האם נהג/ת רשאי לדבר בטלפון בעת עמידה ברמזור??

אשתי, מתנדבת בסיור ואני בתנועה. אתמול היא היתה במשמרת וראתה נהגת מדברת בטלפון בעת שעמדה ברמזור באור אדום. השותף שלה שהוא בכיר ממנה, אמר לה שאין אפשרות לרשום לה דו"ח כי היא בעצירה ולא בנסיעה.אני אמרתי כשחזרה הביתה, שאין דבר כזה. שימוש בטלפון אינו חוקי גם בעת עצירה ברמזור אדום. מי צודק ????

ההבדל בין חוק להגיון.

בחוק אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. התשובה נמצאת בפסיקה. לא מזמן קבעה שופטת שעמידה ברמזור היא חלק בלתי נפרד מהנהיגה ולכן השימוש בטלפון אסור גם בעמידה ברמזור אדום (אגב, בעבר נדמה לי שהיתה גם פסיקה שהקלה עם הנהג, אבל אני לא בטוח). אבל... ויש שני אבל'ים: האחד - לפי מה שאני זוכר, זו לא פסיקה של העליון ולכן היא לא מחייבת במישור הארצי. עד כמה שאני זוכר זו פסיקה של בימ"ש תעבורה ולכן היא לא מחייבת בכלל שופט אחר. אינני יודע אם הוגש ערעור או מה תוצאתו. האבל השני - תמיד אני שואל 'למה'. אם להיות בוטה - אני שואל מי השוטר האדיוט שירשום דו"ח על כזה דבר. למי זה מפריע ואת מי זה מסכן. שידבר. כל זמן שזה בעמידה - אין לי בעיה. באותה פסיקה שהזכרתי (כך התפרסם) נאמר שהנהג דיבר כשעמד ברמזור אדום. אבל כשהיה ירוק הוא נסע והמשיך לדבר. אני מניח שהשוטר רשם על השימוש בעת נסיעה (אני 'מניח'. לא 'יודע'), הנהג טען בביהמ"ש שזה היה בכלל בעמידה ברמזור אדום והשופטת הכניסה לו וסגרה אותו בצורה כזו, כאילו אמרה "ההתחמקות הזו לא עובדת עלי". אז אני מסכים עם ההגיון. מה שאינני מסכים (ואני מבין שיש כאן סתירה מסויימת) זה לרשום דו"ח אם באמת כל השיחה היתה בעמידה ולא היתה שיחה בנסיעה. על נסיעה כן הייתי רושם. אבל על דיבור כשהרכב עומד? חלילה וחס. היה לי מקרה (לא כל כך מזמן) שעברתי ברמזור ירוק, ראיתי אשה עומדת בכביש הצולב ברמזור אדום ומדברת בטלפון. עצרתי אחרי הצומת וחיכיתי. אם זה היה נגמר כך - לא הייתי טורח. אבל כשהיא עקפה אותי היא עדיין דיברה. על זה היא קיבלה את שלה.

דבור בטלפון

בתקנה כתוב בפרוש : ובעת שהרכב היה בתנועה ! בלומר הגלגלים הסתובבו..... הבנת המקרא ותו לא .

ההבדל בין חוק להגיון.

בחוק אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. התשובה נמצאת בפסיקה. לא מזמן קבעה שופטת שעמידה ברמזור היא חלק בלתי נפרד מהנהיגה ולכן השימוש בטלפון אסור גם בעמידה ברמזור אדום (אגב, בעבר נדמה לי שהיתה גם פסיקה שהקלה עם הנהג, אבל אני לא בטוח). אבל... ויש שני אבל'ים: האחד - לפי מה שאני זוכר, זו לא פסיקה של העליון ולכן היא לא מחייבת במישור הארצי. עד כמה שאני זוכר זו פסיקה של בימ"ש תעבורה ולכן היא לא מחייבת בכלל שופט אחר. אינני יודע אם הוגש ערעור או מה תוצאתו. האבל השני - תמיד אני שואל 'למה'. אם להיות בוטה - אני שואל מי השוטר האדיוט שירשום דו"ח על כזה דבר. למי זה מפריע ואת מי זה מסכן. שידבר. כל זמן שזה בעמידה - אין לי בעיה. באותה פסיקה שהזכרתי (כך התפרסם) נאמר שהנהג דיבר כשעמד ברמזור אדום. אבל כשהיה ירוק הוא נסע והמשיך לדבר. אני מניח שהשוטר רשם על השימוש בעת נסיעה (אני 'מניח'. לא 'יודע'), הנהג טען בביהמ"ש שזה היה בכלל בעמידה ברמזור אדום והשופטת הכניסה לו וסגרה אותו בצורה כזו, כאילו אמרה "ההתחמקות הזו לא עובדת עלי". אז אני מסכים עם ההגיון. מה שאינני מסכים (ואני מבין שיש כאן סתירה מסויימת) זה לרשום דו"ח אם באמת כל השיחה היתה בעמידה ולא היתה שיחה בנסיעה. על נסיעה כן הייתי רושם. אבל על דיבור כשהרכב עומד? חלילה וחס. היה לי מקרה (לא כל כך מזמן) שעברתי ברמזור ירוק, ראיתי אשה עומדת בכביש הצולב ברמזור אדום ומדברת בטלפון. עצרתי אחרי הצומת וחיכיתי. אם זה היה נגמר כך - לא הייתי טורח. אבל כשהיא עקפה אותי היא עדיין דיברה. על זה היא קיבלה את שלה.

על אותו משקל

ניתן לומר שגם עמידה בשוליים, או בנתיב ימני (במקום שאין איסור לעצור), או במפרץ חניה, גם הם "חלק מהנהיגה", כל עוד המנוע פועל... אולי לכן הוכנס הביטוי "כשהרכב בתנועה" לתקנה?

נושא שנוי במחלוקת. מהי "תנועה"?

לשון התקנה מדברת על שימוש בטלפון בתנועה. בתי משפט נחלקו בדיעותיהם לגבי הפרשנות של המינוח 'תנועה' לענין הנ"ל. מבחינת טרמינולוגית ניתן להתייחס לתנועה כאל Traffic ומאידך ניתן לקבל את הדעה שמדובר ב- Movement. (נניח בצד את הפירוש הנוסף - Vowel). אני נוהג כבית הלל ולא רושם דו"ח על דיבור בעת עצירה ברמזור אדום.

דבור בטלפון

בתקנה כתוב בפרוש : ובעת שהרכב היה בתנועה ! בלומר הגלגלים הסתובבו..... הבנת המקרא ותו לא .

הבנת הנקרא, בסדר. עוד פעם הפסדתי פיצה לאשתי.>>

ושלא יהיו אי הבנות. אני לא רושם דו"ח לרכב שאינו בתנועה.

האם נהג/ת רשאי לדבר בטלפון בעת עמידה ברמזור??

אשתי, מתנדבת בסיור ואני בתנועה. אתמול היא היתה במשמרת וראתה נהגת מדברת בטלפון בעת שעמדה ברמזור באור אדום. השותף שלה שהוא בכיר ממנה, אמר לה שאין אפשרות לרשום לה דו"ח כי היא בעצירה ולא בנסיעה.אני אמרתי כשחזרה הביתה, שאין דבר כזה. שימוש בטלפון אינו חוקי גם בעת עצירה ברמזור אדום. מי צודק ????

שיחה בטלפון סלולרי בעת עצירה ברמזור

אכן יש אסכולות שונות בקרב שופטי התעבורה. ישנו שופש אשר טוען כי עצירה ברמזור הינה חלק מפעולת נהיגה ולכן חל איסור על שיחה במצב של עצירה ברמזור. שופט אחר טוען (וזו לשון התקנה)שהאיסור אינו חל על שיחה בטלפון סלולרי אלא בזמן שהרכב בתנועה חל איסור לשוחח או איפלו לאחוז ביד טלפון סלולרי. ומכאן כל אחד והפרשנות שלו, אם שיחה כנ"ל התבצעה בעת שהרכב לא היה בתנועה הרי שלא נעברה עבירה, ולכן אין מקום לדו"ח כנ"ל. לידיעתכם.

נושא שנוי במחלוקת. מהי "תנועה"?

לשון התקנה מדברת על שימוש בטלפון בתנועה. בתי משפט נחלקו בדיעותיהם לגבי הפרשנות של המינוח 'תנועה' לענין הנ"ל. מבחינת טרמינולוגית ניתן להתייחס לתנועה כאל Traffic ומאידך ניתן לקבל את הדעה שמדובר ב- Movement. (נניח בצד את הפירוש הנוסף - Vowel). אני נוהג כבית הלל ולא רושם דו"ח על דיבור בעת עצירה ברמזור אדום.

הבעיה שהחוק לא מנוקד

Be'Tnuaa או BuTnuaa ולכן השופט יכול היה להחליט כך או כך. נהוג לא לתת דוחות ברמזור - יש שופטים שהיו זורקים את הדוח (והמתנדב) בבוז מהחלון.

האם נהג/ת רשאי לדבר בטלפון בעת עמידה ברמזור??

אשתי, מתנדבת בסיור ואני בתנועה. אתמול היא היתה במשמרת וראתה נהגת מדברת בטלפון בעת שעמדה ברמזור באור אדום. השותף שלה שהוא בכיר ממנה, אמר לה שאין אפשרות לרשום לה דו"ח כי היא בעצירה ולא בנסיעה.אני אמרתי כשחזרה הביתה, שאין דבר כזה. שימוש בטלפון אינו חוקי גם בעת עצירה ברמזור אדום. מי צודק ????

טלפון סלולרי - המותר והאסור

תקנה 28 לתקנות התעבורה קובעת כך: 28. (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה. (ב) (1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב – (א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית; (ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s); (2) בתקנת משנה זו – "דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו; "טלפון" - מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג. העולה מכך הוא כי כדי לעבור על הוראות תקנה 28 (ב), יש לעמוד ב - 3 תנאים מצטברים: א. הרכב נמצא בתנועה. ב. אי החזקת ההגה בשתי ידיים או כידון המקרה של נהיגה באופנוע. ג. שימוש בטלפון כאשר הטלפון מוחזק בידו של הנאשם. הסוגיה הראשונה העולה הינה האם מצב בו נהג עושה שימוש בפלאפון כאשר הרכב אינו נמצא במצב של נסיעה כגון במהלך פקק תנועה או במהלך עצירה ברמזור אדום מהווה עבירה ? הפסיקה איננה חד משמעית בהקשר למצב זה. חלק מבתי המשפט קבעו כי גם בעצירה באור אדום או בפקק תנועה השיחה אסורה. אותם שופטים ציינו כי השימוש בפלאפון שלא באמצעות דיבורית, ולו רק לרגע, הינו מסוכן, וכי על הנוהג ברכב לעשות ככל שלאל ידו למניעת תאונות ומפגעים על הכביש. מאידך, חלק מבתי המשפט פסקו כי מצב זה מותר. לגישתם של אותם שופטים – "אילו היה רוצה המחוקק להגביל הגבלה ברורה וחד משמעית כל נוהג רכב- בין שהוא רכב נע ובין שהוא רכב עומד- כל עוד נוהג הרכב מצוי בתוך הרכב ונמצא "בסבך תנועה" כי אז היה עליו לאמר דבריו במפורש ובצורה ברורה, כי אל לו לנוהג ברכב, להשתמש בטלפון הנייד או קבוע ללא דיבורית, אף אם הרכב אינו נע. אולם לא כך עשה המחוקק, והוא נזקק לעניין הטלפון הנייד והדיבורית לתקנה שעניינה אחיזת ההגה בשתי ידיים, ומה לנו לעניין הטלפון לעניין אחיזת ההגה בשתי ידיו". סוגיה נוספת הינה מצב בו נהג משוחח בפלאפון בזמן נהיגה כאשר שיחה זו מבוצעת באמצעות אוזניה. תקנה 169 לתקנות התעבורה קובעת כך: 169. לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי. בית המשפט העליון דן בסוגיה בה הואשמה נהגת בנהיגה בשל כך שנהגה ברכב שלאחת מאוזניה צמודה אוזניה המחוברת למכשיר פלאפון סלולרי. בית המשפט השלום לתעבורה ובית המשפט המחוזי בערעור שהגישה הנהגת החליטו להרשיע את הנהגת בביצוע עבירה בהתאם לתקנה 169 לתקנות התעבורה, בית המשפט העליון החליט לקבל את הערעור וזיכה את הנהגת. בית המשפט העליון קבע כי שימוש בפלאפון באמצעות אוזניה, בזמן נהיגה, אינו מהווה עבירה וזאת למרות האמור בתקנה 169 תוך שנימק זאת כך: "תכליתו של האיסור שקובעת תקנה 169 הנ"ל היא למנוע מצב שבו "מתנתק" הנוהג ברכב מסביבתו על-ידי הצמדת אוזניות לשתי אוזניו, וזאת להבדיל מ"כרסום" גרידא ברמת הקשב של הנהג וביכולת לקלוט "קולות" המושמעים בסביבתו הקרובה. אילו חפץ היה המחוקק למנוע "כרסום" בלבד ביכולת השמיעה של הנוהג ברכב – להבדיל מ"התנתקות" כאמור – היה אומר זאת במפורש. העובדה שאין איסור על האזנה לרדיו, לרשמקול וכיוצא באלה מכשירים המשמיעים קולות – לרבות מכשירי קשר ומכשירי פלפון המצוידים בדיבורית – תוך כדי נהיגה ברכב מלמדת, כי "כרסום" בלבד ברמת הקשב וביכולת השמיעה הינו "נסבל" ומכל מקום אינו אסור. אכן, אין מחלוקת כי הצמדת אוזנייה לאוזן אחת "מכרסמת" ביכולתו של נוהג ברכב לקלוט "רחשים" במידה העולה על זו שפוגעת ביכולת האמורה בהאזנה למכשור המשמיע "קולות" במכונית כאמור לעיל. ברם, עם זאת, אין ספק שהצמדת אוזנייה אחת לאוזן אחת אינה "מנתקת" את הנוהג ברכב מן המתרחש בסביבתו הקרובה, ואם חפץ המחוקק להבחין בין דרגות של "כרסום" ביכולת קליטת המתרחש – להבדיל מהבחנה בין "כרסום" לבין "התנתקות" כאמור – מן הראוי היה שהדבר ייאמר במפורש." סוגיה מעניינת נוספת הינה מקרה בו הואשם נהג קטנוע בנהיגה כאשר עשה שימוש בפלאפון הצמוד לאוזנו באמצעות קסדה, כאשר שתי ידיו היו על הכידון. התביעה טענה כי דרך החזקת הפלאפון מהווה עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה היות ונהג הקטנוע לא השתמש בפלאפון באמצעות דיבורית מותקנת ברכב ומצב זה מסכן את שלום הציבור בכך שהנהג אינו מרוכז בנעשה בכביש. מאידך, נהג הקטנוע טען כי מאחר והוא החזיק בכידון בשתי ידיו, הטלפון אינו מונע ממנו להתרכז בנהיגה ואין כל הבדל בין שימוש בפלאפון באמצעות אוזניה לבין האופן בו הוא השתמש בפלאפון. בית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב פסק בשני מקרים דומים כי אומנם תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה קובעת כי ניתן להשתמש בפלאפון רק באמצעות דיבורית המותקנת ברכב אך לאור פסיקת בית המשפט העליון דלעיל במקרה של שימוש בפלאפון הנהיגה באמצעות אוזניה אשר גם היא אינה דיבורית המותקנת ברכב, הרי שאין הבדל בין הצמדת אוזניה לאחת מהאוזניים של הנהג לבין הצמדת מכשיר פלאפון לאחת מהאוזניים, כל עוד הפלאפון מוחזק כראוי ואינו מפריע לנהיגת הרכב. בית המשפט קבע כי כל עוד המחוקק לא הביע את עמדתו בלשון חד משמעית ואסור ברחל בתך הקטנה את השימוש בפלאפון בזמן נהיגה ברכב, הרי שמי שנוהג בקטנוע כשלראשו קסדה והפלאפון צמוד לאוזנו באמצעות הקסדה אינו מהווה עבירה ולפיכך זיכה את אותם נהגים. סוגיה נוספת ואחרונה שאציג הינה מה דינו של מכשיר פלאפון מסוג מירס אשר בהתאם לטכנולוגיה שבו יכול לשמש הן לצורך ביצוע שיחות כבכל פלאפון והן כמכשיר קשר. במקרה בו הואשם נהג מונית בגין נהיגה ברכב תוך שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, טען נהג המונית כי הוא החזיק מכשיר פלאפון מסוג מירס ועשה בו שימוש , עת השוטר הבחין בו, כמכשיר קשר, אז, לדידו שימוש שכזה מותר, כשם שמותר לכוחות הבטחון והמשטרה לעשות שימוש במכשירי קשר בעת נסיעה. בית המשפט העליון פסק כי יש לראות מכשיר קשר כמכשיר טלפון לצורך תקנה 28 לאור תכליתה. כך שלמעשה אין כל משמעות באם מכשיר פלאפון מסוג מירס מופעל כטלפון נייד או מופעל כמכשיר קשר, השימוש בו בשני המקרים, בזמן נהיגה, שלא באמצעות דיבורית, אסור. אם זאת השאלה האם האיסור על שימוש במכשיר קשר חל גם על נהגי רכב בטחון או רכב חירום, נותרה כשאלה שלא הוכרעה על ידו.

הבעיה שהחוק לא מנוקד

Be'Tnuaa או BuTnuaa ולכן השופט יכול היה להחליט כך או כך. נהוג לא לתת דוחות ברמזור - יש שופטים שהיו זורקים את הדוח (והמתנדב) בבוז מהחלון.

אולי תוכל לאיית ברומנית. אני שולט יותר טוב בשפה.

האם נהג/ת רשאי לדבר בטלפון בעת עמידה ברמזור??

אשתי, מתנדבת בסיור ואני בתנועה. אתמול היא היתה במשמרת וראתה נהגת מדברת בטלפון בעת שעמדה ברמזור באור אדום. השותף שלה שהוא בכיר ממנה, אמר לה שאין אפשרות לרשום לה דו"ח כי היא בעצירה ולא בנסיעה.אני אמרתי כשחזרה הביתה, שאין דבר כזה. שימוש בטלפון אינו חוקי גם בעת עצירה ברמזור אדום. מי צודק ????

פסק דין מחוזי על דיבור בנייד ברמזור אדום

בית משפט מחוזי בתלאביב-יפו עפ 070890/01 בפני: כב' השופטת דרורה פלפל 05/02/2003 בעניין: אליקים הררי – הנערער נגד מדינת ישראל - המשיבה ערעור על הרשעתו בדין של המערער, בכך שהשתמש בטלפון הנייד שבמכוניתו שלא באמצעות הדיבורית, בעת עומדו ברמזור אדום. הערעור נסב על פרשנות תקנה 28 לתקנות התעבורה. פסק דין א. מהות הערעור 5129371זה ערעור על הרשעתו בדין של המערער, בכך שהשתמש בטלפון הנייד שבמכוניתו שלא באמצעות הדיבורית, בעת עומדו ברמזור אדום.נ הערעור נסב על פרשנות תקנה 28 לתקנות התעבורה.ב ב. ה ד י ן קובעת תקנה 28 לתקנות התעבורה בזו הלשון: "(א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או את הכידון כל עוד הרכב בתנועה.ו אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.נ (ב)האמור בתקנת המשנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב". ג. פרשנות הדין המערער עו"ד במקצועו מסתמך על פסק-דינו של השופט עזרא קמא, שניתן במסגרת בית הדין הצבאי (עת 85/98 התצ"ר נ' טו' חן שנידרמן, צור, לטיעונים), שאומץ ע"י השופטת שרה סירוטה, ס/נשיא בענין ע"פ 70104/02 ברגמן אורי נ' מדינת ישראל מתאריך 20.5.2002.ב שני פסקי הדין האלה קבעו כי: "מתן מענה קצרצר" לשיחת טלפון נייד בעת שהרכב איננו בתנועה, דהיינו איננו בנסיעה, אינו נכלל בגדר האיסור שבתקנה 28 (א).ו השופטת סירוטה מצטטת בהסכמה את דברי השופט עזרא קמא , כך: "אילו רצה המחוקק להגביל הגבלה ברורה וחד משמעית כל נוהג רכב – בין שהוא רכב נע ובין שהוא רכב עומד – כל עוד נוהג הרכב מצוי בתוך הרכב ונמצא "בסבך התנועה" כי אז היה עליו לאמר דבריו במפורש ובצורה ברורה, כי אל לו, לנוהג הרכב, להשתמש בטלפון נייד או קבוע ללא דיבורית, אף אם הרכב אינו נע. אולם, לא כך עשה המחוקק, והוא נזקק לענין הטלפון הנייד והדיבורית לתקנה שעניינה אחיזת ההגה בשתי ידיים, ומה לנו לענין שיחת הטלפון לענין אחיזת ההגה בשתי ידיו." טוען עוה"ד הררי כי התוצאה אליה הגיע בימ"ש קמא בענינו, דהיינו שרכב בתנועה כולל גם עצירה ברמזור אדום: "מחייב כל נהג הרוצה לשמור על הוראות החוק לעשות מחקר משפטי ע"מ לדעת באם מותר לו או אסור לו לעשות מעשה מסויים, כגון הסרת יד אחת מגלגל ההגה למשך 48 שניות (כמו במקרה שלנו) בעת שרכבו נמצא בעמידה...פירוש כזה של איסורי החוק הינו שגוי". אגב, השופט עזרא קמא באותו פס"ד קובע כי מעשה מעין זה של דיבור בטלפון נייד – שלא באמצעות דיבורית, תוך כדי "פקק" תנועה: "עשוי לקיים את יסודות העבירה לפי תקנה 21(ב)(3) לגבי הפרעת התנועה או עיכובה או לפי תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, שענינה נהיגה שלא בתשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות".נ תקנה אחרונה זו חלה לעמדתו גם כשהרכב עומד ברמזור באור אדום.ב במהלך הדיון שאל בית המשפט את עוה"ד הררי מה הוא עושה כשמילה בשפה העברית אינה מובנה לו.ו "פונה למילון" השיב.נ ובכן פניה למילונים מגלה את המשמעויות הבאות אותם מייחסים "שליטי" השפה העברית למונח "בתנועה" במילון של אבן שושן מצינו כי המדובר ב: שינוי מקום, היעתקות ממקום למקום, מעבר ממקום למקום, תנועת המכוניות בעיר.ב במילון של אלקלעי מצינו כי המדובר בין היתר ב: "ציר תנועה".ו בנוסף לכוונת המחוקק ולתכלית החקיקתית, עליהם אעמוד להלן, מה אנו למדים מהגדרות אלה? נראה כי ההגדרות מדברות באופן רחב על שטף התנועה. שטף התנועה הקיים או ציר תנועה. אלה כוללים כניסה ויציאה מחניה, פניות למיניהן, ביצוע חניה, עמידה ברמזורים, תחילת נסיעה וסיומה; שהרי גם לעמדתו של עוה"ד הררי, נראה לי שלא ניתן יהיה לאמר, כי העמידה באור אדום ברמזור, אינה חלק מהתנועה הכללית בה נמצא הרכב? פרשנות מעין זו עולה גם בקנה אחד עם תכליתה של התקנה.נ תקנה 28 לתקנות התעבורה באה כדי להבטיח הן את בטחון הנוהג בכביש, והן את בטחון הציבור לגבי הנהיגה.ב על הנוהג בכביש להתרכז בכל מאודו במה שנמצא בפניו, עד כדי כך שמותר לו להסיר את ידיו, רק כדי לעשות דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה (איתות לצד, למשל, כשה"וינקר" מקולקל).ו נהיגה זהירה בצורה כזו, עשויה למנוע תאונות ומפגעים בכביש.נ עצירה באור אדום או בפקק תנועה הינה שלב רגעי בתנועה. בדר"כ היא אינה מתוכננת מראש, כשם שגם "סיומה" אינו מתוכנן. רוב האנשים אינם יכולים לצפות בדיוק מתי יתחלף האור האדום ברמזור, ובדיוק באותה שניה לסיים את עיסוקיהם שהיו "בעמידה".ב לכן גם אין להתיר עיסוקים לבר עיסוקי נהיגה במובן הרחב, כלומר על ציר תנועה שוטף שמכיל בתוכו עצירות פתע, רמזורים, פניות וחניות.ו על התכלית החקיקתית עמד באופן מלא מקיף ויפה שופט השלום, ואין לי אלא לאמץ את דרכו וציטוטיו כחלק מפס"ד זה.נ אשר על כן אני דוחה את הערעור.ב ניתן היום 8.12.02, בהעדר.ו המזכירות תמציא עותק פס"ד זה בהמצאה כדין לב"כ הצדדים. ___________________ ד"ר דרורה פלפל, שופט
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מתנדבי המשמר האזרחי
בחר
בחר