מובטלים בני ארבעים פלוס?

מובטלים בני ארבעים פלוס? זה מה שמחכה לכם 08.4.2010 מאת חיים ביאור- הארץ מובטלים שעברו את גיל 40 מתקשים להיקלט בעבודה - על אף ניסיונם ונאמנותם למעסיקים ולמרות החוק נגד אפליה במקום העבודה ■ שוחחנו עם כמה שחוו זאת על בשרם באחד מימי נובמבר 2008 הגיע שמעון פרץ, 44, מוקדם מהרגיל לשולחן העבודה שלו במשרדי חברת ההיי-טק אמדוקס שבהוד השרון. זה היה בעיצומו של פרויקט עבור לקוח חיצוני, שלוח הזמנים שלו היה לחוץ במיוחד. פרץ, מנהל מערכות מידע במקצועו, שובץ בהתראה קצרה לתפקיד של מוביל הפרויקט. באותו יום הוא נשאר לעבוד עד שעה מאוחרת, אחרי שרוב העובדים בחברה כבר עזבו. לאחר שארז את ניירותיו ויצא למסדרון בדרכו הביתה, פגש את מנהל האינטגרציה בחברה, שאמר לו "אבישי (מנהל הפרויקט) מבקש לדבר אתך. תוכל לגשת אליו כעת?". פרץ נכנס אל חדרו של אבישי, ובתום 10 דקות שיחה מסר אבישי לידיו מכתב פיטורים שהוכן מראש. פרץ הציע שכתחליף לפיטורים הוא יועבר לפרויקט אחר באמדוקס, אך בן שיחו פסל אפשרות זאת, מכיוון שלא היה בנמצא פרויקט שנדרש לו כוח אדם. "זה היה רגע טראומטי", מספר פרץ. "המכתב נמסר לי אחרי 15 שנות עבודה בחברה, שבמהלכן התקדמתי יפה, לאור ההערכה לה זכיתי מהממונים עלי. לא בדיוק הבנתי את הסיבות לפיטוריי וגם לא הצלחתי להשמיע טיעונים משכנעים, שהרי כל הפגישה ארכה 10 דקות ולא היתה בגדר שימוע". במבט לאחור הוא מודה כי לא אמור היה להיות מופתע לגמרי: "הסימנים שמשהו רע עומד להתחולל הופיעו חודשים קודם. החברה החלה לבצע שינוי מבני, שהתבטא, בין היתר, בהעברת תחום פיתוח המוצרים להודו ובשינויים נוספים. באותו חודש החל סבב פיטורים, שכלל 400 עובדים מכל המחלקות, ונצפו צמצומים גם בשכבת הניהול הזוטר". שנה וחצי חלפו מאז הפיטורים, ופרץ עוד לא חזר למעגל העבודה. כשעזב את החברה, כשבידו פיצויי פיטורים בסכום הקבוע בחוק וזכאות לדמי אבטלה למשך 128 יום, החליט פרץ לנוח מעט. "יצאתי ממעגל העבודה עם ביטחון עצמי רב", הוא מודה. "האמנתי שהרמה המקצועית הגבוהה שאליה הגעתי במהלך שנותיי בחברה תבטיח לי כמעט כל משרה שאחפוץ בה. הייתי שאנן. ואולם כשהסתיימה תקופת המנוחה שהקצבתי לעצמי והתחלתי סוף סוף לחפש עבודה, ראיתי שהעסק לא פשוט בכלל. מתוך יותר מ-100 עותקי קורות חיים ששלחתי למעסיקים פוטנציאליים, הרוב הגדול לא ענו בכלל. מעטים טרחו להשיב בשלילה. פניתי לא רק לחברות היי-טק, אלא גם לחברות תקשורת כמו בזק וסלקום, ולארגונים גדולים במגזר הציבורי, כמו שירותי בריאות כללית והביטוח הלאומי, הזקוקים לעובדים בתחום מערכות המידע. פניתי גם לחברות השמה - ואין תוצאות. כבר שנה וחצי שאני מחוסר עבודה". מהתשובות המעטות שפרץ קיבל לאחר פניות טלפוניות מצדו, הוא מבין שגילו, כמו גם הוותק שלו בחברה אחת, הם הגורמים המרכזיים החוסמים אותו בפני חזרה לשוק העבודה: "כמה מעסיקים אמרו לי 'לא זו בלבד שאינך צעיר, אלא עבדת 15 שנה באמדוקס. אם הועסקת תקופה כל כך ארוכה באותה חברה, סימן שהעדפת לחיות בתוך מסגרת מרובעת ולא שאפת במיוחד להתקדם", הוא מספר. "לשווא ניסיתי לשכנע אותם, שהצירוף של גיל מבוגר ותקופת העסקה ארוכה באותה חברה הוא דווקא ערך מוסף לכל מעסיק, כי הדבר מעיד על נאמנות, מסירות וניסיון חיים - אך רוב המעסיקים חושבים אחרת". ואומרים לך את זה בפה מלא? "מעסיק המבחין בשורת הגיל בדף קורות החיים, מתפתל בכיסאו ואומר, תוך זהירות שמא ייפול בלשונו, 'אבל רשום שאתה בן 44', כאילו ברגע זה סיימתי את חיי". רק דרך חברות השמה דינה אורסון, 48, עבדה במשך 17 שנה כהנדסאית אלקטרוניקה בחברת עורב, המייצרת מערכות אזעקה. בסוף 2007 היא פוטרה מעבודתה, אף שלדבריה, "יזמתי בעצמי את המהלך, מכיוון שההנהלה התחלפה ועם הבכירים החדשים שמונו לחברה היה לי קשה להסתדר". מאז ועד היום חלפו יותר משנתיים, בלי שאורסון תצליח למצוא עבודה קבועה. היא התברגה למשך חודשים אחדים בשתי חברות אלקטרוניקה, אך חברה אחת נכנסה לקשיים, וכתוצאה מכך היא החליטה להתפטר מעבודתה בה, ואילו את החברה השנייה היא נאלצה לעזוב, כי "הפרויקט הסתיים". "אני מחפשת עבודה בכל דרך אפשרית", אומרת אורסון. "אין יום שבו איני עונה לעשר מודעות דרושים לפחות, בעיתונים או באינטרנט. הפצתי את קורות חיי באינטרנט, בכל האתרים האפשריים. בתחילת הדרך דרשתי תפקידי ניהול, בשל הניסיון הרב שצברתי בעבודה בעורב. כיום אני כבר מוכנה לקבל על עצמי כל תפקיד בחברת אלקטרוניקה, אפילו של מרכיבת רכיבים מעגליים, אך גם במקרה הזה לא עונים לפניותי. אילו לפחות ענו בשלילה, זה היה מנומס יותר. "שני מעסיקים שבכל זאת ענו, שאלו אותי לגילי. כששמעו את התשובה, הודו לי ולא חזרו אלי יותר. פניתי ביוזמתי לאחת המתחרות של החברה שבה עבדתי. ביקשתי לדבר עם מחלקת כוח האדם, אך סירבו להעביר את השיחה לשם. אמרו לי 'פני לחברת השמה'. פניתי גם לחברות הסלולר - אבל אף לא אחת מהן הסכימה לקבל אותי, אפילו לתקופת ניסיון. ברוב ייאושי החלטתי יום אחד לגשת בעצמי למפעל תדיראן מערכות בחולון, כדי לנסות להתקבל לעבודה שם. השומר בשער מנע ממני להיכנס, ורק אמר 'השאירי כאן את המעטפה (עם קורות החיים) ואעביר אותה למחלקת כוח אדם'. השארתי את קורות החיים, ועד היום לא קיבלתי תשובה. אין לי ספק שהגיל הוא מחסום עבורי". ג'ובים למקורבים שלמה רמלר, 63, פוטר לפני חמש שנים מתפקידו כסמנכ"ל ברשת קלאבמרקט שקרסה, יחד עם מאות עובדים אחרים שפוטרו. לאחר הפיטורים הוא לקח פסק זמן של חצי שנה כדי לטייל בעולם וגם כדי להקדיש זמן לנכדו. לאחר מכן החל לחפש עבודה, אך ללא הצלחה. "נכנסתי לאינסוף אתרים, חרשתי את המודעות בעיתונים, אבל כלום", הוא מספר. אני זוכר שכשכיהנתי בתפקידי בקלאבמרקט, פוליטיקאים פנו אלי כדי שאסדר ג'ובים למקורביהם. ואולם כאשר פניתי לאותם פוליטיקאים לאחר שפוטרתי, הם בכלל לא ספרו אותי", הוא נזכר. לדבריו, הנימוק העיקרי שהיה בפי מעסיקים פוטנציאליים לאי קבלתו לעבודה, היה שהוא כיהן בעבר בתפקיד בכיר. "הסבירו לי שכל מנהל חושש מפני עובד חדש שכיהן בעבר כסמנכ"ל, שמא ינסה לתפוס את מקומו", מספר רמלר. "זה גרם לי לצנזר את קורות החיים שלי, כדי שמנהלים לא יבהלו ממני. בנוסף, הבהרתי שבגילי, שיא הקריירה כבר מאחוריי, ואני מוכן לקבל על עצמי כמעט כל תפקיד. זה לא עזר". לקראת ערב ראש השנה האחרון, כשרמלר כבר השלים עם עובדת היותו מובטל, צילצל הטלפון בביתו. על הקו היה שלמה פרעם, מכר ותיק שטילפן כדי לאחל לרמלר חג שמח. רמלר ניצל את ההזדמנות כדי להציע לבן שיחו פגישה על כוס קפה. הפגישה הולידה את הרעיון שרמלר יתקבל לעבודה בחברת ההשמה עתיד, שפרעם הוא מבעליה. "מזל שהייתי באותה שעה בבית", אומר רמלר. "השיחה הזו היתה בעלת חשיבות גורלית עבורי". משה ויצמן, מנכ"ל חברת ההשמה עתיד, טוען כי ברוב המקרים טועה הארגון שבוחר לוותר על שירותיהם של עובדים מבוגרים. "נכון שבחברות היי-טק יש יתרון לעובדים צעירים, אבל בכל יתר תחומי המשק, היציבות התעסוקתית, הניסיון, תחושת הנאמנות והמחויבות של העובדים המבוגרים, הם יתרון גדול מול העובדים הצעירים". עצותיו של ויצמן למחפשי עבודה מבוגרים: ודאו שקורות החיים שלכם כתובים בצורה בהירה; הדגישו בהם את הניסיון שצברתם בתפקידים שמילאתם; צרפו לקורות החיים מכתב קצר עם מסר אישי, שבו תסבירו מהו הערך המוסף שאתם מביאים לחברה; "ועוד דבר", הוא אומר, "דעו לוותר, גם אם לא תקבלו את התפקיד שחתרתם אליו. במרוצת הזמן, כשתצברו ותק, הגלגל עוד יסתובב". רמלר, שפתח בגיל 63 בקריירה חדשה, מציע למחפשי עבודה מבוגרים לא לאבד תקווה, כי בסופו של דבר תמיד תימצא משרה מתאימה. עם זאת, הוא מציע למועמדים לשכוח מה עשו בעבר: "העובדה שפעם כיהנת כסמנכ"ל או מנהל אגף אינה שווה דבר בעיני המראיין במקום העבודה החדש. להפך, היא עלולה להפריע. השאירו את האגו בבית. ועוד דבר: אם אתם יודעים שהספינה מיטלטלת וצפויים פיטורים - התחילו מיד לחפש עבודה, אפילו שנה לפני הפיטורים האמיתיים".
_0_0804_640_1_9.jpg

הדבר החשוב ביותר בכדי למצוא עבודה הוא כתיבת קו"ח ברמה מקצועית והכי הכי חשוב שתתאים למקצוע שבו אתם עוסקים מכיוון שמרבית האנשים מוצאים דוגמא בסיסית של קורות חיים ועליה מכניסים את כל המידע שיש להם. 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה
בחר
בחר