שאלה טובה ואני שמח שהעלת אותה.
הרשה לי גם להחמיא לך ולהגיד שאתה מתחיל להשמע כמו בוגר שנת שרות ולא כמו שין שין מתחיל. אתה צודק בעקרון, פיתוח הפרט צריך להיות תוצאת הלוואי של כל שאר הדברים שאמרנו, כמו : יישוב הארץ, טיפול בבעיות החברתיות של המדינה וטיפול בנושא קבלת השונה.
מכיוון שבעשורים האחרונים ( לדאבוני הרב ), לא ניתן "למכור" שום נושא, שיהיה בעל החשיבות הלאומית העליונה ביותר שיהיה, ללא הוכחה חד משמעית ל"לקוח" של - "מה יוצא לי מזה" ?
שים לב, אפילו נושא בעל קונצנסוס כל כך רחב ( בעבר ), כמו שרות מילואים, מתחיל לגלוש לכוון הנ"ל. זה כבר לא לעשות מילואים כי זאת חובתי הלאומית והמוסרית, בעיקר בגלל שיש מספיק כאלו שלא עומדים בחובה זו, אלה איך המדינה מפצה אותי על כך ?
לצערי זה גולש לכל חלקה טובה של התנדבות נטו לשמה. מעטים הם המתנדבים שעושים את מה שעושים "לשם שמיים" ( ועל כך נברך שהתנועה שלנו היא עוף מוזר ). תמיד עולה השאלה, לפעמים בלחישה ולפעמים בזעקה - מה יוצא לי מזה ????? ובאיזה שהוא מקום התנועה ודרך המשך נשאבו לתוך האווירה הזו. ואז, מה תגיד למישהו ששואל אותך : רגע, למה ל"בזבז" שנה מחיי, לצאת אחרי כל החברים שלי לצבא, לנסוע לחו"ל אחריהם, ולצאת רחמנה ליצלן לחיים אחריהם ?או על האמרה הידועה של כל המשקיע שוקע !
אז אתה עונה לו "אבל אתה תרוויח מזה באופן אישי גם !" מה תגיד ? להתנדב זה חשוב ? טוב למות בעד ארצינו ?
עכשיו כשאתה אומר דבר כזה, אתה בעצם מתחייב לכך שזה יקרה ופה בעצם מתחילה הבעיה. כי אז כל שלב ושלב, יש מישהו שעושה את מאזן הרווח וההפסד הפרטי שלו ובא לדרוש את התשלום.
אם הבנת את הנאום הארוך שלי, אני מתכוון לשני דברים עקריים : 1. זה נכון שהפיתוח האישי הוא "תוצר לוואי" של תהליך ההתנדבות ואחד מהעיקריים שבו. 2. ערך ההתנדבות צריך להיות מקודש, ללא כל קשר למה שמופיע בסעיף 1 כי אנחנו פה כדי לעשות את ההבדל.
עכשיו, תחזור להודעה שלך ותראה איך הכל מתקשר ומי עשה טעות ולמה.
דרך אגב אורי, FU_8238 , אני הבנתי את זה במשמעות אחרת לגמרי....