ואחרון לעניין זה, דובר רבות על הקשר הרגשי, המיוחד שהיה לו ואכן, הכתב, על אף קטנותו מדגים מלאות וקערות, סימטריות ברישום אל שטפי. לצידן גם אותיות זוויותיות ברישום נוקשה למדי. לכאורה המלאות הסימטרית הזו שייכת לפוטנציה ד', עצימות פנימית, עומק ושורשיות הקשר בל ייפרדו אך למעשה זו המרה של היסוד הנוקשה ( ח ) בקעור מבוקר ( ד' ) רוצה לומר: אין לי את המגרעות של ח' אלא יש לי, ובעוצמה, את היתרונות של ד'. בעצם, בין אם במודע ובין אם לאו הוא מסגל לעצמו כלפי חוץ ובאופן מושלם ( סימטריה, עיגול ) את היפוכו, את הסגולות החסרות לו ומנכסן לעצמו כאילו אלה משקפות את הרכבו ויחסו. הוא מופיע כבעל חיבה, אהבה, הערכה, תמיכה, רוך אבהי, רגישות, התרגשות, געגוע, דאגה וסיוע, טוב לב ונכונות לעשות הכול כדי שזו תהיה מאושרת. זו הבועה והאשלייה שלו ואולי זו הכפילות המשוחקת, ואולי תערובת, לא משנה, מה שמשנה שיש כפילות וניגודי יחס, בחוץ השורשיות של ד', בפנים ובפועל התכונות הנגזרות מהקווים הנוקשים, השבירות והרישום הלחצי של ח'. פיצול קוטבי בין פנים לחוץ, עושה רע ועושה טוב. הקשת הצורנית משקפת את הצורך הכפייתי להוכיח את היותו כזה או אחר, אב אוהב, מסור ודואג ואולי משום רגשי אשמה. איך אמרה פעם גולדה "אני מזועזעת"
,
,