דן תורן ומאור כהן בהופעה בלה פאצ'נגה כפר סבא

אני לא חושבת שיצא לי לראות אותם מופיעים בצמד. לחוד כן, עם הזבובים ובאירוחים שונים כן, אבל כזוג מעולם לא. ולכן שמתי פעמי לכיוון באר שכונתי בכפר סבא (בסמוך לבארבי הכפר סבאי) בשם לה פאצ'נגה, סטייל מקסיקני מגניב, שמגיעים אליו בעיקר חיילים שמשרתים קרוב לבית ויוצאים יומיות, ובמקרה של אתמול, כך גם היה.. רוב הקהל היה מורכב מחיילים שבאו קצת לטעום רוקנרול עם קצת בירה בצד. אני לא אוהבת הופעות בבארים עם במה מאולתרת, הסאונד לרוב לא מדהים, האנשים כולם בולסים ולועסים כאילו אין מחר, ומי שבחר שלא לשבת אלא לעמוד, פשוט מוצא את עצמו נדחק בין מלצרית אחת לשניה שמנסות לפלס דרכן ולהגיע לשולחנות העמוסי כל טוב. צפיפות איומה, איזה סבל! אבל אני אפסיק להתבכיין ואגיע לעיקר... דן תורן ונועה וקס (אני כמעט בטוחה שזה השם שלה) עולים לבמה, דן עם גיטרה אקוסטית, נועה בכלי הקשה. הם מתחילים עם שלושה שירים מהאלבום החדש "פרח פרי" של דן תורן, אהבתי במיוחד את הולך לאט, הסינגל השני שיצא מהאלבום החדש של דן. נועה מקסימה אותי, היא חיננית כל כך, לא מפסיקה לחייך ולהביט אל הקהל, היא מגוונת את ההופעה בנוכחות שלה. מאור כהן עולה, ולוקח לעצמו זמן התארגנות של מספר דקות שבמהלכן מסתלבט עם דן על המראה שניצבת מולם, על המקום שהולך לחגוג היום או מחר חגיגות ארבע שנים, המיקרופון החליט לזייף קצת, ואנחנו בינתיים מחכים. מאור כהן הוא כוכב. הוא פייבוריט. הוא בדרן, הוא מוסיקאי נערץ, והוא גם נראה טוב (שזה תמיד טוב). חמוש בגיטרה החשמלית שלו, ודן עם הגיטרה שלו, הם מנגנים לו שיר של הזבובים "זכרי", יש שירים שהביצועים האקוסטיים עושים להם רק טוב, וזה אחד מהם. שניים של מאור "השכן", "טוב לנו יחד" אחד ישן של דן "אימפריות נופלות", קאוור לשיר של Beck – Lost cause מתוך האלבום הכי שמיימי של Beck, ובכלל אחד האלבומים האהובים עלי (מה שמזכיר לי באמת שאני צריכה להוציא אותו מהבוידעם, החורף אוטוטו מגיע, וזה אחד מהפסקולים שלי לחורף.. מה לעשות, אני אוהבת למחזר) שיר מבודלר, ושלל להיטים שלהם שהזכירו לי פתאום כמה שאני אוהבת אותם, כל אחד לחוד, וגם ביחד הם לא רעים בכלל. קצת הצטערתי שלא זכיתי לשמוע איזה שיר אחד או שניים של ישראלים/פעולה/סקס בגרסא אקוסטית, בפנטזיות הפרועות שלי אני חושבת שזה באמת יכול לעבודה – לקחת את אלבום הכאסח הזה ולרכך אותו באקוסטיות. הקהל אוהב אותם, הם אוהבים אותו בחזרה, נראה לי שלהם דווקא נוח בבאר השכונתי הקטן, יותר חמים ונעים, יותר קרוב לקהל, הקהל עוטף אותם בחמימות (למרות כל הבליסות והבירות של ה 6 ליטרים שהגיעו במתקנים מיוחדים לשולחנות). הם משאירים לי טעם טוב בפה, מזכירים לי נשכחות, מזכירים לי שכבר שכחתי שגם מהופעות אקוסטיות אני מסוגלת להנות (כי לאחרונה העדפתי קצת יותר בדיסטורשן, ופחות באקוסטי).

הולך לאט הוא כבר הסינגל השלישי

מתוך פרח פרי. קדם לו מתחת לפנס ולפניו פניה במראה (או פניה במרק, כמו שהוא מוכר אצלנו)

אה, מוזר..

לא ידעתי שזה כבר הסינגל השלישי. אבל טנקס על המידע
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מוזיקה ישראלית
בחר
בחר