אסכם את דעתי ונשאיר ( אולי ) לזמן לשפוט: כתב היד של אלתרמן בשני הספרים שונה מהותית מכתבי היד האחרים שלו, שוני בלתי ניתן לגישור וכמעט בכל יסוד שנבחן. יתרה מכך, מדמותו של אלתרמן עולים קווי אופי לא מרנינים, מגובשים, שאתם קרוב לוודאי גם סיים את חייו. בשני האחרים יש לחצים, רגישויות גבוהות, ועוד אך החיוביות, הערכים, המצפון, האכפתיות קוטביות לכתב ידו. זאת ועוד, בשני כתבי היד ניתן לזהות בוודאות חוש צדק מפותח/מתוח ( 'אצלו' למשל ל' בשורה ראשונה "שלא" ו 'אצלה' "לדוד"  "שלום" "ולא". חוש צדק או לחימה קנאית אובססיבית כזו למען צדק, להגנה על חלשים, נדכאים, נרדפים, מי שניזוקו מעוולות ומחדלי המערכת מאפיינים אנשים שניזוקו ברמה הפרטית מניצול לגווניו והפכו את מצוקתם לכוח מניע פרודוקטיבי, הגם שלפרקים רגיש מדי ומקצין ולא סלחני. גם איתותי המצוקה, המשקעים, העבר הכאוב שממנו בורחים, ניגודי הגובה והעיצוב שמבקשים להדחיק מצוקה וסיפור קשה ולשחק כלפי חוץ אושר והרמוניה מחזקים את הערכתי. אכן, קיים שוני נקודתי, כאן ושם, ייתכן שהכתב שמופיע תחת 'אלתרמן' משקף תהליך של התקלפות, התפכחות, לא עוד העמדת פניפ ובשלות רבה יותר להיפתח ולצאת עם הסיפור החוצה, למרות כל אותם מיתרסי גובה שחוסמים בעדה. היות שכתב ידה באיכות ירודה עדין יישאר ספק ועוד יתברר בסוף שזה בכלל.. האמא

קצת פיקנטריה בשולי הדיון, ריבועיו הגמישים מתכופפים חוטיים של נתן, באמצע וגם למעלה, ניתן לכנותו: 'רבוע סלחני', למה ? 'בעליהם' רושמהם ביושבם על כס המשפט מגלים סלחנות מפליגה מקלה עם חוטאים למינהם, בבצע כסף או עברייני זימה, בנימוקים מפותלים הם מגלים הבנה למניעים ולנסיבות של 'הרעים' דווקא ומקלים בחומרתם.. כאילו שפטו את עצמם. 

 

מאיפה האוצרות האלה? :)

אילו רק היה ניתן להשיג את כתבי היד של השופטים :)

אולי ניתן היה להבין אותם בעזרת הגרפולוגיה

אבל היום יש רק קלדניות והקלטות ולא כותבים יותר...

חנה קורן, גרפולוגית ומומחית לבחינת מסמכים, זיופים והשוואות של חתימות וכתבי יד.


יועצת לקבלת עובדים וקידומם.


http://www.annakoren.co.il/


http://www.grapho-law-g.com/


הפרופיל בגוגל+




מנהל הפורום
1000+

מחר תופיע בידיעות אחרונות כתבה מענינת

שם תוכלו לקרוא  חוות דעת גרפולוגית על גדעון האוזנר

ובהזדמנות זו תודה לשייקה על עזרתו בתהליך....

 

חנה קורן, גרפולוגית ומומחית לבחינת מסמכים, זיופים והשוואות של חתימות וכתבי יד.


יועצת לקבלת עובדים וקידומם.


http://www.annakoren.co.il/


http://www.grapho-law-g.com/


הפרופיל בגוגל+




מנהל הפורום
1000+

אדם שנגוע בחסר מהותי, מסתיר ורגיש לכך עשוי לתמרן, להתנער ולהתכחש בחוט ולגלות הבנה וסלחנות לחומרת החטא שהרי גם הוא בסיפור הזה. או לחילופין להרחיק לכת בלחימתו חסרת הפשרות באותה תופעה וחטא כאמצעי להרחיק עדות לליקוי שבו. החוט משקף את הדפוס הראשון, רומז למוסר כפול. זו תובנה תיאורטית מנסיוני שלי בתקווה שההיגיון הנ"ל עומד איתן גם במבחן המציאות. 

התוכל לאסוף כמה דוגמאות?

זה יהיה ממש מעניין לדון בכך עם דוגמאות....

חנה קורן, גרפולוגית ומומחית לבחינת מסמכים, זיופים והשוואות של חתימות וכתבי יד.


יועצת לקבלת עובדים וקידומם.


http://www.annakoren.co.il/


http://www.grapho-law-g.com/


הפרופיל בגוגל+




מנהל הפורום
1000+

אני לא חושב שהמצאתי כאן משהו חדש, אולי הרחבתי, אודם מציין בין הפרשנויות שלו ל 'רבוע' גם כ 'התחסדות', רוצה לומר, רושם ריבוע ומתחזה לבעל עקרונות ואמות מידה איתנות, אך הכיפופים החוטיים מסגירים את הפוזה והצביעות בדבר, רומזות על החולשות וייחולים נסתרים בד"כ בכוון למטה ( נניח בסיסי נ' צ' ת ) וכלפי מעלה נניח באותיות ל' עדות להפעלה סלקטיבית של עקרונות ומוסר, כמי שמציב בפני אחרים עקרונות ודרישות המגולמות במצולע אך כשזה נוגע אליו ובחדרי חדרים הוא עוקף ומגמיש זאת לפי נוחותו וצרכיו. כמעט תמיד יש ברבועים הנ"ל את יסוד החיבור/הקישור הישר, האופקי שמדגים יחסי קח תן, אינטרס וכדאיות, ניצול ושימוש באחר. ניתן להיווכח בסדירות צורנית ברישום הרבוע והחוט, אות להסתרה מתמדת של כוונות לא טהורות ( גם זה לא שלי, היה מי שציין כיפוף למטה כהסתרת הכוונות האמיתיות ) ובתוספת ה חוט האטי ( גם זה לא שלי - "התכחשות" ) קרי, התכחשות עקבית מתמדת לטענות שמייחסות לו התנהגות לא ראויה. החוט מדגים את יסוד התמרון: התחברות זהירה לאותה כוונה והגשמה רק כאשר מובטחים חשאיות ודיסקרטיות. כמו כן, הרבוע שנצמד לאמצע מדגים את ההתנגדות לירידה למטה, התנגדות שקשורה לפחד, כלומר: האיש מודע לכך שהתחברות טבעית וגלוייה לאיווי הלא חברותי/ראוי מנוגדת לדרישות החברה ותהיינה לכך השלכות על כן מעיז רק לפזול, לרמוז, להרהר בנידון ( חוט מכופף מטה ) אבל להגשים ממש.. רק שאין סכנה, במחשכים.  אגב, העניין עם השיפוט זה מעבר לגרפולוגיה, אדם מקצועי ומוסרי יראה בחומרה את עבירת הפדופיל, ירצה להחמיר עמו אך ייקח בחשבון גם את כללי השיפוט, מה דינו של שופט פדופיל ? ברמה האישית קשה להניח שהוא יתרגש ויזדעזע, גם הוא נוהג כך ולכן רף החומרה הטבעי המקומם נגד התופעה לא יהיה קיים אצלו ואולי אף יגלה הזדהות ואמפתיה גם אם לא פומבית. גזר הדין יכול לרמוז על כך. ואולי יחמיר מאחרים בגזר דינו להרחיק כל ספק של מישהו שאף הוא נגוע בכך. הדרישה הבלתי מתפשרת של ליברמן "בלי נאמנות אין אזרחות" מדגימה את הצד השני, מציבה אותו כסמן הימני של הנאמנות למדינה, באופן מדאיג. 

 

 

עוד משהו לעניין 'היכן מסתתר הילד', באיזה כתב. אודם ולמעשה גם מיכל אבחנו בכתב בהגדרה או בתיאורים את הפוטנציות: ג', ב' , ד' קצת ה' קצת ו', קביעות נכונות לאור הכתב שלפניהם. הכתב של אלתרמן האחר בלי להיכנס לקטנות ברובו ז', לחץ צדדי 'מתקן' באיזור העלי והאמצעי, אחריו תערובות של ח+ד+ה. מה נותנת לאישיות הפרוגראמה הלוגית של ז' ? ובכן, הוא מבקש לשנות ולתקן מצב קיים, לקוי, דפוק, בלתי מתקבל על הדעת, בלתי נסבל, לא נסלח, תופעה פסולה שהולכת ותופסת תאוצה ויש לעצור לפני שתהיה הרעה והחמרה, חובה לשנות משהו בגישה של החברה, בסדרי העדיפויות שלה, ביחס לנוער, בחקיקה, בחינוך, לנקוט מדיניות שתעביר מסר חינוכי/מוסרי/הרתעתי נכון. ד' ה' מלמדים שיש לו תכנית מפורטת עם יעדים ושלבים.  על ח' נוותר.

ואחרון לעניין זה, דובר רבות על הקשר הרגשי, המיוחד שהיה לו ואכן, הכתב, על אף קטנותו מדגים מלאות וקערות, סימטריות ברישום אל שטפי. לצידן גם אותיות זוויותיות ברישום נוקשה למדי. לכאורה המלאות הסימטרית הזו שייכת לפוטנציה ד', עצימות פנימית, עומק ושורשיות הקשר בל ייפרדו אך למעשה זו המרה של היסוד הנוקשה ( ח ) בקעור מבוקר ( ד' ) רוצה לומר: אין לי את המגרעות של ח' אלא יש לי, ובעוצמה, את היתרונות של ד'. בעצם, בין אם במודע ובין אם לאו הוא מסגל לעצמו כלפי חוץ ובאופן מושלם ( סימטריה, עיגול ) את היפוכו, את הסגולות החסרות לו ומנכסן לעצמו כאילו אלה משקפות את הרכבו ויחסו. הוא מופיע כבעל חיבה, אהבה, הערכה, תמיכה, רוך אבהי, רגישות, התרגשות, געגוע, דאגה וסיוע, טוב לב ונכונות לעשות הכול כדי שזו תהיה מאושרת. זו הבועה והאשלייה שלו ואולי זו הכפילות המשוחקת, ואולי תערובת, לא משנה, מה שמשנה שיש כפילות וניגודי יחס, בחוץ השורשיות של ד', בפנים ובפועל התכונות הנגזרות מהקווים הנוקשים, השבירות והרישום הלחצי של ח'. פיצול קוטבי בין פנים לחוץ, עושה רע ועושה טוב. הקשת הצורנית משקפת את הצורך הכפייתי להוכיח את היותו כזה או אחר, אב אוהב, מסור ודואג ואולי משום רגשי אשמה. איך אמרה פעם גולדה "אני מזועזעת"

 

היה לי מעניין באופן אישי לקרוא קצת יותר על דמות, ובדרך להיכנס לתחום שמעולם לא נגעתי בו דרך כתב, חריזה ושירה, וקראתי דברים מרתקים, ביקורות על שירתו, קווים לדמותו. נאמר עליו שהיה איש קשה מאד, לא ידידותי, נשוי וניהל רומן פומבי ארוך שנים, חריף לשון וסארקסטי. נתן זך טען שהוא מקובע, שתבניות כתיבתו מכאניות, שהעושר של הלשון והשימוש הרב בסימבולים יוצר רושם של מלאכותיות והיעדר רגש של ממש, אלתרמן נעלב אך הודה בנכונות הביקורת. מכאן למדתי שהקו העבה לא רק תוחם ומכסה אלא גם עשוי לחפות באמצעות עושר של דימויים, שמולבשים על דמויות דמיוניות בסיפור, שירה או מחזה על חסר פנימי. בניגוד לעצימות המדומה כאן אצל חנה סנש יש עצימות פנימית גם כן עזה וסגורה, קיימת, דימוייה שלה שיקפו את החסך של אלה בחייה והקלו עצבות. 

 

 

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
גרפולוגיה
בחר
בחר