מערכת היחסים שלי ושל ישראלים/פעולה/סקס

אני ממש לא יודעת למה לקח לי כ 4 הופעות ולמעלה מחודש כדי שאוכל לכתוב על ההרכב החדש הזה של מאור כהן. הרכב שכולל בתוכו את חברי להקת זקני צפת לשעבר, הרכב שגם מאוד נשמע כמו זקני צפת. תום מוכיח על הבס, יובל קיינר על התופים, תמיר שקולניק על הגיטרה, מוש קיינר (כן, האח של..) על הסקסופון ומאור כהן בכבודו ובעצמו. התחלתי איתם לפני חודש וקצת בהופעה החגיגית שלהם שהייתה בהייניקן הבימה קלאב, אני זוכרת אז שיצאתי קצת מבולבלת מאותה הופעה. לא ידעתי אם אני אוהבת, או לא אוהבת. אם מה ששמעתי יוכל להתנגן במערכת סטראו שלי שעות ארוכות ולגרום לי לחייך, או לרקוד כמו מטורפת, או סתם לעשות לי דגדוג נעים באוזן. לקח לי יומיים להבין שהתאהבתי. האם זאת אהבת אמת? את זה רק הזמן יגלה. שלושה או ארבעה ימים אחרי זה מצאתי את עצמי בהופעה נוספת שלהם באברקסס. ומה לעשות, שבאברקסס כמו באברקסס הסאונד מצויין, והלהקה נשמעה מעולה על הבמה הקטנה המאולתרת. מאות אנשים, כן, היו שם מאות.. המקום היה מלא עד אפס מקום, בעיינים בוהקות אל מול הבמה, אל הלהקה שהביאה מבחינתי את הבשורה החדשה. הסקסופון הזה, שמעלה בי דה-ז'וואים לשירים של The Stooges אותה להקה אגדית של מר איגי פופ הוא אחד הדברים היותר מעניינים בלהקה. קשה לי לתאר במילים את היופי והקסם הזה שהסקסופון משרה עליי בזמן ההופעה הזאת. שבוע או שבועיים אחרי, אני גוררת אחרי עוד שני חברים והפעם למקום שנקרא מכה בתל אביב. סוג של בר, סטייל אברקסס (או שלא), שממשיך אחריו את הטרנד החדש של הופעות בתוך בארים. האמת? רעיון ענק. הסאונד היה חיוור, כך גם כמות האנשים שהגיעו, אבל לי זה הרגיש טוב יותר מאי פעם. נראה לי שלכולם בלהקה הזאת יש אצבעות/ידיים עשויים מזהב. משהו עובד שם יותר מידי טוב, וזה לא ברור לי איך. מבחינתי, כרגע בשלב הזה, הם הלהקה הכי טובה שקיימת כאן בארץ. הם גם אחד הדברים היותר טובים שיצאו כאן אי פעם, ואני לא מגזימה. אולי כי זה מאור כהן ומאור תמיד מצליח ליצור דברים מעניינים ומיוחדים, או אולי זה פשוט ההרכב הזה – סוג של הרכב מנצח. ושוב עובר לו עוד שבוע, ואנחנו מגיעים לאתמול. הופעה במקום שנקרא לימה לימה, גם סוג של באר בלילינבלום, וכשאני נכנסת לבפנים כבר מרגיש לי אחרת מכל שאר ההופעות שהייתי. לטובה או לא לטובה, סוג של רגשות מעורבים. הקהל, הפעם מילא את המקום, כולם עמדו, רקדו, כולם נהנו. נראה שמישהו מפיץ את הבשורה, זה אולי עובר מפה לאוזן, אבל אנשים התחילו להגיע ולהנות בדיוק כמוני, ואולי אפילו קצת יותר. אבל הלהקה, הרגישה לי קצת אחרת הפעם, במיוחד לאור העובדה שהסקסופוניסט שכל כך אהבתי נעלם! מצחיק להשתעשע בעובדה שחטפו אותו חייזרים ,אך הדבר באמת נראה כך. לאורך כל ההופעה לא היה זכר אליו, וזה היה כל כך חבל. ההופעה הייתה שונה בוויב ובאווירה שלה, כי היו חסרים לי אותם הנישופים שמרעידים את האוזניים בחריקות שלהם ,וגם הייתה חסרה לי קצת אנרגיה מצד הלהקה. הם נראו לי עייפים וכבדים, לא מרוצים, כבר הופעה 4 וזאת הפעם הראשונה שלא יצאתי מלאת אנרגיות מההופעה שלהם. אני מאוד מקווה שזאת הייתה מעידה חד פעמית, למעשה, אני די בטוחה בכך, כי כאן אנחנו רק בתחילת דרכה של להקה מסוג מחרתית-אנדרגראונד שאת האלבום הראשון והיחידי שלהם אפשר לקנות רק בהופעות ורק דרך המתופף, במחיר סמלי של כ 30 שקלים, סכום מגוחך משהו. השירים בהופעות לא נופלים מהביצועים שבאלבום (שמן הסתם שאצלנו הוא כבר נרכש), להפך, הם רק משתבחים, ממש כמו יין טוב כזה שכשאתה לוגם ממנו לאט לאט, אתה מרגיש את עצמך מתמסטל ועייף אבל רוצה רק ועוד ועוד. אני חושבת שהאמת מתחילה להתגלות לי. זאת אהבת אמת. ההופעה הבאה שלהם היא ב 18 לחודש במועדון הפטיפון. אני מאמינה שרבים מכם יעדיפו ללכת לערב אלטרנטיב בבארבי, אבל אני כבר יודעת איפה אני אהיה באותו יום. ומי שבכל זאת יחליט לבוא ולנסות ולראות אם גם הוא אוהב או גם הוא מתאהב (וראו הוזהרתם, כל מי שרואה פעם אחת, סיכוי שידבק במחלה גם הוא) לא יתאכזב, זה בטוח. אני יודעת שסיכומי שנת 2005 כבר הסתיימו לפני כ 9 ימים בדיוק, ואולי כבר פיספסתי את הרכבת, אבל אני אישית מכתירה את ישראלים פעולה סקס כלהקת השנה שלי. תמונות מההופעה אתמול
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מוזיקה ישראלית