גדעון האוזנר במבט גרפולוגי

כתבי יד נאוטרלים של גדעון האוזנר לעומת מכתב הפתיחה של משפט אייכמן.

מרתק לראות את השינויים.

הגרפולוגים כאן מוזמנים להביע את דעתם

ואפרסם עם את חוות הדעת הגרפולוגית כפי שהכנתי

ופורסם ממנה רק קמצוץ בידיעות אחרונות...

כתב יד נוסף של גדעון האוזנר

כתב היד של התובע גדעון האוזנר כפי שכתב

את נאום הפתיחה במשפט של אייכמן...

מרתק ומצמרר.

אכן מרתק ולא פחות מצמרר.

מי שזוכר את משפט אייכמן ואת קולו של גדעון האוזנר - יכול לראות את הרעד של הקול שלו.

מסתבר שיש חוט שמקשר בין נפגעים. הנה כך: הנפח המתחלף של תרצה אתר מדגים תערובת של אהבה ושנאה, זיכרונות שמעוררים שנאה וזעם, דברים שמציפים ומסעירים אותה כל פעם מחדש כאשר בשנית פוגעים בה עד כדי כך שזה מאפיל על היגיון, אובייקטיביות ופרופורציות. הנפח הקעור הגדול משקף את הבחירה בחיים, רצון להניח את העבר מאחור ואת הנכונות להתפייסות וחיפוש דרכים לתקשורת. אצל זה הנפח צנום עקבי למדי, הנטירה והזעם לא מציפים אותו כלפי חוץ ברגשנות, שפתו נותרת עובדתית, טכנית, נדמה שמיטען החישה ( בדומה לשלה ) במקרה שלו איננו פוגם בשיפוט ההגיוני ובאובייקטיביות אך זה לא מדויק. הטינה וחוסר הסלחנות עזים, קפוצים, רוטטים, שפת הגוף מדברת ולכן השיפוט שנראה עובדתי ומפוכח למעשה חרץ בראש את אשמתו ודינו, מנתב את מרב העובדות לביסוס הרשעתו ומתקשה, אולי לא מסוגל, להכיל נתונים הפוכים, אפשרות של 'לא אשם', למצוא נסיבות מקלות. לא היה מסוגל למלא באופן מקצועי תפקיד של סניגור לא נתבקש. החדות עקבית, אין מחילה וסליחה, אצלה היא נקודתית, יושבת במקום כלשהו בקשתות אך לא משעבדת, אצלו זה עז וקבוע. רצון עז מדי להעניש, שמעוגן במשקע אישי, איפשר לו למלא את תפקידו במסירות ודבקות עילאיים אך עלול היה במקרים אחרים לשעבדו לקונספט, סימון מטרה ותוצאה ולהתעלם מנתונים אחרים, כדוגמת קונספט המודיעין לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.  אחד השירים שלה: "שקרים שקטים, שקרים קטנים, בתוך לבנו ישנים".. בלי מלים. 

אני רואה כאן אדם נוקשה, החלטי בטוח בעצמו שפתאם מתפורר כמעט.

גדעון האוזנר היה איש מיוחד במינו ויחיד בדורו. היו לו את הכישורים להיות הקטגור של אייכמן

ומסתבר למרות הקושי שהיה לו באותו מעמד - הוא הצליח בתפקידו כראוי איש חזק.

מחכים לדוח הגרפולוגי המלא.

מעיון במכתב לגולדה, כתב ברור, מדויק, מקפיד בניסוח, אנליטי, ספקטי שזקוק למידע והוכחות רבים קודם שיסטה מתוואי ומודל, כך שהוא בהחלט גם החלטי וסגור על הקו שלו עד נוקשה ודוחה דעה אחרת. אדם מסודר, שיטתי, יורד לפרטים, יסודי מאד וזהיר בשיפוטו. איש של עקרונות ואמת ללא משוא פנים, לא איש רעים ורגשות בחוץ אך בהחלט עצימות ושורשיות פנים, חברות ונאמנות בערכים מוחלטים. לא מבזבז זמן בעלמא אך עשוי ליהנות מחוויות רוח ותרבות של ערך מוסף.  מחשיב יעילות. בעבודה ומקצוע יש את מי שהוא מוקיר וסומך ויש שלא. מתוך יתר מוסריות יכולת לקחת רחוק את המושג אחריות אישית, ולו שוחרר אייכמן היה.. מתאבד. בצחוק. טרם הגעתי למכתבים הרלוונטיים בזמן המשפט.  

אבחון גרפולוגי על כתבי היד של גדעון האוזנר עם דגשים

על ההבדלים בין כתבי היד בתקופות השונות זו מזו:

גדעון האוזנר

אישיותו של גדעון האוזנר היתה מורכבת משפע של הפכים. אדם מיוחד מאד, מבריק ודעתן.

הוא היה מכוון למטרה ולא הרפה עד להשגתה. קשיים ומכשולים לא מנעו ממנו את המשך הדרך, הוא ידע להתמודד איתם לאורך כל הדרך. אדם עצמאי מאד ולא ניתן היה להשפיע עליו. בולט גיבוש פנימי שהביא להחלטיות ולאסרטיביות.

ניכר פער בין הופעתו החיצונית ההחלטית, נוקשה ואסרטיבית לעומת הרכות הפנימית, רגישות ואנושיות.

הוא נזקק לשליטה עצמית חזקה במיוחד כדי לשמר את ההפכים באישיותו כדי שיוכלו לתפקד בצורה הרמונית. שליטה עצמית אשר נזקק לה לשמור על האיזון שהצליח ליצור.

אינטליגנציה גבוהה במיוחד, טביעת עין חדה וחושים ערים. הראיה שלו רחבה ועם זאת, ניכרת גם תשומת לב לפרטי הפרטים לפעמים עד לידי קטנוניות.

לצד נוקשות וביקורתיות ניכר גם הומור אישי ומקורי.

המבט שלו היה מכוון  קדימה ויחד עם זאת גם השפעת העבר. אדם שכשיש לו מטרה לא ירפה ממנה עד להשגתה

הוא היה תרבותי מאד ועם זאת ביקורתי ודעתן קפדן ומעריך מילים ברורות מסר מובנה ותכליתי.

חד מחשבה ובמילים.

היתה חשובה לו כנות בכל מחיר. גם אם המחיר הוא כאב. המילים בהן השתמש היו מדויקות

ומבוססות על ההגיון למרות שהיה אצלו מאבק פנימי בין ההגיון לבין הרגש.

לעומת כתב היד היציב ואף נוקשה בכתבי היד ה"נאוטרליים" נראה כי בכתב התביעה בולט רעד רב,

מתח מתיש וחששות כבדים.

הוא נזקק להרבה מאד אנרגיה לשמור על שליטה עצמית, על זקיפות קומה

והופעה איתנה, להפגין ביטחון עצמי ואסרטיביות כשהוא בעצם נסער ויושב על "הר געש מבעבע".

כתב היד נראה "מפורק" אלה שזה מה שחש בתוכו. כלפי חוץ הצליח לשמור על גישה צלולה ואיתנה.

בכתיבת הנאום הוא היה נרגש מאד וגם רגיש במיוחד, חשוף ופגיע.

למרות המתח הרב שניכר בכתיבה החשיבה נשארה צלולה והוא הצליח לבטא את עצמו בצורה ענינית ומבוקרת.

חנה קורן גרפולוגית, 

הלינק לכתבה מידיעות אחרונות:

http://www.annakoren.co.il/reference/yediot-ahronot-15-04-2013-eichmann.html

יוצא מהכלל.

ניתוח יפה ומעניין נוגע בצדדים רבים של האיש לרבות באלה ש נבלעים, רגישות ואנושיות, חסרים כאלה היום. 

תודה אודי, זה נכון.. מי שרואה את כתבי היד של האנשים הכל כך שאפתניים וחומרניים

של היום - יודע (פחות או יותר..) לאן פני הדור...

ואיפה שייקה שעזר לי כשכתבי היד הגיעו?

להשלמת התמונה ולמען המדע כדאי לתת את הדעת לקיומם המודחק אך גם העז של מאפיינים מבית מדרשו של פוטנציה ח'. השיפוע הזקוף מעט ימני, הרישום השילדי והמצולעים הסימטריים מונעים נגישות ומודעות לאותה השפעה אין מצידו ואין במלאכת הזיהוי שלנו. ח' למעשה הוא מרכיב תת הכרתי שיש בו משקע, טינה ורצון נקמה אך תחת עוצמה מוסרית הוא מנוע מהופעה גלוייה ומופיע תחת תחפושת. לפנינו אם כן בחינה אנליטית, מפורטת אובייקטיבית בלי לחוש עד כמה אותה הערכה וניתוח בכלים מקצועיים, משפטיים והגיוניים יש בה מידה של הטייה ומגמתיות לכוון צד אחד ולרעת האחר. משקעים מודחקים לא מודעים של טינה נדחסים לתוך בחינה לכאורה מפוכחת וחפה ממשפט קדום. האדם מעוגן עובדתית בצדקתו ולא מודע עד כמה הוא שבוי במשפט קדום וחרץ מראש את מסקנתו. חלילה להשוות איש יקר זה לשופט המרושע גולדסטון שעשה את הדו"ח ההוא שלקה במגמתיות וחד צדדיות אך בקטגוריות אלה מצויים רבים שרוצים להחמיר ולהעניש כפורקן לטינה שבעומק אך תחת חומרתו של העילי המוסרי הם מנתבים זאת ל 'מי שראויים', מעוגנים בבטחונם בצידקתם ולא מסוגלים להכיל ולהפנים אפשרות של הטייה והחמרת יתר בחריצת דינם או הלבשת שק של ראיות, אמיתיות קיימות, על חף מפשע. 

שבת שלום.

תיקון טעות:   אין מצידו... כמובן צ"ל הן באות ה'