ילדה הסובלת מחסכים רגשיים...

בוקר טוב, אני דודה לילדה בת 6 (כיתה א') שסובלת עוד מהיוולדה מאם ש - איך נגיד זאת בעדינות - לא יכולה להעניק לה אהבה... אני אפרט - בכל שנותיה של הילדה לא ראיתי את אימה מחבקת, מנשקת, אומרת מילה טובה לילדה, הצורה הבסיסית ביותר של אהבת אם לא קיימת אצלה לגבי הילדה הזו, וזה כל כך כואב לראות אותה כך. עכשיו הבעייה היא, שהילדה גדלה ומבינה שהיא לא רצויה, היא מנסה למשוך תשומת לב בכל הדרכים האפשריות אבל זה נראה לאם כעוד דרך להציק לה ולהטריד אותה ושוב פעם מתחילות המריבות והצעקות ולפעמים המכות. מיותר לומר שהבטחון של הילדה כמעט ולא קיים, היא לבד רוב הזמן בבית. עכשיו לפרטים מסביב - יש לה אח קטן (בן 4), שמקבל את כל תשומת הלב בבית ומעבר לזה, לאם יש יותר רגשות אליו מאשר לילדה. האב לא כ"כ בתמונה, הוא פשוט אדיש לנעשה... פניתי לפני כשנתיים (אני והסבתא של הילדה) לייעוץ ושם אמרו לנו שישנם מסגרות למשפחות עם בעיות כאלו, שם עובדים עם האם והילדה יחד, מדברים איתם, נותנים להם פעילויות משותפות וכיוצא בזה, הבעייה היא שהאם חושבת שכל האשם בילדה והיא רק מנסה להיות בסדר איתה, היא לא מוכנה לשמוע על שום ייעוץ ובטח לא ללכת . את האמת, אנו לא יודעים למי לפנות או מה לעשות. חבל לנו לראות אותה סובלת כך, ואת האמת צריך לעזור גם לאמא, גם לה יש בעייה אני לא יודעת מה עוד להגיד, אם למישהוא יש פתרון - נשמח לשמוע. מקווה לשמוע ממכם - תודה...

כואב הלב

אני לא מומחית גדולה, אבל נראה לי שמצד ההורים לא תבוא הישועה, ומאחר ואת והסבתא בעצם היחידות שיכולות להעניק לילדה משהו, עשו זאת בעצמכן. כתבת שהיא נמצאת הרבה לבד בבית, האם את או הסבתא יכולות לקחת אותה אליכן, לשהות איתכן בשעות הללו שהיא לבד? אם אתם גרים במרחק רב מידי - האם אתן יכולות להזמין אותה לסופשבוע מרוכז של תשומת לב ואהבה? כשאתן איתה, האם אתן מחבקות אותה? מנשקות אותה? מחמיאות לה? משבחות אותה? לזה היא זקוקה וכמה שיותר. מצאו דברים שבהן היא מוצלחת והחמיאו לה על כך, עודדו אותה. העניקו לה מתנות קטנות - לא צריכות להיות יקרות, סיכות לשיער, קוקיות, ארנק קטן, מחק ריחני, עיפרון צבעוני לבית הספר - דברים הקטנים - פיצ'יפקס חביבים על בנות בגיל הזה, ואם יש לילדה חסך מצד האמא - אני מניחה שהיא גם לא מעניקה לה דברים כאלה, אז צ'פרו אותה אתן. זה לא פיתרון אידיאלי - הילדה זקוקה לאהבת אם ואב - אבל במסגרת מה שתיארת - זה נראה לי הדבר היחידי שיכול לעזור.

מסכימה עם ענת

בכל דבריה. היו שם אתם עבור הילדה, לא נראה שמהאם תבוא הישועה. ושימו לב גם לילד, שגם הוא לא יוזנח.

ילדה הסובלת מחסכים רגשיים...

בוקר טוב, אני דודה לילדה בת 6 (כיתה א') שסובלת עוד מהיוולדה מאם ש - איך נגיד זאת בעדינות - לא יכולה להעניק לה אהבה... אני אפרט - בכל שנותיה של הילדה לא ראיתי את אימה מחבקת, מנשקת, אומרת מילה טובה לילדה, הצורה הבסיסית ביותר של אהבת אם לא קיימת אצלה לגבי הילדה הזו, וזה כל כך כואב לראות אותה כך. עכשיו הבעייה היא, שהילדה גדלה ומבינה שהיא לא רצויה, היא מנסה למשוך תשומת לב בכל הדרכים האפשריות אבל זה נראה לאם כעוד דרך להציק לה ולהטריד אותה ושוב פעם מתחילות המריבות והצעקות ולפעמים המכות. מיותר לומר שהבטחון של הילדה כמעט ולא קיים, היא לבד רוב הזמן בבית. עכשיו לפרטים מסביב - יש לה אח קטן (בן 4), שמקבל את כל תשומת הלב בבית ומעבר לזה, לאם יש יותר רגשות אליו מאשר לילדה. האב לא כ"כ בתמונה, הוא פשוט אדיש לנעשה... פניתי לפני כשנתיים (אני והסבתא של הילדה) לייעוץ ושם אמרו לנו שישנם מסגרות למשפחות עם בעיות כאלו, שם עובדים עם האם והילדה יחד, מדברים איתם, נותנים להם פעילויות משותפות וכיוצא בזה, הבעייה היא שהאם חושבת שכל האשם בילדה והיא רק מנסה להיות בסדר איתה, היא לא מוכנה לשמוע על שום ייעוץ ובטח לא ללכת . את האמת, אנו לא יודעים למי לפנות או מה לעשות. חבל לנו לראות אותה סובלת כך, ואת האמת צריך לעזור גם לאמא, גם לה יש בעייה אני לא יודעת מה עוד להגיד, אם למישהוא יש פתרון - נשמח לשמוע. מקווה לשמוע ממכם - תודה...

הי שרית

ממש קורע את הלב - וכשהאמא לא רוצה - שום דבר לא יעזור אלא תחליפים של חום ואהבה באמצעותך ובאמצעות אמך שלך. פתרונות אחרים יכולים להיות אולי די חריפים ויש לשקול אותם כשטובת הילדה עומדת למולכן. האם ישנה אפשרות לערב בנושא את יועצת בית הספר - היא יכולה להתערב כשישנה הפרעה שמורגשת גם בבית הספר - אינני יודעת עד כמה תחום הפעילות של יועצי בתי הספר רחב. וכמובן ישנה האפשרות של פנייה לשרותי הרווחה הקהילתיים אך................. ובינתיים המשיכו שתיכן לחבק ולאהוב את הקטנה אליה

מסכימה עם ענת

בכל דבריה. היו שם אתם עבור הילדה, לא נראה שמהאם תבוא הישועה. ושימו לב גם לילד, שגם הוא לא יוזנח.

שווה לנסות לטפל תחילה בגורם= באמא

סביר להניח שהאמא סובלת ממצוקה כלשהיא וביתה היא הקורבן. גם אני כאם לשניים (6, 3), מבחינה שהקטן מושך יותר תשומת לב מטבע הדברים, לא רק ממני ומבעלי אלא גם מהסביבה, הגדול שלי לדעתי מרגיש שהקטן גונב לו את ההצגה פעמים רבות, וזה משפיע על מצב רוחו לעיתים וקשה שלא להבחין בכך, אך ככל שזה תלוי בי אני משתדלת לאזן ולהיות כל הזמן עם יד על הדופק ולנהוג בשוויון כלפיהם. יש לזכור שכהורים- לא משנה מה נעשה, תמיד, אבל תמיד, לאחד הילדים תהיה הרגשה של קיפוח, אפילו אם לא היו דברים מעולם, ולכן אסור שיהיו לנו יסורי מצפון בשל כך. יחד עם זאת אם המצב של אחייניתך כה קיצוני,כפי שאת מתארת, אולי הפתרון ימצא בבדיקה אם האמא במצוקה, אולי רע לה בעבודה, או עם בעלה, אולי פשוט השגרה קשה לה והיא זקוקה לעזרה. אם האמא ממורמרת היא תשדר את זה לילדיה ויבוא יום וגם הקטן יסבול מזה. לכן הייתי בודקת מה הגורם. איילת

ואם כבר

מה דעתכן ליזום איזו חופשה משפחתית-מורחבת: אבא, אמא, הילדים וגם הסבתא והדודה? רצוי במקום שבו יש נופש פעיל - זה יוצר קשר.

ילדה הסובלת מחסכים רגשיים...

בוקר טוב, אני דודה לילדה בת 6 (כיתה א') שסובלת עוד מהיוולדה מאם ש - איך נגיד זאת בעדינות - לא יכולה להעניק לה אהבה... אני אפרט - בכל שנותיה של הילדה לא ראיתי את אימה מחבקת, מנשקת, אומרת מילה טובה לילדה, הצורה הבסיסית ביותר של אהבת אם לא קיימת אצלה לגבי הילדה הזו, וזה כל כך כואב לראות אותה כך. עכשיו הבעייה היא, שהילדה גדלה ומבינה שהיא לא רצויה, היא מנסה למשוך תשומת לב בכל הדרכים האפשריות אבל זה נראה לאם כעוד דרך להציק לה ולהטריד אותה ושוב פעם מתחילות המריבות והצעקות ולפעמים המכות. מיותר לומר שהבטחון של הילדה כמעט ולא קיים, היא לבד רוב הזמן בבית. עכשיו לפרטים מסביב - יש לה אח קטן (בן 4), שמקבל את כל תשומת הלב בבית ומעבר לזה, לאם יש יותר רגשות אליו מאשר לילדה. האב לא כ"כ בתמונה, הוא פשוט אדיש לנעשה... פניתי לפני כשנתיים (אני והסבתא של הילדה) לייעוץ ושם אמרו לנו שישנם מסגרות למשפחות עם בעיות כאלו, שם עובדים עם האם והילדה יחד, מדברים איתם, נותנים להם פעילויות משותפות וכיוצא בזה, הבעייה היא שהאם חושבת שכל האשם בילדה והיא רק מנסה להיות בסדר איתה, היא לא מוכנה לשמוע על שום ייעוץ ובטח לא ללכת . את האמת, אנו לא יודעים למי לפנות או מה לעשות. חבל לנו לראות אותה סובלת כך, ואת האמת צריך לעזור גם לאמא, גם לה יש בעייה אני לא יודעת מה עוד להגיד, אם למישהוא יש פתרון - נשמח לשמוע. מקווה לשמוע ממכם - תודה...

קודם כל, תודה על תשובותיכם ועל ההבנה,

אך חבל שאני עדיין לא מוצאת בהם קצת נחמה ופתרון... חייב להיות איזשהוא פתרון...אני אנסה בטיפת חלב, אני יודעת שיש להם פסיכולוגית שאפשר לדבר איתה... נראה כבר - תודה בכל אופן על תשומת הלב, שרית.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הורים לילדים
בחר
בחר