראש לא נתן לרגליים להכנע. המשכתי לקפוץ ולעשות שמח עם החברים,רואה עליהם שהם שותפים לאותה חוויה,שגם הם באופוריה ולא מאמינים מה שקורה כאן. אז הזיקוקים נגמרו והשיר נגמר(ואחד מאנשי הצוללת בא להזהיר אותי שלא להדליק יותר זיקוקים) אז מה נעשה עכשיו? נסיים את ההופעה? לעעעעעעעע הקספרים עושים בפעם השנייה את יותר מדי העצבני והקהל פשוט לא מאמין,אנחנו ממשיכים לקפוץ ולהשתולל עד אפיסת כוחות מוחלטת. אפילו טובי שרוב ההופעה עמדה ושרה התחילה לקפוץ איתנו,איזה טירוף. ההופעה נגמרת,אנחנו מודעים לקספרים על הופעה בלתי נשכחת,גם בשבילנו וגם בשבילם. אני ממהר לקחת פלייליסט שחלילה לא יהיה לי זיכרון מוחשי מההופעה הזאת. והקספרים מזמינים את כולם לבוא לחדר אמנים לקצת תמונות ומילים טובות. החלטתי שניתן לגל היותר צעיר להגיע לשם לפני. התרעננו,שתינו 2 ליטר מים כל אחד. ואז הלכתי לחדר אמנים להגיד להם תודה,תודה גדולה על מה שהם עשו היום,הם הודו לי חזרה,הם יודעים שאנשים כמוני שזורמים איתם ועושים שמח הופכים את ההופעה הזאת ליותר טובה,ראיתי את הערכה הזאת בעיניים שלהם. לחצתי להם את היד והמשכתי לדרכי. בחוץ האנשים כבר התפזרו,רק אנחנו נשארנו שם לא מאמינים מה הלך שם בפנים. כולנו באקסטזה,מרק זורם עם חבר שלו למסיבה,אני צבי טובי ויאיר זורמים לעיר לאיזה המבורגר טוב. וכנראה שאלוהים ממש אהב אותי באותו יום וזימן לי טרמפ עד הבית אחרי 2 דקות ב3 לפנות בוקר מהגבעה הצרפתית. אך אך איזה ערב. תודה לכם הקספרים על ערב שבו כל החוקים לא חלים וכל השיאים נשברים,ותודה לכל מי שהיה איתי בהופעה ועשה אותה לבלתי נשכחת. איזה יום,"יום יום שאזכור,יום שחרוט עמוק,בתוך המים" "אולי בקיץ הבא תבינו" אומנם לא קיץ אבל נראה לי שמי שהיה בצוללת ב15.11.07 כבר הבין,אין,לא היה,ולא יהיה כמו מופע הארנבות של דוקטור קספר. שבוע טוב :-)

וואו... העברת את ההרגשה מצויין:)

עושה חשק ללכת לראות אותם,יפה על ההשקעה!

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מוזיקה ישראלית
בחר
בחר