היי יעל
לגבי ציפי שביט - גם רגישות. לא רק רגשנות.
לגבי אחיך... נראה לי שנתת את התשובה בעצמך - זה קשור אליך ולא אליו.
כשאת מתעצבנת על אדם בגלל שהוא "תקוע" או כל סיבה אחרת את כאילו אומרת: "אני יודעת שאח שלי הוא מקרר - הוא כזה! אני יודעת שהוא כזה... אבל - אני רוצה שהוא יאפה לי פיצה!"
יש לאחיך קשיים משלו ומן הסתם גם יתרונות וכישורים נפלאים משלו ואופי משלו. הוא כזה. על כל המכלול שלו.
כשאת מתעצבנת על כל אלו, אין בזה כדי להעיד על אדיוטיזם. בטח לא שלו...
דיסלקציה אכן משפיעה ברמות שהזכרת ויש בהחלט מה לעשות עם זה. אם אפשר ללמוד ללכת רק עם רגל אחת אפשר להתגבר גם על המגבלה הזו. פשוט צריך כלים נכונים, מנחה מיומן ואימון.
וגם - סבלנות וסובלנות מצד הסביבה...
יום טוב,
דורית
"קווים מנחים - דורית וואלך, גרפולוגיה משפטית, עסקית ואישית"
dwgraphology@012.net.il