כל מי שנוהג כרכב בטחון.

התפרסם היום בוואלה חדשות:http://news.walla.co.il/?w=/22/1614506 כבאי מתחנת רמת גן, נאשם (שימו לב - נאשם. עדיין לא הורשע) שחצה צומת באדום בדרכו לכיבוי שריפה וגרם למות רוכב אופנוע. בידיעה נאמר: "הנאשם נהג בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות, מבלי ששם ליבו אל הדרך והנעשה בה" ו-"הנאשם לא נקט באמצעים לאפשר לרכבים אחרים הנוסעים בצומת לנסוע בבטחה". כמו כן, על פי הידיעה "רוכב האופנוע חצה את הצומת ברמזור ירוק. כשהבחין בכבאית הוא ניסה להימנע מהתאונה והיטה את האופנוע שלו, החליק והועף למרחק רב. כתוצאה מהתאונה נגרמו לו חבלות קשות בראש ובבטן והוא מת במקום." אחת הטענות היא ש"הנאשם לא בלם בלימת חירום ולא ביצע תמרון התחמקות או כל פעולה אשר תמנע את חסימת מסלולו של המנוח ואת התאונה שנגרמה בעקבות כך". כמובן שפרקליטיו אמרו כי הנאשם מכחיש את האשמה המיוחסת לו. לטענתו הוא נכנס לצומת במהירות איטית ונקט בכל אמצעי הזהירות האפשריים. "רוכב האופנוע הוא זה שגרם לתאונה תוך כדי כניסה במהירות גבוהה לצומת והחלקה עוד בטרם ההתנגשות ברכב הכבאות, שהיה בעצירה מוחלטת בזמן התאונה", אמרו. כעת רבותי הנכבדים - בואו נחשוב קצת על עצמנו. הרי יודעים כבודכם בוודאי, שכל פסוק ואמירה בכתבי הקודש - אפשר לפרש בכמה צורות. נאמר: ר' עקיבא אומר: ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה". ואני אומר שהפירוש הוא גם - אינך צריך לאהוב אותו יותר מאשר את עצמך. במילים פשוטות (סליחה על הגסות): תדאג קודם כל לתחת שלך. אחר כך תדאג לאחרים (אהוב אותם כמו שאתה אוהב את עצמך לא יותר מזה). אנחנו נוסעים הרבה כרכב בטחון. אנחנו יודעים מה עושה אופנוע כשהוא רואה ירוק מקצה העולם. הוא יסע במהירות שיכולה גם לעקוף גם טיל קרקע חומוס. שום תמרון לא יעזור לנו לחמוק ממנו. עכשיו נראה מי הגבר שיעשה תימרון התחמקות או בלימת חירום עם משאית מסורבלת, עמוסה במיכל מים, קצף, ציוד ואנשים שחלקם אולי בכלל "תלויים" מחוץ לדפנות הרכב. יתכן שראה את האופנוע רק בשניה האחרונה. זו דרך עירונית עם כל המגבלות של שדה הראיה, התנועה וכו'. אני לא יודע מה תהיה הפסיקה. אבל כל הטירחה סביב המשפט, ההוצאות, הדאגות וחוסר הנעימות (אולי גם חוסר פרנסה), לבטח גם יורשע בגרימה או בהתרשלות או לפחות ברשלנות תורמת, יענש... וכל זה למה? כי הוא עשה את תפקידו. הרבה נהגים נוטים להתעלם מסירנה. אנו יודעים זאת מנסיוננו. כולם יכולים להגיד לי שמותר לו הכל רק אסור לו להסתבך בתאונה. נכון. הוא תמיד ייצא אשם. גם נכון. אז... מסקנה שלי... לא לקחת צ'אנסים. ילכו כולם לכל הרוחות (והפעם אינני מתנצל). אני דואג לתחת שלי (שוב סליחה). יהיה מה שיהיה, כן רכב בטחון או לא רכב בטחון. אני עוצר באדום, לא עובר את המהירות, עוצר בעצור, לא נוסע נגד הכיוון אין סירנות, אולי כחולים - גם אם כל זה עלול לעלות למישהו בחייו. יש לי ילדים שרוצים את אבא. יש לי עבודה שאינני יכול להרשות לעצמי לאבד. צריך לפרנס. ובסוף אני אהיה אשם? למה? מה עשיתי רע? לא תודה. ליבי ליבי עם הכבאי. בסוף הוא ייצא האשם.

זכות קדימה לרכב ביטחון! מי אוכף?

בהמשך לאותה תאונה קטלנית: ישאל נא כל אחד ואחד מאיתנו אם נתקל אי פעם באכיפת תקנה 93 (א)(1) - מתן זכות קדימה לרכב ביטחון סמל סעיף 5429 עמ' 4 בחנ"א. וזו לשון התקנה: היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה: (1) נוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים - יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור; שימו לב למילים: "ורחוק מצומת". בלא אכיפה תרבה עקיפה!

לדעתי המשפט יתנהל בשיטת מצליח

הרי התביעה תמיד תנסה להציג דברים שחלקם כלל לא הגיוניים. מי זה העו"ד שקבע שהנהג לא מיומן ונהג בחוסר מקצועיות ? מי הסמיך אותו כטסטר לרכב בטחון שהוא יוצא בהצהרה שכזאת ? וכיצד הוא יודע שהנאשם לא נקט באמצעים ? הרי העובדות בשטח הצביעו אחרת לחלוטין. קיצר, כולי תקווה שלמרות הארוע הטראגי שבסופו קיפח אדם את חייו, הכבאי לא ייענש. ד"א, נדמה לי שבעבר רכבי האור ירוק / סוכנות ועוד רכבים שנמצאים ברשות אק"מ והם בליסינג - אינם הוגדרו כרכבי בטחון, אינני יודע מה הסטאטוס שלהם כיום. ייתכן שגם רכבי הליסינג שבשימוש מתנ"א, אלו עם המדבקות גם אינם מוגדרים כרכבי בטחון. לתשומת לב הנוהגים בהם

זכות קדימה לרכב ביטחון! מי אוכף?

בהמשך לאותה תאונה קטלנית: ישאל נא כל אחד ואחד מאיתנו אם נתקל אי פעם באכיפת תקנה 93 (א)(1) - מתן זכות קדימה לרכב ביטחון סמל סעיף 5429 עמ' 4 בחנ"א. וזו לשון התקנה: היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה: (1) נוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים - יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור; שימו לב למילים: "ורחוק מצומת". בלא אכיפה תרבה עקיפה!

רבותי המכובדים. לא לכך התכוונתי.

אני מתנצל אם לא הסברתי עצמי מספיק (או אם אינני מבין נכון את תגובותיכם). את המציאות גם אני מכיר. מה שמטריד אותי זה שהוחלט להגיש נגד הכבאי כתב אישום. במילים אחרות - המדינה לא נותנת גיבוי למשרתים אותה. זה כנראה מכון לא רק לכבאים אלא גם לשוטרים, חיילים וכו'. שוב התנצלותי על הביטויים הלא מכובדים, אבל נראה לי שיש שם מישהו שכל מה שהוא עושה זה לכסות את התחת של עצמו. רוצה לומר: הגשתי כתב אישום כדי שלא יאמרו שלא עשיתי כלום. אם אקבע שהאיש לא אשם ולא אגיש כתב אישום - עוד אצטרך להתחיל להסביר ובסוף אחטוף על הראש. למה לי? זה שמישהו שעשה את מלאכתו - סובל, זה לא ענייני. זה הרושם שקיבלתי. אז אני לא רוצה להיות מאלה שישלמו את המחיר של כיסוי התחת של אחרים. לזה התכוונתי. לדעתי גם השופט לא יוכל להוציא אותו זכאי. נשפך דם ומישהו רוצה לראות דם בתמורה ובית המשפט צריך לספק את הסחורה. התירוץ יהיה שהכבאי היה צריך לעמוד באדום עד שכולם יעצרו (מה שכולנו יודעים שלא קורה לעולם במחוזותינו). כך כיסה השופט את התחת של עצמו. אוי לנו. לענין רכבי אור ירוק וסוכנות, היתה תקופה קצרה שמעמדם לא היה מוסדר. למיטב ידיעתי - מעמדם כרכב בטחון הוסדר על ידי רשות הרישוי. עד כמה שאני יודע הרשות אמורה להוציא היתר פרטני לכל רכב על פי מספר הרכב. השוטר לא אמור לעסוק בכך או לדעת על כך, אלא האוטוריטות המתאימות במשטרה. רכבי הליסינג בשימוש המשטרה אינם רכב בטחון. אבל המשטרה נחשבת לבעלת הרכב על פי סעיף 1 לפקודת התעבורה. לכן, על פי תקנה 32, רכב של שמטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל, פטור מקיום הוראות חלק ב' לתקנות התעבורה (הדרך והתנועה בה). שוב חזרנו לבעייתיות של נהיגה שלא בהתאם לתקנות. עם רכב בטחון אין לי כוונות כאלה. קל וחומר עם רכב ליסינג - למרות שמותר בנסיבות מסויימות. ולמר יעקבי הנכבד, השאלה היא לא האם מישהו נתקל באכיפה. השאלה צריכה להיות "מתי לאחרונה נתקלתם באירוע של התנהגות לא נכונה כלפי רכב בטחון - ואכפתם?" הבה לא נתלה את הקולר באחרים. נסתכל על עצמנו ועל עצמנו בלבד. כל זאת בהנחה שיש סעיף הולם בחנ"א. יש לי תחושה שהנהג יילך לבימ"ש, ישאל את השופט - למה מכולם השוטר עצר דוקא אותי? הרי כולם לא צייתו. השופט יקבל את הטענה, יחליט שהשוטר מצא שעיר לעזאזל, יקבע שזה לא הגון - ויזכה ובסוף אולי יתבעו את השוטר בתביעת נזיקין אישית. אוי לנו.

השופט אינו זקוק לכסת"ח

ראינו כבר גם פסקי-דין מקוממים/לא-הגיוניים, וגם המצב ההפוך- כששופט ערני חסם התנהלות ראש-קטן/"מצליח" של המערכת. אז נשאר לראות מה יפסוק. ולגבי השאלה המקורית: חושב שהגדיר זאת מספיק טוב קצין תנועה שהרצה לנו: "אין בעיה לעבור [לצורך ממשי של התפקיד] באדום (בלי קשר לסירנה). הבעיה לעשות זאת בלי להיות מעורב בתאונה..."

כל מי שנוהג כרכב בטחון.

התפרסם היום בוואלה חדשות:http://news.walla.co.il/?w=/22/1614506 כבאי מתחנת רמת גן, נאשם (שימו לב - נאשם. עדיין לא הורשע) שחצה צומת באדום בדרכו לכיבוי שריפה וגרם למות רוכב אופנוע. בידיעה נאמר: "הנאשם נהג בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות, מבלי ששם ליבו אל הדרך והנעשה בה" ו-"הנאשם לא נקט באמצעים לאפשר לרכבים אחרים הנוסעים בצומת לנסוע בבטחה". כמו כן, על פי הידיעה "רוכב האופנוע חצה את הצומת ברמזור ירוק. כשהבחין בכבאית הוא ניסה להימנע מהתאונה והיטה את האופנוע שלו, החליק והועף למרחק רב. כתוצאה מהתאונה נגרמו לו חבלות קשות בראש ובבטן והוא מת במקום." אחת הטענות היא ש"הנאשם לא בלם בלימת חירום ולא ביצע תמרון התחמקות או כל פעולה אשר תמנע את חסימת מסלולו של המנוח ואת התאונה שנגרמה בעקבות כך". כמובן שפרקליטיו אמרו כי הנאשם מכחיש את האשמה המיוחסת לו. לטענתו הוא נכנס לצומת במהירות איטית ונקט בכל אמצעי הזהירות האפשריים. "רוכב האופנוע הוא זה שגרם לתאונה תוך כדי כניסה במהירות גבוהה לצומת והחלקה עוד בטרם ההתנגשות ברכב הכבאות, שהיה בעצירה מוחלטת בזמן התאונה", אמרו. כעת רבותי הנכבדים - בואו נחשוב קצת על עצמנו. הרי יודעים כבודכם בוודאי, שכל פסוק ואמירה בכתבי הקודש - אפשר לפרש בכמה צורות. נאמר: ר' עקיבא אומר: ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה". ואני אומר שהפירוש הוא גם - אינך צריך לאהוב אותו יותר מאשר את עצמך. במילים פשוטות (סליחה על הגסות): תדאג קודם כל לתחת שלך. אחר כך תדאג לאחרים (אהוב אותם כמו שאתה אוהב את עצמך לא יותר מזה). אנחנו נוסעים הרבה כרכב בטחון. אנחנו יודעים מה עושה אופנוע כשהוא רואה ירוק מקצה העולם. הוא יסע במהירות שיכולה גם לעקוף גם טיל קרקע חומוס. שום תמרון לא יעזור לנו לחמוק ממנו. עכשיו נראה מי הגבר שיעשה תימרון התחמקות או בלימת חירום עם משאית מסורבלת, עמוסה במיכל מים, קצף, ציוד ואנשים שחלקם אולי בכלל "תלויים" מחוץ לדפנות הרכב. יתכן שראה את האופנוע רק בשניה האחרונה. זו דרך עירונית עם כל המגבלות של שדה הראיה, התנועה וכו'. אני לא יודע מה תהיה הפסיקה. אבל כל הטירחה סביב המשפט, ההוצאות, הדאגות וחוסר הנעימות (אולי גם חוסר פרנסה), לבטח גם יורשע בגרימה או בהתרשלות או לפחות ברשלנות תורמת, יענש... וכל זה למה? כי הוא עשה את תפקידו. הרבה נהגים נוטים להתעלם מסירנה. אנו יודעים זאת מנסיוננו. כולם יכולים להגיד לי שמותר לו הכל רק אסור לו להסתבך בתאונה. נכון. הוא תמיד ייצא אשם. גם נכון. אז... מסקנה שלי... לא לקחת צ'אנסים. ילכו כולם לכל הרוחות (והפעם אינני מתנצל). אני דואג לתחת שלי (שוב סליחה). יהיה מה שיהיה, כן רכב בטחון או לא רכב בטחון. אני עוצר באדום, לא עובר את המהירות, עוצר בעצור, לא נוסע נגד הכיוון אין סירנות, אולי כחולים - גם אם כל זה עלול לעלות למישהו בחייו. יש לי ילדים שרוצים את אבא. יש לי עבודה שאינני יכול להרשות לעצמי לאבד. צריך לפרנס. ובסוף אני אהיה אשם? למה? מה עשיתי רע? לא תודה. ליבי ליבי עם הכבאי. בסוף הוא ייצא האשם.

מה אתה מציע מר אביבי? אולי נעניק פרס לכבאי?

למען השם...נהרג בחור בן 23 בתאונה,גם אם הכבאי היה מגיע בזמן לשריפה לא היה מצליח להציל אדם ממוות....אז מה החיפזון לעבור באדום ולסכן עוברי דרך?

התגובה בכלל לא לעניין

לפי הנאמר בהודעה הראשונה- נראה שהכבאי עשה כל שהיה עליו לעשות. מה יפסוק בית המשפט? עניין אחר. ונושא ההודעה הראשונה: הגיבוי (או העדרו) לו זוכים מתנדבים במקרה של תאונה.

ברכב בטחון חובת הזהירות הנוספת היא על הנהג

פה לא מדובר בתאונה תוך נסיעה רגילה אלא "חצה צומת באדום בדרכו לכיבוי שריפה וגרם למות רוכב אופנוע". ברכב בטחון המבצע "עבירת תנועה" חובת הזהירות הנוספת היא על הנהג. במקום בו אני מתנדב הבהירו לנו את הדבר בצורה ברורה: בנסיעה מבצעית מותר לעבור על חוקי התנועה (כולל חציית צומת באדום) אבל במיקרה של תאונה האחריות כולה על נהג הניידת. ומכאן, כל שוטר/מתנדב ישקול אם הסיטואציה בה הוא נמצא מצדיקה מעבר צומת באדום, ניהול מרדף וכו'.

כל מי שנוהג כרכב בטחון.

התפרסם היום בוואלה חדשות:http://news.walla.co.il/?w=/22/1614506 כבאי מתחנת רמת גן, נאשם (שימו לב - נאשם. עדיין לא הורשע) שחצה צומת באדום בדרכו לכיבוי שריפה וגרם למות רוכב אופנוע. בידיעה נאמר: "הנאשם נהג בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות, מבלי ששם ליבו אל הדרך והנעשה בה" ו-"הנאשם לא נקט באמצעים לאפשר לרכבים אחרים הנוסעים בצומת לנסוע בבטחה". כמו כן, על פי הידיעה "רוכב האופנוע חצה את הצומת ברמזור ירוק. כשהבחין בכבאית הוא ניסה להימנע מהתאונה והיטה את האופנוע שלו, החליק והועף למרחק רב. כתוצאה מהתאונה נגרמו לו חבלות קשות בראש ובבטן והוא מת במקום." אחת הטענות היא ש"הנאשם לא בלם בלימת חירום ולא ביצע תמרון התחמקות או כל פעולה אשר תמנע את חסימת מסלולו של המנוח ואת התאונה שנגרמה בעקבות כך". כמובן שפרקליטיו אמרו כי הנאשם מכחיש את האשמה המיוחסת לו. לטענתו הוא נכנס לצומת במהירות איטית ונקט בכל אמצעי הזהירות האפשריים. "רוכב האופנוע הוא זה שגרם לתאונה תוך כדי כניסה במהירות גבוהה לצומת והחלקה עוד בטרם ההתנגשות ברכב הכבאות, שהיה בעצירה מוחלטת בזמן התאונה", אמרו. כעת רבותי הנכבדים - בואו נחשוב קצת על עצמנו. הרי יודעים כבודכם בוודאי, שכל פסוק ואמירה בכתבי הקודש - אפשר לפרש בכמה צורות. נאמר: ר' עקיבא אומר: ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה". ואני אומר שהפירוש הוא גם - אינך צריך לאהוב אותו יותר מאשר את עצמך. במילים פשוטות (סליחה על הגסות): תדאג קודם כל לתחת שלך. אחר כך תדאג לאחרים (אהוב אותם כמו שאתה אוהב את עצמך לא יותר מזה). אנחנו נוסעים הרבה כרכב בטחון. אנחנו יודעים מה עושה אופנוע כשהוא רואה ירוק מקצה העולם. הוא יסע במהירות שיכולה גם לעקוף גם טיל קרקע חומוס. שום תמרון לא יעזור לנו לחמוק ממנו. עכשיו נראה מי הגבר שיעשה תימרון התחמקות או בלימת חירום עם משאית מסורבלת, עמוסה במיכל מים, קצף, ציוד ואנשים שחלקם אולי בכלל "תלויים" מחוץ לדפנות הרכב. יתכן שראה את האופנוע רק בשניה האחרונה. זו דרך עירונית עם כל המגבלות של שדה הראיה, התנועה וכו'. אני לא יודע מה תהיה הפסיקה. אבל כל הטירחה סביב המשפט, ההוצאות, הדאגות וחוסר הנעימות (אולי גם חוסר פרנסה), לבטח גם יורשע בגרימה או בהתרשלות או לפחות ברשלנות תורמת, יענש... וכל זה למה? כי הוא עשה את תפקידו. הרבה נהגים נוטים להתעלם מסירנה. אנו יודעים זאת מנסיוננו. כולם יכולים להגיד לי שמותר לו הכל רק אסור לו להסתבך בתאונה. נכון. הוא תמיד ייצא אשם. גם נכון. אז... מסקנה שלי... לא לקחת צ'אנסים. ילכו כולם לכל הרוחות (והפעם אינני מתנצל). אני דואג לתחת שלי (שוב סליחה). יהיה מה שיהיה, כן רכב בטחון או לא רכב בטחון. אני עוצר באדום, לא עובר את המהירות, עוצר בעצור, לא נוסע נגד הכיוון אין סירנות, אולי כחולים - גם אם כל זה עלול לעלות למישהו בחייו. יש לי ילדים שרוצים את אבא. יש לי עבודה שאינני יכול להרשות לעצמי לאבד. צריך לפרנס. ובסוף אני אהיה אשם? למה? מה עשיתי רע? לא תודה. ליבי ליבי עם הכבאי. בסוף הוא ייצא האשם.

מרגע שהפעלת כחולים סירנה הפעלת את אחריותך. אכיפת רכב ביטחון - נא ראו תגובה מלאה בפנים

כלל ידוע וברור הוא שמרגע שהפעלת את רכבך כרכב ביטחון נטלת את האחריות על עצמך. אין טעם לכל המהירות והעבירות אם גרמת לתאונה. מיום ששר משטרה חכמון בשם שחל החליט שכל ניידת תפעיל אורות כחולים, כל הזמן, לצורך "תחושת בטחון בציבור" התחיל כל רכב חרום, בהיותו רכב ביטחון או לא, להפעיל אורות. כל ההבדל הוא באם פועלת סירנה או לא. מכיוון שכולם נוסעים עם חלון סגור ורדיו, אין סיכוי שהסירנה תישמע ולכן אנו, כשאנו נוהגים ברכב בטחון, חשים שאיש לא זז מהדרך ומפנה אותה.

השופט אינו זקוק לכסת"ח

ראינו כבר גם פסקי-דין מקוממים/לא-הגיוניים, וגם המצב ההפוך- כששופט ערני חסם התנהלות ראש-קטן/"מצליח" של המערכת. אז נשאר לראות מה יפסוק. ולגבי השאלה המקורית: חושב שהגדיר זאת מספיק טוב קצין תנועה שהרצה לנו: "אין בעיה לעבור [לצורך ממשי של התפקיד] באדום (בלי קשר לסירנה). הבעיה לעשות זאת בלי להיות מעורב בתאונה..."

המעבר באדומים

עמיתי היקרים . בעקרון לנו מותר לעבור באדום .נקודה. אך,,, יש פה סייגים .מתי מותר לעבור ושיקול הדעת במקום עצמו .אסביר את עצמי .ראשית. בכל תחילת משמרת נאמר בתדרוך .אין מעבר באדומים אין מרדפים. אך ישנם מקרים בודדים שמצדיקים מעבר באדומים ולדעתי רק ברגע שמודיעים להגיע לנקודה וליצור מחסום דחוף .לדוגמה אמש .והנה מה שהיה שהצדיק מעבר באדום לנסיעה לעבר היעד.וכך זה נשמע ברשת. כאן 100 כאן 100 .תחנת עכו מבקשת ליצור מחסום על ציר נסיעה מאיזור כפר מכר ג'דידה לעבר כביש 85 רכב לבן מסוג מזדה חשוד שירה ויש ניפגעים . ואז כמובן שעוברים באדום עם לקיחת את כל אמצעי הזהירות האפשריים כולל עצירה קלה לפני קווי עצירה שיש בנתיב הנסיעה .זה מקרה שלא קורה כל יום כמובן .אך ששולחים לטפל בתאונה או פתיחת ציר חסום אז ממש לא, מיכוון שהתאונה כבר קרתה .ואם סקרנים פוקקים את הדרך ונוסעים לאט לדעתי זה טוב מהטעם האחד אולי יביטו ויירגעו מהמראה . כידוע אין מרדפים יש שמירת קשר עין רצוף .ובאיזה מקרה אנו שומרים על קשר עין רצוף? רק שהשמל"ט מודיע שרכב חשוד נע מנקודה לנקודה. עמיתי היקרים לא מצדיק שאנו נהיה "מקס הלוחם בכבישים " עם כל הכבוד המגיע לנו. לצורך פתיחת ציר פקוק בגלל אי עבודת רמזור ולשחרורו אני נוסע על השול הנקיטת זהירות עם לחיצות עדינות על לחצן צופר הסירנה ולא מפעיל סירנה רציפה שזו כשנישמעת גורמת כמעט לכל הנהגים לסטות ימינה וזה הבדל גדול . סעו בשלום ובזהירות מחכים לכם בבית יום טוב עזרא באשר לכבאי . איני מבין איך נקבע שאינו מיומן ? שהרי הכבאים עוברים המון אימונים כולל אימוני נהיגה שהרי נהיגה בכבאית זה ממש לא פשוט מיכוון שהנוזל שנמצא במיכלית "משחק" וגורם לטלטול הרכב ורק נהג מיומן יכול להישתלט עלרכב שכזה. מה שכן אולי חשב הכבאי שאם הסרנה פועלת ,אז כולם עומדים ומצייתים לו. באשרק לאכיפה של איי מתן זכות קדימה לרכב חרום .התנאי יכול להיתממש רק בתנאי שלאחר הרכב "שרץ" יש עוד רכב משטרתי שיכול לעצור את הסורר.רכב חירום ש"רץ" אין לו זמן לעצור את הנהג הסורר לתת לו דו"ח ולהמשיך.לדעתי תקנה מיותרת ולא ממשית . עזרא

כל מי שנוהג כרכב בטחון.

התפרסם היום בוואלה חדשות:http://news.walla.co.il/?w=/22/1614506 כבאי מתחנת רמת גן, נאשם (שימו לב - נאשם. עדיין לא הורשע) שחצה צומת באדום בדרכו לכיבוי שריפה וגרם למות רוכב אופנוע. בידיעה נאמר: "הנאשם נהג בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות, מבלי ששם ליבו אל הדרך והנעשה בה" ו-"הנאשם לא נקט באמצעים לאפשר לרכבים אחרים הנוסעים בצומת לנסוע בבטחה". כמו כן, על פי הידיעה "רוכב האופנוע חצה את הצומת ברמזור ירוק. כשהבחין בכבאית הוא ניסה להימנע מהתאונה והיטה את האופנוע שלו, החליק והועף למרחק רב. כתוצאה מהתאונה נגרמו לו חבלות קשות בראש ובבטן והוא מת במקום." אחת הטענות היא ש"הנאשם לא בלם בלימת חירום ולא ביצע תמרון התחמקות או כל פעולה אשר תמנע את חסימת מסלולו של המנוח ואת התאונה שנגרמה בעקבות כך". כמובן שפרקליטיו אמרו כי הנאשם מכחיש את האשמה המיוחסת לו. לטענתו הוא נכנס לצומת במהירות איטית ונקט בכל אמצעי הזהירות האפשריים. "רוכב האופנוע הוא זה שגרם לתאונה תוך כדי כניסה במהירות גבוהה לצומת והחלקה עוד בטרם ההתנגשות ברכב הכבאות, שהיה בעצירה מוחלטת בזמן התאונה", אמרו. כעת רבותי הנכבדים - בואו נחשוב קצת על עצמנו. הרי יודעים כבודכם בוודאי, שכל פסוק ואמירה בכתבי הקודש - אפשר לפרש בכמה צורות. נאמר: ר' עקיבא אומר: ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה". ואני אומר שהפירוש הוא גם - אינך צריך לאהוב אותו יותר מאשר את עצמך. במילים פשוטות (סליחה על הגסות): תדאג קודם כל לתחת שלך. אחר כך תדאג לאחרים (אהוב אותם כמו שאתה אוהב את עצמך לא יותר מזה). אנחנו נוסעים הרבה כרכב בטחון. אנחנו יודעים מה עושה אופנוע כשהוא רואה ירוק מקצה העולם. הוא יסע במהירות שיכולה גם לעקוף גם טיל קרקע חומוס. שום תמרון לא יעזור לנו לחמוק ממנו. עכשיו נראה מי הגבר שיעשה תימרון התחמקות או בלימת חירום עם משאית מסורבלת, עמוסה במיכל מים, קצף, ציוד ואנשים שחלקם אולי בכלל "תלויים" מחוץ לדפנות הרכב. יתכן שראה את האופנוע רק בשניה האחרונה. זו דרך עירונית עם כל המגבלות של שדה הראיה, התנועה וכו'. אני לא יודע מה תהיה הפסיקה. אבל כל הטירחה סביב המשפט, ההוצאות, הדאגות וחוסר הנעימות (אולי גם חוסר פרנסה), לבטח גם יורשע בגרימה או בהתרשלות או לפחות ברשלנות תורמת, יענש... וכל זה למה? כי הוא עשה את תפקידו. הרבה נהגים נוטים להתעלם מסירנה. אנו יודעים זאת מנסיוננו. כולם יכולים להגיד לי שמותר לו הכל רק אסור לו להסתבך בתאונה. נכון. הוא תמיד ייצא אשם. גם נכון. אז... מסקנה שלי... לא לקחת צ'אנסים. ילכו כולם לכל הרוחות (והפעם אינני מתנצל). אני דואג לתחת שלי (שוב סליחה). יהיה מה שיהיה, כן רכב בטחון או לא רכב בטחון. אני עוצר באדום, לא עובר את המהירות, עוצר בעצור, לא נוסע נגד הכיוון אין סירנות, אולי כחולים - גם אם כל זה עלול לעלות למישהו בחייו. יש לי ילדים שרוצים את אבא. יש לי עבודה שאינני יכול להרשות לעצמי לאבד. צריך לפרנס. ובסוף אני אהיה אשם? למה? מה עשיתי רע? לא תודה. ליבי ליבי עם הכבאי. בסוף הוא ייצא האשם.

מופע אדום ברמזור

למרות שהחוק מתיר במקרים מסויימים לנוהג ברכב בטחון (כהגדרתו בתקנות התעבורה) מעבר צומת כאשר המופע האדום ברמזור, לא מן הראוי שיעשו כן נוהגי הרכב ללא לקיחת ארחיות, יש לנקוט בכל אמצעי זהירות לפני חציית הצומת, נהג אשר גרם לתאונה בחצייתו צומת כאשר מופע אדום ברמזור יקבל עליו את כל האחריות לגרימת התאונה, אמנם רוכב האופנוע החליק עוד טרם פגע בכבאית אך ההחלקה היתה תוצאה של נסיון בלימה טרם התאונה, לא חכמה לקחת עו"ד ממולח שיוציא את הכבאי מהעונש, צריך להיות חכם טרם מעשה. ואתם מתנדבי התנועה, אין כל הצדקה לעבור צומת כאשר ברמזור מופע אדום וזאת על מנת לתפוס נהג שחצה הצומת באדום, בקיצור על תעברו עבירות על מנת לאכוף אי ביצוע. והעיקרשנחזור הביתה בשלום.

מר אביבי הנכבד - אנני מכיר אותך אבל אתה צודק לחלוטין

אני עברתי חוויה לא נעימה לפני כ - 5 שנים כשהייתי בתפקיד בניידת עם כחולים - לא עברתי באדום - לא פגעתי ברכב - ולא פגעתי באדם, הפילו עלי תיק של גרימת מוות ברשלנות כאשר רכב אחר פגע בהולך רגל וגרם למותו. 4 וחצי שנים של משפט כאשר הוצאתי סכומי עתק לעו"ד ובוחן מקצועי והמשטרה השתתפה ב - 10,000 שח בלבד. שלא לדבר על הטרחה עוגמת נפש ושהחיים שלך נתקעים פתאום - לא לישון בלילות וכו'. למזלי יצאתי זכאי אבל התביעה עירערה למחוזי (לא הסתפקו בזה שיאצתי זכאי ורצו בכל מחיר להאשים אותי) אך גלגלי הצדק טוחנים לאט אבל יש צדק וביהמ"ש המחוזי דחה בפה אחד של 3 קולות את הערעור, בסופו של דבר יצאתי זכאי אבל היכן ההוצאות, היכן עוגמת הנפש, היכן התחושות ומעורבות המשפחה שזה גרם נזקים אדירים. רבותי - אל תיסעו בניגוד לחוק - לא לנסוע באדום ואל תהיו רמבויים, אף אחד לא יבוא לעזרתכם - זכרו זאת.

כשבודקים את הדברים עד הסוף, אולי כדאי להחזיר את התעודה והמדים.

כשבודקים את הדברים עד הסוף, אולי כדאי להחזיר את התעודה והמדים. אם המדינה/המשטרה לא מגבה את שלוחיה - אז מה אנחנו עושים כאן? למי שאיננו יודע - חייל בצה"ל זכאי לסיוע ואף לייצוג משפטי בכל תחום, מעצם היותו חייל. גם בשירות קבע, גם במשפטים שאין להם קשר לתפקיד או לצבא, כולל בסכסוכי שכנים וכד'. אני מכיר חיילת בקבע שנפגעה בעת פעילות אזרחית במועדון ספורט, תבעה את המועדון וקיבלה עורך דין מהצבא לצורך כך (אפילו זכתה בתביעה). יש רק מקרה אחד שהצבא לא מעמיד עורך דין או סיוע אחר לחייל: כשהוא עבר עבירה במטרה לפגוע בצבא. שוטר, קל וחומר - מתנדב, אם 10000 ש"ח זה מה שהוא מקבל על דבר שקרה בעת תפקידו ובמסגרת מילוי תפקידו ושאר ההוצאות עליו, ואין מי שיתמוך בו ובמשפחתו בעת המשפט - רע. רע מאד. אז אם אסורים, מרדפים אחרי עבריינים, אם בעת אירוע שמגיע לבית משפט, אין לנו גיבוי ותמיכה זה אומר שאנחנו יכולים לעסוק רק מול שומרי החוק. נגד פורעי חוק אנחנו מנועים מלפעול - ע"ע טרקטורונים, אופנועים, נהגים משתוללים, עבריינים בורחים וכו'. זה בערך כמו שמערכת הבריאות תגיד שמעכשיו מטפלים רק בבריאים. את החולים נשאיר לרפואה הפרטית. הרי היתה קמה מהומת אלוהים. אבל כשמדובר במתנדבי המשטרה, כנראה שחושבים שאנחנו פראיירים (וכנראה שהם צודקים) ורוצים שנהיה פראיירים עד הסוף. זה מעלה בי מחשבות נוגות על המשך דרכי במסגרת ההתנדבות המשטרתית. לא שווה לי לסכן את עתיד משפחתי (בעיקר ילדי), את עתידי האישי, את מעט החסכונות שיש לי, את בריאותי הפיזית והנפשית, את הבריאות הנפשית של בני משפחתי (כי הלחץ יהיה גם עליהם), לא שווה. ממש לא שווה. ממש לא יודע מה אעשה. צריך לחשוב וברצינות. אולי גם להתייעץ. מענין מה חושבים חברי הפורום הנכבדים.

הבעיתיות שאתה מעלה כאן

נוגעת גם לשוטרים. ככה זה כשהמשטרה מנסה לצאת יותר צדיקה מהאפיפיור, במקום לנסות ולהתעמת עם מערכת המשפט במטרה להגן על שלוחיה (שוטרים ומתנדבים), היא מנסה ליישר קו עם אלה היוצאים נגדם. ואני לא צריך להזכיר אפילו לא במילה את השוטר מיקי הראל מראשל"צ או את השוטרים מנהריה.

למה להכניס לי סטירה?

זה בדיוק מה שאדוני עשה. פושע אינו צדיק ואל לאדוני לעשות ממנו כזה. מיקי הראל עבריין. מקומו בכלא (וחבל שנכנס לתקופה כל כך קצרה). לא רק שהיו כאן עבירות משמעת אלא עבירות פליליות ממש. לעשות ממנו צדיק - לא לענין. להכניס אותו לדיון על רקע גיבוי המשטרה למתנדביה (ושוטריה) תוך השמתו מול אותו כבאי מסכן - בוש והכלם. לענין השוטרים בנהריה - אמרו חז"ל: אל תשפוט אדם עד שהגעת למקומו. הטענה (שלא נסתרה) היא שהם היו נתונים לאיומים על חייהם ועל משפחותיהם בגלל שמילאו את תפקידם והמשטרה לא תמכה בהם ולא נתנה להם גב בשטח. הם חשו לחצים ועשו דבר אסור מתוך מצוקה. השאלה איננה אם היה אסור או מותר להם. הם עברו עבירה. נקודה. השאלה היא האם יש להם נסיבות מקילות. כך או כך - לא נכון לשים אותם בהשוואה מול אותו כבאי. הכבאי עשה את תפקידו. אני מניח שהוא נקט אמצעי בטיחות סבירים לנסיבות המקרה, אלא שאמצעים אלה לא הספיקו כי בא אופנועיסט שאני מניח שנהג כדרך שנוהגים כמה וכמה אופנועיסטים במקומותינו, נבהל, איבד שליטה וההמשך ידוע. אני טוען שיש להבדיל בין "נקיטת כל האמצעים הסבירים" לבין "נקיטת כל האמצעים". נקיטת אמצעים סבירים לתת מענה למקום מסויים היא חובה גמורה. אבל אם לדבר על נקיטת כל האמצעים, יוצא שכדי לעבור צומת באדום (לא רק במשטרה אלא מד"א וכב"א), צריך פלוגה של מג"ב שתסדיר את מעברך בצומת. טוב... לא נגזים, אבי אולי ירד מישהו, ילך מרחק לא מבוטל עד הצומת, יכווין את התנועה ויחזור לרכב (רק נראה שוטר בודד ברכב עושה את זה). מישהו כאן ראה מעשה כזה? לא, כי לא מצפים מאדם ממוצע וסביר שינהג כך. אין לדרוש זאת גם מאותו כבאי. כל זמן שהמשטרה/המדינה לא יתנו גב לכל מי שנקט אמצעים סבירים מתוקף חוק או נוהל - לדעתי אסור לנו לנהוג כרכב בטחון וכל מי שלא מוצא חן בעיניו (בפיקוד) - שיפטר אותי, אלא אם אחליט ללכת לבד וזה כנראה מה שעומד אצלי למחשבה. אבל מיקי הראל ושוטרי נהריה - לא לענין.
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מתנדבי המשמר האזרחי
בחר
בחר