ירמי קפלן מארח את אסף אמדורסקי בהופעה אקוסטית בזאפה

הרבה זמן לא יצא לי לכתוב על הופעה של ירמי קפלן. וזה לא שהפסקתי ללכת להופעות שלו, אני כבר 5 שנים כמעט הולכת כמעט לכל הופעה שלו באזור המרכז. אני אוהבת, זה עושה לי נעים בבטן, בראש, בלב. אבל פשוט כבר לא היה לי מה לחדש, לא היה לי מה לכתוב, כי ההופעות החשמליות הן פחות או יותר באותו הסטנדרט והשירים הם פחות או יותר באותם הביצועים. מידי פעם צצים להם ביצועים קצת אחרים לאותם שירים ישנים, מוכרים ואהובים, אבל הבגדול שלהם שעוטף אותם, הוא אותו הסטייל של הופעה חשמלית שאני כבר מכירה. ויש גם שלושה שירים חדשים שאני מכירה ואוהבת כל כך, חשק, מעבר לגדר והמילים המתוקות. בהופעה האחרונה של ירמי לפני שבוע וקצת, בבארבי כפ"ס הייתה הופעה קצת אחרת, כי רן שמעוני לא היה, ובמקומו בעמדת התופים נוכח שחר אבן צור, שלא הצלחתי כל כך להתחבר אליו עם ההרכב הזה של ירמי (יונתן גת על הבס, עידו אגמון על הגיטרות, ואריה בן כנעז על הקלידים). אני מודה שרק שיר אחד העיף אותי לשמים ממש, מתוך כל הרפטואר הזה, וזה היה מודדת. הבייס דראם של שחר חדר אליי ללא פשרות והותיר אותי די מופתעת, כן, כרגיל, כל פעם מחדש, מהשיר הנפלא הזה שמחולל אצלי פלאים. אבל ההופעה הזאת בבארבי כפ"ס היא לא מה שרציתי לספר עליו למעשה. אתמול בזאפה נערכה הופעה מאוד מיוחדת. ירמי אירח את אסף אמדורסקי על הפסנתר. בתוספת עידו אגמון ויונתן גת על קלידים וגיטרות, ורן שמעוני על תופים ופרקשן (ולפרקים גם ירמי). הבנתי שההופעה הזאת כבר נערכה באותה המתכונת בפסטיבל הפסנתר, אך לצערי נבצר ממני מלהגיע אז, ואני שמחה שזכיתי לראות את המחזה הזה אתמול לראשונה. איך שנפתחה ההופעה הבנתי שהולך להיות לי ערב מעניין יותר מהרבה ערבים שהייתי בהם לאחרונה. הביצועים לכל השירים שלו קיבלו פן אחר לגמרי. גוון וצליל שונה, מנגינה שונה, עיבוד שונה, אגמון הפתיע אותי מאוד כשניגן על האקוסטית ב-הרבה דברים. אז פתאום הבנתי את גודל הכשרון של הבחור הזה. משום מה לא הערכתי אותו כמעט, ולא רק עם ירמי, עם כל מי שראיתי אותו מנגן, תמיד הוא היה נראה לי אווטסיידר כזה, שקט, ביישן, שעומד בצד ועושה את העבודה שלו, בלי לדבר יותר מידי, בלי להתבלט יותר מידי. ככה שהיה קשה לי לאהוב אותו. אבל הפעם, אני חושבת שהוא היה המצטיין של הערב. וגם גת, שהוכיח לי יכולות נגינה מהממות על הקלידים והפסנתר, ופתאום, לרגע קט אחד, רציתי אני לשבת שם במקומו על הפסנתר ולנגן. רציתי גם אני שיתנו לי להתבטא, כמו שירמי סיפר על גת.. שהוא למד 10 שנים פסנתר.. ושצריך גם לתת לו להתבטא, ולכן העביר אותו מעמדת הקלידים לעמדת הפסנתר במקום אמדורסקי, ואני רק יכולתי להמשיך ולשקוע בחלומות ובפנטזיות שלי, ולהנות מהצלילים השונים והזרים. ומי יותר ממני שמחה לראות לראות את רן שמעוני שוב על התופים, איך שהוא עלה ואחז במקלות התיפוף רציתי לרוץ לבמה ולחבק אותו. מה לעשות, שמעוני יש רק 1! ירמי שר אסף, אסף שר ירמי, ואפילו שיר אחד של אסקוט – ואולי תבוא איזו נחמה. מה שכל כך אהבתי בהופעה הזאת, היא את העובדה שכל שיר היה הפתעה בשבילי. כאילו זה שיר שלא שמעתי מימי. והציפייה משיר אחד לשני, הסקרנות בלראות מה אני אקבל עכשיו, ואיזה ביצוע ירמי ולהקתו העניקו לכל שיר, ועד כמה רחוק, שונה ומיוחד מהמקור הוא. היה המון עניין בהופעה אתמול, וסוף סוף קיבלתי קצת שינוי, התרעננתי במקלחת של שירים ישנים בביצוע חדש, מה שבמקרה של ירמי זה תמיד כיף לקבל. תמונות מההופעה ניתן לראות כאן

מצטיין

בעיניי אין ספק שאסף היה המצטיין של הערב, הפסנתר בניצוחו של אסף היווה את ההרמוניה כולה.

קצת ממני על ירמי קפלן מארח את א.א

אחרי שפספסתי את ההופעה בפסטיבל הפסנתר, ואת שני השידורים בטלויזיה של אותה הופעה החלטתי ששום דבר לא יעצור אותי מללכת להופעה הזאת. אז מבלי לדעת איך אני אחזור חזרה לביתי הקט החלטתי להגיע לזאפה ומשם לראות מה יהיה. בהכירי את ההופעות בארץ, ועוד יותר את ההופעות של ירמי ידעתי שאין טעם להגיע לפני 10, וצדקתי. ההופעה התחילה בסביבות 10 וחצי לדעתי, ממש אחרי שהגעתי והתמקמתי לי בסוף באחד השולחנות. האמת שחשבתי לעצמי שיהיה קשה לירמי הקופצני לעשות הופעה אקוסטית, שקטה וככה ביני לבין עצמי הנחתי שהוא יבצע את השירים השקטים שלו בלבד ובגלל שהם לא מספיקים להופעה הוא מתגבר את עצמו באסף אמדורסקי. אבל טעיתי, ובגדול. לא רק שירמי עשה שירים קופצניים, הוא עשה את ההכי קופצניים בגירסאות מעניינות על קלידים:"הדפוק הזה","הרבה דברים","הזונה והכלב","תחיל מאפס" אין ספק שאותי הוא הפתיע, כמו תמיד. עוד הפתעה הייתה שחוץ מ"קולה וברה" ו"לרע ולטוב" הדיסק השלישי ויחסית שקט של ירמי, שהתאים מאוד להופעה אקוסטית לא קיבל ייצוג. אסף אמדורסקי בהופעה הזאת חייב לקבל ממני התייחסות מיוחדת. "רוך וקושי" היה מדהים בהופעה!! אני האמת אף פעם לא ממש אהבתי את השיר הזה אבל אחרי הביצוע השקט והכל כך פשוט הזה התאהבתי בו לגמרי. גם "15 דקות" היה מעולה, ובכלל כל הערב אסף היה מדהים על הפסנתר כמו שרק הוא יודע, ובמיוחד בהדרן ב"כבר עכשיו" שאת סולו האקוסטית שאמור להיות אסף ביצע מדהים על הפסנתר. בנוסף השיר של אסקוט "ואולי תבוא איזו נחמה" היה כיפי...אני מתגעגעת הופעות שלהם כבר! רק דבר אחד שהיה מיותר לטעמי, שירמי שר את "אהבה חדשה" ואסף שר את "מדוע לא באת". למה לעשות החלפות? שכל אחד ישאר עם השירים שלו שהוא עושה כל כך טוב. אולי זה היה מעניין אבל אני בטוחה שכל מי שהיה בהופעה יסכים איתי שאסף היה עושה את שלו הרבה יותר טוב מירמי ולהפך. הקטע המוזר בהופעה היה בשיר "מודדת" שבו ירמי החליט לרקוד עם הצלם ריקוד שעורר ציחקוקים ומבטים מוזרים. בסופו של דבר ירמי סיים את הריקוד בטענה "מצאתי זמן טוב לצאת מהארון, כשההורים שלי בקהל..." או משהו בסגנון, ופנה להביך מישהי אחרת בקהל. סך הכל היה מהנה, כיף לשבת קצת, לעצום עיניים ולהקשיב לשירים. עידו אגמון, יונתן גת ורן שמעוני עשו עבודה נפלאה. ועד לפעם הבאה בירושלים הבנויה הפסקה קצרה מירמי... פלייליסט: תתחיל מאפס הרבה דברים משהו חייב להשתנות ראשון שבת רוך וקושי 15 דקות אני אשתנה מעבר לגדר כוונות טובות קולה וברה אהבה חדשה מדוע לא באת מודדת חשק הזונה והכלב הדפוק הזה --------- ואולי תבוא איזו נחמה לרע ולטוב כבר עכשיו חג שמח בר
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מוזיקה ישראלית
בחר
בחר