רבותי, אני מעלה אלה לדיון בנושא ה NBA:

ב ESPN אמרו שקיימת אפשרות לקיום עונה של 30 משחקים בליגת ההוקי, וזה גרם לי לחשוב על ה NBA. תראו, ה NBA זו ליגת הכדורסל הגדולה בעולם אבל כמו שכולם מסכימים יש מגוון בעיות בליגה. הבעיה העיקרית כמו שאני מנתח היא יותר מידי משחקים ואני אסביר. 1. בליגה של 82 משחקים יש לפחות 20 משחקים חסרי חשיבות לחולטין, לא משנה מתי במהלך העונה הם קורים, אבל כל קבוצה מוותרת על משחקים- אם זה בלתת מנוחה לכוכבים או פשוט לשחק רע מאוד (ברור שזה לא מתוכנן אבל זה קורה). 2. בליגה כזו אין אימונים. עובדתית אימון בעונה ב NBA הוא בעיקר אימון קליעות ושחרור ואין הכנה למשחק הבא.התוצאה היא רמת משחק ירודה ברמה האישית של השחקן שלא משפר את היכולות שלו וברמה הקבוצתית- אין משחק קבוצתי כי אי אפשר ליצור כימיה. יש יוצאי דופן אבל הם במיעוט. 3. הצופים לא באים למשחקים חסרי חשיבות. פועל יוצא משחק חלש של השחקנים שלא רוצים להתאמץ מול 14,000 מושבים רקים. הפתרון ההגיוני הוא קיצור העונה בחצי- 41. כך לכל קבוצה יהיו בין 1-2 משחקים בשבוע- בדיוק כמו במכללות ובאירופה. התוצאה: 1. פחות פציעות. (כי יש פחות עומס) 2. רמת משחק יותר גבוהה- כי יש הכנה לקראת כל משחק, כי יש אימון ושיפור אישי וקבוצתי. 3. כל משחק קובע- קבוצה לא יכולה לוותר על 10 משחקים שזה פתאום רבע מהעונה ולא שמינית כמו היום. 4. יש אווירה כי הצופים באים כי כל משחק קובע. 5. יש צופים=הכנסה יותר גבוהה + חוזי שידור משופרים כי כל משחק קובע. ועכשיו רבותי נשאלת השאלה למה זה לא קורה ב NBA?
הנושא נעול

כן, רק שכחת דבר אחד

אם אני מבין את דבריך: ה-NHL יקיים 30 משחקים בגלל השביתה שקורית שם השנה - עונה רגילה היא של 82 משחקים גם כן. אחד הרעיונות לפתרון הסכסוך הוא לקצר, באופן כללי את עונת המשחקים, אבל זה לא פשוט.

נסיון לתשובה:

קראתי פעם רעיון עם מנכ"ל הלייקרס שסיפר שכל משחק בית מכניס למועדון 900 אלף דולר. תכפיל את זה ב-41 ואז תחלק בשניים ותראה למה זה לא קורה. צריך גם לבדוק אם השחקנים יקבלו משכורת בסדר גודל של 50 אחוז ממה שהם מקבלים היום... ודרך אגב, אני תומך בקיצור הליגה.

לא בטוח שבעלי הקבוצות חושבים שפחות מישחקים = יותר כסף

שמע אין ספק שזמן להתכונן למישחקים ושהחשיבות יותר גדולה של כל מישחק יעלו את הרמה. העיניין הוא שמישהו צריך לבדוק כמה הקיצור של הליגה ישפיע על ההכנסות שמה לעשות - זה מה שהכי חשוב לליגה ולבעלי הקבוצות. מעבר לזה, זה שינוי מרחיק לכת. לא מאמין שמישהו יוריד ככה 50% מהמישחקים. עוד בעייה זה סדרות הפלייאוף. הקבוצות שמשחקות בסדרת הגמר עוברות 4 סדרות של הטוב מ 7 - סדר גודל של 20 מישחקים. זה קצת לא סביר שהפלייאוף יהיה חצי מהעונה הרגילה.
מנהל הפורום
10,000+

בהמשך לאוסטלדו בנושא הפלייאוף

אתה צודק במאה אחוז בנקודה שציינת בנוגע לפלייאוף. אין ספק ששינוי עונה מחייב הערכת מחדש לפלייאוף. באותה מידה אפשר לקתר את העונה ל 50-60 משחקים, ואז אין צורך לפגוע בפורמט של הפלייאוף וגם השגת את הנקודה החשושה של איכות המשחקים. ואז גם ניתן להעלות את מחירי הכרטיסים ב 10% כך שאתה מקזז את ההפסד הצפוי- לפי העיקרון שהתווה דור.

הבעיה היא לא כמות המשחקים, אלא כמות הקבוצות

תוריד עשר קבוצות והרמה תעלה פלאים

לא מסכים ואני אסביר:

מאגר הכישרונות אינו מוגבל כמו שלפעמים נוטי לחשוב והראיה הברורה היא הנעשה במכללות ובאירופה. יש 332 מכללות ב D-1, מתוכן 65 ממש טובות. ב 65 הטובות יש נניח 200 כוכבים ו 200 שחקנים תומכים ועוד 400 שחקנים שהם לא ישחקו כדורסל הלאה (המספרים די קרבוים למציאות). ב 12 הליגות הטובות באירופה - ספרד, צרפת, איטליה, רוסיה, קרואטיה, סרביה, ליטה, לטוויה, יוון, ישראל, גרמניה וטורקיה יש נניח 1000 שחקנים מקומיים בעלי פוטנציאל. מתוכם 300 כוכבים ועוד 300 שחקנים תומכים. עד עכשיו אנחנו ב 500 שחקנים עם פוטנציאל להפוך לכוכבים ועוד 500 שחקנים תומכים. תוסיף לזה את דרום אמריקה אפריקה ואוסטרליה (עדיין בלי סין, שזה 1/6 מאוכלסיית העולם) ויש לך מאגר שחקנים כמעט בלתי נלאה. השאלה היא מה אתה עושה עם השחקנים- האם אתה מטפח אותם ומגדל אותם כמו נניח מועדני הכדורגל הגדולים באירופה (למשל ריאל, ברסה והאיטלקיות שקונות שחקנים בגיל 17-16 ושולחות אותם להתפתח בכל מיני ליגות משנה) או שאתה לוקח שחקן ומקווה שהוא יתפתח לבד. לפעמים שחקן לא מתפתח- ראה מקרה (סתם דוגמה) טייסון צ'נדלר. יש לו פוטנציאל, יש לו נתונים והוא לא מצליח לפרוץ. ממול תראה את מנו ג'ינובלי- הוא התפתח באיטליה ובא כשחקן שלם ל NBA ומייד הוא נותן תרומה. מה שאני מנסה לומר פה זה שאימון טוב יכול להפוך כישרון לכוכב ושוב אני מביא את הכדורגל האירופאי כמשל- שחקן כמו נניח בניון הישראלי הוא כישרון. הוא הולך לקבוצה חלשה בליגה טובה ומתפתח ואז קבוצה טובה מליגה טובה תצרכוש אותו כשחקן בשל; ב NBA אין את הליך ההבשלה הזה- אין ליגות חלשות. המכללות לא יכולות לספק שחקנים כי השחקנים הטובים הולכים ישר ל NBA כמו כרמלו אנתוני- שמתברר שהוא בוסר. אחרי הכל לברון ג'יימס, קובי ברייאנט וקויין גארנט זה החריג שכן מצליח אבל יש עשרות כאלה שלא מצליחים. כמה זמן טי מאק התבשל בטורנטו עד שהוא פרץ באורלנדו? כנ"ל ג'רמיין אוניל בפורטלנד. לכן אני לא מסכים עם הטענה שלך של הקטנת הליגה. יתר על כן- תראה כמה שחקנים אירופאים באים היום ל NBA ותבין שזה ההליך שאני מבדר עליו בהקשר של התפתחות השחקן.

רבותי, אני מעלה אלה לדיון בנושא ה NBA:

ב ESPN אמרו שקיימת אפשרות לקיום עונה של 30 משחקים בליגת ההוקי, וזה גרם לי לחשוב על ה NBA. תראו, ה NBA זו ליגת הכדורסל הגדולה בעולם אבל כמו שכולם מסכימים יש מגוון בעיות בליגה. הבעיה העיקרית כמו שאני מנתח היא יותר מידי משחקים ואני אסביר. 1. בליגה של 82 משחקים יש לפחות 20 משחקים חסרי חשיבות לחולטין, לא משנה מתי במהלך העונה הם קורים, אבל כל קבוצה מוותרת על משחקים- אם זה בלתת מנוחה לכוכבים או פשוט לשחק רע מאוד (ברור שזה לא מתוכנן אבל זה קורה). 2. בליגה כזו אין אימונים. עובדתית אימון בעונה ב NBA הוא בעיקר אימון קליעות ושחרור ואין הכנה למשחק הבא.התוצאה היא רמת משחק ירודה ברמה האישית של השחקן שלא משפר את היכולות שלו וברמה הקבוצתית- אין משחק קבוצתי כי אי אפשר ליצור כימיה. יש יוצאי דופן אבל הם במיעוט. 3. הצופים לא באים למשחקים חסרי חשיבות. פועל יוצא משחק חלש של השחקנים שלא רוצים להתאמץ מול 14,000 מושבים רקים. הפתרון ההגיוני הוא קיצור העונה בחצי- 41. כך לכל קבוצה יהיו בין 1-2 משחקים בשבוע- בדיוק כמו במכללות ובאירופה. התוצאה: 1. פחות פציעות. (כי יש פחות עומס) 2. רמת משחק יותר גבוהה- כי יש הכנה לקראת כל משחק, כי יש אימון ושיפור אישי וקבוצתי. 3. כל משחק קובע- קבוצה לא יכולה לוותר על 10 משחקים שזה פתאום רבע מהעונה ולא שמינית כמו היום. 4. יש אווירה כי הצופים באים כי כל משחק קובע. 5. יש צופים=הכנסה יותר גבוהה + חוזי שידור משופרים כי כל משחק קובע. ועכשיו רבותי נשאלת השאלה למה זה לא קורה ב NBA?

הבעיה חמורה כפליים ב-MLB. שם משחקים לא 82 משחקים אלא 162. כפול

לפעמים זה ממש משגע את השכל. הברייבס משחקים סדרה של 3 משחקים נגד המטס, אח"כ נוסעים ל-NY לסדרה של 3 משחקים, אחרי זה נגד פילי ואחרי זה פילי באטלנטה...משחקים שוב ושוב נגד אותן קבוצות....ורק היאנקס-בוסטון באמת מענין...כל השאר מתחילים לשעמם אחרי כמה זמן. באמת שמעתי לא מעט עיתונאים שתומכים בלחתוך את מספר המשחקים לחצי. צריך גם לזכור שקהל קטן יחסית בבייסבול (14-15,000) זה פול-האוס בכדורסל או הוקי.

אני לא בטוח שאתה יכול להכניס גם את הבייסבול לדיון הזה

אל תשכח שהבייסבול (עדיין) נחשב בארצות הברית לנשיונל פסטיים, כלומר בילוי ולא אירוע ספורטיבי גרידא. וזו לא קלישאה ריקה מתוכן. רוב המשחקים בשעות היום, מחירי הכרטיסים אחרים (הרבה יותר זולים), אופי הקהל שונה (הרבה ילדים ובני נוער, בעיקר בגלל שעת המשחק ומחיר הכרטיס) וכו' וכו'. לפני כמה שנים יצא לי להיות באריזונה במרץ, בזמן אימוני האביב ופשוט נדהמתי לראות כמה קהל מגיע למשחקים. אמנם האיצטדיונים קטנים יחסית (5000 - 10000 מקומות, בד"כ של האוניברסיטה המקומית) אבל אנשים באים בהמוניהם ומשלמים כסף(!) כדי לראות משחק אימון. מה שעוד יותר מדהים שזה סט אחר לגמרי של אוהדים מאשר אלו בערי המוצא של הקבוצות. אני זוכר במיוחד משחק בין הקאבס לאוקלנד שבו 80 אחוז מהאנשים ביציעים היו אוהדי הקאבס (זה היה משחק "בית" שלהם) עם כובעים וצעיפים והכל. והם בכלל גרים בפיניקס! כוחו של הבייסבול בעממיות ובנגישות שלו (וחלק רב מזה בזכות זה שיש משחק כל יום באביב ובקיץ) ואני לא חושב שהאמריקאים רוצים (ולעניות דעתי הם גם לא צריכים) לשנות את זה.

אוהבים לרדת על האמריקאים שכל מה שחשוב להם זה כסף (וזה לא רחוק מהמציאות) אבל גם למסורת יש משקל שאסור לזלזל בו

גם אם השינוי המוצע יוכח כמאוד ריווחי קשה לי לראות אותם עושים אותו בשמה של המסורת. כל שינוי הכי מינורי דורש הרבה מאוד "אומץ" מצד הקומישנר של אותו ספורט והפחתה של מספר המשחקים אפילו ב20-30% גם אם תתברר כרווחית קשה לי לראות אתה מתממשת ולו בגלל כוחה של המסורת ,הרי איך תשווה את הסטטיסטיקות של כוכבי עבר לשחקנים של היום אם הם לא ישחקו אותו מספר משחקים? רק תראה איך לקח להם יותר מ30 שנה להחליט שהשיא של מריס הוא לא עם כוכבית בגלל שהוא הושג בעונה קצת יותר ארוכה.. דרך אגב, ב98 היתה עונת NBA מקוצרת (בערך 50 משחקים) בגלל השביתה - האם ראינו אז את מה שיינון מחפש?

יש קבוצות כמו הקאבס והיאנקס שהן כ"כ פופולריות שתראה הרבה אוהדים שלהם בכל מקום

כשהקאבס משחקים באטלנטה רוב האוהדים ביציעים זה שיקגו. אבל אל תערבב בין ספרינג טריינינג לעונה הרגילה. זה ידוע שמשפחות שלמות מבלות את חופשת האביב שלהם במחנה זה או אחר של ספרינג טריינינג. אין להשוות בין זה לבין הענין המקומי שקבוצת בייסבול מעוררת. בזמן שאני מסכים עם שניכם על המסורת, המספרים לא משקרים: מספר האוהדים נמצא בירידה. ושוב, אל תשוו בין ערים כמו NY ושיקגו וסט לואיס לשאר הליגה.

יותר משחקים בין הדויזיות,יותר משחקי אינטרליג,קצת פחות משחקים בסה"כ והגדלת מספר העולות לפליי-אוף בשתים או בארבע-ותראה איך הקהל נוהר בהמוניו למגרשים ולא רק בערים הגדולות

אוהבים לרדת על האמריקאים שכל מה שחשוב להם זה כסף (וזה לא רחוק מהמציאות) אבל גם למסורת יש משקל שאסור לזלזל בו

גם אם השינוי המוצע יוכח כמאוד ריווחי קשה לי לראות אותם עושים אותו בשמה של המסורת. כל שינוי הכי מינורי דורש הרבה מאוד "אומץ" מצד הקומישנר של אותו ספורט והפחתה של מספר המשחקים אפילו ב20-30% גם אם תתברר כרווחית קשה לי לראות אתה מתממשת ולו בגלל כוחה של המסורת ,הרי איך תשווה את הסטטיסטיקות של כוכבי עבר לשחקנים של היום אם הם לא ישחקו אותו מספר משחקים? רק תראה איך לקח להם יותר מ30 שנה להחליט שהשיא של מריס הוא לא עם כוכבית בגלל שהוא הושג בעונה קצת יותר ארוכה.. דרך אגב, ב98 היתה עונת NBA מקוצרת (בערך 50 משחקים) בגלל השביתה - האם ראינו אז את מה שיינון מחפש?

אריאל- העונה המקוצרת לא הייתה הפתרון

כי פשוט "התחילו" את העונה מהאמצע- עדיין שיחקו שניים ושלושה וארבעה משחקים בשבוע.

לפחות הם יודעים לצרוב דיסק ולהשמיע את ההמנון כמו שצריך

דבר אחד לא תוכל אף פעם לקחת מהאמריקאים וזה את המקצועיות שלהם. אתה רק עכשיו נחשף מחדש לפארטאצ'יות הישראלית

אני, למשל, בכלל לא הופתעתי ממה שקרה אתמול (חוץ מזה שהנבחרת לא הפסידה, נשגב מבינתי איך)
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ספורט אמריקאי
בחר
בחר