לימודים

שלום רב,

סיימתי ממש לא מזמן את שנת השירות שלי, והתחילו ההתלבטויות. תמיד היה לי ברור שכשאסיים את השירות-מהשירות-מיד אתחיל ללמוד. אז באמת חשבתי במהלך כל השנה מה ארצה לעשות-חלעשות-חשבתי מה מעניין אותי והגעתי למסקנה שכל תחומי המדע ממש מושכים אותי. הרבה מהצד וכן קרובים אמרו ועדיין אומרים שמאוד מתאים לי תחום ההוראה. נכון.זנכון.זה אולי מתאים לי. אבל אני מרגישה שזה לא מה שהייתי רוצה לעסוק בו, עם כל החשיבות הרבה שעומדת בצידו.  בהתחלה חשבתי ללכת ללמוד ביולוגיה, אבל מהתייעצות רבה גם מגורמים בשטח החלטתי שלא אוכל ללמוד את זה. אמרו לי שאין הרבה עבודה במקצוע ושאם מעניין אותי התחהתחום-שאלך על לימודי ביוטכנולוגיה. ובאמת, נרשמתי ללימודי ביוטכנולוגיה, אבל משום מה עם הזמן התעוררו חששות רבים.שתיים בתחום ששוחחתי איתן אמרו לי שלא כדאי. באמת חשבתי ובררתי מה אוכל לעשות במקצוע הזה והבנתי שבעיקרו הוא מחקרי או פיתוח תרופות.שלא יובן לא נכון, זה באמת מסקרן אותי מאוד, אבל לעבוד בזה במשך יום יום שנה שנה...כשזוהי כמובח מטרתי בבחירת מקצוע-אני מרגישה שהדבר לא ימצא חן בעיניי ושכנראה לא אוהב אותו. זו לא הייתה מחשבה פזיזה...כך אני מקווה לפחות.חשבתי לעומק וניסיתי לדמיין את עצמי כך בעוד כמה שנים.החלטתי שזה לא זה וביטלתי. 

זו תחושה ממש מתסכלת. היא מעציבה ברמות כאלו שלא ניתנות לתיאור במילים. ממש הרבה בכי...

אבל צריך לעזוב את הרגש בצד ולהחליט. אז אני מחליטה שכנראה עם כל הרצון לא אתחיל ללמוד השנה... אני חושבת לעבוד בעז''ה..זה מאוד חשוב לדעתי. אבל השאלה מה הלאה. 

חשבתי וחשבתי וניסיתי לשאול מכרים מה הם חושבים שמתאים לי...ננכון שזה לא מדוייק, אבל בשביל התחושה. מקצוע הרפואה מאוד עניין אותי..ועדיין. ובאמת קרובים שלי אומרים שחושבים שזה מתאים לי. אני לא באמת יודעת מה מתאים לי כי בכל זאת לא התנסיתי בזה, אבל יש בי רצון מאוד גדול באמת להיות רופאה. המקצוע הזה נתפס בעייני לא רק כמקור פרנסה כמו כל מקצוע אחר אלא כשליחות אמיתי של להציל חיים.''ככל המציל נפש אחת ממישראל-כאילו קיים עולם''!

אבל אני יודעת שבשביל זה באמת צריך לעבוד קשה. אני מוכנה לעבוד קשה...אבל יש ככ הרבה סיפורים על אנשים שהשקיעו שנים והון רק כדי להיות בעל זכות להגיש מועמדות לרפואה...ווזה ממש מחשיש אותי. אני באמת רוצה ועצוב לי ממש שכדי להתקבל ולזכות בזה צריכים לעבור ככ הרבה ייסורים בדרך.זבדרך.זה מה ששזה.כך אני רואה את זה. מה גם שלא מספיק הפסיכומטרי.יש גם מבחן מו''ר ועוד. 

 

השאלה שלי היא, מה אתה מציע, ד''ר??

אשמח לעזרה. תודה רבה מראש. ובאמת יישר כוח על הפורום ועל עבודת הקודש הזו.

פניה לתחום מדעי -מחקרי דורש לימודים שאינם קצרים מלימודי רפואה.

מחקר במדעי החיים דורש למעשה ללמוד לתואר שלישי. חלק ניכר מהמחקר נעשה במסגרת האקדמיה, ופרושו של דבר שמי שפונה למחקר  עשוי לרצות לפתח קריירה אקדמית. התחום האקדמי הוא תחרותי מאד, ודורש השקעה רבה וארוכה גם בעבודה עצמה  לפחות בשלבים הראשונים עד לקבלת מינוי של מרצה בכיר. עד אז על החוקר הצעיר להוכיח עצמו  "וליצר" מאמרים ומחקרים בקצב שאם אינו עומד בו, יופרש מן המרוץ. בין אנשי האקדמיה מכנים זאת "פרסם (מאמרים) או תעלם".

חוקר כזה מבלה את מרבית יומו במעבדה- מקום סגור, ובישיבה על הכסא. ישנם כאלה שחשוב להם שעבודתם תכלול יותר יציאה החוצה, תנועה וניידות.

 חוקר כזה מתמחה בתחום ספציפי וצר לרוב, עד כי הבדיחה אומרת שבסוף הוא יודע הכל על לא כלום. יש אנשים שהעמקה בתחום צר מתאימה להם, ואחרים שזקוקים לתחלופה של נושאים ועיסוקים.

מרבית החוקרים אינם מובילים למהפיכה בתפיסה , אלא תורמים מה שהם מכנים "פרורי ידע נוספים למדע". לחלק זה מאכזב ביחוד אם היתה להם צפיה לתגליות מהפכניות, לפיתוחים חדשניים וכו'. אחרים מוצאים סיפוק רב באותם "פרורים" שנראים להם בהתאם גם כעולם ומלואו.

העיסוק במחקר דורש יכול לדחות סיפוקים. המחקר המדעי אינו מחקר קצר בטווח של חודשים, אלא בטווח של שנים. יש כאלה שחשוב להם לראות מהר יחסית תוצאות בעבודתם, ואחרים שלא.

 עליך לשקול אם מאפייני עבודה כאלה מתאימים לרצונותיך ואישיותך.

באשר לרפואה- מדובר במקצוע תובעני מאד, המחייב לימודים ממושכים התמחות בתנאים מאד תובעניים הנמשכת 5 שנים.

תנאי העבודה התובעניים נמשכים גם לאחר מכן אם עובדים בבית חולים. עליך שוב לשאול עצמך אם אכן את רוצה לשים את הקריירה במקום ראשון ולהפנות לעבודתך את מירב האנרגיות.

נראה לי שכדאי לך לשקול פניה ליעוץ בבחירת מקצוע כדי לבחון עם היועץ באופן מקיף את כל השיקולים ולקבל החלטה שקולה ומבוססת.

 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה
בחר
בחר