מקצועות פרא רפואיים

שלום,

 

אני מתעניינת לגבי מקצועות הפרא-רפואיים מבחינת אופי העבודה, סגנון מקובל לעבודה כשכיר במגזר הציבורי או עצמאי או במכונים פרטיים, אפשרויות ההתקדמות בהם, טווח השכר והביקוש. אני מאוד נמשכת למקצועות הבריאות (בזיקה לרפואה, מדעי החיים), אך עם זאת סיימתי תואר בפסיכולוגיה מאוניברסיטה מוכרת ואינני עומדת בתנאי הקבלה לתואר שני בתחום (ממוצע נמוך מ90 עד גבוה מ85. ללא מתא"ם). 

מעניין אותי אילו אפשרויות יש להמשך לימודים בתחומים פרא רפואיים שמאפשר השלמות עד שנה מבעלי תואר במדעי ההתנהגות.

וכן בנוסף, מעניין אותי כיצד מאופיינים התארים הבאים: תואר שני באבחון לקויות למידה (מאוניברסיטה, עם תעודה), ותואר ראשון בהפרעות בתקשורת (קלינאות תקשורת) וההבדל ביניהם מבחינת מידת הביקוש\אופי וסגנון העבודה\טווח שכר\אפשרויות קידום וכו'? הראשון עורך כשנתיים וחצי והשני כשלוש וחצי שנים.

האם ישנם עוד תחומים הנושקים לתחום הבריאות או קרובים וגם ניתן לשקול? (אפילו אם מתחילים את כל התואר מההתחלה בשלומותו). יש לציין כי אחות, לבורנטית מעבדה, אופטמטריסט, רפואה, מחקר במדעי החיים, רנטגן לא מעניין אותי.

האם לדעתך לתואר שני בהנדסת תעשייה וניהול בהתמחות של גורמי אנוש וארגונומיה יכולים להתקבל בוגרי פסיכולוגיה? לפי הידיעון של אוניברסיטת בן גוריון, וכן הטכניון, נראה שעקרונית זה אפשרי אך אני לא בטוחה עד כמה מתקבלים בפועל מהתחום הזה והאם צריך מתא"ם.

 

תודה רבה

המקצועות הפרה רפואיים מחייבים תואר ראשון בתחומם. כך נכון לגבי קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ופיזיותרפיה. בכל השלושה יש ביקוש לבוגרים ואין קושי ממשי למצוא תעסוקה במגזר הציבורי. בנוסף ניתן להשתלב במכונים פרטיים ומסגרות נוספות. אחת הבעיות בתחום- שכר לא גבוה... למרות הביקוש לעובדים. יש הטוענים שבין השאר זה בגלל שמרבית העוסקים במקצועות הללו הן נשים.במגזר הציבורי ישנם יותר תקני עבודה לקלינאי תקשורת מאשר למאבחני לקויות למידה.

כל אלה יחיבו במספר שנות לימודים 3-4.תוכלי לקבל פטור על מספר קורסים אולי, אבל עדיין תחויבי בחלק הארי של הקורסים.

תחומי עבודתו של קלינאי התקשורת:

  1. אבחון וטיפול בבעיות שפה. בעיות איחור בהתפתחות שפה אצל ילדים, אפזיה של הילדות (ליקויי שפה ודיבור על רקע נזק מוחי), אפזיה של מבוגרים. הוראת שפה ללקויי שמיעה.
  2. בעיות דיבור. המתבטאות בשיבושי הגוי, בעיות בשטף או בקצב הדיבור, הפרעות קול על רקע אורגני. טיפול מונע (לבעלי מקצועות שהדיבור הוא כלי עבודתם כגון מורים) הוראת דיבור וישטי אחרי כריתת מיתרי הקול.
  3. אבחון ושיקום בעיות שמיעה. הערכת שמיעה אצל ילודים, תינוקות ומבוגרים. שיקום שמיעתי (אימוני שמיעה, קריאת שפתיים, התאמת מכשיר שמיעה) טיפול מונע (תוכנית למניעת נזקים מרעש).
  4. אלקטרוניסטגמורפיה. עריכת בדיקות מיוחדות לגילוי פגיעה במערכת שיווי המשקל.
  5. מחקר. בתחומים של התפתחות השפה ורכישתה, דרכי פעילות תקינה ולקויה של מערכות הדיבור והשמיעה, אספקטים פסיכולוגיים וחברתיים של ליקויי דיבור ושמיעה ועוד.

 

לטיפול בהפרעה בתקשורת קודמת בדרך כלל אבחנה רפואית. בהתיעצות משותפת בין הרופא לקלינאי נקבעת תוכנית רפואית-שיקומית. הטיפול השיקומי (כולל התאמת מכשיר שמיעה - אם יש צורך בכך) נעשה כולו ע"י קלינאי התקשורת.

ברוב המקרים קלינאי התקשורת הוא חבר בצוות רפואי-שיקומי הכולל רופא אף-אוזן- גרון, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכד' (הרכבו של הצוות משתנה בהתאם למערכת בה הוא פועל).

קלינאי תקשורת מועסקים במכונים אודיולוגיים המסונפים בדרך כלל לבתי-חולים, במערכות שיקומיות שונות (מרכזי שיקום, מחלקות שיקומיות בבתי חולים וכו'), במכונים גריאטריים, במרפאות, במכוני רעש, בארגונים וולונטריים שהוקמו ע"י הנפגעים ולמענם כמו כ.ש.ב., איל"ן וכד', במסגרות חינוכיות המיועדות לילדים כבדי שמיעה, במסגרות של החינוך המיוחד, במסגרות החינוך הרגיל, וברשויות המקומיות.

מכון אודיולוגי הוא מכון לאבחון ושיקום הפרעות שמיעה, דיבור, קול ושפה ומהווה חלק מבית-חולים. הוא משרת מחלקות שונות של בית-החולים עצמו כמו מחלקת אף-אוזן-גרון, מחלקות פנימיות, נוירולוגיות, נוירוכירורגיות, גריאטריות, מחלקת ילדים ומחלקת ילודים. כן מופנים למכון חולים ע"י מוסדות חינוך, משרד הבטחון, רופאים תעשיתיים, הביטוח הלאומי וכד'. במכונים אלה ממלא קלינאי התקשורת תפקיד מרכזי. צורת הטיפול ומשכו תלויים בחומרת הבעיה.

מערכות שיקום. טיפול בתקשורת הוא חלק אינטגרלי מכל מערכת שיקומית לנפגעי ראש כתוצאה מתאונות עבודה, תאונות דרכים, תאונות תוך כדי שירות צבאי, מחלות שונות או אירוע מוחי.

קלינאי התקשורת מסייע לנפגע שזכרונו נפגע או שהוא סובל מפגיעה במערכת התקשורתית להחזיר לעצמו מיומנויות של דיבור ושמיעה שתאפשרנה לו ליצור תקשורת אנושית מחודשת.

מרפאות. במרפאות רבות במערך הקהילתי שותף הקלינאי בצוות הבריאות.

מכונים גריאטריים. קשישים רבים נתקלים בבעיות דיבור ושמיעה הפוגעות בסוציאליזציה של הקשיש, מנתקות אותו מן הסביבה וגורמות לו לסבל רב. קלינאי התקשורת עוזר לקשיש בשיקום או בפיצוי מערכת התקשורת ע"י התאמת מכשיר שמיעה ושימוש בחושים מפצים (כמו קריאת שפתיים).

מכוני רעש. קלינאי תקשורת מעורבים בתכנון דרכים למניעת נזקים כתוצאה מרעש (נזקי רעש בצבא, בתעשיה, בתעופה ובמערכות החינוך ).

ארגונים וולונטריים. בארגונים אלה המיועדים לכבדי שמיעה מסייע קלינאי התקשורת בשיקום בעזרת אימוני שמיעה, קריאת שפתיים וכד'. בארגון כמו איל"ן עוזר קלינאי התקשורת לילדים נפגעי שיתוק להפעיל נכון את שרירי הפה, הגרון, השפתיים ומערת הנשימה.

מסגרות חינוך. במסגרות לילדים לקויי שמיעה (כמו מיח"א ושמ"ע) מקבל הילד טיפול קבוע ע"י קלינאי תקשורת הכולל התאמת מיכשור שמיעה, לימוד שפה ודיבור והדרכת ההורים. קלינאי תקשורת הינם חברים בצוות השיקומי- חינוכי במסגרות שונות של החינוך המיוחד הכוללות ילדים בעלי נזק מוחי, שיתוק מוחי, פיגור, בעיות נפשיות וכד'. גם במסגרת החינוך הרגיל ניתן למצוא קלינאי תקשורת האחראים על איתור ואבחון לקויי שמיעה והפניתם למסגרות טיפוליות מתאימות.
קלינאי התקשורת עוסקים גם במניעה - הדרכה לשימוש נכון במערכת הקול והדיבור לתלמידים ולמורים.

קלינאי תקשורת מועסקים גם בחברות פרטיות העוסקות ביבוא והתאמה של מכשירי שמיעה.

רוב הקלינאים עובדים כשכירים אך יש ביניהם גם העוסקים בעבודה פרטית בביתם. 

 

מרפא בעיסוק

 

ריפוי בעיסוק הוא מקצוע המתמקד במרכיבי התפקוד (אלמנטים נלמדים ותורשתיים המאפשרים לאדם לתכנן ולבצע את פעילויות חיי היום יום והם כוללים - מרכיב מוטורי, דהיינו - יכולת האדם להשתמש בצורה יעילה בגופו ביחס לסביבתו. מרכיב קוגנטיבי - היכולת להשתמש באינפורמציה למטרות חשיבה ופתרון בעיות. מרכיב של תיכלול חושי - יכולת לעיבוד מידע המארגן את תחושות הגוף והתחושות הנקלטות ע"י הגוף מהסביבה. מרכיב נפשי ומרכיב בין אישי וחברתי). ובתחומי התפקוד - (התחומים בהם מתוכננות ומתבצעות הפעילויות החיוניות בחיי היום יום והם כוללות - טיפול עצמי, משפחה, עבודה, לימודים, ניהול בית, ניצול שעות הפנאי וארגון זמן).

המרפא בעיסוק משתמש בפעילויות שונות, מכוונות, שמטרתן לאבחן ולטפל באנשים עם מגבלה פיזית, ליקוי בתפקוד הנפשי, ליקויים בתפקוד בזקנה וליקויים בהתפתחות ולמידה, כשמטרת הטיפול לפתח כישורי הסתגלות, למנוע חוסר תפקוד, ולשמור על הבריאות. כדי להשיג מטרות אלה משתמש המרפא בעיסוק באמצעים שונים מתחום של עבודות ומלאכות יד, מתחום המשחק, פעילויות חברתיות, התאמת אביזרי עזר, משחקי מחשב ומגוון אמצעים נוספים.

ארבעת התחומים המרכזיים בהם מתמקד המרפא בעיסוק הם:

  1. תחום הפדיאטריה והפרעות התפתחותיות - הטיפול מכוון לטווח אוכלוסיה מן הלידה ועד גיל 18 והוא מכוון לאותם מקרים בהם קיימת הפרעה או סיכון להפרעה עקב בעיה באחד או יותר מתחומי התפקוד והחולה סובל מפגיעה במערכת העצבים, איחור התפתחותי, מומים מלידה, גידולים, אפילפסיה, מחלות ממאירות, ליקויים במערכי השלד, הפרקים והשרירים, כוויות, ליקויים תחושתיים, ליקויים נפשיים ועוד.
  2. טיפול במוגבלויות פיזיות - תחומי הטיפול העיקריים הם בתחום המוטוריקה, התחושה, התפקוד היומיומי, ליקוים בחשיבה וזכרון, הערכה והכוונה תעסוקתית, וזאת במקרים של פגיעות נוירולוגיות, פגיעות ראש, פגיעות במערכת העצבים, פגיעות בעמוד השדרה, מחלות ממאירות, פגיעות אורטופדיות, מחלות לב, מחלות פרקים וכדומה.
  3. טיפול בתחום הפסיכיאטרי - כאשר עקב בעיה נפשית קיים קושי בתפקוד היומיומי, בתפקוד החברתי, הפרעות בחשיבה, תפקוד תעסוקתי וכדומה.
  4. טיפול בתחום הגריאטריה - טיפול בקשישים הסובלים ממחלות נוירולוגיות, ניוון שרירים, מחלות אורטופדיות, מחלות פנימיות הגורמות לירידה בתפקוד, מחלות סופניות ומחלות פסיכוגריאטריות. המטפל בקשישים מטפל גם בקשישים בריאים כדי לעזור בשיפור התפקוד או במניעת ירידה בתפקוד.

בכל התחומים שהוזכרו עוסק המרפא בעיסוק גם בהתאמת הסביבה לאנשים בעלי מוגבלויות. המרפא בעיסוק ממליץ ואף מדריך את החולה וסביבתו לגבי שינויים בסביבה על מנת להקל על התפקוד העצמאי בחיי היומיום, למנוע עד כמה שאפשר, תלות באחרים, להגביר בטחון עצמי של החולה, ולמניעת תאונות.

המרפא בעיסוק מציע שינויים בחדרים השונים בסביבת המגורים ובסביבת העבודה, התאמת אביזרי עזר שונים בהתאם למוגבלות הספציפית, התאמת מכשירי עזר (סדים) במטרה להפחית כאב ולשפר את התפקוד.

בצד התחומים המרכזיים שהוזכרו קיימים תחומי התמחות ספציפיים נוספים.

 

המרפא בעיסוק הוא אחד מצוות המטפלים בחולה (הכולל בדרך כלל - רופא, פיזיוטרפיסט, עובד סוציאלי או פסיכולוג ועוד).
הוא עצמאי בהחלטותיו לגבי דרך הטיפול והאמצעים בהם הוא משתמש בטיפול.
הטיפול בחולה הוא על פי רוב טיפול פרטני אך טיפולים שונים נערכים גם בקבוצות ובסדנאות.

הטיפול נערך, בהתאם להתמחותו של המרפא בעיסוק, בבתי חולים, ביחידות או במרכזי שיקום, במרכזים קהילתיים, בתחנות לאם ולילד, במסגרות החינוך המיוחד, במרכזים גריאטריים, (מרכזי יום ובתי הורים), בבית החולה החוזר לביתו לאחר תקופת האישפוז, בהוספיס לחולים סופניים, בקליניקות פרטיות, במועדונים חברתיים, במרכזי שיקום, במסגרות חינוכיות, במרכזים לבריאות הנפש ליד שירות בתי הסוהר, במעונות יום ועוד.

 

מקצועות טיפוליים שאת עשויה לרצות לשקול:

הסבה לעו"ס (שנתיים)

טיפול באמצעות אמנויות

טיפול באמצעות בע"חי

 

ניתן לבוגר מדעי ההתנהגות להמשיך  לתואר בהנדת תעשיה במסלול הפתוח ללא מהנדסים.

המון תודות לך דר' גרתי!

הייתי רוצה להתמקד בשאלהה לגבי תחום הלקויות למידה. מכיוון שהממוצע שלי בפסיכולוגיה לא גבוה ולא עומד בסף אני שוקלת את התחום הזה כברירת מחדל, כעדיפות ב'. אני מעדיפה תחום של פסיכולוגיה שיקומית או רפואית במיקוד ילדים. (נמשכת לרפואה, בריאות, התפתחות תקינה ופתולוגית) וחשוב לי לדעת האם התחום הזה בכלל מתאים לי כדי לא להכנס מראש למסלול עם ספקות.

אודה לך אם תוכל לעמוד על אפשרויות תעסוקה בתחום הזה (עבור מאבחן דידקטי עם תואר שני מאוניברסיטה בלקויות למידה בלי תזה), ומידת הגמישות במקצוע- האם ניתן להתקדם בתפקיד? האם ניתן לעלות בטווח השכר? מה הוא השכר ההתחלתי בתחום ומה הטווח של מי שעוסק לאחר ניסיון כ5-7 שנים?

מבחינת הזמנים, אמנם תואר שני לוקח כשנתיים-שנתיים וחצי לעומת כל תואר ראשון אחר שיקח 3-4 שנים, אך הפער של שנה-שנתיים בין האופציות שסקרת, הוא הופך לזניח כאשר מסתכלים על טווח ארוך של חיים שלמים והרבה שנים של תעסוקה במקצוע שאוהבים ורוצים לעומת שנה-שנתיים לימודים.

האם יש בכלל תחום שקשור לבריאות\רפואה\טיפול בהקשר של ילדים שהוא מתגמל מבחינת תנאי העבודה או השכר בו? או שמעצם הגדרתו התגמול בו נובע מעצם הסיפוק בעבודה של טיפול ושירות, עבודה של נתינה וסיוע לרווחה של אנשים\ילדים. ?

כמו כן, מה הוא התואר השני בהנדסת תעשייה בהתמחות של גורמי אנוש\הנדסת גורמי אנוש שפתוח לבוגרי מדעי התנהגות? במה עוסקים בזה בכלל? מה הוא נותן בכלל? יש מגמה שמכשירה לכיוון של ארגונומיה ויש מגמה שמכשירה יותר לכיוון של אירגונית\ייעוץ אירגוני. אני לא מעוניינת בכלל בכיוון מחקרי. 

מבירורי עם אוניבירסיטת בן גוריון והטכניון לא נדרש במפורש ציון בחית מתא"ם, אך כן עשוי להדרש כגורם למיון מועמדים במידה ויהיה עודף והרבה נרשמים עם ממוצעים גבוהים יותר. באופן רשמי נדרש ממוצע 85 ומעלה כדי להגיש מועמדות. עם זאת לא בטוח בכלל שמתקבלים אלו שבעלי ממוצע קרוב לזה (87) וחסרי מתא"ם לעומת בעלי ממוצע גבוה יותר.

איבחון

 

המקצועות הטיפוליים מאופינים בשכר לא גבוה ואפילו נמוך במגזר הציבורי, וזה נכון גם לגבי מאבחנים. תחום האיבחון הוא תחום חדש יחסית, וטרם נבנתה בו הירארכיה של תפקידי רוחב ואורך. היקף המשרות במגזר הציבורי אינו גדול, ולכן גם חלק גדול מהמאובחנים עברו איבחון באופן פרטי. מאבחן פרטי יכול להגיע לרמת הכנסה נאה בהתאם לרמת כישוריו המקצועיים, ולא פחות מזה לרמת כישוריו השיווקיים- יכולתו לבנות לעצמו חוג לקוחות ומוניטין.

המועסקים במגזר הציבורי משתכרים סביב 5-6000 ש"ח, והעילה בשכר לאורך השנים מתונה, אלא אם כן מתקדמים לתפקידי ניהול בתחום  המינהל החינוכי.

הנדסת אנוש עוסקת במציאת יחסי הגומלין האופטימליים בין האדם לסביבתו הטכנולוגית - דהיינו בין האדם לבין המכונות, הכלים, המכשירים והמוצרים השונים המקיפים אותו בעבודה, בבית ואף בשעות הפנאי.

הנדסת אנוש מציבה את האדם במרכז ועוסקת בהתאמת העולם הטכנולוגי, שבמסגרתו הוא פועל, לנוחיותו ולרווחתו. התנאים הסביבתיים משפיעים על מצבו של האדם ופעילותו והנדסת אנוש עוסקת למעשה בתכנון מוקדם או בשיפור תנאים אלה.

הנדסת אנוש מתמקדת בארבעה מישורים:

א. אפיוני האדם - כמו מבנה גוף, יציבה נכונה, תנועה נכונה וכד'.

ב. אינטראקציה בין אדם ומכונה- (כאשר המושג "מכונה" מתייחס לכל מיכשור, ציוד או מיתקן שהאדם משתמש בהם). תכנון המכונה מותאם לעבודה ספציפית או לסביבה הספציפית בהן שרוי העובד.(למשל - הפרשי גובה לא נכונים בין כסא ושולחן גורמים לכאבי גב, לעייפות לבזבוז זמן ולירידת התפוקה. או אם נתייחס לדוגמא אחרת - הנדסת אנוש עסקה בחקר השאלה האם קל יותר לאדם לפענח את השעה בשעון עם מחוגים או בשעון סיפרתי (דיגיטלי). שאלה זו עלולה להיות קריטית לגבי טייסים למשל הנדרשים להשתלט על כמה וכמה שעונים בו זמנית.

ג. השפעת תנאי הסביבה - כמו אור, רעש, לחות, טמפרטורה וכד' - על האדם. תאורה לא מתאימה גורמת לכאבי ראש ועיניים ולאוירה מדכאת שהתוצאה שלהם - ירידת התפוקה.

ד. תופעות לוואי בעבודה - כמו עייפות, לחץ, מתח וכד' המשפיעות על האדם.
הנדסת אנוש מנסה ליצור תנאים אופטימליים שימנעו תופעות כאלה ויאפשרו לאדם לפעול בצורה הטובה ביותר. (למשל תכנון פעילויות שונות בשעות הפסקה כמו מנוחה, ספורט וכד').

יצירת תנאים אופטימליים לעבודה נועדה לרווחת העובד והמעביד גם יחד. מחקרים רבים הוכיחו שתנאי עבודה מתאימים צמצמו העדרויות של עובדים, הגבירו מוטיבציה לעבודה וגרמו להעלאת התפוקה.

הנדסת אנוש הינה למעשה מקצוע רב תחומי הכולל עיצוב, תכנון הנדסי, ביו-מכניקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה ועוד.

מהנדסי אנוש משתלבים במפעלים ואירגונים, אם במחלקה מיוחדת העוסקת בהנדסת אנוש או במחלקות הייצור או התכנון. שילובם נועד למנוע בעיות ע"י תכנון מוקדם מונע, ולפתור בעיות הנובעות ממערך עבודה לקוי או ציוד שאינו מתאים.

הנדסת אנוש ניתנת ליישום בכל תחומי עבודתו של האדם: יצור, חרושת, מלאכה, חקלאות, שירותים ומשרד, ואף בחיי היום-יום (בבית, בנהיגה ברכב וכו').

במערכות גדולות העוסקות בתחום של תכנון וייצור מערכות יקרות, קיימות מעבדות להנדסת אנוש (דוגמא לכך היא המעבדה להנדסת אנוש בצה"ל הפועלת במסגרת מז"י). המעבדה משתמשת בטכנולוגיות "המציאות המדומה" (וירטואל ריאליטי) על מנת לבחון פיתוחם של מערכות ומכשירים מתוכננים.

למעבדה זו מספר מטרות:

א. בחינה של הפעלת מכשיר בתהליך פיתוח - בעזרת תוכנה משוכללת יוצרים דגם מצוייר של המכשיר על לוח הבקרה הבודק את נוחות ההפעלה של המכשיר.

ב. בעוד שעד כה ניתן היה לסכם נהלי הפעלה של המכשיר רק לאחר השלמת ייצורו, ניתן עתה, בעזרת חיקוי מדויק ככל האפשר של המכשיר המתוכנן, לפתח נהלי הפעלה עוד לפני שיצא האב-טיפוס מפס הייצור, ולבחון כיצד הם עומדים במבחן המציאות. פיתוח נהלי הפעלה בשלב מוקדם מאפשרת לגורמי ההדרכה לפתח חומר לימוד להדרכת מפעילי הציוד.

ג. השימוש בטכנולוגית "המציאות המדומה" מאפשרת מיזוג מקורות מידע שונים, הרלבנטיים להפעלת המכשיר, לתמונה חזותית אחת הכוללת לא רק את אופן פעולתו של המכשיר אלא גם את הסביבה בתוכה יהיה עליו לפעול.

ד. תיעוד ניסויי המגע בין האדם למכונה. תוכנת סימולציה הרושמת כל פעילות שבוצעה בה ומצלמות ווידאו המתעדות בכל רגע ורגע את התנהגות המפעיל, מדוייקת לאין ערוך מדיווחו של המפעיל עצמו.

ה. תוכנת הסימולציה מאפשרת גם מעקב אחרי פעולה משולבת של מספר מכשירים ( למשל - פעולה משולבת של כלים שונים בשדה הקרב).

הפעלת מעבדה להנדסת אנוש יכולה לחסוך סכומי עתק, כשמדובר בייצור מיכשור יקר, מאחר והיא יכולה לעקוב אחרי טעויות אפשריות בכל שלב ושלב של התכנון והייצור. כן מאפשרת הבדיקה המעבדתית בדיקת כדאיות ייצורם של מכשירים ופרוייקטים מתוכננים.

 

בוגר מסלול ה שאין לו תואר ראשון בהנדסה אינו יכול, למיטב ידיעתי, להרשם בפנקס המהנדסים, אבל הוא יכול להרשם בפנקס הפסיכולוגים כמומחה בפסיכולוגיה תעסוקתית-אירגונית.

תודה רבה על ההרחבה וכל תשובותיך!

עזרת לי מאוד emo_02.png

שלום רב

אני לקראת סיום לימודי תואר שני בלקויות למידה, אני שוקלת לנסות להגיש מעומדות באחד מבתי החולים מאחר והבנתי כי קיימות יחידות בבתי החולים ללקויות למידה וקשב, שם מעוסקות מאבחנות דידקטיות.

כיום אני עובדת משרד החינוך ומרוצה ממשכורתי אך אינני יודעת מהי המשכורת דרך משרד העבודה כאשר עובדים בבית חולים, האם היא תחושב לי כמו במשרד החינוך?

תודה יעל.

בתי חולים הם בחלקם פרטיים, חלקם ממשלתיים, וחלקם משוייכים לאחת מקופות החולים, כך שלא בהכרח תנאי ההעסקה זהים בכולם.  בכל מקרה כשאת מגישה מועמדות, תגיעי מן הסתם גם לראיון אישי ובו את יכולה להעלות את נושא השכר. הביאי איתך תלושי שכר ודרשי לקבל שכר בהתאם . אם לא יעתרו לבקשתך, יאמרו לך מה השכר שכן תקבלי. בהתאם תוכלי לשקול אם לקבל או לא את המשרה.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה
בחר
בחר