ראויה לכבוד - חנה סנש

חנה סנש לכל מי שמתעניין בדמותה.

אין ספק שהיתה אישה חזקה

האם גם נוקשה?

דעתנית?

עקשנית?

כפיתית?

דמות מסקרנת, תוצר של סביבה ומציאות חיים קשה, עוינות/אנטישמיות, שגיבשו וחישלו אופי חזק, רצון, אומץ, איתנות ועמידות בעול ותנאי קיום לא מפנקים. חיילת מסורה וממושמעת שמתייחסת בשיא רצינות ואחריות לדרישות משמעת, סדר וניקיון, נוהל ולו"ז ומשימות מוגדרות.

הזוויתיות הנוקשה כשמה כן היא, מחדירה עקשנות, כפייתיות דוגמאטיות, הבחנות חסרות וחוסר גמישות מחשבתית להיפתח לזווית שונה. עקרונות חברו לעוינות כלפי צד שני, חלוקה שרירותית טובים/רעים/ אוהבים/שונאים נאמנים/בוגדים ומי שמסומן בצד הלא נכון הוא בר פגיעה וכיליון.

 תפיסת המציאות כחמורה ואקוטית מצדיקה בעיני המשתמש גם אמצעים קיצוניים, חבלה וטרור, פגיעה ברכוש ונפש. התיוג והסיווג המוקדם מלמדים שהיא לא הייתה עושה הבחנה בין ירי של החמאס לבין ירי של קבוצות טרור שלא סרות למרותו.

בכוון ימני מוגבה יש את הדעתנות, הכוחניות, הרצון להראות לצד השני, כאן ושם אמירות של שחצנות, התרסה וגבהות לב של מי שנתון לדעה קדומה, למתקפה, שמרגיש שלא מכבדים ומכירים בזכויות ושוויון ועליו להיאבק כנגד 'קהל עוין' ומרגיש הכי טוב ב 'קהל הבית'.

 למעלה ניתן להיווכח לצד המחויבות והמסירות גם את החתירה למקצועיות, מצוינות ושלמות, אי הסתפקות, ייזום תהליכי הכשרה, אימון ותרגול  נוספים להגברת הכשירות המבצעית.

הגמשה למעלה מסגירה מאבק פנימי בין הרצון להגשים אידיאלים ( ציונות, עליה, התיישבות בארץ ישראל, דומיננטיות דתית, שלטון החוק ) בערכים מוחלטים לבין הכרה ריאליסטית במגבלות קיימות שמחייבות להנמיך ציפיות ולהציב יעדי ביניים ברי השגה.

קמר ותפיחות בעלי משקפים את העובדה שהיא חווה סובייקטיבית איום חיצוני. במציאות חייה האיום קיומי, מוחשי, היא מציעה לחבריה לא להקל ראש ולטמון את הראש באדמה אלא לחשוב ולתכנן לעומק מה עושים ואיך נערכים ויפה שעה אחת קודם, בדומה לדברי הרמטכ"ל בפולין.

השסע מלמדנו על ההתנגדות להעביר זמן בבטלה, ללא תכלית, את הניכור והשעמום בנושאי חברה בבחינת מכורה לעבודה ולצבא וכל מה שמחוץ לכך, הנאות, בילויים, העברת זמן בעלמא ללא תכלית אינם אהודים עליה, אם כי ( זווית חדה אטית, הקשתה אטית ) מגמישה התנגדויות, כאילו זורמת משתלבת אך מרגישה מוזר, לא שייכת, הראש במקום אחר, חופש מלחיץ אותה.

דיכאוניות סמויה והיותה אדם מסויג שלא נהנה ומתלהב מכלום.. חוץ ממשימה צבאית.

הקטנות מדגישה את הפן הסגפני, הניכור לחיים, חיפוש ערך מוסף רוחני/מקצועי בדבר כדי שיעניין אותה והיא נשאבת למעגלים שנכפו עליה בגין הדחקות, ולא כדעתה שזו בחירה.

הישרות והקטנות לצד השקיעה המרוסנת מדגישים את ההקפדה, היסודיות, הירידה לפרטים. קודם ללקיחת תפקיד ואחריות היא מבקשת הבהרה ספציפית אודות המשימה, הגדרה מדויקת.בשלב שני היא נכנסת ברצינות ושקדנות לעומקם של דברים, לומדת נושאים, מכינה תכניות, מרכזת משאבים, מחלקת תפקידים, מקצה לו"ז ומקדיש להדרכה ותרגול.

השסע מראה עד כמה קשה לה להשתחרר מהמעגל הכפייתי, מהצורך לבדוק ולוודא מימיות מלאות, את היותה קשה ונודניקית שהכול חשוב וקריטי להצלחת המשימה. קערות הזווית מדגימות את הקושי להיפתח רגשית, לחלוק עם אחרים מאוויים וחולשות. העלי מגדיל ראש ולוקח עוד על שכמו. השסע מדגיש אגוצנטריות, רוגזות ונזיפות נוכח קטנות שלא טופלו נכון.

קיפוח עיצוב ופגיעה בקריאות, כגון ש' מדגים את הקושי להיפתח לשינוי רעיון וכוון מרגע שגובשו קונספט ותכנית, בד בבד עם קושי לנמק הגיונית ולשכנע בטעם בדבר. מגבלות ההפנמה (הימנה כגון ראש ש ) מדגימות את הקושי להפנים התפתחויות ונתוני זירה עדכניים על מנת להכניס שינויים והתאמות גמישות בהיערכות וסדרי העדיפויות. ליקויי הקריאות מדגימים את הקונפליקט בין הדבקות בעקרונות וקווי היסוד לבין הידרשות להערכת מצב ריאליסטית. כמו כן מעיבים על יכולתה לתקשורת דו צדדית והחלפת מידע ורשמים ומדגישה את הנטייה לכפות שטה ופתרון נכונים בניסיונה האישי.

הגדמים באמצע ובפרט בתנועות שמאלה מדגישים את התנכרות לרגשות ומאוויים חברתיים, את החיוניות המדוכאת מתוסכלת, החנקה ומתן דרור לכך במישורים רוחניים.

 המלאות הנקודתית משלה לרגע אותה ואחרים לגבי פתיחות לחיים, חוויות והנאות   

 הקמר השביר בעלי מחדד את הפרנויה הלאומית, אנחנו והם, הם נגדנו, לא סוגרת דלתות בפני דיפלומטיה ודיבורים אך סקפטית ומאמינה שרק מאבק קשוח ( שברים בקמר ) נחוש עשוי לחולל מפנה.

 העיצוב המישורי החד ממדי מדגיש את היותה חיילת נאמנה וממושמעת, מסורה לחובתה ודבקה במשימתה אך לא גמישה וחושבת רוחבית, אסטרטגית, ללא ראיה מערכתית רחבה אלא התמקדות בזירה ובהוצאה לפועל של התכנית. מעין התעקשות להתמיד ולנהל קרב בלי להרים את הראש ולקרוא נכון את המרחב, את הצרכים הגלובליים, את יחסי הגומלין, בלי לקבוע סדרי עדיפויות מערכתיים ולנייד כוחות בהסתכלות רחבה. גם מופתעות נוכח תרחיש שלא נלקח בחשבון בתכנון

 הקטנות מלמדת עד כמה הווי ודיומא, רווחה והנאות לא מדברים אליה, חסרי משמעות בעולמה לעומת הדברים המרכזיים החשובים שעל סדר היום. רמת חיים, קורת רוח, רווחה, בריאות, הנאות, חוויות, הופעה חיצונית, מה יכתבו ויאמרו עליה, איך יפרשו אותה וכמה רייטינג יהיה לה זרים לה. ממילא, במציאות אחרת גם לא תבין את חשיבותה של תקשורת ויחסי ציבור, לא תדע להשתמש ולמנף, לא תבין אלה נזקים תדמיתנים יכולים להיגרם כתוצאה מהזנחת העיסוק בכך.

עד כאן רשמים 

 

מאד מעניין אודי מה שכתבת.

כתב היד אכן נראה נוקשה, בלתי מתפשר. הקבוצות נראות כמו חילים בהקבצות לסדר.

עם זאת, בל נשכח שזה כתב יד יצוגי, מנוקד. איטי מאד ומובנה. 

זה לא כתב יד ספונטני או טבעי ככל הנראה וגרפולוגיה אוהבת כתבי יד טבעיים יותר.

אין ספק שניכרת כאן אישיות בעלת נוכחות, חזקה לא מרפה ולא מתגמשת.

אפילו הניקוד נעשה בסבלנות רבה.

 

 

חנה קורן, גרפולוגית ומומחית לבחינת מסמכים, זיופים והשוואות של חתימות וכתבי יד.


יועצת לקבלת עובדים וקידומם.


http://www.annakoren.co.il/


http://www.grapho-law-g.com/


הפרופיל בגוגל+




מנהל הפורום
1000+

השבוע נתקלתי באחד מספריו של אודם בניתוח לפי פוטנציות שהוע עשה על כתב ידו של אלתרמן, ראשית נדהמתי מהכתב, גדול, תנועי, קשתי, גם זוויתי מהוקצע אבל זה נבלע נוכח הגודל, שינויים, שיפוע ימינה. נדהמתי היות שברשותי כתב יד אחר שלו, שלדי, זוויתי, נטול קשתיות, מופרד, דוקרני, כתב שמדגים את הפן הקשה שבו, רשעות וסארקאזם, הצלפה לשונית עטופים בלוגיקה וניסוחים מרתקים. נדהמתי נוכח הפוטנציות שזוהו בו, ב' ג', ד' ה' קצת ו', ואכן, מבט על ובפרט מי שלא נתקל בכתב האחר שלו מדגים על פני השטח פוטנציות אלה. נפקד מכך ח' דומיננטי מאד ומתערבב עם ד' ה'. לבטח לו ניתח את הכתב ההוא היה על נקלה מכניס את ח' למקום נכבד. גם כך, בכתב 'הספונטאני' של אלתרמן יש ל ח' ייצוג אבל הקו המנחה המוקדם הגביל את ההבחנה. קרוב לוודאי שטקסט זה נכתב אטי, מוקפד מנוקד ובשוני מסויים מכתב אחר 'ספונטאני' לו היה ברשותנו. במקרים מסוימים דווקא הכתב ה 'ספונטאני' עלול להוות גורם מקשה בניתוח, להדגים קווי הסתגלות והרמוניה שלא באמת מאפיינים אותו, שיקשו עלינו להבחין בקווי מתיחות/מצוקה/סילוף שמככבים באופן מחודד יותר דווקא בכתיבה פרטית.   

 

 

 

 

 

 

אגב, מגביהי ש' אליפטיות צרה, תוך החסרת פתיחתן מאפיינת שורה רחבה של אנשים שרגישים עד מאד למומחיותם, ליוקרתם המקצועית, לצדקת המדיניות, ניהול הקרב והבחירות שלהם. יש כזה למשל לנגיד הבנק שלנו. פשלה חריפה ו 'דיקור' ביקורתי חריף   ומביך על המקצועיות ותבונת ההחלטות מכניס את אלה למגננה ותגובה מתעלמת מזלזלת. המחסור בהימנה ונפח שנגזר מהריתוק לקו המטפס משול להתעקשות נוירוטית על הכוון למרות שהמציאות מדגימה שאיננו נכון. קל יותר להשתכנע שהנוגעים בדבר לא בקיאים בנושא כמוה מאשר להכיר בצדקתם ובניהול לקוי של הקרב. עד כדי כך שלפעמים נאחזים בכוח בקרנות המזבח ולא לוקחים אחריות לפשלה, לא בגלל שלא מוסריים אלא בגלל המנגנון הנפשי שממחיש להם שוב ושוב שפעלו ללא דופי. בקיצור, לא פשוטה ולא קלה הגברת, מאחרת בקריאת המציאות.  

התוכל לומר באיזה ספר של אודם נתקלת באלתרמן?

אני זוכרת אותו דןקא די קטן, אך לא מן הנמנע שנתקלתי

בכתה ידו של אלתרמן בספר גרפולוגיה בו כתב היד הוקטן...

מעניין.

חנה קורן, גרפולוגית ומומחית לבחינת מסמכים, זיופים והשוואות של חתימות וכתבי יד.


יועצת לקבלת עובדים וקידומם.


http://www.annakoren.co.il/


http://www.grapho-law-g.com/


הפרופיל בגוגל+




מנהל הפורום
1000+

בספר "גרפולוגיה פוטנציאלית", הנה הכתב. הרכב הפוטנציות שהוא קבע לגביו: ג > ב > ד > ה > ו

מצאתי משהו, דף אחרון ממכתב שכתב לשלונסקי, קטן סדיר, זקוף, מופרד, זוויות וקווים ישרים, 

יש צורך בהרבה דימיון ומעוף כדי להצמיד ג' כפוטנציה מובילה בכתב זה, זה מעורר סוגיות רבות, הייתכן אדם נטול ג' שיעבור שינוי אישיותי מטלטל כזה ויהפוך ל ג' ? או שמא גם בקודם אין למעשה מהפוטנציות שזוהו בו, רק בכאילו. 

אני חושב שנפתרה התעלומה, במסגרת חיפושי אחר כתב יד אחר שלו הגעתי לניתוח שעשתה מיכל דורון על כתב ידו ( הכתב הראשון שנסרק ) ולאחר מכן על כתב היד של בתו, תרצה אתר. בניתוח היא מציינת קווי דימיון מעניינים בין האב לבתו וכד'. כתב היד של אלתרמן שאותה ניתחה הוא אותה דוגמת כתב היד שהביא וניתח אודם. כאמור, דוגמאות שונות לגמרי מדוגמאות כתב אחרות של אלתרמן. מבט נוסף כנראה הפותר את הבעיה, כתב היד של אלתרמן ( הוא אגב חותם במכתבו לשלונסקי אלטרמן ) שנותח שם ואצל אודם הוא למעשה כתב ידה של תרצה אתר, הוא כנראה הקריא לה והיא כתבה. זה מסביר את הכול, זה כתבי יד של אנשים שונים ולא גלגולו של אדם. מחר אסרוק את כתב היד שלה שמופיע שם.  

מעניין מאד.

xn--6dbagcazs6d9a.net


גרפולוגיה אהובתי.


אילנה כהן


 

הנה הכתב של תרצה אתר שנותח בספר. הדימיון בין הכתבים והתופעות הפליא אף את המחברת, מיכל דורון עד כמה יצאה הבת דומה לאבא, מסקנה נכונה לאור הנתונים שעמדו לפניה. בחוכמה בדיעבד ניתן להתרשם ממשקעים וחריגות משמעותיים בכתב ידה שהם כנראה תוצר של חוסר איזונים כפי שאלה מתבטאים בכתב ידו של 'אבא', או אחרת, שרואים את הסילופים ההדדיים לא מן הנמנע שאי שם בחדרי חדרים של אותה משפחה קרו דברים אפלים שאותם יש לסגור הרמטית מאחורי חומות של השתקה והאותיות הגדולות. לחיזוק ניתן לקרוא בניתוח של אודם, האותיות הגבוהות משולות אצלו לפורקן גואל למצוקתו של האני בדרך של הגבה רועמת על אירועים ברי חשיבות בעיניה שהיא חושפת בהווי החברתי. הצעקה האמיתית שלא נשמעת היא על מה שעוללו לה, בפרטי, הצעקה המהדהדת הפומבית, אולי בכתביה, משקפת אם כן את המכאוב/מצוקה/זעם שהצברו במישור הפרטי ונסגרו הרמטית מאחורי חומות של השתקה. מזכיר דברים מימינו לא ? 

'בדרך' מצאתי גם את המכתב שיש אצלי אי שם בקלסרים, מכתב בפני עצמו מדהים ברמת כתיבתו וניסוחיו, מזכיר את כתב ידו של יוסי שריד שעדינות לשונו ואמירותיו המרומזות חריפים ומושחזים פי כמה מכתיבה גודשת מתלהמת.  

חסרים הרבה נתונים. אנחנו לא יודעים את הפרשי הזמנים.

לא רואים את המקור, אין אפשרות לבדוק את הדיו ואת אופן הפיזור שלו,

שלא לדבר על מבנה ושפת הקו.

בבדיקה ראשונית יש דימיון בין כתב היד של תרצה אתר לבין אביה

נתן אלתרמן אבל זה לא אותו כתב. בטוחה שלא.

התעלומה בעינה עומדת...

 

שבוע נפלא לכלום.

חנה קורן, גרפולוגית ומומחית לבחינת מסמכים, זיופים והשוואות של חתימות וכתבי יד.


יועצת לקבלת עובדים וקידומם.


http://www.annakoren.co.il/


http://www.grapho-law-g.com/


הפרופיל בגוגל+




מנהל הפורום
1000+
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
גרפולוגיה
בחר
בחר