נקלעתי למשבר.

אני רשום לפסיכולוגיה וניהול, דו חוגי, באונ' בן גוריון.
כבר בשבועות האחרונים פוקדת אותי הרגשה שאולי אני לא עושה את ההחלטה הנכונה בבחירת המקצוע שלי. 
זה התחיל לפני כמה שבועות אבל בסוף השבוע שעבר קראתי כתבה בעיתון על הדור שנולד בשנות ה-80(אנחנו) על המצב הכלכלי ועל משבר רבע החיים(אם לא שמעתם על המושג - גוגל איט, זה מעניין). 
כתבו שם אנשים צעירים שלמדו מקצוע שהם נורא כועסים על עצמם שלקחו את אותו מקצוע ולא בחרו במשהו שחד וחלק, ייתן להם את האפשרות להרוויח כסף בחיים. הם כועסים על עצמם מהסיבה שהם אחרי תואר, בני 30 פחות או יותר,עם חובות בגלל שנות הלימודים הארוכות ולא מרוויחים מספיק, גם בעתיד לא יוכלו להגיע לסכומים מספקים עם המקצוע שרכשו. מדובר על מקצועות כגון: חינוך, פסיכולוגיה, מדעי החברה ככלל ועוד ועוד... אבל אני אתמקד בפסיכולוגיה. 

עשיתי חיפוש מהיר באינטרנט למשכורות בוגרי תואר שני בפסיכולוגיה בכל אחד מהמסלולים המוצעים. פסיכולוג קליני למשל, ירוויח אחרי 5-10 שנים של ניסיון 12-13 אלף שקל, אבל כדי להגיע ל5 שנים של ניסיון צריך 6 שנים של למידה, 4 שנים של סטאז' ועוד 5 שנים של ניסיון בשכר מחפיר. כלומר 15 שנים = שאני אהיה בגיל 38 רק אתחיל להרוויח שכר נורמלי שהיום אני עושה כמעט כמוהו במלצרות. 
פסיכולוג או יועץ ארגוני למשל, מרוויח בתחילת דרכו(לאחר תואר שני) בסביבות ה5000-7000 ש"ח. גם זה לאחר 5 שנות לימודים ושנינו יודעים כמה קשה זה להתקבל לתואר שני וכמה שנים זה יכול לקחת(לא להרבה הולך בניסיון הראשון). רק אחרי 5-6 שנים הוא יגיע למשכורות של 9-10. גם לא משכורת מהגבוהות, וזה שוב.. בגיל 33-34, אם נניח שמצא עבודה גם ללא ניסיון וסיים את מסלול התואר השני בזמן אידיאלי. 

אני זורק עליכם את כל הנתונים האלה מהסיבה הבאה: אני ממש רוצה שתפריכו אותם. שתגידו לי שאני מקבל מידע מוטעה. שיש עוד הרבה אופציות תעסוקה בשכר הגיוני עם אפשרויות קידום לשכר טוב. אני בחרתי במקצוע הזה כי אני מתעניין בו מאוד, אבל עם עניין וסיפוק לא הולכים למכולת. וזה חשוב לי. 
אני לא רוצה להיות אחד מאלה שבסוף החודש מרוצים כי הם עוזרים בעבודתם אבל מתלוננים בחדרי חדרים שאי אפשר לחיות כמו בן אדם בארץ. 
ניסיתי לדמיין את החיים שלי קדימה במהלך ה8 שנים הקרובות, תקופה שבה אני מצפה להתקדם בהרבה תחומים בחיים ולא רק בהשכלה תאורטית ותמיד הגעתי לנוסחה הבאה: 3 שנים של תואר ראשון. על הכיפאק. אח"כ תואר שני בפסיכולוגיה כלשהי עם עבודה זמנית . - התקדמות נהדרת אקדמית ומבחינה כלכלית במקום רע, אבל אם זה יוביל לאנשהו אז אוקיי, אני מוכן לסבול את זה. ואז לאחר התואר השני, אחרי 5-6 שנים לפחות, במקרה ואתקבל בניסיון הראשון, עבודה בשכר מינימום של 5000-6000 ש"ח בחודש במקרה הטוב לפחות ל5 שנים. 
בנקודה הזאת קשה לי. אני לא רוצה להרוויח 6000 שקל עד גיל 33-34. אם אפשר להתקיים מזה, אי אפשר לחסוך מזה שקל לעתיד. אשמח לעזרה בהקדם, תודה רבה, שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולם!

לצערי, נתוני השכר שאתה מציג אינם מופרכים. השכר בתחילת הדרך לפסיכולוג אכן נע סביב 6000 ש"ח. אגב, זה נכון במרבית המקצועות האקדמיים. שכר גבוה משמעותית כבר בתחילת הדרך תמצא רק בקומץ מקצועות אקדמיים כמו מקצועות ההנדסה, הפיננסים והמחשבים.

אתה מתייחס לכך ש"אנשים צעירים שלמדו מקצוע שהם נורא כועסים על עצמם שלקחו את אותו מקצוע ולא בחרו במשהו שחד וחלק, ייתן להם את האפשרות להרוויח כסף בחיים."

אכן יש כאלה, אבל לצידם יש לא מעטים יותר שכועסים על עצמם שבחרו מקצוע שפחות מעניין אותם, אבל בחרו בו בגלל ההכנסה הגבוהה יותר. 

 

עליך להיות ער לכך שהכנסה גבוהה יותר כבר בתחילת הדרך הולכת גם עם סגנון חיים מסוים. כך למשל המחויבות, היקף שעות העבודה,הלחץ וכו' בהי-טק הולך עם שכר גבוה יותר, אבל בא עם תג מחיר שלחלק נוח לשלמו, ולאחרים ממש לא.

אתה צריך לחשוב מה נכון בשבילך אישית, מהם סדרי העדיפויות שלך, ולבחור בהתאם.

השאלה היא מהי תחילת הדרך?

האם באמת אוכל להתחיל לחסוך כסף לאתגרים הכלכליים הגדולים שהחיים מציבים(דירה,אוטו,חתונה, משפחה וכו'...) בגיל 35 +?

כי עד אז אתקיים משכר מינימום?

טוב שקראת זה נכון!

זה שאתה לא רוצה להרוויח 5000 -6000 בחודש  זה יופי  גם אני לא רוצה אבל זה מה יש!

לא  שמעת על המהפכה  של דפני ליף?   בוקר טוב אליהו....

אגב זה בכל תחום  אז לא שווה ללמוד.  היום אין עשירים

בהצלחה.

יעל, לא זה רק מה שיש.

הנדסה, מחשבים, כלכלה.

מחשבים למשל בהייטק מתחילים ב10 במקרה הרע.

השאלה היא מהי תחילת הדרך?

האם באמת אוכל להתחיל לחסוך כסף לאתגרים הכלכליים הגדולים שהחיים מציבים(דירה,אוטו,חתונה, משפחה וכו'...) בגיל 35 +?

כי עד אז אתקיים משכר מינימום?

אם תסתפק במשרה בשרות הציבורי  השכר אכן לא יקפוץ דרמטית, אלא אם כן תתקדם לתפקידי ניהול בתחום. עם זאת הכנסתך תלויה בנכונות שלך, ובמידת היוזמה שלך להגיע להכנסה גבוהה יותר. ישנם גם פסיכולוגים מתחילים המגיעים לשכר נאה . קח בחשבון שבתחום כמו ההי טק בו השכר נחשב לגבוה, אין בד"כ תשלום עבור שעות נוספות, והעובדים נדרשים לתת לא מעט שעות נוספות. אחת הטענות של עובדי הי טק הוא ששכרם הנחשב כשכר עבור משרה מלאה, הוא למעשה שכר עבור משרה וחצי ויותר (עם השעות הנוספות), ולכן אינו שכר כה גבוה כמו שהוא נראה למי שאינו בתחום.

אם כפסיכולוג תהייה מוכן לעבוד שעות ארוכות כמו בהי-טק תוכל להגיע לשכר לא מבוטל מפרויקטים מיוחדים, הנחיית סדנאות ועוד פעילויות שמתחילים יכולים להשתלב בהן.

היי,
קראתי את ההודעה הארוכה שלך והבנתי שאנחנו באותה הסירה. 
כמה דברים: לפעמים צריך לזנוח את הפרקטיקה וללכת אחרי האמת שלך כדי להיות שלם עם הבחירה שלך המקצועית בחיים איתה תתמודד יום יום בשארית חיך הבוגרים. מה שחשוב זה להיות טוב במה שאתה עושה ולהיות מלא תשוקה אליו
ואז להתחתן עם בן/בת זוג עשיר.... :) 
דבר שני, צריך לגלות תושייה, אני מקווה ומאמינה שבתוך המסגרת המערכתית עד ל"נחלה" יש דברים שלא קבוע מראש וניתן לעשות יותר. אני בשנה שלישית לתואר ראשון ורוצה לקדם את עצמי למקומות תעסוקתיים.
בשביל זה הגעתי לכאן לפורום מלכתחילה כדי להתייעץ.
זה קורס שאני מעוניינת להרשם אליו, מתחיל בינואר  במכללה ה

מה אתה אומר? שמעת עליו משהו? (אני לא מהפסיכולוגים ששונאים את אלון גם וסופר נני וחושבים שהם גוזלים לנו את הפרנסה... (if you cant bit them)...

לא בהכרח מסכימה איתך danaremez מצד אחד לא חכם ללמוד מקצוע שלא אוהבים רק בשביל כסף מצד שני, מה אפשר לעשות עם מקצוע שאוהבים ואין בו עבודה? או שהשכר ממש נמוך?

בסופו של יום מי שלומד צריך לבחור מקצוע מבוקש ( לאו דווקא באוני') זה יכול להיות גם לימודי תעודה, אחרת חבל על הזמן והכסף.

צריך ללמוד מקצוע ולברר מה העבודה בסוף! הרבה פעמים הלימודים הם לימודים וסוג העבודה הוא משהו אחר לגמריי...

ואיך שלא נסובב את זה התלוש משכורת מאוד חשוב

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה
בחר
בחר