לסיכום !!!

אבל בואי ונפריך חלק מהקביעות שלך: הגוף אכן משנה את צורתו במהלך השנים, אך אם הקעקוע מטופל כמו שצריך, לא נחשף לשמש בתדירות גבוהה, והוא מבוצע על הגוף לאחר שהגוף סיים את צמיחתו (דהיינו אחרי גיל 18, ואולי אפילו מאוחר יותר)- אין שום סיבה שהדברים שאמרת שיקרו אכן יקרו. אני תמיד טוענת שאין לי בעיה עם ויכוחים בנושא, בתנאי שהצד השני מביא טיעונים יפים וחזקים, עם סימוכין ו"גב". ממליצה לך ללמוד מעט את הנושא. נועס. נ.ב. אני חושבת שמילת המפתח, בעיקר בנושאים האלו, היא כבוד. אני מכבדת את זכותך ללכת בלי קעקועים או חירורים. זו הבחירה שלך. כבדי את זכותי לעשות את זה לעצמי, שהרי אומרים beauty is in the eye of the beholder.

אני מתארת לעצמי שעכשיו כל מה שנותר לנו לעשות הוא לקפל את עצמנו, לסגור את הקהילה, ואיש איש לגשת למרפאת הלייזר הקרובה לביתו ולהסיר את כל הגועל נפש הזה מהגוף שלנו. למה באמת אף אחד לא אמר לנו שקעקועים דוהים? למה לא חשבנו שזה לא נכון לעשות? למה? למה? מזל שיש אנשים כמוך שיאירו לנו את הנקודות החשובות בחיים. תודה, אפרת