עניין בעבודה

היי ד"ר, האם זה נכון שכל מקצוע בסוף משעמם את העוסק בו? למשל אם מישהו אוהב אלקטרוניקה והוא לומד הנדסת אלקטרוניקה בסופו של דבר הוא יתמחה בתחום מסויים ואותו יעשה בדרך כלל כל שנותיו במקצוע. או אם למשל מישהו ילמד מדעי המחשב אז אם הוא יתחיל לעבוד על שפה מסויימת, למשל על C בעבודה ראשונה אז את זה הוא בדרך כלל ימשיך לעשות כל שנותיו במקצוע בשל הניסיון שהוא רכש בתחום. דבר זה אמור לגרום לשחקיה, שעמום וחוסר עניין, אז מדוע לבחור תחום לימודים אשר מעניין את האדם אם ממילא בסופו של דבר הוא יתמחה בתחום צר ואותו יעשה כל הזמן דבר שיביא לו שחיקה, שעמום וחוסר עניין? בשל כך לא עדיף לבחור מקצוע משיקולי שכר ותנאים ולהתעלם לחלוטין משיקולי עניין? תודה מראש, אשמח לתשובתך.

עניין בעבודה

האם זה נכון שכל מקצוע בסוף משעמם את העוסק בו? ממש לא. למשל אם מישהו אוהב אלקטרוניקה והוא לומד הנדסת אלקטרוניקה בסופו של דבר הוא יתמחה בתחום מסויים ואותו יעשה בדרך כלל כל שנותיו במקצוע. למה אתה מניח שיעשה אותו דבר כל שנותיו? אם הוא טיפוס שרוצה לשמור על ענין הוא ידאג להתפתח לכיוונים חדשים, יתקדם לתפקידים שונים. אם ישאר באותה משרה ובאותו תפקיד הוא למעשה עובד "תקוע" שיסבול משחיקה. הכל תלוי בך ובאישיותך אם תדג לגוון לעצמך, להתחדש וכו'. או אם למשל מישהו ילמד מדעי המחשב אז אם הוא יתחיל לעבוד על שפה מסויימת, למשל על C בעבודה ראשונה אז את זה הוא בדרך כלל ימשיך לעשות כל שנותיו במקצוע בשל הניסיון שהוא רכש בתחום. נראה לך שיחזיקו עובד כזה? גם למקום העבודה יש ענין שעובד יתחדש, יתעדכן ויתפתח. עובד שלא מתפתח הוא עובד שבסופו של דבר ימצא עצמו בחוץ. דבר זה אמור לגרום לשחקיה, שעמום וחוסר עניין, אז מדוע לבחור תחום לימודים אשר מעניין את האדם אם ממילא בסופו של דבר הוא יתמחה בתחום צר ואותו יעשה כל הזמן דבר שיביא לו שחיקה, שעמום וחוסר עניין? אתה המחליף של קהלת או מה? למה הגישה הפסימית הזו? בשל כך לא עדיף לבחור מקצוע משיקולי שכר ותנאים ולהתעלם לחלוטין משיקולי עניין? ממש לא. להיפך. בחירה שהיא רק משיקולי שכר יש יותר סיכוי שתאבד ענין (גם להתפתח) ותגיע למצב של שחיקה .

זאת בעיה...

תודה על תשובתך המעמיקה, אך זאת בעיה רצינית משום שעד שלא לומדים תחום מסויים ומתנסים בו מעשית אי אפשר לדעת אם התחום מעניין אותך או לא, ואם אתה כבר למדת והתנסית בתחום מסויים והוא לא עניין אותך בסוף, אז בזבזת שנים ומאמץ לשווא וזה הרבה פעמים כבר מאוחר מדי ונוטים להשלים עם הבחירה בלית ברירה. מה אתה חושב?

מצטרפת לשאלות החשובות שמעסיקות גם אותי

בחירת מקצוע

בבואנו לבחור מקצוע, חשוב לקחת בחשבון את מכלול השיקולים הרלבנטיים להחלטה זו. החלטה המבוססת רק על חלק מהשקולים, היא החלטה פחות מבוססת ולרוב גם פחות יציבה. ישנם שני סוגי שקולים מרכזיים אותם יש להביא בחשבון: א. מידע על המקצועות ב. מידע על "עצמי" מידע על המקצועות למרבית האנשים יש מידע מצומצם ולא מדויק על המקצועות. לכמה מאיתנו, למשל, יש תמונה ברורה על איך נראה יום עבודתו הטיפוסי של כלכלן או ביולוג או סוציולוג. ואלה אינם מקצועות איזוטריים ונדירים. רבים מחליטים ובוחרים על סמך אותו ידע מצומצם. לא מעטים מתוכם מגלים, בשלב זה או אחר, שהמקצוע, תכניו ומאפייניו שונים ממה שדמיינו ,מתאכזבים… ומנסים להחליף תחום. על מנת למנוע אכזבות כאלה, בזבוז משאבים, אנרגיות וזמן, חשוב ביותר לקבל מידע רב יותר על המקצועות לפני ההחלטה. חשוב כמובן גם לברר מהו משך הלימודים, מהן המסגרות המכשירות לקראת המקצוע, מהם תנאי הקבלה, התואר המוענק בסוף הלימודים וכו'. מה מידת הביקוש לעובדים בתחום, שכרם ועוד. נכון שלא תוכל לדעת באופן מלא איך העבודה עד העיסוק בה, אבל ניתן להגדיל את הידע ע"י שיחות עם אנשים העוסקים בתחום ותצפית על עבודתם. רוב האנשים נהנים לספר על עבודתם (או לקטר- , וצריך רק לשאול... מידע על "עצמי" המידע על עצמי כולל מידע במספר תחומים: א. כשרים וכשרונות- מקצועות שונים דורשים כישורי חשיבה שונים. כך למשל, מקצוע המשפטים דורש כושר לשוני טוב מאד, יכולת הבעה בכתב ובעל פה. הנדסת אלקטרוניקה דורשת כושר מספרי ותפיסה מרחבית טובה. ישנם מקצועות הדורשים כשרונות מסוימים כגון כשרון לציור או למוסיקה. חשוב שלמקבל ההחלטה יהייה מידע אמין ומדויק ככל הניתן על הכישורים והכשרונות שלו. מידע זה יכול להתבסס על נסיון העבר והישגים, או על הערכת הכישורים שתעשה במסגרת כלשהי המתמחה בכך. ב. העדפות מקצועיות, ערכים וצרכים - למקצועות שונים עולמות תוכן שונים. בבואך להחליט חשוב להעריך ולהגדיר מהן העדפותיך. האם יש לך ענין באמנות? מדע? עסקים? טכנולוגיה? או בתחום אחר. במרכז המידע תוכל למצוא את רשימת כל המקצועות לפי תחומים שונים, בהתבסס על חלוקה של המקצועות לתחומים מקובלים. לכל מקצוע מאפיינים שונים. חשוב להגדיר מהם המאפיינים המועדפים עלי. כך למשל ישנם מקצועות הדורשים דייקנות רבה, אחרים הדורשים מהירות והספק. ישנם מקצועות בהם יש עבודה וקשר אינטנסיבי עם אנשים, לעומת אחרים שבהם הקשר עם אנשים מצומצם יותר. ישנם מקצועות הכרוכים בשהייה בחוץ, לעומת עבודה בתוך חדר או מבנה. מה אני מעדיף? ישנה רשימה לא קצרה של שקולים שיש להביא בחשבון. ג.אישיות- מקצועות שונים דורשים מבנה ומאפייני אישיות שונים. כך למשל ישנם מקצועות הדורשים קור רוח גם תחת מצבי לחץ (רפואה למשל), מקצועות הדורשים יוזמה ודינמיות (עסקים), כושר מנהיגות (ניהול), "עור פיל" (מכירות) ועוד ועוד. חשוב שמקבל ההחלטה, מתוך הכרותו עם עצמו יגדיר לעצמו אילו תכונות בולטות בו לטוב ולרע, וישקול עד כמה מבנה תכונותיו מתאים לכל אחד מהמקצועות הנשקלים כאפשריים. ד.נתונים גופניים ובריאותיים- ישנם מקצועות הדורשים כושר גופני טוב מהעוסק בהם (פיזיותרפיה למשל). אחרים המתאימים יותר או פחות לבעלי הגבלת בריאות מסוימת. כך למשל עוורון צבעים יכול להקשות על התיפקוד במקצועות מסוימים, אלרגיות על העיסוק במקצועות אחרים וכו'. חשוב לברר מראש אם הגבלת בריאות שיש לך עלולה להקשות במקצועות שאתה שוקל לבחור. החלטה שהתבססה על מידע אמין על המקצועות מחד, ועל העצמי מאידך,תוכל להוביל לבחירה של מקצוע שיהייה השילוב האופטימלי בין המקצועות הקיימים לבין האדם . בבואך לשקול בחירה אל תחשוב במונחים של שמות מקצועות אפשריים. החל מאיפיון מרכיבי העבודה הרצויים לך (ראה בהמשך*), ורק לאחר שתבנה פרופיל הערך אילו מקצועות תואמים לפרופיל הזה. מי שמתקשה להעריך נכונה את עצמו, או מסיבה כלשהי מתקשה בהחלטה טוב ישה אם יפנה ליעוץ בגוף המתמחה בכך, על מנת להמנע מאכזבה בבחירה. *כאשר עומדים בפני בחירת מקצוע לעתיד ישנם שקולים רבים בעלי חשיבות שיש להביאם בחשבון. לא כולם ערים למכלול השקולים הללו, ולעיתים אנשים מקבלים החלטה ובוחרים על סמך מספר מצומצם של שקולים. החלטה המתבססת על בדיקה מצומצמת כזו עלולה להביא לאכזבה מן הבחירה. מהם , אם, כן, השקולים המרכזיים שיש להביא בחשבון בתהליך הבחירה? כשרים וכשרונות: מקצועות שונים דורשים הפעלה ושימוש בכישורים שונים או כשרונות ( למשל כשרון מוזיקלי, כשרון ציור וכו'). ישנם מקצועות הדורשים למשל כישורים מילוליים- לשוניים (עתונות, משפטים למשל), אחרים דורשים כישורים מספריים (כלכלה וראית חשבון למשל) או כישורים צורניים (הנדסה, אמנות למשל). יש הדורשים כושר יד או כושר טכני, או כושר אנליטי. חשוב שכל אחד העומד בפני החלטה יעריך את כישוריו על סמך הכרותו עם עצמו מחד, ויוודא אילו כישורים רלבנטיים במקצועות אותם הוא שוקל ללמוד. מושא העבודה: ישנם מקצועות בהם מושא העבודה הוא אנשים (עובד סוציאלי למשל), בעוד אחרים ממוקדים במכשירים (הנדסאי מכונות), חומרים (כימאי), או בבעלי חיים. במקצועות מסוימים המוקד הוא העלאת רעיונות ועיבודם (פילוסופיה למשל). כל אחד צריך להגדיר לעצמו מהו המוקד המושך אותו יותר. ישנם כמובן גם מקצועות בהם קיימים שילובים בין מושאי עבודה שונים, וחלק מאיתנו היה מעדיף שילוב כזה (למשל מרפא בעיסוק משלב בין אנשים וחומרים). טיב הקשר עם אנשים: בחלק ניכר מהמקצועות ישנו קשר ומגע עם אנשים במהלך העבודה. אבל אופי הקשר יכול להשתנות. ישנם מקצועות המתמקדים במתן עזרה גופנית (פיזיותרפיה) , עזרה נפשית (פסיכולוג), מתן יעוץ מסוג כלשהו (כלכלי, משפטי), בהדרכה או הוראה, או בניהול(מינהל עסקים). כל אחד צריך לשקול מהו סוג הקשר העדיף לו, ומאפייניו. ישנם מקצועות בהם הקשר הוא ארוך ומתמשך (מורה, פסיכולוג), או קצר (מורה דרך). ישנם מקצועות המאופיינים בעבודת צוות (סיעוד) או בעבודה אינדיבידואלית יותר (חוקר במדעי הטבע). ערכים וצרכים: לכל אחד מאיתנו ערכים וצרכים שונים. המקצוע צריך לענות ככל שניתן על מערכת ערכים וצרכים זו. בין המרכזיים שבהם ניתן להזכיר את אלה: רמת ההכנסה אליה שואפים, הסטטוס והיוקרה של המקצוע, מידת הגיוון שקיימת בעבודה, מידת האחריות והעצמאות של העובד, מידת היוזמה, היצרתיות, הדינמיות, המוערבות הרגשית הנדרשת בעבודה. עד כמה העבודה מאפשרת בטוי עצמי, עד כמה יש בה תוצאות מוחשיות או מופשטות. תנאי העבודה: עד כמה יש במקצוע זה אפשרויות לקידום והתפתחות מקצועית, עד כמה עבודה זו מקנה בטחון סוציאלי (קביעות, פנסיה וכו'), עד כמה יש ביקוש לעובדים בתחום, עד כמה העובד נמצא במצבי לחץ במהלך עבודתו, האם היא מאפשרת לעבוד הן כשכיר והן כעצמאי, האם היא מאפשרת גמישות בשעות העבודה, מהי סביבת העבודה (בפנים/ בחוץ) ועוד. על מנת לגבש החלטה טובה על המתלבט לגבש עמדה לגבי כל שקול כזה מחד, ולהכיר את המקצועות ועד כמה הם מתאפיינים על פי צרכיו והעדפותיו.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה
בחר
בחר