חמי רודנר בהופעה חשמלית בבארבי

קיץ 2000, לחמי יוצא אלבום סולו ראשון – גאולה. חגגתי יומולדת 14 באותה חופשת קיץ, השיר "גאולה" נטה להתנגן ברדיו ימים ולילות, אני נסחפתי. החברות קנו לי מתנה ליומולדת את האלבום הזה. הן בכלל לא אהבו מוסיקה מאותו הז'אנר, אבל ידעו שאני כל כך אוהבת את השיר, אז החליטו לנסות אותי. נכבשתי. אפשר להגיד שמאז דרכינו לא נפרדו. הדרך הייתה ארוכה, וחוויותית, לא אכביר במילים כי זה סיפור שיכול למלא דפים שלמים, אבל מה שכן אספר שזהו סיפור על אהבה אמיתית. באותה שנת אלפיים קניתי גם את אלבום הרוק הראשון שלי – האוסף של איפה הילד. שעות של האזנה בדירתה של אחותי על חוף הים ביפו.. יושבת אל מול השקיעה ומתענגת עם "רק בשביל לקבל חיבוק" ו"נפלת חזק". כל כך הרבה זכרונות... תוך חודשיים כבר היו לי בבית כל האלבומים של איפה הילד, כשאני מבלה בחדרי בהתנחלות הקטנה, שעות על גבי שעות, יושבת על הרצפה ולומדת את המילים מהחוברת של הדיסק. אהבתי את הצלילים, את הגיטרות והבאסים, את המילים היפות שמסוגלות לגעת בקלות בכל טינאייג'רית בת 14-15. ארוץ עם השנים, לאלבום מלנכוליה אהובתי שהביא איתו סיבוב הופעות נפלא! אך מה לעשות שיש לי הורים קצת קשים וקצת שמרנים? הופעות במועדונים של גדולים לא באות בחשבון. אז התחלתי לשקר, הייתי אומרת שאני ישנה אצל חברה, כשבלילות ביליתי בבארבי עם חברות בהופעות של חמי, כשמאוחר יותר הפכו להופעות משותפות של חמי וירמי קפלן. הצטרפתי לפורום הרשמי של חמי, הפכתי גם אני מעריצה מן השורה. אינספור הופעות, לאורך 3 שנים בערך, כמעט כל הופעה שהייתה בתל אביב, הייתי בה. מתרגשת, מרוגשת, יודעת את כל המילים של כל השירים מכל האלבומים השונים. הזמן טס, עבר.. לקראת גיל 19 כנראה שקצת נמאס, ואולי גם לא היו הופעות באותה תקופה, אני לא זוכרת בדיוק את הסיבה שבה הרומן בינינו נגמר. בלב ליבי עדיין אהבתי. היום אני כבר בת 21, ילדה גדולה, הרבה פחות בהופעות, הרבה יותר שקועה בלימודי המוסיקה שלי ב"רימון", בתואר הראשון בחינוך מוסיקלי, בשירים שלי שאני כותבת, מלחינה, שרה ומנגנת.. להופעה אתמול הבאתי איתי את הבחור שלי, את אחותי ואת חברה שלה, מצוידת היטב בכל אהובי. וזה אחרי שכבר למעלה משנה וחצי, אני חוששת שאולי עוד יותר, לא ראיתי את חמי בהופעת סולו מלאה. קצת קשה לי לספר על ההופעה של אתמול, אני לא יודעת למה, זאת הייתה הופעה מלאה בלהיטים של חמי, כשלדעתי כל הלהיטים שלו פשוט משובחים אחד אחד! החל מהשירים של איפה הילד, המרגשים יותר, המכסחים, ועד לשלל שיריו מאלבומי הסולו השונים שלו. כל שיר זורק אותי לתקופה שונה, לימים שונים, ואני זוכרת הכל... נהנת להתרפק על העבר שלי, על תקופת הבגרות המרה והמלנכולית שלי. חמי הוא מכונת להיטים משומנת כהלכה, שיר אחרי שיר, להיט אחרי להיט, הבנאדם כותב כל כך יפה, מלחין כל כך יפה... הלוואי וידעתי גם אני את הסוד שלו באיך ליצור מוסיקה כל כך יפה, שתיגע בכל כך הרבה אנשים. זה הרגיש לי אתמול כאילו החזירו אותי אחורה, 7 שנים בדיוק, ומשם התחילו להריץ אותי כמו בשלט של וידאו FORWARD כשזה על PLAY, הרצה מהירה של 7 שנים עד לאן שהגעתי היום. מסתכלת על עצמי ועל כברת הדרך הארוכה שעשיתי. אני כבר ילדה גדולה. מסתכלת על חמי ועל כברת הדרך הארוכה שהוא עשה, כמה אלבומים נפלאים, הקהל שהולך איתו לאורך כל השנים.. אחחחח, איך שהזמן רץ מהר, וכמה שאני נהנת להתרפק על הזכרונות מכל הזמן הזה שעבר..
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מוזיקה ישראלית