לילה שקט וטוב בעולם הזה.

אולם תאטרון חשוך, עמוד תוים ניצב לו בודד בקדמת הבמה, שקט חזק שמאפשר לכולם לשמוע את פעימות הלב שלי, חיכיתי לזה – ידעתי שהוא לא יאכזב אותי , אותנו , את עצמו ,ידעתי שהוא יחזור. הוא עולה לבד , נראה כרגיל. כאילו לא חלפו כמה חודשים טובים מאז אותו הערב. אותו ערב בצוללת שאני לא אשכח לעולם ומתחיל לנגן – הייתה לזה הרגשה של נצחון. הוא מנגן ומנגן ושר ומנגן והכאבים בראש מתחילים לחזור אלי, מיד הבנתי שמטר מהבמה זה קשה לי מדי. עברתי מהר לשורות האחרונות. כמו שאני אוהב - לחקור את המופע מלמעלה בצורה מתנשאת, כאילו לשפוט אותו. אבל זה לא עבר/עזר לי. זה חדר וחדר יותר עמוק מכל דבר אחר שיש לנו במדינה המזויינת הזאת. לא היה ניתן להתחמק מיזה. הרגשת הנצחון התחלפה מהר בהרגשה של השלמה – אוקיי , תתמודד, זה מה שאתה אוהב – את הבחור החצי שיכור חצי מסטול והמאוד דכאוני שנמצא שם על הבמה, חצי צוחק חצי בוכה והכל בצעקה גדולה. תן לו שוב להכנס ולעשות בך שפטים תן לו שוב להרוג אותך מבפנים עם הגיבסון שלו – נתתי. הוא שר מכל שלושת אלבומיו , נתן בי תקווה כששר עוד 2 שירים מהאלבום הבא שלו. הוא היה מלווה בעופר קורן שהיה אחראי על החשמל של הרכב , עדי (הר צבי ? ) שהיה הגלגלים של הדיהטסו שארט שנת 84 הזאת ואוהד בולוטין שהיה המנוע , וזה חתיכת מנוע של 5000 כח סוס משומן הייטב והוא אחז בהגה – והוא אחז בו טוב, טוב יותר משציפיתי , הוא פשוט דרס אותי. לא נשארנו לדבק ואני דווקא מאוד אוהב את דבק , אבל אחרי הופעה כזאת זה פשוט לא היה בר ביצוע. נקווה שהפעם גבריאל ישאר איתנו לקצת יותר זמן. לילה שקט וטוב בעולם הזה.

לא הבנתי, על מי כתבת?

יש רמז בשורה הלפני אחרונה...

גבריאל בלחסן אתמול בתיאטרון. בקרוב אוסיף משהו משלי.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מוזיקה ישראלית
בחר
בחר