אני,שוב.

אני,שוב.

נו בבקשה, ניכר שינוי כלשהו? מזהים?
ci05012011_00001.jpg

בעצם, הוא התייפה!

דפדפתי אחורה לאשכול הקודם שלי והופתעתי לגלות שע"פ הקרטריונים האסתטיים שלי כתב ידי התייפה. הידד!

ארמיליוס לא פחות ולא יותר.

אויבו המושבע של המשיח,סוף העולם,גוג ומגוג. הכתב לא נשתנה,אני זוכר אותו מהאשכול הקודם. השאלה הטרוויאלית היא לא שינוי הכתב אלא הציורים,האם הם השתנו?

בעצם יש שינוי.

רף התלות שלך עלה דבר המזין את מימד הכעס הפנימי שלך(לא החיצוני). יותר ממענין שאת אמירותיך האמיתיות והנוקבות אתה מעדיך לומר בציור גם שמקור התבטאותך הוא הכתב(חנה אחלה חומר למחשבה). סימן השאלה שבחרת והפיכתו מאקט כתיבתי לסימבול ציורי המשתלב בשלמות מופתית עם הכינוי המרשים שבחרת מעורר התפעלות לקיחת סימן השאלה והפיכתו לקלשונו של ארמילוס מעורר הערצה והורדת הכובע בפניך על שינוי קונספט החתימה האישית שלך בכתב,למרות שנתקלתי בכך למכביר בכתבי יד של מאיירים,קריקטוריסטים,ואפילו סאטיריקנים.

מפתיע שאתה יודע

מי זה ארמילוס. הרוב לא. האמת שלא היה לי שום תכנון לגבי סימן השאלה הזה, כל האינטרפטציה שלך והחיבור לכינוי הם מקריים בהחלט. בסך הכל סימן שאלה ספונטני לחלוטין, אבל משלי ? מה, כיצד רף התלות שלי עלה?! אני כלוא פחות ואפילו עובד. לא זכור שלי שאמרתי שאני מעדיף להתבטא בציור, להפך! אני מוצא את הכתיבה והניסוח קלים מהציור.

מקריות? לא מכיר את המושג הזה!!!

שום דבר לא מיקרי,יתכן שייש דברים שנעשים בתת מודע אבל מקריות היא לא שם המשחק אתה לא טענת שאתה מעדיף להתבטא בציור,אני טענתי זאת. סימן השאלה שכתבת ציירת הוא יחודי לך בדיוק כמו שציינת,סימן השאלה שלך הוא מעבר לסימן שאלה הוא חתימתך האישית. התלות שציינתי לא קשורה כלל לעבודתך אלא לרגשותיך ולהתנהלותך.

עדיין,

יש בעבודה משהו שהוא צעד לכיוון עצמאות כלכלית. אז מה אם העבודה איומה ושוחקת. אני סתם מדשדש במקום, אבל זה תרחיש שהוא טוב בהשוואה למה שציפה לי!

לא התכוונתי לעצמאות כלכלית.

התלות היא אישיותית ולא כלכלית ואתה שבוי בה.

אה,

ובמי אתה רומז שאני תלוי?

למה רומז? אומר בגלוי!!!!

חוזר על דברי בשנית,התלות היא תלות אישיותית כלומר פנימית ואישית. אתה תלוי לגמרי בדמות שייצרת ולא מסוגל להשתחרר מימנה,הפכת להיות שחקן טרגי בהפקה שאתה הפקת.שילוב מענין בין המלט,אדיפוס,ארמילוס,ונורמן בייטס.

אתה טוען

טוען שאני דמות, שחקן ? שאני אישיות ואופי מפוברקים? שטות גמורה. אשמח להפיק את החיים שלי, אבל אני לא חושב שיש איזשהו אולפן שיהיה מוכן לממן את זה. לא אשמח להיות גיבור טראגי, כי לכל גיבור טראגי מחכה עונש בקצה הדרך.

מפוברק?כלל לא אמיתי לחלוטין.

השקר הגדול ביותר ברגע שמאמינים בו באמונה שלמה הופך לאמת גמורה,כך שאתה לא מפוברק. לגבי שחקן נשמה,אתה חד גוני אומנם מנסה ליצור עומק אבל חוזר על עצמך באותה רוטינה. מתחיל בשופרות ותרועות כארמילוס לא פחות ולא יותר,מסיים בקול ענות חלושה כשחקן נשמה?

בעצם, הוא התייפה!

דפדפתי אחורה לאשכול הקודם שלי והופתעתי לגלות שע"פ הקרטריונים האסתטיים שלי כתב ידי התייפה. הידד!

מתערבת :)

מבינה את תגובותיהם של שני הצדדים אך מבינה גם את הקושי שלך, ארמילוס, להתחבר לתשובות של "אחיך המסטול". דווקא העובדה כי כתב ידך גם גדל וגם "התייפה" מלמדת על הגברת החשיבות שאתה מקנה, כנראה באופן לחלוטין לא מודע, ליחסה של החברה והסביבה אליך. זו התלות עליה מדבר, בין היתר, אחיך המסטול. הצורך שלך להגדיל את נוכחותך על הדף, האינטנסיביות בכתיבה שאינה מותירה מרחב לאחר אך גם לא מותירה מרחב המאפשר לך להתבונן פנימה אל תוך עצמך, מגבירים את הצורך שכמעט רודף אותך להיות "נוכח", לקבל תשומת לב, להיות במרכז העניינים, באופן ילדי משהו אך גם מתוך החשש שאם לא תהיה "שם", לא יראו אותך, לא ישמעו אותך ולא יגיבו אליך - מי מבטיח שאתה קיים? שלקיומך יש משמעות? שלך יש משמעות? אין ספק שיש בך יחס אמביוולנטי לחלוטין למי ולמה שאתה. מחד יש ביטחון עצמי מופרז המוביל לתפיסת מציאות מעוותת משהו. זה הפן הילדי שבך. מאידך קיימים רגשי נחיתות מסוימים הדוחפים אותך ללא הרף להוכיח שאתה טוב יותר מכפי שאחרים רואים אותך ומכפי שאתה תופס את עצמך. המאמץ המוגבר, הקושי להרפות, הצורך ללחוץ ולהלחיץ את עצמך עוד ועוד הם התלות. התלות בתדמית החיצונית שהפכה כמעט לעור וטבע שני שלך. אני ממליצה בחום לפנות לייעוץ ממוקד ורציני. לטובתך עומדים האינטליגנציה הגבוהה שלך, הרצון לשיפור עצמי וכוח הרצון שנכון להיום פשוט מתועל באופנים לא אפקטיביים. יום טוב, דורית וואלך

"קווים מנחים - דורית וואלך, גרפולוגיה משפטית, עסקית ואישית"


dwgraphology@012.net.il

דורית,מסכים עם כל מה שרשמת חוץ......

מאינטלגנציה גבוהה,לא קוגנטיבית,ובטח לא ריגשית.

ובתגובה:

אכן האינטליגנציה הרגשית אינה מפותחת. עם זאת, האינטליגנציה הקוגניטיבית גבוהה למדי, לדעתי. ברור שבהיעדר איזון של אינט' רגשית, הכישורים הקוגניטיביים אינם מספיקים. לטעמי העומס, הגודל והפלישות מקשים על בחינת האינטליגנציה אך אינם פוסלים את קיומה.

"קווים מנחים - דורית וואלך, גרפולוגיה משפטית, עסקית ואישית"


dwgraphology@012.net.il

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
גרפולוגיה
בחר
בחר